הבשורה על-פי יהודה (ספר)

הבשורה על-פי יהודה הוא רומן מאת עמוס עוז משנת 2014. הרומן מתאר את קורותיהם של מספר דמויות בירושלים של סוף שנות החמישים ותחילת שנות השישים ועוסק במורכבות מושג 'הבגידה', בנושא האהבה ובידע שנצבר על יחס היהודים לישו במהלך השנים מאז ועד היום. כל אחת מהדמויות מייצגת, מעבר לאישיותה, גם סמליות הקשורה למערך היחסים המורכב ביניהם.

הבשורה על-פי יהודה

כריכת הספר
מידע כללי
מאת	עמוס עוז
איורים	הציור על העטיפה: נחום גוטמן, "דיוקן עצמי עם דורה" 1932
שפת המקור	עברית
סוגה	רומן
הוצאה
הוצאה	כתר ספרים
תאריך הוצאה	2014
מספר עמודים	309
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית	003753530

בשנת 2017 נכלל הספר ברשימה המצומצמת של המועמדים לזכייה בפרס מאן בוקר הבינלאומי. באוקטובר 2018 הוענק לעוז פרס טולסטוי על התרגום לרוסית של "הבשורה על-פי יהודה". בשנת 2022 יצא לאקרנים סרטו של דן וולמן "הבשורה על פי יהודה", המבוסס על ספרו של עוז.

דמויות מרכזיות

• שמואל אש - סטודנט לתואר שני בהיסטוריה ומדע הדתות, בן 24 בערך, לא יפה תואר. מכין עבודה בנושא "ישו בעיני היהודים", חבר בחוג חברים להתחדשות סוציאליסטית, המתקבל לעבודה יוצאת דופן, לשבת במשך מספר שעות מדי יום עם נכה ולשוחח עמו. שמואל מתחבב על מעסיקיו בביתם, וזוכה לגור בעליית הגג תחילה, עד לרגע פציעתו.
• ירדנה - חברתו של שמואל אש שעוזבת אותו עבור בן זוגה הקודם, נשר שרשבסקי.
• גרשום ואלד - נכה בן 70 המייצג למעשה את האנטי כריסט בדעותיו המתנגדות לכל שיטה או תפיסת עולם המעודדת חלומות של תיקון עולם. מחשיב את דוד בן-גוריון כאישיות הנעלה ביותר שידע העם היהודי לדורותיו, ואפילו מכנהו משיח. הוא מסוגל לטפל בעצמו. זקוק לשיחה ולא לסיעוד.
• עתליה אברבנאל - בת 45 בערך, "מאוד לא מתוקה" לדברי עמוס עוז. הייתה נשואה למיכה, בנו של גרשום. מיכה נהרג במלחמת העצמאות, כעבור כמעט שנתיים מאז נישואיהם. היא חוקרת במשרד לחקירות אזרחיות. שמואל חושק ומתאהב בה נואשות.
• שאלתיאל יהויכין אברבנאל - אביה של עתליה שנפטר בטרם עת, כנראה מבדידותו המוחלטת שבחר בה. היה חבר בממשלה הזמנית. התווכח עם דוד בן-גוריון על שאלת עצם הקמת המדינה. בתפיסת עולמו התנגד להקמת מדינות נוספות הגוררות עמים למלחמות, והופכות בני אדם לבשר תותחים. שאלתיאל הוא אדם שלא קיים בספר כדמות חיה. נוכחותו כה עזה, עד כדי כך ששמואל אש מתחיל לחקור את חייו, עלילותיו ולמעשה במידה מסוימת מזדהה עמו, שעה שהוא מקבל את חדרו, לאחר הפציעה ברגלו. אברבנאל טען שניתן להגיע להסכמה עם הערבים ולחיות בקהילות, במקום במדינות המקימות גדרות וחומות בלתי אנושיות. בן-גוריון כעס עליו, וביקש ממנו להחליט אם ברצונו להתפטר או להיזרק מתפקידיו. לאחר מכן בחר בחיי בדידות. אשתו עזבה אותו עם גבר שחי במצרים.

עלילה

שמואל אש מתייאש מעבודת התזה שלו, ומחליט לעזוב את ירושלים. מספר מכות נופלות עליו. ירדנה בת זוגו עוזבת אותו ומתחתנת עם החבר הקודם שלה. אביו מפסיד בבית המשפט, והדבר גורם לחיסול העסק שלו, בחיפה, כך שלשמואל אין יותר תמיכה כספית מההורים. והוא גם לא אוהב אותם במיוחד. אין לו עבודה. אין לו יותר עניין לסיים את התואר הראשון והשני. ואז הוא נתקל במודעת דרושים: "הצעה לקשר אישי. סטודנט רווק של מדעי הרוח, איש שיחה רגיש בעל זיקה להיסטוריה, יוכל לקבל מגורים חינם וכן גם שכר חודשי צנוע אם יארח לחברה כחמש שעות מדי ערב לנכה בן שבעים, אדם נאור בעל השכלה נרחבת". במודעה צוין שמה של עתליה, ומאוחר יותר הקורא יבין שהיא למעשה מנהלת את הבית, אך הקורא אינו יודע דבר על טיב מערכת היחסים, בינה ובין גרשום ואלד, הנכה. שמואל אש המיואש, מהעיר ופעילותו בה, רוצה לעזוב את ירושלים. אך המודעה מעוררת בו עניין רב, ובמיוחד המילים "הצעה לקשר אישי", למרות שעמוס עוז איננו מתעכב על כך. יתברר במהלך העלילה כי שמואל זקוק למגע אנושי, מגע נשי, ולשיחה עם גבר ובמיוחד עם אישה יותר מכל, משום שאין לו קשר עם משפחתו. ולכן, בצורה לחלוטין אינטואיטיבית הוא נופל ברשתה של עתליה, המעוררת בו תאווה ומשיכה שאיננו יכול לעמוד בהן.

רעיונותיו של שמואל, מתקופת לימודיו באוניברסיטה, ממשיכים לשחק בו, במהלך העלילה, בהקשר של יחס היהודים לישו במהלך ההיסטוריה. הדבר מתעורר ביתר שאת כאשר השיחות שלו עם גרשום מובילות כל העת למסלולים אלה של התמודדות עם היחס היהודי לישו. ויכוחים ושיחות אלה עם גרשום שוטחים לפני הקורא מרחב יריעה גדול שאולי ניתן לסכמו בנתונים הבאים מתוך הידע שנוצר מאז גילוי הבשורה של יהודה, היא בשורה גנוסטית שנכתבה ככל הנראה בשנת 280 לספירה. עוז מוסיף שלושה ספרים שבהם נעזר בהבאת הידע על הפילוסופיה, הוויכוחים ומערכות היחסים בין ישו והיהודים:

• "אותו האיש - יהודים מספרים על ישו"
• "ישו הנוצרי מלך היהודים"
• "Jesus in the Jewish Tradition".

במהלך הוויכוחים עם גרשום, שמואל מייצג את ישו. גרשום מייצג את היהודים ואילו עתליה אולי את רוח הקודש. אותה רוח נסתרת שמגיעה ביעף לכמה רגעים של אושר ונעלמת בחדרה הסודי והבלתי אפשרי מבחינתו של שמואל. אביה של עתליה, שאלתיאל מייצג את התפיסה האוניברסלית של בני אדם הרואים בתיקון העולם משימת חייהם. שמואל נע ונד בין כל תפיסות העולם הללו. כאשר גרשום מייחס לו תואר איש חלומות, נחמד, שנקשרים אליו, אבל חלומותיו לא יתגשמו כי העולם בנוי אחרת.

שמואל נמשך אחרי עתליה, המעניקה לו מעט מפגשים, מעט שיחות. התחושה היא יותר של רחמים מאשר של התאהבות מצידה. היא מעבירה אותו כמה מדורי חניכה עד שנאותה ללמד אותו מגע פיזי. אפשר אפילו לומר שהיא מעניקה לו מפגשים, כחלק מעבודתה כחוקרת פרטית ואזרחית, לא משום שהתאהבה בו. גרשום אפילו מכנה אותה "קרה", כאשר הוא מזהיר את שמואל אש, שגם אותו תסלק כמו שסילקה את קודמיו בתפקיד. האם היא משחקת באנשים? האם היא נוקמת על בגידת היהודים באביה? שאלות שעולות במהלך הקריאה, ואולי אין להן תשובות.

עמוס עוז בשיחה עם קובי מידן טוען שקרה נס בסיפור הזה. המאבק בין נציגו של דוד בן-גוריון בדמותו של גרשום, בוויכוח מתמיד מול שאלתיאל המייצג את דעתו של הרב דון יצחק אברבנאל שהתנגד למדינות בעולם, והאמין שאין צורך במדינות כדי להביא שלווה לעולמנו. ולאחר מכן שמואל בעצמו ממשיך חלק מטענותיו אלה של שאלתיאל בכיוון הסוציאל-דמוקרטיה. ושניהם, במפגש עם עתליה שהיא אישה שחייה הביאוה לסלידה מוחלטת מהמין הגברי. ובכל זאת שלושתם מצליחים לחיות תחת קורת גג אחת למשך שלושה חודשים, וליצור מערכת של סיפור אהבה. ואילו שמואל בעצמו שהיה זקוק כל-כך למגעה של עתליה הופך למאהבה, לאישה בת 45, המבוגרת ממנו בכפליים מגילו.

עיבוד לקולנוע

הספר עובד לקולנוע על ידי דן ושושי וולמן לסרט שבוים על ידי דן וולמן והוקרן לראשונה בשנת 2022

הבשורה על פי יהודה

בימוי	דן וולמן
הופק בידי	דן וולמן ואמיר גדליה
תסריט	שושי וולמן
עריכה	איל אמיר
צילום	דני שניאור
הקרנת בכורה	2023
משך הקרנה	82 דקות
שפת הסרט	עברית

שחקן	תפקיד
יובל לבני	שמואל אש
דורון תבורי	גרשום ואלד
עינב מרקל	עתליה אברבנאל

ביקורת

עטיפת הספר בתרגום לפולנית

• דוד רוזנטל כתב:

ניתן לראות ב"הבשורה על פי יהודה" את החלק השלישי בטרילוגיה, אחרי "מיכאל שלי" ו"סיפור על אהבה וחושך". עוז חוזר לאותה ירושלים שתיאר בשני רומנים מצליחים אלו, בהם בלטה כל כך דמות הבוגד/ת. אלא שהפעם לא דמות אחת מתווה את הנתיב הזה, כי אם כולן כמעט: ישו, יהודה איש קריות, שאלתיאל אברבנאל וגם שמואל אש עצמו. כולם בגדו במשהו או במישהו, חלקם הפך לנבגדים בראי ההיסטוריה. "מי שיש בו העוז להשתנות", אומר שמואל בקול שניכר כי הוא בוקע מגרונו של המחבר, "תמיד הוא ייחשב בוגד בעיני אלה שאינם מסוגלים לשום שינוי ופוחדים פחד מוות מפני שינוי ואינם מבינים שינוי והם מתעבים כל שינוי. שאלתיאל אברבנאל חלם חלום יפה, ובגלל חלומו היו שקראו לו בוגד".

קישורים חיצוניים

• פרופ׳ רחל אליאור, על הבשורה על פי יהודה של עמוס עוז, בתוך: ד״ר לאה מזור על מקרא הוראה וחינוך
• "הבשורה על פי יהודה": עמוס עוז מקריא, באתר ynet, 24 באוקטובר 2014
• דוד רוזנטל‏, יש בו עוז: "הבשורה על פי יהודה" קורא תיגר על הקונצנזוס, באתר וואלה, 27 באוקטובר 2014
• זיוה שמיר, הבשורה על פי יהודה / עמוס עוז - תשתיתו האידאית של הרומן, באתר "אימגו", 2 בנובמבר 2014 ("כעבד ישאף צל"-גרסה מחודשת באתר מב"ע, 2023)
• יגאל שוורץ, דת, פוליטיקה וארוטיקה: 3 המפתחות של עמוס עוז, באתר הארץ, 14 בנובמבר 2014
• רותי שפר, על החיים ועל המוות - סקירת הספר "הבשורה על פי יהודה" מאת עמוס עוז, באתר פסיכולוגיה עברית, ‏27 במרץ 2015
• אמנון נבות, החלק הנרקב או: הבשורה על פי נשר שרשבסקי, באתר "יקום תרבות", 29 באפריל 2015
• הספר "הבשורה על פי יהודה", באתר "סימניה"