הגדת קאופמן

הגדת קאופמן היא הגדה של פסח מאוירת שנכתבה במאה ה-14 (תיארוך יצירתה הוא בין השנים 1350 ל-1360^[1]) בקטלוניה שבספרד. כתב היד נמצא באוסף דוד קאופמן שבספריית האקדמיה ההונגרית למדעים בבודפשט ומספרו שם MS A 422.

כללי

ההגדה מכילה תפילות, שירים וטקסטים שנאמרים בערב חג הפסח, שבהם מזכירים המשתתפים את שמחת ההצלה מהעבדות במצרים, ומודים לה' על כך. במאות ה-11–15 לא פעם הופקו הגדות לשימוש פרטי ומשפחתי – גם כתב היד של קאופמן מכיל סימנים לכך.

החוקרים הראשונים שחקרו את כתב יד זה, ייחסו את מקורו לאיטליה. אולם מחקר מאוחר יותר ייחס את מקור כתב היד לקטלוניה.

בהגדה יש מחזור שלם של ספר שמות. חלק מהציורים בתחילת ההגדה וחלקם בסופה. האפיזודות המוצגות בכתב היד מתחילות בגילוי משה ומסתיימות בשירת מרים ובריקוד לאחר חציית ים סוף, ומניאטורה אחת של ההכנות לפסח. גם בהגדת קאופמן וגם בהגדת סרייבו ישנם ציורים המיועדים באופן בולט לילדים, עובדה המעידה על הפופולריות הרבה של כתבי היד הללו בקרב ילדים, שניתן להסביר אותה, בחלק החשוב של הילדים בטקס המסורתי של פסח. ההגדה היא בסגנון גותי-קסטיליאני בהשפעה איטלקית (אנ') וביזנטית. סמל ממלכת קסטיליה מופיע באמצע ציור המצה, רומז על מוצאה של ההגדה.^[2]

צבעי ההגדה דהו, כותב ההגדה השתמש בצבעים באיכות נמוכה וכתוצאה משימוש רב, הצבעים והזהב ירדו במקומות רבים. עם השנים הם הוחלפו בחומרים באיכות נמוכה עוד יותר, וייתכן שהליך זה חזר על עצמו בחלקים מסוימים מספר פעמים. גם שולי כתב היד נפגמו, במהלך מאות השנים כתב היד הועבר בין אנשים, אולי כמה פעמים, ובמקרים אלה נחתכו השוליים, וכתוצאה מכך נפגעו העיטורים בשוליים במספר מקומות.

יצאה לאור מהדורת פקסימיליה של ההגדה, המלווה במחקר מאת גבריאל סד-ראג'נה. בנוסף לגרסה ה"סטנדרטית", שיצאה לאור גם באנגלית, יצאה לאור גם מהדורה יוקרתית בקופסת קטיפה בליווי חיבור ארוך יותר עם התיאור המפורט והמדויק של הסצנות התנ"כיות בין היתר. תיאור זה חשוב, שכן בגלל אובדן הצבעים, קשה לזהות את התמונות הנתונות.