הזרוע האווירית של הצי הארגנטינאי

הזרוע האווירית של הצי הארגנטינאי (בספרדית: Comando de Aviación Naval Argentina, מילולית: פיקוד התעופה האווירית של הצי הארגנטינאי, בראשי תיבות: COAN) הוא הכוח האוויר של הצי הארגנטינאי, ואחד מארבעת הפיקודים המבצעיים שבו. ארגנטינה היא אחת משתי המדינות היחידות מבין מדינות דרום אמריקה שהפעילה נושאת מטוסים כחלק מן הצי שלה (השנייה היא ברזיל).

הזרוע האווירית של הצי הארגנטינאי
Comando de la Aviación Naval Argentina

סמל הזרוע האווירית של הצי הארגנטינאי, רונדל הזרוע האווירית של הצי הארגנטינאי
פרטים
מדינה
שיוך	הצי הארגנטינאי
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות	1919–הווה (כ־105 שנים)
מלחמות	1963 Argentine Navy Revolt, מלחמת פוקלנד
נתוני היחידה
כלי טיס	35 מטוסים
פיקוד
דרגת המפקד	אדמירל משנה
מפקד נוכחי	אדוארדו מיגל טורנה

רונדל קודם של הזרוע האווירית של הצי הארגנטינאי

היסטוריה

צעדים ראשונים

מטוס ימי מדגם מקי 9, בשירות הצי הארגנטיאני מיד לאחר מלחמת העולם הראשונה

ב-22 באוקטובר 1912 הוסמך קצין הצי הארגנטינאי, לוטננט מלכור אסקולה, כטייס הראשון של הצי. ב-11 בפברואר 1916 הוקם בית הספר לטיסה של הצי פוארטה באראגאן, ליד לה פלאטה. תאריך זה נקבע כיום התעופה הצבאית הימית. בספטמבר 1917 נשלחו שלושה קציני צי לבסיס פנסקולה של צי ארצות הברית, שבו נמצא בית הספר לטיסה המכשיר את טייסי הצי. קצינים אלה נשלחו לאחר מכן לאירופה כדי להשתתף במלחמת העולם הראשונה. ב-17 באוקטובר 1919 הוקמה הזרוע האווירית של הצי באופן רשמי, ונקראה שירות האוויר של הצי. בשנים שלאחר מכן הפעילה הזרוע האווירית מגוון כלי טיס, ברובם מטוסי אימון מתקדמים מתוצרת ארצות הברית. בין המטוסים היו מטוסי נורת' אמריקן AT-6, ביצ'קראפט AT-11 וספינות מעופפות מדגם PBY קטלינה. ב-1949 הוכנסו לשירות מסוקים מדגם סיקורסקי S-51.

השתתפות בהפיכות צבאיות

מטוס דקוטה DC-3 של הצי הארגנטינאי

טבילת האש הראשונה של הכוח האווירי הייתה ב-16 ביוני 1955. מטוסים של הזרוע האווירית של הצי ושל חיל האוויר הארגנטינאי תקפו קהל גדול של אזרחים, שהתכנסו בפלאסה דה מאז'ו בבואנוס איירס כדי להביע תמיכה בנשיא חואן פרון. התקיפה נועדה להיות השלב הראשון בהפיכה צבאית, ובוצעה על ידי 22 מטוסי הרווארד, 5 מטוסי AT-11,‏ 3 ספינות מעופפות מדגם קטלינה, וארבעה מטוסי גלוסטר מטאור של חיל האוויר. בתקיפה נהרגו 364 בני אדם, רובם אזרחים, ונפצעו קרוב ל-800. שלושה מהמטוסים התוקפים הופלו באש נ"מ, ומטוס נוסף הופל מעל ריו דה לה פלטה על ידי מטוס מטאור שהיה נאמן לממשלה.

ניסיון ההפיכה נכשל, לאחר שכוחות הנאמנים לממשלה הדפו התקפה של נחתים על קאסה רוסאדה, מעונו של הנשיא (הנמצא בפלאסה דה מאז'ו). הטייסים שהשתתפו בהתקפה קיבלו הוראה לטוס לאורוגוואי ולבקש שם מקלט מדיני. בספטמבר של אותה שנה התחוללה הפיכה נוספת, והפעם הופל משטרו של פרון.

ב-1962 שוב השתתפו טייסי הצי בניסיון הפיכה של הצי. מטוסי F9F פנתר וF4U קורסייר תקפו כוחות של הצבא שניסו להשתלט על בסיס הצי פונטה אינדיו, כדי לדכא את המרד. בסופו של דבר נכשל המרד, והצי איבד מכוחו הפוליטי.

נושאת מטוסים ומטוסים חדשים

נושאת המטוסים אינדפנדסיה

שיחזור של מטוס סקייהוק A-4Q שהשתתף בהטבעת הפריגטה הבריטית "ארדנט" במלחמת פוקלנד. המטוס המקורי הופל לאחר הפצצת האונייה הבריטית וטייסו נהרג. השחזור מוקדש לזכרו

ב-1959 קלט הצי את נושאת המטוסים הראשונה שלו, אינדפנדסיה. צי המטוסים שהיה על סיפונה כלל מטוסי קורסייר, הרווארד ומטוסי גראמן S2F-1 טראקר. נושאת המטוסים "אינדפנדסיה" יוצרה בבריטניה והשקה ב-1945, אז הועברה לצי המלכותי הקנדי, ולאחר מכן נמכרה לארגנטינה. עם הגעתה מצפון אמריקה הביאה עמה האונייה מטוסי פנתר וF9F קוגר, אך אלה לא היו יכולים לנחות על סיפונה והועמסו עליה רק לצורך ההעברה.

מטוס הקוגאר היה מטוס הסילון הארגנטינאי הראשון ששבר את מחסום הקול. מטוסי הסילון של הזרוע האווירית הוכנסו לכוננות, כמו שאר הכוחות המזוינים של ארגנטינה ב-1965, בעת מתיחות מול צ'ילה. ואולם, המתיחות הסתיימה בלא מלחמה. בשנות ה-60 של המאה ה-20 קלטה הזרוע האווירית של הצי מטוסי אימון נוספים: T-28 טרויאן, T-34 מנטור ואארמקי MB-336, ומאוחר יותר גם את הדגם המתקדם יותר, אארמקי MB-339. ב-1972 הוחלף הכיתוב NAVAL על המטוסים בכיתוב ARMADA.

מטוס נוסף שנקלט בשנות ה-60 היה DC-3 דקוטה. ארגנטינה עשתה שימוש נרחב במטוס במהלך הנחיתה הראשונה של ארגנטינה באנטארקטיקה ב-1962. כמו כן נקלטו מסוקי סיקורסקי S-55 ומטוסי P-2 נפטון, לסיור ימי. ב-1969 הוכנסה לשירות נושאת מטוסים שנייה, ונטיסינקו די מאז'ו. גם אונייה זו נבנתה בבריטניה, ושירתה במקור בצי המלכותי הבריטי. לאחר מכן נמכרה לצי ההולנדי, שמכר אותה לאחר עשרים שנות שירות לארגנטינה. במהלך מסעה לארגנטינה נחת על סיפונה מטוס הוקר סידלי הרייר, כדי להדגים את יכולות ההמראה והנחיתה האנכית שלו, ואולם הצי הארגנטינאי החליט בסופו של דבר לרכוש מטוסי A-4 סקייהוק, מדגם Q. כלי טיס נוספים שהופעלו מסיפון נושאת המטוסים כללו מסוקי אלואט III וסיקורסקי SH-3 סי קינג. בנוסף למטוסי נושאת המטוסים נקלטו גם מטוסי תובלה ששימשו לסיור ימי: פוקר F-28 וL-188 אלקטרה. במהלך שנות ה-70 של המאה ה-20 החל הצי להפעיל מסוקי וסטלנד סי לינקס מעל סיפון המשחתות החדשות שנרכשו באותה תקופה מבריטניה.

החונטה הצבאית

ב-1976 תפסה את השלטון חונטה צבאית, והנהיגה במדינה משטר של טרור שנקרא מאוחר יותר "המלחמה המלוכלכת". עשרות אלפי בני אדם נעצרו ללא משפט, נחטפו, עונו ונרצחו בדרכים שונות. אסירים רבים סוממו ואז הושלכו ממטוסי הצי אל הריו דה לה פלטה, במה שכונה "טיסות מוות". במקביל לטרור הפנימי, גאה המתח מול צ'ילה ב-1978, והחונטה הצבאית תכננה את "מבצע סוברניה", שנועד להשתלט על איים בתעלת ביגל ועל שטחים בצ'ילה. כוחות ארגנטינאיים כבר חצו את הגבול לצ'ילה (לפי טענות ארגנטינה) אך המלחמה נמנעה ברגע האחרון בתיווכו של האפיפיור יוחנן פאולוס השני.

מלחמת פוקלנד

ערך מורחב – מלחמת פוקלנד

כדי להסיח את דעת הקהל מהמצב הפנימי החמור, החליטה החונטה לנצל את הרגשות העזים בארגנטינה כלפי השלטון הבריטי באיי פוקלנד, ולנסות להכריע את הסכסוך ארוך השנים בדרך צבאית. הזרוע האווירית של הצי הייתה במצב לא נוח בעת פתיחת המלחמה, כמו כל שאר זרועות הכוחות המזוינים: אמברגו שהוטל על ארגנטינה על ידי נשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר, בשל הפגיעה החמורה בזכויות האדם במדינה, גרם למחסור בחלקי חילוף וציוד. בנוסף, הזרוע הצבאית הייתה בעיצומו של מהלך להחלפת מטוסי הסקייהוק המתיישנים במטוסי תקיפה מדגם דאסו ברגואה סופר אטנדר מתוצרת צרפת.

למרות שבעת פתיחת המלחמה היו לארגנטינה רק חמישה מטוסי סופר אטנדר, אלו התפרסמו מאוד בשל הנזק הכבד שהסבו לבריטים. המטוסים שיגרו טילי אוויר-ים מדגם אקסוסט, שהטביעו את המשחתת אה"מ שפילד ואת אוניית המכולות אטלנטיק קונבייר. גם מטוסי הסקייהוק נטלו חלק בלחימה, והיו שותפים להטבעת הפריגטה אה"מ ארדנט.

בתחילת המלחמה נערך הצי הארגנטינאי לתקיפת נושאות המטוסים הבריטיות המתקרבות, אה"מ אינווינסיבל ואה"מ הרמס. מטוסי S-2 טראקר גילו את הצי הבריטי המתקרב, ונושאת המטוסים "ונטיסינקו דה מאז'ו" נערכה לשגר גל של מטוסי סקייהוק לתקיפתן. ואולם, תנאי מזג אוויר גרוע מנעו את המראת המטוסים. זמן קצר לאחר מכן הטביעה הצוללת הגרעינית אה"מ קונקורר את הסיירת הארגנטינאית גנרל בלגראנו. בעקבות החשש הכבד מפעילותן של הצוללות הבריטיות, נסוג הצי הארגנטינאי לנמליו, ומטוסי הקרב המריאו לגיחות מבסיסים ביבשת. באיי פוקלנד עצמם לא היו בסיסים גדולים די הצורך כדי להפעיל מהם מטוסי קרב, והמטוסים היחידים שהיו יכולים לפעול מהאיים היו מטוסי אימון חמושים, T-34 ו-MB-339, יחד עם מטוסי תקיפה FMA IA 58 פוקרה של חיל האוויר הארגנטינאי. מטוס MB-339 של הצי היה הראשון שתקף את כוח הנחיתה הבריטי במפרץ סן קרלוס.

במהלך המלחמה הוצאו משירות שני מטוסי P-2 נפטון האחרונים שהיו בשירות, בשל שחיקה רבה שלהם. הם הוחלפו בשני מטוסי אמבראר EMB-111 בנדיראנטה. ארבעה טייסי הזרוע האווירית של הצי נהרגו במלחמה. הצי איבד מסוק לינקס אחד בתאונה, ומסוק אלואט III שטבע עם הסיירת "גנרל בלרנו". מטוס MB-339 התרסק בתאונה ליד סטנלי, שלושה מטוסי סקייהוק הופלו בטילים ואש נ"מ, ומטוס MB-339 נוסף הופל באותה דרך.

כיום

מטוס סיור ימי מדגם P-3 אוריון בתרגיל משותף עם פריגטה של צי ארצות הברית

ב-1983 הושבה הדמוקרטיה לארגנטינה, והאמברגו הוסר. למרות קיצוצי תקציב, הצליחה הזרוע האווירית של הצי לחדש את כלי הטיס שברשותה. מטוסי P-3 אוריון לסיור ימי הוכנסו לשירות, בצד מטוסי ביצ'קראפט סופר קינג אזרחיים שהותאמו למטרה זו. המסוקים המוצבים על אוניות השטח של הצי הוחלפו במטוסי יורוקופטר פנק, ומסוקי אוגוסטה SH-3 סי קינג נרכשו לצורך המשימות באנטארקטיקה. מסוקים מדגם בל UH-1 נרכשו עבור חיל הנחתים הארגנטינאי. הזרוע האווירית קיבלה מטוסי אימון חדשים, MB-326 קסאוואנטס במקום מטוסי MB-339 שאבדו.

ארגנטינה הייתה המדינה היחידה ששלחה אוניות מלחמה כדי להשתתף במלחמת המפרץ ב-1991. מסוקי אלואט III היו מוצבים על האוניות שנשלחו, וכן סייעו לכוח מטוסי תובלה. ב-1998 העניקה ארצות הברית לארגנטינה למעמד של בעל ברית עיקרי שאינו חבר בברית נאט"ו. מעמד זה הוענק על ידי נשיא ארצות הברית, ביל קלינטון.

נושאת המטוסים "ונטיסינקו דה מאז'ו" הוצאה משירות ב-1997, אך למעשה הפלגתה האחרונה הייתה באמצע שנות ה-80 של המאה ה-20. עד אותה שנה הפעילה האונייה מטוסי סופר אטנדר וS-2T סופר טראקר. אלו האחרונים זכו להשבחה בתעשייה האווירית לישראל בתחילת שנות ה-80. מאמצע שנות ה-80 הושבתה למעשה האונייה, בשל קשיי תקציב. טייסי הצי שומרים על כשירות לפעילות מנושאות מטוסים, על ידי אימון משותף עם ברזיל על נושאת המטוסים הברזילאית סאו פאולו, וכן על ידי אימונים משותפים עם נושאות המטוסים של צי ארצות הברית הנמצאות בהפלגה באזור. אימונים אלה מכונים "תמרוני גרינגו-גאוצ'ו".

ב-2008 העבירה ארצות הברית לארגנטינה ארבעה מסוקי סי קינג, במקום שני מסוקים שנהרסו בשריפה שהייתה באונייה שוברת הקרח אלמירנטה איריזר. כיום, המצב הכלכלי הקשה והתקציב הנמוך המועבר לזרוע האווירית מביאים לכך שמטוסים רבים אינם פעילים, בשל היעדר בחלפים ותחזוקה גרועה.

כלי טיס

מטוסים

	שם	ארץ ייצור	סוג	מספר כלי טיס בשירות	הערות
	דאסו ברגואה סופר אטנדר		מטוס תקיפה	10	רק חלק מהמטוסים כשירים לטיסה. ארגנטינה מתכננת לרכוש מטוסים נוספים
	לוקהיד P-3 אוריון		מטוס סיור ימי	5	רק ארבעה מטוסים כשירים לשירות. הדגם בשירות הצי הארגנטינאי הוא P-3B
	גראמן S-2 טראקר		מטוס ללוחמה נגד צוללות	3	הדגם בשירות הצי הארגנטינאי הוא S-2T
	ביצ'קראפט סופר קינג אייר		מטוס תובלה	6	נקרא בארגנטינה "קורמורן"
	פוקר F28 פלושיפ		מטוס תובלה	1	הדגם בשירות הצי הארגנטינאי הוא F-28-3000
	פילאטוס PC-6 טורבו פורטר		מטוס תובלה	1	הדגם בשירות הצי הארגנטינאי הוא PC-6B-H2
	ביצ'קראפט T-34 מנטור		מטוס אימון	10	הדגם בשירות הצי הארגנטינאי הוא T-34C-1

מסוקים

	שם	ארץ ייצור	סוג	מספר כלי טיס בשירות	הערות
	סיקורסקי SH-3 סי קינג		מסוק ללוחמה נגד צוללות	6
	יורוקופטר AS-550 פנק		מטוס תובלה	4	הדגם בשירות הצי הארגנטינאי הוא AS-555. המסוקים הוצאו משירות פעיל ונמצאים בעתודה

מבנה וארגון

בסיסים

בסיסי הזרוע האווירית של הצי הארגנטינאי

 

בואנוס איירס

קורדובה

בארילוצ'ה

רוסאריו

טוקומאן

מאר דל פלאטה

סלטה

סנטה פה

סן חואן

אושואיה

איגואסו

אקונקגווה

ברזיל

פרגוואי

בוליביה

צ'ילה

איי פוקלנד

אורוגוואי

האוקיינוס האטלנטי

האוקיינוס
השקט

אלמירנטה זאר

פונטה אינדיו

אלמירנטה קיחדה

אסייסה

קומנדנטה אספורה

מפקד הזרוע האווירית של הצי הארגנטינאי הוא קצין בדרגת קונטראלמיראנטה (Contraalmirante), המקבילה לדרגת אדמירל משנה (Rear Admiral) בצי ארצות הברית ובצי המלכותי הבריטי (ומקבילה לדרגת תת-אלוף בחיל הים הישראלי). מפקד זרוע האוויר כפוף למפקד הצי הארגנטינאי, שדרגתו אלמירנטה, אדמירל.

לזרוע האוויר חמישה בסיסים עיקריים:

1. קומנדטה אספורה, בבאיה בלנקה;
2. אלמירנטה זאר, בטרלו;
3. פונטה אינדיו, ליד לה פלאטה;
4. אלמירנטה קיחדה, בריו גרנדה;
5. אסייסה, בנמל התעופה הבינלאומי של העיר אסייסה, בגראן בואנוס איירס (המטרופולין של בואנוס איירס).

יחידות

הזרוע האווירית של הצי מחולקת לשלוש יחידות עיקריות.

• חיל האוויר הימי 1 (Fuerza Aeronaval 1)

בית הספר לטיסה של הצי (Escuela de Aviación Naval, ESAN) - מפעיל מטוסי ביצ'קראפט T-34C מנטור. ממוקמת בבסיס פונטה אינדיו.

טייסת הזרוע האווירית לסיור ימי (Escuadrilla Aeronaval de Vigilancia Marítima, EA1V) - מפעילה מטוסי ביצ'קראפט 200 לסיור ימי. ממוקמת בבסיס פונטה אינדיו.

טייסת תובלה ימית 2 (2da Escuadrilla Aeronaval de Sostén Logístico Móvil, EA52) - מפעילה מטוסי פוקר F28 לסיוע לכלל יחידות הצי. ממוקמת בנמל התעופה הבינלאומי של העיר אסייסה.

טייסת תקיפה ימית 1 (1ra Escuadrilla Aeronaval de Ataque, EA41) - טייסת עתודה, ללא מטוסים.

• חיל האוויר הימי 2 (Fuerza Aeronaval 2)

כל היחידות ממוקמות בבסיס קומנדטה אספורה. יחידה זו אחראית גם לכל כלי הטיס המוצבים על כל השיט של הצי.

טייסת קרב ותקיפה ימית 2 (2da Escuadrilla Aeronaval de Caza y Ataque, EA32) - מפעילה מטוסי דאסו ברגואה סופר אטנדר.

טייסת ללוחמה נגד צוללות (Escuadrilla Aeronaval Antisubmarina, EA2S) - מפעילה מטוסי גראמן S-2T סופר טראקר ופילאטוס PC-6 טורבו פורטר.

טייסת מסוקים ימית 1 (1ra Escuadrilla Aeronaval de Helicópteros, EAH1) - מפעילה מסוקי יורוקופטר פנק.

טייסת מסוקים ימית 2 (2da Escuadrilla Aeronaval de Helicópteros, EAH2) - מפעילה מסוקי סיקורסקי SH-3 סי קינג

טייסת מסוקים ימית 3 (3da Escuadrilla Aeronaval de Helicópteros, EAH3) - מפעילה מסוקי בל UH-1 לטובת חיל הנחתים הארגנטינאי. הועברה לאחריות צבא ארגנטינה ב-2008.

• חיל האוויר הימי 3 (Fuerza Aeronaval 3)

משימתה של יחידה זו היא שליטה ימית ומשימות חיפוש והצלה לכל אורך קו החוף של ארגנטינה. ממוקמת בבסיס אלמיראנטה זאר.

טייסת גילוי ימית (Escuadrilla Aeronaval de Exploración, EA6E) - מפעילה מטוסי P-3 אוריון.

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של הזרוע האווירית של הצי הארגנטינאי (בספרדית)

מדיה וקבצים בנושא מטוסי הזרוע האווירית של הצי הארגנטינאי בוויקישיתוף

• האתר הרשמי של הצי הארגנטינאי
• אתר המכון הימי הארגנטינאי
• אתר מוזיאון התעופה הימית של ארגנטינה