"הכתובה" היא מחזה קומי מאת הסאטיריקן הישראלי אפרים קישון מ-1959, הדן במוסד הנישואים ובתשתיתו, הכתובה.

הכתובה
הכתובה בתיאטרון האהל
הכתובה בתיאטרון האהל
כתיבה אפרים קישון עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום ההתרחשות ישראל
תקופת ההתרחשות סוף שנות ה-50
סוגה קומדיה עריכת הנתון בוויקינתונים
הצגת בכורה 1961
שפה עברית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עלילה

עריכה

הסיפור מתרחש בישראל בסוף שנות ה-50 של המאה ה-20. גיבורי המחזה הם אלימלך השרברב, מפרנס המשפחה, ואשתו שפרה, שניהם לשעבר חברי קיבוץ, שמגלים, אחרי 25 שנים של חיים משותפים, שייתכן שמעולם לא התחתנו כדת משה וישראל.

כאשר בתם איילה עומדת להתחתן, היא מבקשת מהם את הכתובה שלהם, מאחר שלדברי ארוסהּ, רוברט, היא חיונית להסדרי החתונה, עקב דרישת משפחתו, נצר למשפחת רבנים מיוחסת. ואולם הכתובה לא בנמצא, וספק אם אלימלך ושפרה התחתנו כדת וכדין.

כאשר מבינים בני המשפחה שללא הכתובה לא תוכל איילה להינשא לרוברט, מבקש אלימלך להתחתן עם שפרה, אך זו כבר אינה מעוניינת בכך, מפני שאינה מאמינה שאלימלך באמת אוהב אותה. איילה ואלימלך עושים הכול על מנת להחזיר את שפרה אל אלימלך, כולל הבאתו של בוקי, מחליף מזכיר המשק של הקיבוץ, על מנת לברר מה קרה לכתובה.

בסוף המחזה מתגלה הכתובה שהוסתרה בבית מאחורי תמונה, והמכשול לחתונתם של איילה ורוברט מוסר ובנוסף שפרה חוזרת אל אלימלך.

דמויות

עריכה

אלימלך בנצור - יוצא קיבוץ, שרברב ובעלה של שפרה. אוהב את שפרה עמוקות ולאחר שמתברר שייתכן שאין כתובה, הוא מנסה בכל כוחותיו להתחתן עם שפרה באופן רשמי. אלימלך הוא המפרנס היחיד של המשפחה. אלימלך הוא אדם מסודר כביכול וחי בצורה שבלונית: משפרה עולה כי בכל בוקר אלימלך קם באותה צורה, בארוחת הצהריים הוא כבר רגיל לאכול מבלי להסתכל על השולחן מפני שהוא יודע בדיוק איך השולחן מסודר (לפי רצונו). אלימלך מרבה לדבר על עבודתו בתחום השרברבות, והסיפור האהוב עליו הוא על חבר הקיבוץ שהפסיד לו בהתערבות בנושא השרברבות ונאלץ לאכול את כובעו. בנוסף הוא מתואר כרברבן ובטוח שהיה אהוב על כולם בקיבוץ (לדוגמה, כאשר בוקי מגיע לבית המשפחה, אלימלך מספר לו שכאשר הוא ושפרה עזבו את הקיבוץ, בוקי בכה מכך, דבר שמעולם לא קרה).

שפרה בנצור - יוצאת קיבוץ, אשתו של אלימלך. כשאלימלך מבקש להינשא לה כדת, אינה ממהרת לתקן את הטעות ולהתחתן עמו, וכמעט דורשת גט. שפרה מתוארת כאישה בעלת כישרונות רבים שאינם באים לידי ביטוי בגלל אלימלך. כאשר מועלה החשד שהם מעולם לא התחתנו, היא מנצלת זאת על מנת להשיג שוויון זכויות עם אלימלך.

איילה בנצור - בתם של אלימלך ושפרה, ארוסתו של רוברט. עושה ככל שביכולתה לגרום להוריה להתחתן, על מנת שתוכל להתחתן עם רוברט. איילה אינה מסתכלת על בני הקיבוץ בעין יפה ומתייחסת אל כולם כרפתנים בורים. איילה לומדת פסיכולוגיה לילדים.

רוברט - ארוסהּ של איילה, בן למשפחת רבנים מיוחסת. אינו יודע על כך שייתכן שהוריה של איילה לא נישאו כדת. הוא ומשפחתו רואים במסמכים הדרושים לחתונה תנאי מקדים חשוב ביותר לחתונה. מתואר כ"ילד של אמא" שאימו עדיין מנהלת לו את חייו (לדוגמה החתונה שלו ושל איילה צריכה לקרות ביום ההולדת של אימו, היא מסדרת את כיסי חליפתו והיא זו שמתעקשת כל כך לראות את הכתובה של אלימלך ושפרה).

בוקי - חבר באותו הקיבוץ שבו חיו אלימלך ושפרה, ומחליפו של המזכיר הראשי, לרוב עובד בפלחה. כאשר הוא מגיע הוא אינו יודע לשם מה, מלבד שהוא מגיע "בעניין חתונה". בתחילת השהייה אצל משפחת בנצור הוא מנסה כל הזמן לצאת על מנת לבצע משימות אחרות שהטילה עליו מזכירות המשק בעיר כמחליפו של מזכיר המשק, שמכהן כשגריר במקסיקו. כאשר הוא רואה את איילה הוא מחליט להישאר בבית משפחת בנצור, ולנסות לחזר אחריה, גם אם זה אומר לחבל ביחסים בינה ובין רוברט.

יפה בירנבוים - שכנתם של אלימלך, שפרה ואיילה. מאחר שהיא התאלמנה היא מחזרת אחרי אלימלך ומנצלת כל הזדמנות: את העובדה שאין בבית סודה ושאלימלך מאוד אוהב סודה, את התקף הלב שהוא מקבל ואת פרידתו משפרה.

מסרים וביקורת

עריכה

המחזה מבקר נושאים רבים שהיו באותה תקופה בחברה הישראלית:

  • הצורך בכתובה - המחזה מבקר את האופן בו הנישואים תלויים בכתובה, שיכולה בקלות להיאבד או להישכח. בנוסף יש גם ביקורת על כך שאין המחתנים מוכנים להתגמש בעניינים אלו ולחתן שני אנשים שמעוניינים להתחתן במקרה וכתובת ההורים נאבדת.
  • חלוקת תפקידים במשפחה - המחזה מבקר את העובדה שבאותה תקופה הייתה תפיסה לפיה הבעל הוא המפרנס והאישה צריכה להישאר בבית, לבשל ולנקות.
  • יחסי קיבוצניקים-עירוניים - המחזה מבקר את הפער בין בני הקיבוץ לבני העיר, כשבני הקיבוץ מתנשאים על בני העיר בטענה שאין הם יודעים לעשות הרבה (כדוגמת בוקי שמראה שהוא מסוגל לתקן ללא בעיה בכל דבר, גם אם אין זה תחום ההתמחות שלו), לעומת בני העיר שבטוחים שבני הקיבוץ הם בורים (כדוגמת איילה שבטוחה שבוקי הוא רפתן חסר ידע).

הפקות ועיבודים

עריכה

1. תיאטרון האוהל, 1961

ההפקה הפכה לאחד מלהיטיו הבולטים של התיאטרון.

2. משפחת בורשטיין (פסחק'ה, ליליאן, מייק וסוזאן), 1966 (יידיש)

ההפקה כללה שירים שהוקלטו לתקליטון בחברת CBS.[1]

די כתובה
 
יצא לאור חברת תקליטים
1968 CBS
שירים
  1. נעם מיך צום סיפאנישן ארקעסטער
  2. זוג וואס הוסטי געפינען
  3. פארוואס האב איך פארלאוט דעם קיבוץ
  4. איך געדענק
  5. כ'וויל ווידער זיין א קאוואליר

3. 1972 (יידיש)

הצגה זו נקראה "אלימלך האינסטלטור", ולא "הכתובה".

4. תיאטרון הבימה, הצגת בכורה: 8 במרץ 1980

 
כרזת ההצגה בתיאטרון יידישפיל, 1992

5. תיאטרון יידישפיל, 1992[2]

6. תיאטרון הנגב, 2006

  • יוצרים: במאי - איסי ממנוב, מוזיקה - אמיל ג'הרמי, תעתוק וניהול מוזיקלי - מיכאלה ליקא, תאורה, שפה ודיבור - שמואל מור, תחקיר ועריכה: ורדה גלעדי
  • שחקנים: אלימלך - עידו מן, שפרה - ג'סיקה טברובסקי, איילה - כרמית גור-דבורי, רוברט - שולי ויקטור, בוקי - אמיל ג'הרמי, יפה - אביבה ספאיה

7. תיאטרון הקאמרי, 2007

הפקה זו זכתה לביקורות אוהדות מצד המבקרים ולביקורות חצויות מצד הקהל. ההצגה הייתה מועמדת לתואר הקומדיה של השנה בפרס התיאטרון הישראלי.

8. בית צבי, 2018

יוצרים: במאי - אבישי בן גל, תפאורה - סלבה מלצב, תלבושות - נטשה מנטל, תאורה - יאיר סגל.

שחקנים: אלימלך - ניר מנקי, בוקי - מיכאל גמליאל, שפרה - ענת זמשטייגמן/מיכל אטלס, איילה - דניאל היב, יפה - פזית ירון מינקובסקי/יעל פרימר, רוברט - טל וייס/גיא גבל

9. תיאטרון חיפה, 2023

יוצרים: במאי - משה נאור, תפאורה - ניב מנור, תלבושות - אורנה סמורגונסקי, תאורה - נדב ברנע.

שחקנים: אלימלך - שלמה בראבא, בוקי - עומר עציון, שפרה - איילת רובינסון, איילה - יעל טל, יפה - רוית יעקב כהן, רוברט - יובל סגל/קובי זיסלין.

ליווי מוזיקלי: אוהד בן אבי - קלידים ואקורדיון, נועם נחמיה - טובה, מיכאל זיו - צ'לו וחצוצרה.

הסרט

עריכה

באוגוסט 2008 יצא הסרט "הכתובה" בבימויו של מנחם גולן, אשר מבוסס על המחזה. את התסריט כתב גולן תוך שינויים מבחינת עלילה וגם דמויות חדשות. בסרט כיכבו מאיר סוויסה, ענת ברזילי, פזית ירון מינקובסקי ושלמה וישינסקי. הסרט לא זכה לביקורות נלהבות ורוב המבקרים טענו שמדובר בסרט עשוי רע.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה