הלל ברגמן-אביחנן
הלל בּרֶגמן-אביחנן (23 בנובמבר 1897 – 8 בפברואר 1978) היה מערכונאי, מתרגם, פזמונאי ועיתונאי ישראלי יליד פולין.
ביוגרפיה
עריכההוא נולד בז' בחשוון תרנ"ח לאריה ברגמן, סוחר, ולחנה בת שבתי בישקוביץ בוורשה, אז חלק מן האימפריה הרוסית. למד תיאטרון במוסקבה ובאקדמיה לתיאטרון בקייב. ב"סטודיו לדרמה עברית" בקייב הכיר את אשתו לעתיד, חווה זליקובסקי. כחבר בקבוצת "אמנות", חסיד של תרבות התיאטרון בשפה העברית, היה עד בשנות ה-20 לדיכוי השימוש בשפה זו על ידי השלטונות הסובייטים באמצעות ה"יבסקציה".[1]
בשנת 1926 עלו אביחנן ואשתו לארץ ישראל. אשתו מצאה משרת זמרת בלהקת האופרה הארצישראלית של גולינקין בתל אביב, בעוד אביחנן השתתף בשנים 1927–1928 בפעילות התיאטרון הסאטירי "הקומקום" בניהולו של אביגדור המאירי.
בהמשך, במשך עשרים שנה, בין השנים 1928–1948, כתב מערכונים, הופיע לעיתים כשחקן וערך תוכניות בידור בתיאטרון "המטאטא" בתל אביב. אחת מהתוכניות הללו הייתה "הכל בסדר". בנוסף התפרנס מהעבודה כמזכיר אדמיניסטרטיבי של תיאטרון "האהל" (1929–1936) ושל התזמורת הפילהרמונית הארץ ישראלית (1936–1946).
עסק רבות בתרגומי שירי זמר משפות שונות – רוסית, פולנית, גרמנית, צרפתית ויידיש, ובתרגומי לבריות אופרות ואופרטות. כתב נוסח עברי חדש ללברית האופרטות "הלנה היפה" מאת אופנבך ו"גלאתיאה היפה" מאת פרנץ פון זופה, ותרגם את הלברית לאופרטה "ברון הצוענים" מאת יוהאן שטראוס, לאופרות "תאיס" מאת ז'יל מאסנה ו"מאדאם באטרפליי" מאת פוצ'יני ו"היתומה" (אופרה של ולדימיר רביקוב (Rebikov)).[2]
כעיתונאי השתתף בעריכת השבועון הסאטירי "סיכות", והוציא גם כתב עת משלו בשם "עקרב". כתב גם לעיתונים "דבר", "אשמורת", "תשע בערב", "על המשמר" ועוד.
לאחר קום המדינה עבד גם ביחסי ציבור במשרד התחבורה, וכן כתב מערכונים לתיאטרון הבובות "סטיריקון".
בין תרומותיו לזמר העברי יש לציין את השירים: "למולדתי" (או "פקד ה'"), ללחן של מרדכי זעירא (1927);[3] "עיניים ירוקות" (השיר הראשון שהקליטה יפה ירקוני), ללחן מאת נלו מנזטו (1948);[4] "צ'יק צ'יק בום בום";[5] "הורה אין דבר", ללחן של יצחק ברומברג; ובתרגום: "בהגה אחד" מאת היינריך היינה, ללחן מאת פליקס מנדלסון-ברתולדי.
ברגמן-אביחנן נפטר בפברואר 1978, בגיל 80. נקבר בבית עלמין הדרום.[6] הותיר אישה, חוה, בן, אלחנן, ונכדים.[7]
בנו, אלחנן ברגמן, היה צ'לן בתזמורת הפילהרמונית הישראלית.
אוסף על שמו שמור בספרייה הלאומית[8].
מקורות
עריכה- אורה אחימאיר, חיים באר, מאה שנות תרבות – היצירה העברית בארץ ישראל, תל אביב: עם עובד וידיעות אחרונות ספרי חמד, 2000.
- נתן שחר, שיר שיר עלה-נא – תולדות הזמר העברי, בן שמן: מודן, 2007.
- נתיבה בן-יהודה - אוטוביוגרפיה בשיר וזמר, ירושלים: כתר ספרים, 2002.
קישורים חיצוניים
עריכה- הלל ברגמן-אביחנן, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
- הלל ברגמן-אביחנן, באתר זמרשת
הלל ברגמן-אביחנן, באתר MusicBrainz (באנגלית)- הלל ברגמן-אביחנן, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
- דוד תדהר (עורך), "הלל אביחנן (ברגמן)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ה (1952), עמ' 2123
- מת הלל אביחנן, דבר, 9 בפברואר 1978
הלל אביחנן (1897-1978), דף שער בספרייה הלאומית
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
עריכה- ^ Jehoshua A.Gilboa, A language silenced :the suppression of Hebrew literature and culture in the Soviet Union [לשון עומדת על נפשה], Associated University Presses New York ,1982.
- ^ קטע מתוך האופרטה "ברון הצוענים" בתרגומו של אביחנן, 26 באוקטובר 1949. הקלטת שידור רדיו מתוך אוסף תקליטי קול ישראל באתר הספרייה הלאומית.
- ^ מילות השיר "למולדתי" והאזנה לו, באתר זמרשת.
- ^ מילות השיר "עיניים ירוקות" והאזנה לו, באתר זמרשת.
- ^ מילות השיר "צ'יק צ'יק בום בום" והאזנה לו, באתר זמרשת; צ'יק צ'יק בום בום, באתר העמותה למורשת הזמר העברי, בביצוע יעקב טימן.
- ^ הלל ברגמן-אביחנן באתר חברה קדישא ת"א–יפו.
- ^ המשפחה, הלל ברגמן-אביחנן, דבר, מודעת אבל, 9 בפברואר 1978.
- ^ ארכיון אוסף הלל ברגמן-אביחנן, בספרייה הלאומית