המטבח הלובי
המטבח הלובי או המטבח הטריפוליטאי הוא תערובת של המטבח הערבי והמטבח הים-תיכוני, עם השפעה איטלקית חזקה. המורשת של איטליה, מהימים שבהם הייתה לוב קולוניה של ארץ המגף, ניכרת בעיקר בפופולריות של המאכל האיטלקי פסטה, ובמיוחד מקרוני. מנה מקומית מפורסמת בלוב היא קוסקוס, העשוי סולת מותפחת, ומשמש כבסיס למפרום העשוי בשר ותפוחי אדמה. מנה זו פופולרית גם בישראל. מאכלים נפוצים נוספים הם שורבה, מרק מתובל מאוד, ובזין, סוג מוקשה של פסטה, העשוי משעורה, קמח ומים. ישנם גם מספר סלטים כגון: סלט חמוצים הקרוי: מסייר.
 | |
| מאכלים | |
|---|---|
| מטבח | המטבח הים תיכוני, המטבח הערבי |
| מוצא | לוב |
  | |
עוד מאכל מסורתי הוא הקיקות שזה מרק חם עם חתיכות של בצק מבושל וחריף שאוכלים בימות החורף הקרים ובין ראש חודש אב לח' באב.
המטבח היהודי הלובי
עריכההשבת והחגים במחזור השנה, וכן האירועים השונים במעגל החיים, העשירו את המטבח בגיוון התבשילים, המתכונים ודברי המתיקה, שבאו לידי ביטוי גם במטבח של העניים, שכלכלו את תקציבם בהתאם.
מאכלי שבת ויומי חול
עריכההתבשילים לכבוד שבת קודש כללו:
- קוסקוס בשפה הטריפוליטאית "כסכסו" (קוסקוס – סולת בלולה בשמן המתבשלת על אדים, זכר למנחה בבית המקדש);
- טבחה בסלק – מנת בשר המשולבת עם הקוסקוס, דבר דומה בשם פקיילה ניתן למצוא במטבח התוניסי.
- מפרום (קציצות בתוך פלחי תפוחי אדמה, זכר למן, הנתון בין שתי שכבות טל);
- חריימה (תבשיל חריף עם דגים, לקיים אמרת חז"ל – "כל האוכל דג ביום דג ניצל מדין גיהנום");
- הטביחה (החמין), העשוי ממגוון של תבשילים, קדרות ונזידים, עם "בזארת טביחה" (תוספות שונות, כמו ביצים קשות, "מסראן מחשי" – מעי ממולא, "קוקלה" – כופתת סולת עם בשר ושומן, וכו').
- מחיה - ערק טריפוליטאי מתאנים
- רינגה
- עז'א (אן עג'ה) - סוג של לביבה
- קיקות
- עסידה
- צ'רשי (מוכר כתרשי) - תוספת לקוסקוס משמעות המילה היא מחית.
- עריסה (תבשיל לימים קרים, המבוסס על בישול איטי של חיטה, בשר ושומן ברוטב)
- רוזטה - משקה
- בוקה דה דמאה
- שורבה - תבשיל פסטה (או אורז) לרוב עם דג או עוף ברוטב אדום.
- מקטעה - מרק
מאכלי החגים ומועדי ישראל
עריכה
בחגים התבשילים עשירים ומגוונים יותר וחלק מהם היו ייחודיים לחג מסוים ולעיתים הייתה בהם סמליות, כמו:
- הבזין (גבנוני בצק מבושל, המסמלים את הר סיני/הר המוריה, ועליו תבשיל עם בשר), בחג השבועות, בראש השנה ובחג הסוכות;
- הברכיות, שעלו על שלחן ערב ראש השנה, שמות מרכיביהן היו בצליל הברכה;
- עסבנה (מעיים הממולאים בבשר אורז ודברים נוספים, נהגו לאכול אותו בעיקר בסוכות ובפסח.
- רינגה
- ספנז (סופגנין, מעין סופגנייה שטוחה), שהוכן ב"לילת התנור" (בליל ערב ראש השנה ובליל ערב כיפורים), וכן בליל הושענא רבה ("לילת זאת הברכה") ובחג החנוכה ובעיקר ב"ראש חודש לבנאת" (ראש חודש הבנות הוא ראש חודש טבת);
- בימי החג; חלקי פנים של כבש צלויים בליל הושענא רבה ("לילת אלכבדה ולראיה");
- חלאוות פורים (מגדנות פורים), דברי מתיקה רבים ומגוונים ("דבלא", "מק'רוט", "בוריק בלוז", "כעך מלבס" וכו');
- בולו -לחם מתוק עם פרות יבשים ושקדים, נאכלם עם ביצה לאחר הפסח. בנוסף נוהגים לאכול אותו קודם הכיפור ועם צאתו.
- ספרא (מאפה), נהגו להכין באירועים מיוחדים ובחלק מהמקומות גם בפורים.
- הבסיסה (תערובת של מיני תבואה ותבלינים קלויים וטחונים, סוכר ומיני פירות יבשים בלולים בשמן) בערב ראש חודש ניסן;
- הלליק (החרוסת), המיוחדת ליהודי לוב;
- אורז אדום עם בשר ו(פול) לפסח;
- המרוזיה (תבשיל עם צימוקים ובשר כבש בדרך כלל) בימי חג הפסח;
- עבמבר - עוגית שקדים לא חמצה לפסח.
- עג'את אלמימונה (חביתה עם "מרגז") ובולו אלמימונה (עוגת שמרים עגולה, שבמרכזה משובצת ביצה קשה) ביום המימונה, באסרו חג של פסח;
- שך אלכעך, שקאק או רק "קאק" (מחרוזת כעכים בצורות סמליות) בחג השבועות;
- בזמה (קוסקוס) אדום עם (גזר) שאוכלים בתשעת הימים בזמן שאסור לאכול בשר;
- נזיד העדשים והדוידה (פתיתי בצק וירקות) בתשעה באב, וכו';
רוב מגוון התבשילים והמאפים היה נהוג, בדרך כלל, בכל הקהילות היהודיות בלוב, אך, בשל תנאים שונים והשפעות סביבתיות, התפתחו גרסאות בשינויים מזעריים, בין קהילה לקהילה, שהתבטאו באופן ההכנה ובתוספות השונות למתכונים.[1]
המטבח של תושבי לוב
עריכה
תושבי לוב נוהגים לאכול בבית, מלבד בימי שישי, בהם נהוג לבלות בפיקניקים על חוף הים התיכון. רוב המסעדות ובתי הקפה מיועדים לנוכרים, שבאו מחוץ למדינה. התפריטים יותר מתוחכמים מבעבר, וכיום ניתן למצוא גיוון רב יותר של מטבח לובי ומזרח-תיכוני. מטבח בינלאומי זמין בבתי המלון הגדולים.
כל המשקאות האלכוהוליים אסורים בלוב, על פי חוקי האסלאם. שיכר מקומי זמין למעוניינים, אך אינו חוקי ובדרך כלל באיכות ירודה.
המשקה הלאומי של לוב הוא הרוזטה, משקה העשוי משקדים טחונים ומהם יוצא תרכיז שאיתו מערבבים מים ויוצא משקה מתוק וקר לימים חמים
בקבוקי מים מינרליים נפוצים מאוד, וכמוהם גם משקאות קלים מגוונים. מיצי פירות, במיוחד תפוז, נמכרים (בעונה המתאימה) בדוכני רחוב. התה לובי הוא משקה סמיך המוגש בכוסות קטנות, לעיתים קרובות בשילוב עם עלי נענע או בוטנים. בקרב אוכלוסיית לוב כמו גם יהודי לוב (בפרט בשבת) נפוץ סוג קפה מקומי הנקרא קפה קורטו או (בשמו המקורי) "קפה עטרה", קפה אמריקאי ניתן אף הוא לקנייה בלוב, ובה נפוץ המותג "נסקפה" (Nescafé).
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- המטבח הלובי, באתר "מרכז אור שלום לשימור והנחלת מורשת יהודי לוב"
- פורום מתכונים של יהודי לוב, באתר "מרכז מורשת יהודי לוב"
הערות שוליים
עריכה