ממשלת ישראל השבע עשרה

ממשלת ישראל השבע עשרה, בראשותו של יצחק רבין, מכונה גם "ממשלת רבין הראשונה", פעלה מ-3 ביוני 1974 עד 20 ביוני 1977, בתקופת כהונתה של הכנסת השמינית.

ממשלת ישראל השבע עשרה

הישיבה הראשונה של הממשלה ה-17 בכנסת
מידע כללי
3 ביוני 1974 – 20 ביוני 1977 (3 שנים)
תחום שיפוט	ישראל
ראש ממשלה	יצחק רבין
הקבינט הקודם	ממשלת ישראל השש עשרה
הקבינט הבא	ממשלת ישראל השמונה עשרה

הרכב הכנסת השמינית ערב הקמת הממשלה

ממשלת ישראל השבע עשרה בראשותו של יצחק רבין ב-3 ביוני 1974, יום השבעתה, בבית הנשיא אפרים קציר. עומדים משמאל לימין: משה ברעם, אהרן ידלין, יהושע רבינוביץ', שלמה הלל, משה קול, גדעון האוזנר, חיים יוסף צדוק, שמעון פרס, שולמית אלוני, ויקטור שם-טוב, שלמה רוזן, חיים בר-לב, אברהם עופר, ישראל גלילי, גד יעקבי, אהרן אוזן, אהרן יריב וגרשון אבנר מזכיר הממשלה. יושבים משמאל לימין: יצחק רבין, אפרים קציר ויגאל אלון

סיעה	ראש הסיעה	מנדטים	מושב	הערות
המערך	יצחק רבין	54	קואליציה	בהמשך כהונת הכנסת: פרש חבר הכנסת אריה לובה אליאב והקים סיעת יחיד, מאוחר יותר הצטרף לר"צ בהקמת יעד פרשו חברי קידמה ופיתוח והסיעה לבדואים וכפריים (שהצטרפו למערך מיד לאחר הבחירות) והקימו מחדש את סיעותיהם (שהתאחדו מאוחר יותר בהקמת הרשימה הערבית המאוחדת) פרש חבר הכנסת מרדכי בן-פורת והקים סיעת יחיד פרשו שישה חברי כנסת והקימו את סיעת מפ"ם, וחזרו לאחר מספר ימים
הליכוד	מנחם בגין	39	אופוזיציה	בהמשך כהונת הכנסת: פרש חבר הכנסת בנימין הלוי והקים סיעת יחיד פרשו שני חברי כנסת והקימו את המרכז החופשי הצטרף חבר הכנסת הלל זיידל מליברלים עצמאיים
מפד"ל	יוסף בורג	10	קואליציה
חזית דתית תורתית		5	אופוזיציה	בהמשך התפצלה לאגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל
ליברלים עצמאיים	משה קול	4	קואליציה	בהמשך פרש חבר הכנסת אחד והצטרף לליכוד
רק"ח	מאיר וילנר	4	אופוזיציה
רצ	שולמית אלוני	3	קואליציה
מוקד	מאיר פעיל	1	אופוזיציה

הקמת הממשלה

עם התפטרות ראש הממשלה, גולדה מאיר, בעקבות דו"ח ועדת אגרנט, התמודד רבין על הנהגת מפלגת העבודה מול שמעון פרס. זו הייתה ההתמודדות ראשונה מבין רבות בין השניים. בהצבעה החשאית במרכז מפלגת העבודה קיבל רבין 298 קולות לעומת 254 להם זכה פרס. לאחר ניצחונו בבחירות פנימיות אלו, התמנה רבין ב-3 ביוני 1974 לראש הממשלה החמישי של מדינת ישראל.

ציוני דרך ומדיניות

בחזית המדינית נערך בתחילת כהונתו של רבין המשא ומתן עם מצרים על הסכמי הביניים שבעקבות מלחמת יום הכיפורים. במסגרת המלחמה בטרור ערך צה"ל את "מבצע אנטבה", אולי הישגה הגדול ביותר של ממשלת רבין הראשונה. זו סבלה מאי יציבות ומסכסוכים בינו לבין שר הביטחון שמעון פרס, שרבין הרגיש כי הוא חותר תחתיו. פרס החליש מאוד את יכולתו של רבין לעשות שינויים, אם כי ספק אם היה ביכולתה של ממשלת רבין לחולל שינוי משמעותי במורשת הקשה בתחום הכלכלי, המדיני, הפנימי והציבורי שהותירו הממשלות הקודמות גם ללא פעילותו של פרס.

תנועת "גוש אמונים" הגבירה בתקופה זו את פעילותה, ובגיבויו של שר הביטחון שמעון פרס, כמו גם בתמיכה של חלק מצעירי המפד"ל (כמו זבולון המר, למשל), החלה לפעול לעידוד יישובם של יהודים ביהודה ושומרון. בתקופת כהונתה של ממשלה זו נחקרו והתגלו פרשות שחיתות בצמרת המדינה, בהן היו מעורבים אישים כמו מועמדו של רבין לתפקיד נגיד בנק ישראל, אשר ידלין, ושר השיכון והבינוי אברהם עופר.

ההתרחשות הדרמטית בשנות ממשלת רבין הייתה בתחום הכלכלי, שעמד במרכז תשומת הלב לאורך כל תקופת כהונתה. האינפלציה, שהחלה לעלות כבר בתחילת שנות השבעים, גאתה אחרי מלחמת יום הכיפורים ומשבר הנפט. רבין ושר האוצר יהושע רבינוביץ לא רצו, וככל הנראה גם לא יכלו, לנקוט במדיניות של ריסון תקציבי, שמשמעותה הייתה פיטורי עובדים במגזר הממשלתי וקיצוץ בתוכניות הרווחה. הממשלה הנהיגה רפורמה מקיפה בנושא המיסים בעקבות המלצות ועדת בן שחר, ולראשונה הנהיגה תשלום מס ערך מוסף. כן הוחל בשנת 1975 לקבוע את שערי מטבעות החוץ לראשונה מדי יום, בשיטת הפיחות הזוחל.

סוף כהונת הממשלה

ב־14 בדצמבר 1976 נערכה בכנסת הצבעה על הצעת אי אמון, שהגיש הרב קלמן כהנא מסיעת פועלי אגודת ישראל בשל חילול השבת שנגרם, כאשר חלק משרי הממשלה לא הספיקו לחזור לביתם לפני כניסת השבת מטקס קבלת מטוסי ה־F-15 הראשונים של חיל האוויר. שניים משלושת שרי סיעת המפד"ל נמנעו בהצבעה. רבין, בהתייעצות עם שר המשפטים חיים צדוק, החליט לראות את הצבעתם זו כהתפטרות. הוא הודיע על כך בכנסת ב־20 בדצמבר, ובאותו לילה כינס ישיבת ממשלה מיוחדת בו הודיע על כוונתו להתפטר, ונסע לבית הנשיא להגיש את התפטרותו. במהרה התקבל חוק לפיזור הכנסת, והקדמת הבחירות ל־17 במאי 1977, מה שהבטיח שהממשלה תהיה עד אחרי הבחירות ממשלת מעבר בה אי אפשר להביע אי אמון. הליך זה כונה אחר כך בלעג "התרגיל המבריק".

בהתמודדות הפנימית במרכז מפלגת העבודה, שהתקיימה בפברואר גבר רבין על שר הביטחון שמעון פרס ברוב קטן, ונבחר למועמד המערך השני לראשות הממשלה. אולם, בעקבות הפרסום ב-15 במרץ 1977 על קיום חשבון בנק בחו"ל השייך לרבין ואשתו, בניגוד לחוק הפיקוח על מטבע זר, התפתח פרשת חשבון הדולרים. ב־7 באפריל 1977, בשעה 23:40, הודיע רבין על הסתלקותו ממועמדותו לראשות הממשלה.

ב־10 באפריל נבחר פרס ברוב גדול על ידי מרכז מפלגת העבודה להחליף את רבין כמועמדה לראשות הממשלה. רבין רצה לפרוש מראשות הממשלה, אולם בשל היות הממשלה ממשלת מעבר הדבר לא התאפשר. גם מינוי של ממלא מקום לא היה אפשרי לפי החוק, ולבסוף הוחלט שרבין יצא לחופשה החל מה־22 באפריל, ופרס ישמש כראש הממשלה בפועל, אם כי מבחינה חוקית רבין המשיך לשאת באחריות כראש הממשלה וקיבל עדכונים שוטפים.

סיעות הקואליציה

סיעה	מנדטים	משרדי השרים	משרדי סגני השרים	תחילת חברות בממשלה	סיום חברות	הערות
המערך	54	משרד ראש הממשלה, משרד החוץ, משרד האוצר, משרד הביטחון, משרד הבריאות, משרד הסעד, משרד הדתות, משרד המשפטים, משרד ההסברה, משרד החינוך והתרבות, משרד החקלאות, משרד התקשורת, משרד המסחר והתעשייה, משרד המשטרה, משרד הפנים, משרד העבודה, המשרד לקליטת עלייה, משרד השיכון, משרד התחבורה, שר בלי תיק	משרד התקשורת, משרד החקלאות	3 ביוני 1974	20 ביוני 1977	תיקי הדתות, הסעד והפנים היו בידי המפד"ל בעת כהונתה בממשלה
מפד"ל	10	משרד הדתות, משרד הסעד, משרד הפנים		29 באוקטובר 1974	22 בדצמבר 1976	הודחה עקב אי תמיכה בממשלה בהצבעת אי אמון
ל"ע	4	משרד התיירות, שר בלי תיק		3 ביוני 1974	20 ביוני 1977
רצ	3	שרה בלי תיק		3 ביוני 1974	6 בנובמבר 1974
קידמה ופיתוח	2		משרד החקלאות	8 ביוני 1976	8 במרץ 1977	החל מפרישתה מהמערך, ועד להשתלבותה ברע"ם
רשימה ערבית לבדואים וכפריים	1			8 ביוני 1976	8 במרץ 1977	החל מפרישתה מהמערך, ועד להשתלבותה ברע"ם
רע"ם	3		משרד החקלאות	8 במרץ 1977	20 ביוני 1977	החל מיצירת הסיעה

מספר הח"כים החברים בקואליציה:

• 61 ח"כים לפני הצטרפות סיעת מפד"ל (3 ביוני 1974 - 29 באוקטובר 1974).
• 71 ח"כים לפני פרישת סיעת רצ (29 באוקטובר 1974 - 6 בנובמבר 1974).
• 68 ח"כים לפני פרישת חבר הכנסת אריה לובה אליאב (6 בנובמבר 1974 - 29 באפריל 1975).
• 67 ח"כים לפני הדחת סיעת מפד"ל (29 באפריל 1975 - 22 בדצמבר 1976).
• 57 ח"כים לאחר הדחת סיעת מפד"ל (22 בדצמבר 1976 - 20 ביוני 1977).

הרכב הממשלה

עם כינונה כללה הממשלה 19 שרים, 16 שרים מטעם המערך, 2 שרים מטעם הליברלים העצמאיים ושולמית אלוני מרצ. מקרב שרי המערך בממשלה השש עשרה, לא נכללו בממשלה ה-17: גולדה מאיר, משה דיין, אבא אבן, פנחס ספיר וחיים גבתי. במקומם נכנסו השרים החדשים: אברהם עופר, אהרן ידלין, גד יעקבי ומשה ברעם.

בסוף אוקטובר 1974, עם הצטרפותה של המפד"ל לקואליציה, עלה מספר השרים ל-21, כאשר שלושה שרים של המפד"ל הצטרפו לממשלה ואילו שולמית אלוני מרצ פרשה ממנה. התפטרותו של אהרן יריב, בראשית 1975, הקטינה את מספר השרים ל-20. פיטוריהם של שרי המפד"ל במסגרת התרגיל המבריק הקטין את מספר השרים ל-17, והתאבדותו של אברהם עופר הוריד את מספר השרים ל-16.

בסך הכל כיהנו בממשלה 23 שרים, אם כי לא כולם ביחד. מתוכם, 17 המשיכו מממשלות קודמות (רבין, אלון, רבינוביץ, שם-טוב, פרס, בר-לב, הלל, חזני, בורג, קול, גלילי, צדוק, אוזן, יריב, האוזנר, רוזן ורפאל) ו-6 שרים כיהנו לראשונה בממשלה זו (עופר, ידלין, יעקבי, ברעם, המר ואלוני).

	המערך		מפד"ל		ליברלים עצמאיים		רצ
פער בין כהונותיהם של שרים שונים באותו המשרד, משמעו מילוי מקום על ידי ראש הממשלה

ממשלת ישראל השבע עשרה
י"ג בסיוון ה'תשל"ד - ד' בתמוז ה'תשל"ז | 3 ביוני 1974 - 20 ביוני 1977

משרד	שר		מפלגה		כהונה
שרי הממשלה
משרד ראש הממשלה		ראש הממשלה יצחק רבין		המערך	3 ביוני 1974 - 20 ביוני 1977
משרד האוצר		יהושע רבינוביץ		המערך	3 ביוני 1974 - 20 ביוני 1977
משרד הביטחון		שמעון פרס		המערך	3 ביוני 1974 - 20 ביוני 1977
משרד הבריאות		ויקטור שם-טוב		המערך	3 ביוני 1974 - 20 ביוני 1977
משרד הדתות		חיים יוסף צדוק		המערך	3 ביוני 1974 - 30 באוקטובר 1974
		יצחק רפאל		מפד"ל	30 באוקטובר 1974 - 20 בדצמבר 1976
		חיים יוסף צדוק		המערך	18 בינואר 1977 - 20 ביוני 1977
משרד ההסברה		אהרן יריב		המערך	3 ביוני 1974 - 4 בפברואר 1975
משרד החוץ		סגן ראש הממשלה יגאל אלון		המערך	3 ביוני 1974 - 20 ביוני 1977
משרד החינוך והתרבות		אהרון ידלין		המערך	3 ביוני 1974 - 20 ביוני 1977
משרד החקלאות		אהרן אוזן		המערך	3 ביוני 1974 - 20 ביוני 1977
משרד המסחר והתעשייה		חיים בר-לב		המערך	3 ביוני 1974 - 20 ביוני 1977
משרד המשטרה		שלמה הלל		המערך	3 ביוני 1974 - 20 ביוני 1977
משרד המשפטים		חיים יוסף צדוק		המערך	3 ביוני 1974 - 20 ביוני 1977
משרד הסעד		ויקטור שם-טוב		המערך	3 ביוני 1974 - 30 באוקטובר 1974
		מיכאל חזני נפטר בכהונתו		מפד"ל	30 באוקטובר 1974 - 2 ביולי 1975
		יוסף בורג		מפד"ל	27 ביולי 1975 - 4 בנובמבר 1975
		זבולון המר		מפד"ל	4 בנובמבר 1975 - 20 בדצמבר 1976
		משה ברעם		המערך	18 בינואר 1977 - 20 ביוני 1977
משרד העבודה					3 ביוני 1974 - 20 ביוני 1977
משרד הפנים		שלמה הלל		המערך	3 ביוני 1974 - 30 באוקטובר 1974
		יוסף בורג		מפד"ל	30 באוקטובר 1974 - 20 בדצמבר 1976
		שלמה הלל		המערך	18 בינואר 1977 - 20 ביוני 1977
משרד השיכון		אברהם עופר התאבד בכהונתו		המערך	3 ביוני 1974 - 3 בינואר 1977
		שלמה רוזן		המערך	18 בינואר 1977 - 20 ביוני 1977
המשרד לקליטת עלייה					3 ביוני 1974 - 20 ביוני 1977
משרד התחבורה		גד יעקבי		המערך	3 ביוני 1974 - 20 ביוני 1977
משרד התיירות		משה קול		ליברלים עצמאיים התפטר מהכנסת	3 ביוני 1974 - 20 ביוני 1977
משרד התקשורת		אהרן אוזן		המערך	20 במרץ 1975 - 20 ביוני 1977
ללא תיק		גדעון האוזנר		ליברלים עצמאיים	3 ביוני 1974 - 20 ביוני 1977
		שולמית אלוני		רצ	3 ביוני 1974 - 5 בנובמבר 1974
		ישראל גלילי		המערך	3 ביוני 1974 - 20 ביוני 1977
סגני השרים
משרד החקלאות		אליהו מויאל		המערך	24 במרץ 1975 - 20 ביוני 1977
		ג'בר מועדי		המערך	16 ביולי 1974 - 24 במרץ 1975
משרד התקשורת					24 במרץ 1975 - 20 ביוני 1977

לקריאה נוספת

• עמוס שיפריס, ממשלת רבין הראשונה 1977-1974, צור יגאל: פורת, 2013.

קישורים חיצוניים

• ממשלת ישראל השבע עשרה באתר משרד ראש הממשלה
• ממשלת ישראל השבע עשרה באתר הכנסת

הקודם: ממשלת ישראל השש עשרה מרץ 1974 – יוני 1974

ממשלת ישראל השבע עשרה 3 ביוני 1974 – 20 ביוני 1977

הבא: ממשלת ישראל השמונה עשרה 1977–1981