המשחקים הגאים בקלן (2010)
המשחקים הגאים בקלן (2010), הוא האירוע העולמי השמיני של תחרויות ספורט רב-ענפיות ואירועי תרבות מגוונים עבור נשים גברים המזהים עצמם כלהט"ב, שנערכו בין 31 ביולי ל-7 באוגוסט 2010 בקלן שבגרמניה. הייתה זו הפעם הראשונה שהמשחקים הגאים, שנועדה להשתתפותם של ספורטאים וחובבנים החברים בקהילה הגאה מרחבי העולם, התקיימו בגרמניה והפעם השנייה שהתקיימו ביבשת אירופה.[א][1]
סמל המשחקים הגאים בקלן | |
עיר מארחת | קלן, גרמניה |
---|---|
מדינות משתתפות | 70 |
ספורטאים משתתפים | 9,500 |
תחרויות | 35 ענפי ספורט |
טקס הפתיחה | 31 ביולי 2010 |
טקס הנעילה | 7 באוגוסט 2010 |
האצטדיון הראשי | אצטדיון ריין אנרגי |
הערים שהתמודדו על האירוח | יוהנסבורג, פריז |
סיסמת המשחקים הייתה "היה חלק מכל זה" (באנגלית: Be Part Of It).
ארגון המשחקים
עריכההמכרז
עריכהב-16 במרץ 2005 הוכרזו שלושת ערים שהגישו את מועמדותן לארח את המשחקים ב-2010: יוהנסבורג, פריז וקלן. בפגישת פדרציית המשחקים הגאים ב-13 בנובמבר 2005 בשיקגו, העיר שאירחה את המשחקים הגאים ב-2006, הוכרז כי קלן, המכונה "העיר הגאה ביותר באירופה אחרי ברלין", תארח את המשחקים ה-8.[2][3]
מתקנים
עריכהמתקני הספורט במשחקים הגאים היו מפוזרים ב-4 מוקדים ברחבי העיר:
- אצטדיון ריין אנרגי - בו נערכו טקסי הפתיחה והסגירה של התחרות.
- אוניברסיטת הספורט הגרמנית בקלן - בה נערכו תחרויות השחיה.
- מתחם הספורט "Südstadion" - בו נערכו תחרויות סופטבול.
- אצטדיון לונגריך (גר') - בו נערכו תחרויות אופניים.
טקסים ואירועים
עריכהטקס הפתיחה נערך באצטדיון ריין אנרגי ב-31 ביולי 2010, במהלכו נערך מצעד של הספורטאים המשתתפים, נאומים ממנהיגים גרמנים והופעות של הזמרים טיילור דיין ומו אגנס.[3]
תחרויות
עריכהענפי הספורט
עריכהבמשחקים הגאים ב-2010 נערכו תחרויות ב-35 ענפי ספורט ותרבות שונים.
ענפי התחרות ותוצאותיהם
עריכהאופניים
עריכהתחרות האופניים נערכה במקטעים בין 1 באוגוסט ל-6 באוגוסט 2010.[4]
תחרות | |||
---|---|---|---|
נשים | מריון פנגלס גרמניה |
דניאלה קונצה גרמניה |
איריס רייטר אוסטריה |
גברים | ג׳נס מירום פדרסן דנמרק |
מתיאס מאייר גרמניה |
סורן פריס לרסן דנמרק |
אתלטיקה
עריכה- ריצת 5,000 מטר נערכה ב-9 באוגוסט 2010.[5]
- ריצת 10,000 מטר נערכה ב-2 באוגוסט 2010, בהשתתפות 510 רצות ורצים בקבוצות גיל שונות.[6]
- ריצת מרתון נערכה ב-7 באוגוסט 2010, בהשתתפות 118 רצות ורצים בקבוצות גיל שונות.[7]
ביליארד
עריכהתחרות הביליארד כללה תחרות בביליארד 8 כדורים ו-9 כדורים.[8]
תחרות | |||
---|---|---|---|
8 כדורים נשים | וינקה תמסן גרמניה |
דניאלה סטרונץ גרמניה |
פטרה הופמן גרמניה |
9 כדורים נשים | יונקה תמסן גרמניה |
דניאלה סטרונץ גרמניה |
פטרה הופמן גרמניה |
8 כדורים גברים | סטפן ורגן גרמניה |
טימות׳י בורק ארצות הברית |
יוהאן קורץ גרמניה |
9 כדורים גברים | סטפן ורגן גרמניה |
ליאו גונזלס ארצות הברית |
עמנואל קאני איטליה |
8 כדורים משולב | סטפן ורגן וג׳ינה פורטר גרמניה ו- אוסטריה |
עמנואל קאני ווינקה תמסן איטליה ו- גרמניה |
סטייסי לואיס ודניאלה סטרונץ ארצות הברית ו- גרמניה |
כדורסל
עריכהבכדורסל נשים ניצחה הקבוצה הלונדונית ״London Cruisers״. בכדורסל גברים ניצחה קבוצת DC, אחרי 12 שנים בהן קבוצת ״Rockdogs״ מסן פרנסיסקו החזיקה בתואר, מפלתה של Rockdogs למקום השלישי נגרם בעקבות פיצול בקבוצה שנתיים לפני כן שתועד חלקית על ידי סדרת הריאלטי Shirts & Skins (אנ'). זוכת מדליית כסף, LB Rebels, זכתה בעבר במדליית זהב ב-1998.[9][10]
תחרות | |||
---|---|---|---|
נשים | Cruisers לונדון, הממלכה המאוחדת |
Pottmixx גרמניה |
Shaved Hedgehogs הממלכה המאוחדת |
גברים | DC-USA וושינגטון, ארצות הברית |
LB Rebels קליפורניה, ארצות הברית |
Rockdogs סן פרנסיסקו, ארצות הברית |
פיתוח גוף
עריכהתחרות הפיתוח גוף נערכה ב-3 באוגוסט 2010. בתחרות השתתפה אישה אחת בלבד.[11]
תחרות | |||
---|---|---|---|
גברים מעל 40 | ג׳ורג׳ בירד ארצות הברית |
מארק אבינגר ארצות הברית |
בריאן דונר ארצות הברית |
גברים מעל 50 | לורנס סלואן ארצות הברית |
גוי דו טויט אוסטרליה |
פרנק פיירי ארצות הברית |
גברים מעל 60 | רנה סילבין ארצות הברית |
פייר דרסארט צרפת |
— |
גברים מעל 70 | נורמן אברמסון ארצות הברית |
פרדריק הפטר קנדה |
פול מארט ארצות הברית |
גמלאים | לוקאס אלכסנדר הממלכה המאוחדת |
אלכסנדר דוהר גרמניה |
פיטר שיין ג׳וניור ארצות הברית |
נשים מעל 40 | ולרי וורל ארצות הברית |
— | — |
גברים - זוגות | בריאן דונר ודייוויד זיגלר ארצות הברית |
ג׳ון דה ליון וגוי דו טויט ארצות הברית/ קנדה |
— |
השתתפות
עריכהבמשחקים השתתפו 9,500 ספורטאים מ-65 מדינות.[1] המדינה המיוצגת ביותר הייתה גרמניה עם 2,955 משתתפים ואחריה ארצות הברית עם 2,219 משתתפים. בנוסף להם היו נציגים ממדינות בהן הומוסקסואליות היא מחוץ לחוק כגון אנגולה, איחוד האמירויות הערביות וסרי לנקה.[3] המדינות שהשתתפו הן:
משלחת ישראל
עריכהמשלחת בראשותם של יניב ויצמן ואדיר שטיינר ועשרה ספורטאים מישראל השתתפו במשחקים בתחרויות בשחייה, באתלטיקה, ובטריאתלון בתמיכתה של עיריית תל אביב נערך במשחקים ערב תרבות תל אביבי-ישראלי בהפקתו של די ג'יי יואב ארנון, שבמסגרתו הופיעו זמרים, אמני דראג ודי ג'יי תל אביביים מובילים.[12]
הנבחרת הישראלית זכתה במדליית כסף אחת.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- קייל ג'יימס, Postcard from Europe: Questioning the necessity of the Gay Games, מגזין DW, 06 באוגוסט 2010 (באנגלית)
- תוצאות המשחקים הגאים (בגרמנית)
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 היסטוריית המשחקים הגאים, פדרציית המשחקים הגאים
- ^ הכרזת תוצאות המכרז, פדרציית המשחקים הגאים, 13 בנובמבר 2005
- ^ 1 2 3 אייבן קווינטנילה, Gay Games 2010 Update, באתר OutTraveler, 6 באוגוסט 2010 (באנגלית)
- ^ תוצאות תחרות האופניים (בגרמנית)
- ^ תוצאות ריצת 5,000 (בגרמנית)
- ^ תוצאות ריצת 10,000 (בגרמנית)
- ^ תוצאות המרתון (בגרמנית)
- ^ תוצאות תחרות הביליארד (בגרמנית)
- ^ תוצאות טורניר הכדורסל (בגרמנית)
- ^ סיפור כדורסל גאה, סרטון דוקומנטרי על קבוצת הכדורסל ״LB Rebels״, 2 באוגוסט 2020 (באנגלית)
- ^ תוצאות תחרות הבודיבילדינג (בגרמנית)
- ^ יואב זיתון, כבוד גרמני: אירוע תמיכה בישראל בעיר קלן, באתר ynet, 22 ביוני 2010
ביאורים
עריכה