הנרי אונגר
הנרי אוּנְגֶר (Unger; נולד ב-1951 בקרקוב, פולין) הוא פילוסוף, הוגה ומרצה בכיר בדימוס באוניברסיטת תל אביב.
 | |
| לידה | 1951 (בן 73 בערך) |
|---|---|
| השקפה דתית | אתאיזם |
| תחומי עניין | פילוסופיה, אסתטיקה, ספרות, קולנוע |
| עיסוק | פילוסוף, מרצה |
| מדינה | פולין, ישראל |
מחקריו ופעילויותיו האקדמיים
עריכהאונגר קיבל את תואר הדוקטור מאוניברסיטת תל אביב בתחום הפילוסופיה ותיאוריה של הספרות. מאז שנת 1973 לימד באוניברסיטת תל אביב, תחילה במחלקה לפילוסופיה ובבית הספר לחינוך, ומשנת 1995 בפקולטה לאמנויות. אונגר מגדיר את עצמו אתאיסט וסוציאליסט. מרצה על מספר תחומים: אושר, אלוהים, ספרות, פילוסופיה, קולנוע, אמנות, תרבות, קפיטליזם ועוד.
תחומי ההתמחות שלו הם "הטרקטטוס" של ויטגנשטיין, פילוסופיה אנליטית של המאה העשרים, אסתטיקה, ספרות העולם וסמיוטיקה של תרבויות.
בשנים 1996–2005 ניהל את התוכנית הרב-תחומית בפקולטה לאמנויות, ושנתיים נוספות את התוכנית הבין-תחומית לתארים מתקדמים באוניברסיטת תל אביב. בשנת 1995 הקים את בית הספר לקולנוע שבמדרשה לאומנות בבית ברל, ועמד בראשו עד שנת 2007. בשנים 2000–2006 שימש כחבר "המועצה הישראלית לקולנוע".
בשנת 2000 ובשנת 2006 זכה בתואר "מרצה מצטיין" מטעם הרקטור של אוניברסיטת תל אביב.
בשנים האחרונות מתמחה אונגר בבניית קורסים רב-שנתיים, כגון קורס על תרבות המערב מהומרוס ועד זמננו, שהתחיל את פעילותו ב"בית אריאלה" (תל אביב) בשנת 2004 ונמצא כעת בשנתו השמינית, וקורס מקיף על הפילוסופיה המערבית מאפלטון עד דרידה, המיועד להימשך חמש עשרה שנה.
אונגר מרבה להרצות במסגרות שונות ובתחומי עניין מגוונים - מפילוסופיה, דרך ספרות, אתיקה, אסתטיקה, אמנויות, ועד קולנוע עכשווי. בשנת הלימודים תש"ס העביר ב"סדרת הדקאן" של הפקולטה לאמנויות קורס בשם "על כנפי איקארוס" – שזכה להדים רבים – ובו ניסה לפתח קריטריונים לשיפוט אסתטי בעידן הפוסט-מודרני.
משפחתו
עריכהאונגר נולד בעיר קרקוב שבפולין בשנת 1951, מתגורר בתל אביב ונשוי לסברינה אונגר. לזוג בן ובת.
ספרים, מאמרי מחקר ופרסומים
עריכה- במשך שנים כתב פובליציסטיקה ב"מעריב" וב"חדשות", ופרסם כחמש מאות מאמרים בתחומי ספרות, פילוסופיה ותרבות כללית בעיתונים "מעריב", "ידיעות", "הארץ" ו"דבר".
- ספרו "קולנוע ופילוסופיה" (דביר, 1992), שהיה ממבשרי הזיקה שבין שתי הדיסציפלינות, זכה להצלחה רבה.
פעילות ציבורית
עריכה- בשנים 2000–2006 שימש כחבר "המועצה הישראלית לקולנוע".
בתרבות
עריכההיוצר הישראלי אריק ברמן חיבר בהשראת הרצאתו של אונגר שני שירים באלבומו "אהבה ואלוהים אחרים". שני השירים מתבססים על מגמות שאונגר מציג בקורס "תחנות בתרבות המערב". שמות השירים הם "איפה המצלמה שלי" ו"הלא כלום". בזה האחרון אף מופיעים קטעים מוקלטים מן ההרצאות כחלק מהיצירה[1].
לקריאה נוספת
עריכה- הנרי אונגר, קולנוע ופילוסופיה, תל אביב: דביר, 1991
קישורים חיצוניים
עריכה
- הרצאות נבחרות
