ז'ואן מנואל סראט

ז'ואן מנואל סראט
**Joan Manuel Serrat**
	ז'ואן מנואל סראט (2007)
לידה	27 בדצמבר 1943 (בן 80); ברצלונה, ספרד
שם לידה	ז'ואן מנואל סראט טרסה
שם במה	El Noi del Poble-Sec
מוקד פעילות	ספרד
תקופת הפעילות	1965 – דצמבר 2022 (כ־57 שנים)
סוגה	נואבה קנסיון, פופ
שפה מועדפת	ספרדית, קטלאנית
חברת תקליטים	סוני מיוזיק אנטרטיינמנט, Edigsa, אריולה רקורדס, Novola
פרסים והוקרה	פרס נסיך אסטוריאס לאמנות (2024); הצלב הגדול של מסדר אלפונסו העשירי החכם (2021); Catalan Disc of the Year Award (1996); מדליית הכבוד של הפרלמנט של קטלוניה (2007); Hijo Adoptivo de Zaragoza (אוקטובר 2016); פרס התרבות הלאומי של קטלוניה (2023); Premio Nacional de las Músicas Actuales (2009); Premio Internacional Mario Benedetti (2022); Atlantida Prize (2014); High Honour of the Generalitat Valenciana (2017); מדליית הזהב על הצטיינות באמנות יפה (ספרד) (1994); איש השנה של האקדמיה הלטינית (2014); דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת מדריד (2006); Catalan of the year Award (2004); דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה הלאומית האוטונומית של מקסיקו; מדליית הכבוד של ברצלונה; Premios Odeón; מסדר גבריאלה מיסטרל; דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת פומפאו פברה; דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה הלאומית של רוסאריו; אביר בלגיון הכבוד ;
	jmserrat.com
	פרופיל ב-IMDb

ז'ואן מנואל סראט (בקטלאנית: Joan Manuel Serrat;‏ נולד ב-27 בדצמבר 1943 בברצלונה) הוא זמר וכותב שירים קטלאני. סראט הוא אחד המוזיקאים הבולטים במוזיקה המודרנית והפופולרית של קטלוניה וספרד^[1].

ביוגרפיה

סראט החל את דרכו המוזיקלית בגיל 17, עת קיבל את הגיטרה הראשונה שלו, לה הקדיש את אחד משיריו המוקדמים, "גיטרה אחת".

בשנות השישים המוקדמות, סראט היה חלק מלהקת פופ, הוא ניגן יחד עם שותפיו ללימודים מבית ספרו בברצלונה, כאשר השירים העיקריים שהם ניגנו היו שירי הביטלס ושירים איטלקים מתורגמים לספרדית.

ב-1965, בעת ששר בתוכנית רדיו בשם "רדיוסקופ", המנחה סלבדור אסקמיז'ה עזר לו לחתום על חוזה הקלטה עם חברת "אדיגסה", שם הוא הקליט והצטרף ללהקה. הופעתו הבימתית הראשונה של סראט נערכה ב-1967 בפלאו דה לה מוזיקה קטלנה. הופעה זו עזרה לו לבסס את עצמו כאחד האמנים החשובים בקטלוניה. שנה לאחר מכן ביקשה ספרד כי סראט יהיה נציגה לאירוויזיון 1968 בשירו "לה, לה, לה". אולם סראט ביקש לשיר בקטלאנית ודבר זה הפך לקונפליקט הראשון של סראט בנושא הפוליטיקה של השימוש בשפה בספרד הפרנקיסטית. הרשויות התעקשו על שירה בספרדית, אך סראט עמד בסירובו ולכן שלחה ספרד במקומו את הזמרת הספרדייה מסיאל.

שיריו של סראט הוחרמו ותקליטיו נשרפו ברחוב. הוא טס לדרום אמריקה והשתתף בפסטיבל, שם לקח את המקום הראשון עם השיר "פנלופה". ב-1969 סראט הוציא אלבום בו נכללו שירים מאת אנטוניו מצ'אדו, משורר ספרדי מוכר מסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. אלבום זה הביא לו פרסום מידי בספרד ואמריקה הלטינית. אך ההחלטה שלו לשיר בספרדית ספגה ביקורת מצד קטלאניים. את בחירתו לשיר בשתי השפות, מה שגרר ביקורת משני צידי המתרס הפוליטי, הסביר: "אני שר טוב יותר בשפה שהם אוסרים עליי לשיר בה." עם זאת המשיך להיות פעיל פוליטי בולט נגד משטר הדיכוי של פרנקו^[2].

לאחר מות פרנקו ב-20 בנובמבר 1975, יכל סראט לחזור לארץ הולדתו.

ב-1983 יצא בישראל תקליטו של דויד ברוזה האשה שאיתי, ובו שלושה שירים מאת סראט, שיהונתן גפן תרגם לעברית, ביניהם שיר הנושא^[3]. בעקבות הצלחת התקליט, בספטמבר 1984, הגיעה מנואל סראט, לסיבוב הופעות בישראל^[4].

לאורך השנים, סראט קיים הופעות רבות והמשיך להוציא אלבומים. ב-2006 הוא הוציא לאור אלבום בשם "מו" האלבום הראשון שהוא השלים בקטלאנית בגיל 17.

כתב סראט דואט אותו שר עם הזמרת הישראלית אחינועם ניני^[5].

נכון ל-2010, אלבומו האחרון הוא Hijo de la luz y de la sombra.

בשנת 2022 יצא למסע הופעות שאחריו הודיע על פרישה מהופעות חיות^[1].

דיסקוגרפיה (מבחר)

אלבומים

1967: Ara que tinc Vint Anys
1968: Cançons Tradicionals
1969: Com ho fa el Vent
1969: La Paloma
1969: Dedicado a Antonio Machado, poeta
1970: Serrat IV
1971: Mediterráneo
1972: Vagabundear
1972: Miguel Hernández
1973: Per al meu Amic
1974: Canción Infantil
1975: ...Para Piel de Manzana
1976: Retratos
1977: Res no és Mesquí
1978: 1978
1979: Mi Niñez
1980: Tal com Raja
1981: En Tránsito
1983: Cada Loco con su Tema
1984: Fa Vint Anys que tinc Vint Anys
1984: En Directo
1985: El Sur También Existe
1986: Sinceramente Teu
1987: Bienaventurados
1989: Material Sensible
1992: Utopía
1994: Nadie es Perfecto
1996: Banda Sonora d'un Temps d'un País
1996: El Gusto Es Nuestro
1998: Sombras de la China
2000: Cansiones (Tarrés)
2002: Versos en la Boca
2003: Serrat Sinfónico
2006: Mô
2007: Dos Pájaros de un Tiro
2010: Hijo de la Luz y de la Sombra
2012: La orquesta del Titanic
2012: Serrat & Sabina En El Luna Park
2015: En Bellas Artes

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט הרשמי של ז'ואן מנואל סראט (בספרדית)

ז'ואן מנואל סראט, סרטונים בערוץ היוטיוב
ז'ואן מנואל סראט, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ז'ואן מנואל סראט, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
ז'ואן מנואל סראט, באתר ספוטיפיי
ז'ואן מנואל סראט, באתר AllMusic (באנגלית)
ז'ואן מנואל סראט, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ז'ואן מנואל סראט, באתר Discogs (באנגלית)
ז'ואן מנואל סראט, באתר Songkick (באנגלית)
ז'ואן מנואל סראט, דף שער בספרייה הלאומית
Joan Manuel Serrat i Teresa, באתר האנציקלופדיה הקטאלנית הגדולה (בקטאלנית)

הערות שוליים

^ ¹ ² Betto Arcos, Fans bid goodbye to Spanish music legend Joan Manuel Serrat on his farewell tour, NPR, ‏19 בנובמבר 2022
^ במחאה על משפט הבאסקים מאות אנשי רוח ספרדיים עורכים שביתת־שבת, על המשמר, 14 בדצמבר 1970
^ שמעון פרנס, הקלף הספרדי, כותרת ראשית, 9 במרץ 1983
^ איציק יושע, האורגינל של ברוזה מגיע, חדשות, 10 בספטמבר 1984
מנואל סראט והאשה שאיתו, חדשות, 1 באוקטובר 1984
^ מערכת וואלה!‏, מיוחד: אחינועם ניני בדואט עם חואן מנואל סראט, באתר וואלה, 18 באוגוסט 2009

[פרישה-1] ¹ ² Betto Arcos, Fans bid goodbye to Spanish music legend Joan Manuel Serrat on his farewell tour, NPR, ‏19 בנובמבר 2022

[2] במחאה על משפט הבאסקים מאות אנשי רוח ספרדיים עורכים שביתת־שבת, על המשמר, 14 בדצמבר 1970

[3] שמעון פרנס, הקלף הספרדי, כותרת ראשית, 9 במרץ 1983

[4] איציק יושע, האורגינל של ברוזה מגיע, חדשות, 10 בספטמבר 1984
מנואל סראט והאשה שאיתו, חדשות, 1 באוקטובר 1984

[5] מערכת וואלה!‏, מיוחד: אחינועם ניני בדואט עם חואן מנואל סראט, באתר וואלה, 18 באוגוסט 2009

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]


ז'ואן מנואל סראט (2007)
לידה	27 בדצמבר 1943 (בן 80) ברצלונה, ספרד
שם לידה	ז'ואן מנואל סראט טרסה
שם במה	El Noi del Poble-Sec
מוקד פעילות	ספרד
תקופת הפעילות	1965 – דצמבר 2022 (כ־57 שנים)
סוגה	נואבה קנסיון, פופ
שפה מועדפת	ספרדית, קטלאנית
חברת תקליטים	סוני מיוזיק אנטרטיינמנט, Edigsa, אריולה רקורדס, Novola
פרסים והוקרה	פרס נסיך אסטוריאס לאמנות (2024) הצלב הגדול של מסדר אלפונסו העשירי החכם (2021) Catalan Disc of the Year Award (1996) מדליית הכבוד של הפרלמנט של קטלוניה (2007) Hijo Adoptivo de Zaragoza (אוקטובר 2016) פרס התרבות הלאומי של קטלוניה (2023) Premio Nacional de las Músicas Actuales (2009) Premio Internacional Mario Benedetti (2022) Atlantida Prize (2014) High Honour of the Generalitat Valenciana (2017) מדליית הזהב על הצטיינות באמנות יפה (ספרד) (1994) איש השנה של האקדמיה הלטינית (2014) דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת מדריד (2006) Catalan of the year Award (2004) דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה הלאומית האוטונומית של מקסיקו מדליית הכבוד של ברצלונה Premios Odeón מסדר גבריאלה מיסטרל דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת פומפאו פברה דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה הלאומית של רוסאריו אביר בלגיון הכבוד
jmserrat.com
פרופיל ב-IMDb