ח'לוואת אל-ביאדה

ח'לוואת אל-ביאדה הוא שמם של בתי התפילה של הדרוזים. המקדש העיקרי של הדרוזים נמצא בח'לוואת אל-ביאדה בלבנון.^[1]

בית הספר הגבוה ללימודי הדת הדרוזית בלבנון

הח'לוואת אל-ביאדה הוא המקדש המרכזי ובית הספר התאולוגי של הדרוזים, הממוקם בלבנון ונוסד במאה ה-19 על ידי אל שייח' חמאד קאיס.^[2]^[3]^[4] הוא ממוקם ליד העיירה חאצביא במחוז נבטיה בדרום מזרח לבנון. הוא נחשב למרכז הדתי החשוב ביותר לדרוזים במזרח התיכון ומהווה המקום המרכזי ללימודי הדת הדרוזית. פוקדים אותו דרוזים מכל המדינות.^[5] נהוג לציין את הח'לוות כמקום בו התיישב מוחמד בן אסמאעיל א-דרזי במהלך הקריאה הדרוזית הראשונה.^[6] הוא כולל ספסל אבן גדול ועגול לצד עץ אלון עתיק המכונה ה"אראופגוס של הזקנים" וממוקם במקום מבודד בין טבע ועצים. הח'לוואת מספקת כארבעים הרמיטאז'ים של הדרוזים בתקופות שונות של השנה.^[7] בשנת 1838 נגנבו מהאתר עותקים של איגרות החוכמה על ידי פולשים שהגיעו ממצרים^[4] המבקרים מתבקשים בנימוס לבקש אישור מהשייח' התושב לפני הכניסה לאתר והנשים המבקרות מתבקשות לכסות את ראשן כנהוג לכבד את המקום.

ראו גם

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ח'לוואת אל-ביאדה בוויקישיתוף

הערות שוליים

^ Nissim Dana, The Druze in the Middle East: Their Faith, Leadership, Identity and Status, Sussex Academic Press, 2003, ISBN 978-1-903900-36-9. (באנגלית)
^ Mordechai Nisan (2002). Minorities in the Middle East: A History of Struggle and Self-Expression. McFarland. pp. 98–. ISBN 978-0-7864-1375-1. נבדק ב-11 בספטמבר 2012. {{cite book}}: (עזרה)
^ Nissîm Dānā (2003). The Druze in the Middle East: Their Faith, Leadership, Identity and Status. Sussex Academic Press. pp. 38–. ISBN 978-1-903900-36-9. נבדק ב-11 בספטמבר 2012. {{cite book}}: (עזרה)
^ ¹ ² Laurence Oliphant (28 במאי 2010). The Land of Gilead - With Excursions in the Lebanon. Read Books Design. ISBN 978-1-4460-0407-4. נבדק ב-11 בספטמבר 2012. {{cite book}}: (עזרה)
^ הדרוזים
^ Karl Baedeker (Firm); Albert Socin; Immanuel Benzinger; John Punnett Peters (1912). Palestine and Syria, with routes through Mesopotamia and Babylonia and the island of Cyprus: handbook for travellers. K. Baedeker. נבדק ב-11 בספטמבר 2012. {{cite book}}: (עזרה)
^ Robert Boulanger (1966). The Middle East, Lebanon, Syria, Jordan, Iraq, Iran. Hachette. נבדק ב-11 בספטמבר 2012. {{cite book}}: (עזרה)

[1] Nissim Dana, The Druze in the Middle East: Their Faith, Leadership, Identity and Status, Sussex Academic Press, 2003, ISBN 978-1-903900-36-9. (באנגלית)

[Nisan2002-2] Mordechai Nisan (2002). Minorities in the Middle East: A History of Struggle and Self-Expression. McFarland. pp. 98–. ISBN 978-0-7864-1375-1. נבדק ב-11 בספטמבר 2012. {{cite book}}: (עזרה)

[Dānā2003-3] Nissîm Dānā (2003). The Druze in the Middle East: Their Faith, Leadership, Identity and Status. Sussex Academic Press. pp. 38–. ISBN 978-1-903900-36-9. נבדק ב-11 בספטמבר 2012. {{cite book}}: (עזרה)

[Oliphant2010-4] ¹ ² Laurence Oliphant (28 במאי 2010). The Land of Gilead - With Excursions in the Lebanon. Read Books Design. ISBN 978-1-4460-0407-4. נבדק ב-11 בספטמבר 2012. {{cite book}}: (עזרה)

[5] הדרוזים

[(Firm)Socin1912-6] Karl Baedeker (Firm); Albert Socin; Immanuel Benzinger; John Punnett Peters (1912). Palestine and Syria, with routes through Mesopotamia and Babylonia and the island of Cyprus: handbook for travellers. K. Baedeker. נבדק ב-11 בספטמבר 2012. {{cite book}}: (עזרה)

[Boulanger1966-7] Robert Boulanger (1966). The Middle East, Lebanon, Syria, Jordan, Iraq, Iran. Hachette. נבדק ב-11 בספטמבר 2012. {{cite book}}: (עזרה)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]