חבורת הר הצופים
חבורת הר הצופים היא חבורה גאולוגית שתחום תפוצתה בישראל ובמדינות הסובבות אותה. החבורה מורכבת בעיקר מסלעי קירטון, אך יש בה גם מעט חוואר, פוספוריט, פצלים וצור. עובי החבורה מגיע ל-300 מטרים בקירוב. סלעים אלו אטומים בדרך כלל לזרימת מים ומשמשים כאקוויקלוד. סלעים אלו נחשפים בהרים, במדבר יהודה ובנגב הצפוני. החבורה נוצרה החל בגיל הסנון מתור קרטיקון ועד לתקופת פלאוקן בבסיס תור השלישון. אומדן הופעתה הוא מלפני כ-90 מיליוני שנים ועד לפני כ-65 מיליוני שנים. מתחת לחבורת הר הצופים מונחת חבורת יהודה ומעליה חבורת עבדת.
.jpg)
הנגב הצפוני
עריכה
המסלע של חבורת הר הצופים נחשף בנגב במידה מועטה. בחתך סטרטיגרפי החשוף ניתן למצוא את סלעי החבורה, כמו גם של תצורת מישאש בראש "הרי השולחן" בנגב הדרומי ובערבה. במכתש רמון הצטמצמו מספר יחידות בחבורת הר הצופים עד להיעלמותן המוחלטת בזמן ההצפה הימית של האזור. ההשקעה של חבורת הר הצופים יצרה מבנים תת-ימיים רדודים.
הפעילות הטקטונית התקיימה מהסנון המוקדם, ולכן בחתך של חבורת הר הצופים הופיעה סידרה של אי התאמות, כלומר קיים פער זמן משמעותי בין יחידות מסלע או הבדלים בגאומטריה ובהרכב שלהן המתבטא בחסרונן של שכבות שלמות או חלקן בטור הסטרטיגרפי. בדרומו של הר הנגב הביאו תהליכים טקטוניים אלה ליצירה אינטנסיבית של יובלי ואדי אל עריש ונחל פארן היכן שהיה מסלע הרגיש לסחיפה של חבורת הר הצופים.
מחשופים של החבורה מתגלים גם באזורים הבאים: היישובים משאבי שדה וטללים ממוקמים באזור החשיפה של יחידות מהחבורה, בחלקו המרכזי של הר נפחה, במקביל לשולי מכתש רמון בולטת במיוחד תצורת מישאש המופיעה כדרגש כהה החוצץ בין הקרבונטים הקשים של חבורת יהודה שמתחתיה וסלעים דומים של חבורת עבדת שמעליה ובאזורים נוספים במערב המכתש.
החבורה נחשפת בנחל צין. בקניון זו נובע עין עבדת. הקניון נוצר במרחב של סלעי תצורת ע'רב ותצורת טקיה. שיטפונות שהתרחשו באזור הביאו לחתירה מהירה של קניון שנסוג בהדרגה אל מיקומו הנוכחי בקרבת עין עבדת.
הרי יהודה
עריכהבשרשרת ההרים קיימת שכיחות לתצורות אלו: מנוחה (קירטון לבן ורך) ומישאש (שכבות צור כהה וקשה). שתי התצורות נוצרו בסביבת היווצרות ימית ונוצרו בהם סלעי משקע. בגלל ההבדלים בעמידות הסלעים לבלייה נוצרו, בתחום החשיפה של סלעי החבורה, "הרי שולחן" ו"הרי כפתור". הקירטון הרך יוצר את מדרונות הגבעות, בעוד שסלע הצור משמר את שיא ההר. במקומות בהן הוסרה תצורת מישאש, העשויה מצור, התפתח הנוף במהירות לנוף של גבעות מעוגלות.
הקירטון הרך נוח מאוד לחציבה, אולם אינו מתאים כחומר גלם לבנייה. זו אחת הסיבות שרכס הר הזיתים לא נבנה בתקופות הקדומות אולם נבחר כאתר מועדף לחציבת מערות קבורה.
מדבר יהודה
עריכה
מדבר יהודה הוא אחד האזורים בארץ בו נפוצה חבורת הר הצופים. היא חשופה יותר מסלעי חבורת יהודה העמידים לבלייה אירוזיבית. חבורת יהודה וחבורת הר הצופים שולטות בנוף המצוי ממערב לחופי ים המלח: מצוק ההעתקים, רמת המדבר ועד לגבול המערבי של מדבר יהודה.
בבקעת חתרורים ובמעלה אדומים מצויה תצורת חתרורים במקום תצורות ע'רב, טקיה, עבדת וכו'. הסיבה לכך היא שהשכבות של תצורת טקיה וע'רב ספוגות בביטומן, חומר אורגני שלעיתים מהווה עד 20% ממשקל הסלע. בתקופה שבין לפני 16 מיליון שנים ל-3 מיליון שנים נחשפו סלעים אלו לאוויר וניצתו. סלעי תצורת חתרורים הם תוצאה של בעירה זו.
השומרון
עריכההחבורה בשומרון עובייה בין 150 מטר לבין 350 מטר. בחלקה התחתון - קירטון לבן ובחלקה העליון חוואר חרסיתי. במחצית החבורה יש שכבת אבן צור חום דקה מתצורת מישאש. את אבני הצור ניתן לעיתים למצוא פזורים בשטח. הקרקע הנוצרת היא רנדזינה לבנה.
מחשופי החבורה ניכרים ב"קו התפר" בין הקמרים לבין הקערים בהרי השומרון. שורת מחשופים נצפים בכביש הבקעה מאזור סרטבה צפונה ליד היישובים בקעות וחמרה.
סלעי הקירטון והחוואר של החבורה אטומים למים ולכן מתחתית החבורה שמעליהם חבורת עבדת נובעים מעיינות אשר נספגו באבני הגיר הנקבוביים.
הגליל העליון
עריכהחבורת הר הצופים בגליל העליון מתחלקת לתצורות הבאות: תצורת עין זיתים, תצורת ע'רב ותצורת טקיה. מסלע החבורה בנוי בגליל העליון ברובו קירטון המחולק לסוגים: למעלה - קירטון פצלים אפור, במרכז - לבן ורך, כמקובל, ובחלקה התחתון - קירטון קשה שצבעו אדמדם, הנקרא כעכולה. המסלע של החבורה כולל גם מעט חוואר וכן שכבת צור דקה מתצורת מישאש.
חבורת הר הצופים מכוסה במעטה נארי בעובי של 1–3 מטר.
על תשתית חבורת הר הצופים, במרכז הגליל ובמזרחו, נוצרים שטחי עיבוד חקלאיים על קרקע רנדזינה אפורה, הנוחה לעיבוד חקלאי.
חבורת הר הצופים מקיפה את הגליל כחגורה כעדות למבנה אנטיקליני. זו עדות לכך שמבנהו הגאולוגי-טופוגרפי של הגליל נוצר מאז ששקעו סלעיה של החבורה ולא סבלו מתנועות חזקות של לוחות טקטוניים.
קישורים חיצוניים
עריכה- חבורת הר הצופים
- על הגליל העליון
- יואב אבני, קווי השבירה במרכז הנגב, מערב רמת עבדת ומבנה רמון - על חלק מהנגב
- איתמר פרת, אבן מאסו הבונים - קווים לתולדות החציבה בירושלים, באתר סנונית, מתוך "טבע וארץ", חוברת 294, אייר תשמ"ז, מאי 1987, בהוצאת החברה להגנת הטבע