חברת קוקה-קולה
חברת קוקה-קולה (באנגלית: The Coca-Cola Company) היא תאגיד רב-לאומי אמריקאי ויצרן של משקאות קלים ותרכיזים ליצירת משקאות מסוג זה. המוצר הנפוץ ביותר שלה הוא המשקה קוקה-קולה.
נתונים כלליים | |
---|---|
סוג | חברה ציבורית, NYSE |
בורסה |
|
מייסדים | אייסה גריגס קאנדלר, ג'ון פמברטון |
תקופת הפעילות | 1892, ארצות הברית – הווה |
חברות בנות |
|
מיקום המטה | אטלנטה, ג'ורג'יה, ארצות הברית |
ענפי תעשייה | תעשיית המשקאות, תעשיית המזון, מוצרי צריכה שוטפים |
מוצרים עיקריים | משקאות קלים |
שווי שוק | 277.55 מיליארד דולר (1 בדצמבר 2024) |
הכנסות | 43,004,000,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2022) |
רווח תפעולי | 10,909,000,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2022) |
רווח | 9,542,000,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2022) |
הון עצמי | 16,980,000,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2018) |
מנכ"ל | James Quincey |
עובדים | 82,500 (נכון ל־2022) |
www | |
מטה החברה הבינלאומית, שהתאגדה בשנת 1892, נמצא באטלנטה, ג'ורג'יה שבארצות הברית.היה בשנת 1892 80 סניפים
הסימן המסחרי של חברת קוקה-קולה נרשם בעקבות העיצוב של בקבוק המשקה קוקה-קולה ששונה ב-1960.
היסטוריה
עריכהחברת קוקה-קולה נוסדה ב-22 בינואר 1892 בידי אסא גריגס קנדלר, לאחר שרכש את הזכויות לייצור המשקה קוקה-קולה מהרוקח ג'ון.ס. פמברטון, שהחל בייצור המשקה כשש שנים קודם לכן.
בשנת 1960 רכשה החברה את יצרנית המשקאות הקלים Minute Maid (אנ'), שהיא המשווקת הגדולה בעולם של מיצים.
בשנת 1982 רכשה החברה את חברת הסרטים סרטי קולומביה תמורת 692 מיליון דולר, וכעבור שבע שנים מכרה אותה לתאגיד היפני סוני תמורת שלושה מיליארד דולר.
ב-1982 השיקה החברה את המשקה דיאט קוקה-קולה, וב-21 במרץ 2005 הוציאה משקה חדש - קוקה-קולה זירו. שני המשקאות דלי קלוריות (בערך קלוריה אחת בפחית משקה, בהשוואה ל-142 קלוריות בפחית קוקה-קולה רגילה).
ב-23 באפריל 1985 ניסתה החברה לשנות את המתכון ל-New Coke, אבל לאור התנגדות ציבור הלקוחות חזרה ב-1 ביולי 1985 למתכון הקודם, ששמו Coca-Cola Classic.
בשנת 1993 רכשה החברה את יצרן הקולה ההודי Thums Up (אנ'), על מנת להתחרות בהודו במשקה הקולה פפסי. בשנת 2001 רכשה החברה את יצרן המשקאות והחטיפים Odwalla (אנ') תמורת 181 מיליון דולר.
בשנת 2007 רכשה החברה את יצרן המשקאות Fuze.
באוגוסט 2018 הודיעה החברה על רכישת רשת בתי הקפה "קפה קוסטה" תמורת כ-5 מיליארד דולר[1].
בראשית 2022, לאחר השלמת רכישת טוויטר על ידי אילון מאסק והפיכתה לחברה פרטית, הודיע מאסק כי הוא מתעתד לרכוש את חברת קוקה קולה ואף הוסיף בהומור כדי "להחזיר למשקה את הקוקאין".
באפריל 2022 הגיע ערך מניית החברה לשיא כל הזמנים, והחברה נסחרה בסכום עתק של 284 מיליארד דולר, זאת עקב עליית האינפלציה המואצת בארצות הברית והנהירה של המשקיעים למניות. החברה הגיעה לשווי שוק היסטורי של למעלה מפי שבעה מההכנסות השנתיות.
בפברואר 2023 השיקה החברה, בשיתוף עם חברת Realme, גרסה ממותגת של הטלפון Realme 10 Pro. מחירו של המכשיר, הנמכר באופן בלעדי דרך אתר החברה, הוא $255 . חברת רילמי מתכננת לייצר רק 1,000 יחידות של מהדורה זו, שצפויה להפוך מהר מאוד לפריט אספנים בקרב מעריצי המותג.
ביוני 2024 פרסמה החברה את פלסטין כמקום שמייצרים בו קוקה קולה[2].
מוצרי החברה
עריכהלבד ממוצר הדגל של החברה, קוקה-קולה, מייצרת החברה - בעצמה או בשותפות עם חברות נוספות - למעלה מ-400 משקאות שונים, בכלל זה משקאות קלים מוגזים בטעמי קולה, פירות, או קפה, מים מינרליים, מיצי פירות ומשקאות קלים לא מוגזים, משקאות אנרגיה, וכן בירה ומשקאות קלים המכילים אלכוהול. בשנת 2018 נכנסה החברה לתחום המשקאות החמים, עם רכישת חברת קפה קוסטה תמורת כ-5 מיליארד דולר[1].
חלק מהצלחתה של החברה נובע ממדיניותה העמומה לגבי נוסחת הייצור של הקוקה-קולה. הנוסחה היא סוד מסחרי ושמורה בכספת בעיר אטלנטה שבמדינת ג'ורג'יה בארצות הברית[3]. הגישה לנוסחה מוגבלת ומצומצמת, למרות שהחברה עצמה מזמינה את כל מי שמעוניין לצפות בכספת[4].
לחלק מן המשקאות יש גם גרסאות מופחתות-קלוריות. בין מותגי החברה נמנים:
משפחת טעמי הקולה
עריכה- קוקה-קולה (באנגלית Coca Cola או Coke) הוא מוצר הדגל והמוצר הראשון של החברה. זהו משקה מוגז ממותק בטעם קולה שייצורו החל בשנת 1886. זהו משקה הקולה הפופולרי ביותר בעולם כיום.
- דיאט קוקה-קולה (אנגלית Diet Coca-Cola או Diet Coke) הוא משקה מוגז נטול סוכר בטעם קולה שייצורו החל בשנת 1982. זהו המותג החדש הראשון של החברה מאז השקת הקוקה-קולה, אם כי לא משקה הקולה הדיאטטי הראשון.
- קוקה-קולה זירו או קוק זירו (באנגלית Coke zero) היא משקה מוגז בטעם קולה שייצורו החל בשנת 2005. זוהי גרסה נטולת סוכר של המשקה הפופולרי קוקה-קולה. מקור שמו בערכו הקלורי הנמוך (0 קלוריות לכוס).
- קוקה-קולה בלק (באנגלית Coke BlāK) הוא משקה מוגז עם תמציות קפה שיוצר למן שנת 2006. מדובר, למעשה, במשקה נסיוני הן מבחינת סוגו והן מבחינת ערכו הקלורי. מבחינת הסוג מדובר במשקה שהוא גם משקה מוגז קל, גם משקה אנרגיה וגם משקה מבוסס קפה. מבחינת הערך התזונתי הוגדר המשקה כבעל ערך קלורי "אמצעי" (mid calorie drink) בשל תכולת קלוריות המצויה בתווך בין משקאות ממותקים רגילים ומשקאות דיאטטיים המבוססים על ממתיקים מלאכותיים.
- קולה דובדבן או צ'רי קוק (באנגלית Cherry coke) הוא משקה מוגז בטעם קולה בשילוב טעם דובדבן.
- מצו מיקס (באנגלית mezzo mix) הוא משקה מוגז בטעם קולה עם תוספת טעם תפוז.
משפחת טעמי הפירות
עריכה- פאנטה (באנגלית Fanta) הוא משקה מוגז בטעמי פירות שונים כגון תפוזים, אשכוליות, אקזוטי, תות וענבים. במקור המשקה הוכן מתוצרי לוואי של גבינה וסיידר, ושווק ב-1939 על ידי הסניף הגרמני של קוקה-קולה. אחרי מלחמת העולם השנייה ייבאה חברת קוקה-קולה את פאנטה אל ארצות הברית שם הוא זכה להצלחה.
- ספרייט (באנגלית Sprite) הוא משקה מוגז ללא קפאין בטעם לימון-ליים. המשקה הגיע לארצות הברית מגרמניה בשנת 1961 תחת השם Fanta Klare Zitrone ("פאנטה לימון צלול"). רק לאחר מכן זכה למותג הנפרד "ספרייט".
- FUZE tea הוא משקה תה קר שנוצר לאחר פירוק השותפות בין קוקה-קולה לנסטלה בשיווק משקה נסטי.
קוקה-קולה בישראל
עריכה- ערך מורחב – החברה המרכזית לייצור משקאות קלים
חברת קוקה-קולה ביקשה לפתוח מפעל בישראל בשנת 1949, אך לא הצליחה לקבל רישיון. בשנים שלאחר מכן, נמנעה קוקה-קולה מלהפיץ את מוצריה בישראל בגלל רתיעתה מהחרם הערבי. ב-1961, העניין עלה לדיון ציבורי, בגלל טעות של פקיד מצרי[דרוש מקור]. הפקיד ראה כיתוב באמהרית על בקבוק קוקה-קולה, טעה וחשבו לעברית, והאשים את קוקה-קולה בקיום יחסים מסחריים עם ישראל. דובר המפעל המצרי מיהר והצהיר בתקשורת כי קוקה-קולה לעולם לא תעשה עסקים בישראל בגלל גודלו הקטן של השוק הישראלי.
בשנת 1966 יצא איש העסקים הישראלי משה בורנשטיין בהאשמות ציבוריות כנגד חברת קוקה-קולה, על כניעתה לחרם הערבי. בעקבות כך, יצאה הליגה נגד השמצה בהתקפה על חברת קוקה-קולה, והסבירה כי התרוץ על "גודלו של השוק" אינו הגיוני, שכן לקוקה-קולה לא הייתה בעיה לפעול באותו זמן בקפריסין, שגודל השוק שלה היה כ-10% מהשוק הישראלי. הלחץ הציבורי בארצות הברית על החברה הלך וגדל, וחברת קוקה-קולה עמדה בפני סכנה של חרם צרכנים בארצות הברית. הלחץ עשה את שלו, וחברת קוקה-קולה יצאה בהצהרה כי תפתח מפעל בתל אביב[5].
עם פתיחת המפעל בישראל הגיבו מדינות ערב בחרם על קוקה-קולה. החרם נמשך משנת 1968 ועד 1991, ובמצרים בין השנים 1968–1979.
החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע"מ היא הזכיינית להפצת המשקה בישראל. החברה משמשת כמבקבקת המקומית של קוקה-קולה, כלומר תפקידה לקבל את סירופ הקוקה-קולה מִחברת האם ולעבדו למשקה המוגמר. המשקה הגיע לישראל בשנת 1966 ונמכר בבקבוקי זכוכית. ב-1980 החלה מכירת המשקה גם בפחיות, ומ-1982 הוא נמכר גם בבקבוקי פלסטיק. משקאות קוקה-קולה לסוגיהם, נמכרים בישראל בבקבוקים בגודל של 250 מ"ל (קוקה-קולה מיני), 330 מ"ל, 500 מ"ל, 750 מ"ל, 1 ליטר (החל משנת 2015), ליטר וחצי ו-2 ליטר (החל משנת 2015).
בגדה המערבית וברצועת עזה נמצא הזיכיון של קוקה-קולה בידיו של סניף "החברה המרכזית לייצור משקאות קלים" ברמאללה. המשקאות מופצים באמצעות מרכזי הפצה הנמצאים בחברון, שכם ועזה. במפעל ברמאללה מועסקים כ-200 פועלים.
המשקה פאנטה הופץ בישראל לראשונה בשנת 1976, תחת השם קינלי, כיוון שהזכויות לסימן המסחרי "פאנטה" היו בידי מפעל משקאות ישראלי קטן מטבריה שייצר משקה בשם "פֶּנְטָה", וחברת קוקה-קולה לא הגיעה איתו להסכמה על מחיר סימן המסחר[6]. במהלך השנים נסגר המפעל, ובסוף שנות ה-90 חברת קוקה-קולה יכלה להשתמש בשם "פאנטה" לקו זה שלה בישראל. עם השם "קינלי" חברת קוקה-קולה מייצרת ומשווקת לאורך השנים מי סודה.
בשנת 2020, נקנסה החברה המרכזית למשקאות על ידי רשות התחרות בסכום של 39 מיליון שקל, משום שניצלה את מעמדה כמונופול בקטגוריית הקולה לקידום מותגים אחרים[7]. במקביל לחברה המרכזי פעלו מספר יבואנים קטנים יותר[8].
מחלוקות
עריכה- ערך מורחב – ביקורת על קוקה-קולה
קוקה-קולה היא אחת החברות המוכרות ביותר בעולם והיא מוכרת בלמעלה מ-200 מדינות אך ישנן מחלוקות רבות הסובבות את החברה, מוצריה ומנהגי המסחר שלה. בבריטניה חברת קוקה-קולה הוקעה[דרושה הבהרה] עקב הרגלת ילדים לג'אנק פוד. בהודו החברה הוחרמה מספר פעמים ועוררה מחאות עקב הסטנדרטים הנמוכים של ההיגיינה והפגיעה בסביבה[דרוש מקור].
בשנת 2004 זכתה קוקה-קולה בפרס איג נובל לכימיה, על כך שמפעל שלה בבריטניה הצליח להפוך מי שתייה למים שמסוכן לשתות אותם.
בשנת 2023 נקבע שקוקה קולה עומדת בראש החברות הגלובליות המזהמות בפלסטיק[9][10].
לקריאה נוספת
עריכה- קונסטנס ל. הייס, טעם החיים - סיפורה האמיתי של קוקה-קולה, הוצאת ידיעות אחרונות, 2006.
קישורים חיצוניים
עריכה- חברת קוקה-קולה, ברשת החברתית פייסבוק
- חברת קוקה-קולה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- חברת קוקה-קולה, ביישום טלגרם
- חברת קוקה-קולה, ברשת החברתית אינסטגרם
- חברת קוקה-קולה, ברשת החברתית LinkedIn
- חברת קוקה-קולה, סרטונים בערוץ היוטיוב
- חברת קוקה-קולה, ברשת החברתית Goodreads
- קוקה קולה ישראל [עברית] https://cocacola.co.il/
- אתר האינטרנט הרשמי של חברת קוקה-קולה (באנגלית)
- חברת קוקה-קולה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
מפרסומי החברה:
נתונים אודות החברה:
- מידע עסקי על חברת חברת קוקה-קולה באתרים Yahoo! Finance • MarketWatch • CNN Money • Bloomberg Business (באנגלית)
- חברת קוקה-קולה, בגוגל פיננסים
- חברת קוקה-קולה, באתר Crunchbase (באנגלית)
- חברת קוקה-קולה, באתר EDGAR של הודעות ל-SEC (באנגלית)
סיקור עיתונאי:
- ג'יימס סטיוארט, הניו יורק טיימס, כבר לא טעם החיים // האם אפשר להציל את קוקה קולה?, באתר TheMarker, 19 במרץ 2014
- נמרוד הלפרן, מדינת קראלה בהודו אסרה ייצור ומכירה של קוקה קולה, פפסי קולה וספרייט בתחומה, באתר הארץ, 9 באוגוסט 2006
- דיוויד סלע, קוקה קולה ברמת גן, באתר ישראל היום, 28 בפברואר 2020
- קוקה קולה בפולין כמעסיק - שירות העבודה GoWork.pl
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 קוקה קולה רוכשת את רשת בתי הקפה הבריטית COSTA תמורת 5.1 מיליארד דולר, באתר כלכליסט, 31 באוגוסט 2018
- ^ ענבל חייט, על רקע קריאות לחרם: קוקה קולה הוציאה פרסומת שמנתקת אותה מישראל, באתר ישראל היום, 17 ביוני 2024
- ^ Andrew Pourciaux, The Mystery of Coca Cola’s Secret Formula, The Vintage News, Aug 10, 2018
- ^ Who knows the secret formula of Coca-Cola?, חברת קוקה קולה
- ^ יובל אליצור, כך ניצחתי את החרם הערבי והבאתי את קוקה קולה לישראל, באתר הארץ, 11 ביוני 2015
- ^ מרתה מיידלס, מה טעם בייבוא תרכיז הדרים לארץ ההדרים, דבר, 25 באוגוסט 1976
- ^ ביני אשכנזי, מונופול בחסות הכשרות: כך סיכלה הרבנות את הוזלת קוקה קולה, באתר TheMarker, 23 בפברואר 2020
- ^ שני מוזס, כך נראית המלחמה של קוקה קולה ישראל ביבוא המקביל | בלעדי, באתר גלובס, 29 באוקטובר 2020
- ^ אלעד איבס, מזל טוב לקוקה קולה, אתר גרינפיס ישראל, 8 בפברואר 2023
- ^ אתר הדירוג. ברשימה גם נסטלה ודנונה