ויקיפדיה

חיל ההנדסה הקרבית במבצע צוק איתן

סקירה על לחימת כוחות חיל ההנדסה הקרבית במבצע צוק איתן ב-2014

ב-8 ביולי 2014 פתח צה"ל במבצע צוק איתן ברצועת עזה בתגובה לירי מסיבי של פצמ"רים ורקטות ארטילריות על יישובי הדרום ועוטף עזה בידי חמאס. במבצע זה נטל חיל ההנדסה הקרבית חלק מרכזי וחשוב, בעיקר בלוחמת מנהרות והשמדת מנהרות הטרור של ארגוני הטרור הפלסטיני, כולל מנהרות שחדרו לתוך שטח ישראל. בנוסף, פעלו כוחות חיל ההנדסה בפריצת צירים והבטחת יכולת התמרון של כלל כוחות היבשה, חיל הרגלים וחיל השריון, והשמידו תשתיות טרור. בנוסף ל משימות ההנדסיות, כוחות ההנדסה (בפרט הפלוגות הרובאיות ומחלקות הסיור) לחמו רגלית לצד כוחות החי"ר והשריון וחיסלו מחבלים. במבצע נהרגו 68 חיילי צה"ל, מהם 6 לוחמי הנדסה, ו-5 אזרחים ישראליים. בצד הפלסטיני נהרגו כ-2,200 פלסטינים, למעלה ממחציתם מחבלים, ונגרם נזק כבד למבנים ותשתיות הטרור ברצועת עזה.

חיל ההנדסה הקרבית במבצע צוק איתן
דחפור D9 משוריין במהלך מבצע צוק איתן
דחפור D9 משוריין במהלך מבצע צוק איתן
סוג היחידה חיל
שייכות חיילית צה"ל
מדינת מוצא ישראלישראל ישראל
מפקדים תא"ל יוסי מורלי
יחידת האם חיל ההנדסה הקרבית
יחידות משנה ראו בגוף הערך
תקופת הפעילות 8 ביולי 2014 – 26 באוגוסט 2014 (50 ימים)
עימות מבצע צוק איתן  מבצע צוק איתן
גזרת פעילות רצועת עזה
לחם נגד חמאס וארגוני טרור פלסטיני נוספים
אמל"ח עיקרי אמצעים של חיל ההנדסה הישראלי, בהם: דחפורי D9 משוריינים, נגמ"שי פומ"ה, אמצעי חבלה ומערכת אמולסיה לפיצוץ מנהרות
סד"כ 4 גדודים סדירים, 5 גדודי מילואים ועוד מספר יחידות חיליות
אבדות 6 לוחמים
דחפורי D9, באגר E-349 וטנקי מרכבה סימן 4מ חונים במגנן בזמן מבצע צוק איתן.
נגמ"שי פומ"ה חונים במגנן.
דחפורי D9 במהלך המבצע כחלק מטור שריון של חטיבה 401.
פתח מנהרה שנחשף על ידי באגר E-349.
מנהרה שנחשפה על ידי מחפר ממוגן.
דחפור D9 משוריין עם מערכת הגנה נגד טילי נ"ט.
מחפר קטרפילר 349 חושף מנהרת טרור.
דחפורי D9R ו-D9N פותחים ציר במהלך התמרון הקרקעי.

רקע

עריכה
  ערך מורחב – מבצע צוק איתן

מבצע צוק איתן היה מבצע צבאי של צה"ל ברצועת עזה שהחל ב-8 ביולי 2014 (י' בתמוז ה'תשע"ד), והסתיים ב-26 באוגוסט (ל' באב ה'תשע"ד) עם הפסקת אש.

המבצע החל בעקבות ירי רקטי הולך וגובר מרצועת עזה לעבר אוכלוסייה אזרחית בדרום ישראל, כתגובה ל"מבצע שובו אחים" של צה"ל לאחר חטיפת שלושת הנערים הישראלים ורציחתם ב-12 ביוני. בשלב הראשון כלל המבצע בעיקר הפצצות כבדות של חיל האוויר הישראלי, חיל השריון וחיל התותחנים ברצועת עזה, כשבמקביל ישראל ספגה ירי רקטי מרצועת עזה והתמודדה עם חדירה של מחבלים חמושים לשטחה שהגיעו מרצועת עזה דרך הים או דרך מנהרות. בשלב השני, שהחל ב-17 ביולי, נכנסו כוחות קרקעיים של צה"ל לרצועה תחילה לעיירה בית חאנון במטרה להרוס את מנהרות הטרור. בשלב שלישי, שהחל ב-5 באוגוסט הושלמה יציאת הכוחות הקרקעיים של צה"ל מרצועת עזה, אך הלחימה נמשכה במתכונת השלב הראשון. במהלך המבצע נמנו 12 ניסיונות לתיווך ולהשגת הפסקת אש, כאשר רוב הניסיונות התקבלו על ידי ישראל, אך נדחו על ידי חמאס. המבצע הסתיים לאחר 50 ימי לחימה, עם קביעת הפסקת האש.

עם תחילת המבצע נפרסו סוללות כיפת ברזל ברחבי ישראל כדי להגן גם על יישובים במרכז הארץ. במהלך המבצע נורו 4,594 רקטות ופצצות מרגמה לעבר ישראל, מתוכן 735 יורטו על ידי כיפת ברזל, 64 מהן נפלו בשטחי מגורים, 188 מהן כשלו ונפלו בתוך שטחי הרצועה ו-3,607 מהן נפלו בשטחים פתוחים. מנגד צה"ל תקף 6,231 מטרות טרור בשטחי רצועת עזה; 10,590 מבנים נפגעו בתקיפות, 4,024 מבנים נהרסו כליל עד היסוד ו-32 מנהרות טרור הושמדו.[1]

בצד הישראלי נהרגו 68 חיילים ו-5 אזרחים,[2][3] ונפצעו 1,620 חיילים ו-837 אזרחים. מבחינת הפלסטינים, בין 2,125 ל-2,203 פלסטינים נהרגו במהלך המבצע, מתוכם, בין 936 ל-1,408 פעילי טרור[4] ובין 761 ל-1473 אזרחים, מהם 369 ילדים עד גיל 15 ו-284 נשים,[5] מעל ל-11,000 פלסטינים פצועים,[4][6] ומעל ל-200 פעילי טרור נשבו בידי ישראל. בנוסף, עשרות פלסטינים ברצועת עזה הוצאו להורג בידי חמאס בטענה ששיתפו פעולה עם ישראל.[7] במהלך הלחימה בין 300 אלף לחצי מיליון מתושבי הרצועה נאלצו לנטוש את בתיהם.[8]

מהלך האירועים ופעילות צבאית

עריכה

בתחילת המבצע, ב-8 ביולי, צוות דחפור D9 משוריין בפיקוד סרן סלמאן חיחי היה שותף בסיכול פיגוע חדירה מהים של הקומנדו הימי של חמאס בחוף זיקים: הדחפור הסתער אל עבר המחבלים, ספג ירי נק"ל ורימונים, המשיך בהסתערות ואז מפקד הדחפור הרג 2 מחבלים בירי מטווח קצר מתוך הכלי.[9] על כך קיבל אות הצטיינות מהרמטכ"ל.[10]

ב-17 ביולי בעקבות פיגוע חדירה של מחבלים דרך מנהרה תת-קרקעית אל שטח ישראל שסוכל, החל צה"ל בתמרון קרקעי אל תוך רצועת עזה. אחת המטרות העיקריות של הכניסה הקרקעית הייתה לאתר, לחשוף ולהשמיד את כל מנהרות החדירה מרצועת עזה אל שטח ישראל. את המשימה ביצעו כוחות חיל ההנדסה הקרבית בשילוב חטיבות חיל הרגלים וטנקים של חיל השריון. במהלך המבצע אותרו למעלה מ-30 מנהרות ולמעלה מ-60 פירי כניסה. לוחמי סמו"ר של יחידת יהל"ם פוצצו את המנהרות באמצעות חבלה ומערכת אמולסיה לפיצוץ מנהרות. במנהרות שפוצצו הסתתרו מחבלים רבים שנהרגו בפיצוצים. במקביל, סייעו לוחמי ההנדסה לכוחות החי"ר והשריון להתגבר על המלכודים ומטעני החבלה שהטמינו הפלסטינים.

לוחמי יהל"ם נטלו חלק מרכזי במבצע. לוחמי סמו"ר היו הפעילים ביותר ועסקו באיתור והשמדת מנהרות הלחימה של רצועת עזה. מערכת אמולסיה לפיצוץ מנהרות הופעלה לראשונה באופן נרחב, ובסך הכל השמידו הלוחמים למעלה מ-30 מנהרות. לצד לוחמי סמו"ר פעלו גם לוחמי סיירת יעל ולוחמי הס"פ, שפתחו דרך לשאר הכוחות ונטרלו מלכודים וזירות מטענים שהטמינו המחבלים הפלסטינים. במהלך הלחימה נהרג לוחם יהל"ם ועוד לוחמים נפצעו בדרגות חומרה שונות. לוחמי היחידה זכו ל-3 צל"שים.

בעקבות המבצע ואיום המנהרות החליט הרמטכ"ל גדי איזנקוט על הגדלה משמעותית של היחידה. סד"כ היחידה הוכפל וסד"כ פלגת סמו"ר (יחידת המנהרות) שולש. במסגרת ההרחבה והרפורמה אורגנה יהל"ם כאגד הנדסי.

דחפורי D9 משוריינים נטלו חלק מרכזי בתמרון הקרקעי כולל בפריצת צירים, ניקוי זירות מטענים, חישוף צבאי והריסת מבנים. הדחפורים הרסו מבנים רבים ששימשו לטרור (כגון מבנים שהיו ממולכדים או מבנים שהכילו פירי מנהרות ומחסני אמל"ח) והשתדלו לא לפגוע בבלתי מעורבים. בגלל היקף השימוש של חמאס ושאר ארגוני הטרור במבנים אזרחיים ופרטיים לצורכי טרור נאלצו הדחפורים להרוס בתים רבים ואף שכונות שלמות שהיו נגועות.[11] לדברי המפעילים:

"יש כמה שכונות שהפכנו לארגזי חול, אלו בתים שהרסנו רק לאחר שהתברר שחמאס משתמש בהם ופועל מהם ולא הייתה ברירה אחרת". לדבריו, היו מקומות שבהם לא ניתן להם אישור לפעול מחשש לפגיעה בבלתי מעורבים: "כל העבודה שלנו נעשתה לאחר שהיה מודיעין וזיהוי. היו מקרים שבהם מצאנו במקום בעלי חיים ושחררנו אותם כדי לא לפגוע בהם".

— עדות של מפעיל D9 בכתבה של עומרי אפרים, מפעילי ה-D-9: "הפכנו שכונות לארגזי חול", באתר ynet, 29 ביולי 2014.

במהלך הריסת תשתיות הטרור הרגו דחפורי ה-D9 המשוריינים וגדודי ההנדסה מחבלים חמושים, כאשר הרסו מבני ומנהרות טרור על ראשי המחבלים שהתבצרו בהם (כולל במהלך הקרב הקשה בשג'אעייה).[12] דחפורי D9 נטלו חלק גם באיתור וחישוף המנהרות. הם חישפו את השטחים מסביב לפירי הכניסה, בנו סביבם חומות מפגע מסוללות עפר ובכך סייעו לאבטחת הזירה, אליה נשלחו מחפרי באגר E-349 ודרילרים שחפרו עד למנהרה עצמה ולוחמי יהל"ם שסרקו ומאוחר יותר השמידו את המנהרה.

פעילויות אלו נעשו גם על ידי הפלוגות הרובאיות ומחלקות הסיור של החיל, שפוצצו מבני טרור ומטעני חבלה שהטמינו המחבלים הפלסטינים.

במבצע זה לראשונה הצליחו המחבלים הפלסטינים להרוג מפעיל D9 אחרי 14 שנות לחימה. ב-28 ביולי, במהלך הקרב על חרבת אחזעה, חוליית נ"ט בת 10 מחבלים ירתה רקטת RPG על הדחפור, ומהפגיעה נהרג אחד מאנשי הצוות, סמ"ר משה דוינו, והשני נפצע קשה.[13] חוליית הנ"ט נמלטה לבית סמוך ודחפור D9 אחר של גדוד 603 מוטט עליה את המבנה והרג 8 מהמחבלים בחוליה, ו-2 המחבלים שנותרו נתפסו ונלקחו לחקירה.[14] על כך הוענק לצוות ה-D9 (מפעיל ומפקד) שהרסו את המבנה והרגו את המחבלים צל"ש מפקד אוגדה.[15][16] ב-30 ביולי פגע טיל נ"ט נוסף בדחפור D9 ופצע קל שני חיילים.[17][18] במקרה אחר דחפור עלה בלהבות אחרי שנפל עליו עמוד חשמל עם שנאי מלא בשמן שהתלקח, המפעיל והמפקד נחלצו מהלהבות אך נפצעו קשה מכוויות.[19]

בסך הכל, במהלך הלחימה הקרקעית - מ-17 ביולי ועד 3 באוגוסט, נהרגו 6 לוחמי הנדסה (בהם לוחם יהל"ם ומפעיל D9).

יחידות הנדסה שלחמו במבצע

עריכה

חיל ההנדסה הקרבית הפעיל במבצע 9 גדודים ויחידות נוספות, בהן יהל"ם ופלוגות צמ"ה מיוחדות. למבצע גויסו 5 גדודי מלואים וכל יחידות החיל הסדירות.[20]

גדודי חיל ההנדסה הקרבית, לקחו חלק רב בלחימה ברצועת עזה ובגזרות שונות בלב הרצועה בפעולות צבאיות של לחימה כמו חיסול מחבלים, הריסת מבנים ותשתיות טרור, איתור ופיצוץ מנהרות לחימה, ולחימה רגלית וממוכנת יחד לצד כוחות חיל הרגלים והשריון.

אמצעי לחימה

עריכה

במהלך הלחימה נכנסו לשימוש בצה"ל אמצעי לחימה ואמצעים טכנולוגיים חדשים. חלקם כבר הופעלו בשטח באירועים ביטחוניים וחלקם הופעלו לראשונה במבצע. גם חיל ההנדסה הקרבית הפעיל אמצעים רבים, חלקם חדשים.

בתחום הצמ"ה (ציוד מכני הנדסי) הפעיל חיל ההנדסה לראשונה מחפרים ממוגנים מדגם באגר E-349 ודחפורי D9T משוריינים מדור רביעי. עם זאת, עיקר צי הצמ"ה היה מורכב מדחפורי D9R משוריינים עם מיגון דור 3.5. כלי צמ"ה נוספים שהופעלו כללו מחפרים ממוגנים מדגמים ישנים יותר ומקדחי-בורות מדגם טאטרה-דרילר. בנוסף, חיל ההנדסה גייס כלים הנדסיים רבים מחברות אזרחיות, בעיקר מקדחי-בורות וכלי קידוח, על מנת לאתר ולחשף מנהרות תת-קרקעיות.

במהלך המבצע הפעילו לוחמי יהל"ם אמצעים מתקדמים לאיתור, סריקה והשמדת מנהרות, כאשר הבולטת מביניהן היא מערכת אמולסיה לפיצוץ מנהרות שהופעלה בצורה נרחבת מאז פותחה לראשונה אחרי מבצע עופרת יצוקה. לסריקת המנהרות השתמשו לוחמי יהל"ם ברובוטים צבאיים בהם EyeDrive ואגמית של אלביט מערכות. לוחמי היחידה היו חמושים במיקרו-תבור ואקדחים.

הפלסים של גדודי ההנדסה פעלו רגלית ועל גבי פומ"ות וכלי רק"ם נוספים. נגמ"שי הפומ"ה היו מצוידים ברקטות ריצוף וצפע שריון, ששימשו במהלך המבצע לטיהור שטחים ממולכדים במטעני חבלה ופריצת צירים בטוחים ממילכודי נפץ. לוחמי הגדודים לחמו בעיקר באופן רגלי לצד כוחות היבשה, אשר התבטא בפעולות צבאיות של לחימה וחיסול מחבלים, מבנים, תשתיות, מנהרות, פתיחת צירים, חבלה ופיצוץ מבנים, סריקה ואיתור אמל"ח ופעולות צבאיות רבות נוספות. הלוחמים בחיל ההנדסה היו חמושים בציוד חי"ר ולחימה כולל אמל"ח מתקדם, אמצעי חבלה, הנדסה, כלי נשק אישיים מדגמי M4A1 קרבין ו-M16 מקוצר, מקלעים וציוד חי"ר נוסף.

עיטורים וצל"שים

עריכה

ב-19 בינואר 2015 הוענק לגדוד ציוד מכני הנדסי פיקוד המרכז, גדוד מילואים קרבי של חיל ההנדסה הקרבית המתמחה בהפעלת כלי צמ"ה בפיקוד המרכז, צל"ש הרמטכ"ל על לחימתו במבצע צוק איתן ועל פעילותו להשמדת המנהרות.[21] בדברי ההסבר לצל"ש נכתב: ”מפקדי הגדוד ולוחמיו למדו את פרטי האתגר המבצעי, הכשירו את צוותי העבודה והפעילו ציוד צבאי וציוד אזרחי שאין בו כל אמצעי מיגון. לוחמי הגדוד נטלו חלק בעשרות משימות, שבהן חשפו מנהרות טרור ולא אחת היו נתונים תחת אש המחבלים. תרומת הגדוד להסרת איום מנהרות הטרור מעל תושבי מדינת ישראל ומעל חיילי צה"ל הייתה רבה ומשמעותית לאין שיעור מגודל היחידה.”[22] בנוסף לצל"ש זה קיבלו לוחמי ההנדסה שני צל"שי אלוף, שני צל"שי מפקד אוגדה ושלושה צל"שי מפקד חטיבה, אות הערכה מטעם הרמטכ"ל אחד[23] וכן מספר מכתבי הערכה.[24]

רשימת הצל"שים:[25]

רשימת עיטורים נוספים:[25]

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ מטרה אחר מטרה: האירועים המרכזיים של "צוק איתן", באתר דובר צה"ל
  2. ^ צוק איתן - ההרוגים, באתר ynet
  3. ^ צחי דבוש, הלך לעולמו רב-סרן חגי בן ארי שנפצע אנושות ב"צוק איתן", באתר ynet, 4 בינואר 2017.
  4. ^ 1 2 חדשות 2, ‏מסכמים 50 ימי לחימה במספרים, באתר ‏מאקו‏, 26 באוגוסט 2014.
  5. ^ גילי כהן, גרסת צה"ל: בצוק איתן נהרגו 761 אזרחים פלסטינים - מחצית מהמספר שקבע האו"ם, באתר הארץ, 15 ביוני 2015.
  6. ^   אודי סגל, ‏נתניהו על הפסקת האש: "רגיעה ממושכת? עוד מוקדם לומר", באתר ‏מאקו‏, 27 באוגוסט 2014.
  7. ^ רועי קייס ואליאור לוי, תיעוד מעזה: הוצאות להורג בכיכר העיר, באתר ynet, 22 באוגוסט 2014
    אליאור לוי ורועי קייס, עוד הוצאות להורג ברצועה, המון בא לצפות, באתר ynet, 23 באוגוסט 2014.
  8. ^   עמירה הס, מספר העקורים בעזה עומד על 485 אלף, באתר הארץ, 30 ביולי 2014
    Humanitarian Emergency in Gaza, July 2014, סרטון של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA),‏ 28 ביולי 2014
  9. ^ יניר יגנה‏, סיכול פיגוע הראווה מהים: כך חוסלו צוללני חמאס, באתר וואלה, 9 באוגוסט 2014
  10. ^ גילי קופר ונטע לוי, אחריהם: אלו הם החיילים הכי טובים בצה"ל, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 29 במרץ 2015.
  11. ^ כלומר: כמעט כל המבנים בשכונה שימשו לטרור.
  12. ^ ב. ניסני, ‏פרטים על הקרב בשג'עייה נחשפים: "דרסנו מחבלים עם טנקים", באתר כיכר השבת, 27 ביולי 2014.
  13. ^ לוחם הנדסה ו-4 חיילים נוספים נהרגו באזור הרצועה, באתר nrg‏, 28 ביולי 2014.
  14. ^ לילך שובל, תחת הפגזה: תחנת הכוח בעזה הושבתה, ישראל היום, 29 ביולי 2014.
    ציטוט: "סמ"ר משה נהרג כאשר כעשרה מחבלים ירו טיל אר.פי.ג'י לעבר דחפור D9 צה"לי. הכלי הצה"לי נפגע ובעקבות זאת נהרג חייל מחיל ההנדסה. החוליה שירתה את טיל הנ"ט נכנסה לבית סמוך, ואחד הדחפורים הפיל את הבית על המחבלים והרג שמונה מהם. שניים נוספים נתפסו על ידי חטיבת גבעתי."
  15. ^ צל"שי צוק איתן - סמ"ר תמיר אסולין וסמל אדיר עובדיה.
  16. ^ שירה מאירי, "עד שהמוות לא קרוב אליך – אתה לא יודע כמה זה קשה", באתר הגבורה, במחנה באתר "הגבורה", 21 במאי 2015.
  17. ^ בצל החלון ההומניטרי: יירוטים בנתיבות, אשדוד ואשקלון; תקיפות באזור חאן יונס, נענע10, 30 ביולי 2014.
    ציטוט: "עוד נמסר שכוח של גדוד הנדסה בתוך צוות קרב חטיבתי של גבעתי ספג פגיעה של טיל נ"ט בדחפור D9. שני חיילים נפצעו קל מרסיסים."
  18. ^ דיווח: 15 הרוגים בשוק בסג'עייה, באתר ‏מאקו‏, 30 ביולי 2014
  19. ^ הדחפור על באש: קפצו דרך הלהבות, באתר ynet, 6 באוגוסט 2014.
  20. ^   חיל ההנדסה במבצע "צוק איתן", בערוץ היוטיוב של עמותת חיל ההנדסה הקרבית.
  21. ^ יואב זיתון, כבוד לגיבורים: פורסמו שמות מעוטרי צה"ל מצוק איתן, באתר ynet, 19 בינואר 2015.
  22. ^ צל"שי צוק איתן - גדוד ציוד מכני הנדסי פיקוד מרכז.
  23. ^ 1 2   עדות של חיים תמם מקבל אות הערכה מטעם הרמטכ"ל במבצע צוק איתן, עמותת חיל ההנדסה ביוטיוב.
  24. ^ תעודת הערכה: חשף שלוש מנהרות ב'צוק איתן', mynet,‏ 8 בפברואר 2015.
  25. ^ 1 2 רשימת הצל"שים, קובץ PDF באתר ynet.
  26. ^ רס"ן שי טובול, יוזמה ותושייה תחת אש, באתר ישראל היום, 26 ביולי 2016.
  27. ^ גילי קופר ונטע לוי, אחריהם: אלו הם החיילים הכי טובים בצה"ל, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 29 במרץ 2015 - סרן סלמאן חיחי. (הקישור אינו פעיל, 9 בפברואר 2017).
  28. ^   חנוך דאום מראיין את סרן סלמאן חיחי, שזכה לאות הצטיינות על סיכול הפיגוע, באתר SoundCloud של רדיו תל אביב.


אוחזר מתוך "https://he.wiki.x.io/w/index.php?title=חיל_ההנדסה_הקרבית_במבצע_צוק_איתן&oldid=39604162"