חסידות נדבורנה

חסידות נדבורנה היא שושלת חסידית רבת ענפים, אשר השפיעה בעיקר ברומניה ובהונגריה. הראשון מאדמו"רי השושלת שכיהן בנדבורנה (גליציה המזרחית, סמוך להרי הקרפטים; כיום באוקראינה) היה רבי ישכר בער לייפר. מוצאה של השושלת הוא מרבי מאיר (הגדול) מפרמישלאן. משושלת זו יצאו מאות אדמו"רים שחלקם כיהנו תחת שמות אחרים. החצר המרכזית שמשתמשת בשם "נדבורנה" היא חסידות נדבורנה בבני ברק.

חסידות נדבורנה

טיש בחסידות נדבורנה
טיש בחסידות נדבורנה
שורשים, סיווג והנהגה
דת	יהדות
זרם	יהדות אורתודוקסית
קבוצה	תנועת החסידות
מקום ייסוד	נדבורנה
מייסד	ישכר בער לייפר (נדבורנה)
ארגונים ופעילות
אזורי פעילות	בני ברק, ירושלים, ביתר, אלעד, בורו פארק

השם "נדבורנה" משמש כשם כולל לכל צאצאי רבי ישכר בער לייפר המכהנים באדמו"רות, ולעיתים אף לצאצאי אבי סבו, רבי מאיר הגדול מפרמישלאן שהיה תלמיד חבר של הבעל שם טוב קבוצה זו כוללת את החסידויות: נדבורנה, נדבורנה באניה, נדבורנה צפת ביטשקוב, בישטינא, ווערדאן, זוטשקא, חוסט, טמשוואר, מיאלען, סטרוז'ניץ, פיטסבורג, פרמישלאן, קאליש, קליבלאנד, קרעטשניף, ראחוב.

מאפיין בולט בשושלת נדבורנה המורחבת, הוא שכל בן הרוצה ומסוגל לעשות זאת הופך לאדמו"ר לאחר נישואיו. בשל כך שימשו בה עד היום, הדור העשירי, יותר מ-100 אדמו"רים.

שם המשפחה המקורי בשושלת הוא לייפר. עם זאת, רוב האדמו"רים כיום הם צאצאי רבי מאיר מקרעטשניף, ושם משפחתם הוא רוזנבוים (ביידיש: ראזענבוים).

תולדות החסידות

רבי מאיר (הגדול) מפרמישלאן, מתלמידי הבעל שם טוב במעז'יבוז', הקים חצר חסידית בעיר מולדתו פרמישלאן. לאחר פטירתו מילא את מקומו בנו רבי אהרן אריה לייב מפרמישלאן. אחד מבניו, רבי יצחק, כיהן כאדמו"ר בקאליש שבגליציה וממנו נמשכה שושלת נדבורנה.

רבי ישכר בער לייפר מנדבורנה

בנו של רבי יצחק מקאלוש, רבי ישכר בער לייפר היה תלמידו של רבי יצחק מראדוויל. הוכתר לאדמו"רות על ידי דודו רבי מאיר מפרמישלאן, רבי ישכר בער היה הראשון משושלת זו שכיהן בנדבורנה. נפטר בגיל 33 ונטמן בעיר נדבורנה.

הדור השני

שניים מבניו של רבי ישכר בער כיהנו יחד בנדבורנה: רבי אהרן אריה לייב ורבי מרדכי מנדבורנה. לאחר מספר שנים עזב רבי מרדכי לבישטנא.

בנו השלישי של רבי ישכר בער, רבי יוסף מבורשה, היה חסיד של רבי מרדכי. צאצאיו נהגו באדמו"רות ויצאה ממנו שושלת אדמו"רים שכיהנו בין היתר באונגוואר, בורשה, ביסטריץ, קלויזנבורג, מיהלוביץ , טמשוואר ואראד.

הדור השלישי

בניו של רבי אהרן לייב היו:

• רבי משה מנדבורנה
• רבי יצחק מהרץ-רומאן (חתן וממלא מקומו של דודו זקינו רבי דוד מרומן).

בניו של רבי מרדכי היו:

• רבי יצחק לייפר מסטניסלב כיהן בסטניסלב שם התקבצו סביבו יהודים פשוטים. היה מקפיד על שמירת העיניים באופן קיצוני: יצא לרחוב כשפניו מכוסות ושני גבאים הוליכו אותו. בנו רבי חיים מסטניסלב היה חתנו של דודו רבי מאיר מקרעטשניף. התפרסם כבעל צדקה והיה חי בצמצום. חסידיו היו מרובים. נרצח בשואה עם בנו, הרב דב בער.
• רבי ישכר בער מסאטמר
• רבי אהרן משה מז'אלין-לנצוט (תרט"ו- ז' בחשוון תרפ"ו), היה חתנו של הרב מאיר רייך מריישא. היה מסתגף וצם משבת לשבת. היה מפורסם במופתיו. בנו רבי צבי אלימלך כיהן כאדמו"ר בברגסז ובנו רבי אברהם מנחם מנדל בקולומיה.
• רבי מאיר רוזנבוים מקרעטשניף.
• רבי ישראל יעקב מחוסט אבי שושלת חוסט.

• רבי יוסף מנירדאהז (נפטר בתרפ"ז), כיהן בפיצ'נזין, נירדאהז ודברצן.

הדור הרביעי

בני רבי ישכר בער מסאטמר

• רבי יוסף מפיטסבורג
• רבי מאיר מקליבלנד
• רבי איתמר מבישטינא
• רבי דוד מנדבורנה באניא
• רבי אהרן משה מגרוסורדיין, נרצח בז' בסיוון ה'תש"ד
• רבי שלום לייפר מברייטון ביץ'

חתניו:

• רבי יצחק יחזקאל הוכמן, כיהן כאדמו"ר בקשאנוב וביבוז'נה. נרצח בשואה.
• רבי ישכר בער מסטרוז'ניץ, נכד אחיו רבי מאיר.
• רבי מאיר מסאטמר (בן אחיינו רבי אליעזר זאב מקרעטשניף).
• רבי יצחק לייפר (בן אחיו רבי יוסף).

בני רבי אהרן משה מז'אלין-לנצוט

• רבי צבי אלימלך כיהן כאדמו"ר בברגסז.
• רבי אברהם מנחם מנדל כיהן כאדמו"ר בקולומיה.

בני רבי יוסף מנירדאהז

• רבי משה מנחם מדברצין (חתן רבי נפתלי ויסבלום מליז'ענסק).
  • רבי מרדכי מבורו פארק
    • הרב אברהם יעקב קאפיל.
      • רבי צבי אריה מנדבורנה מונסי
• רבי יעקב מדברצין (חתן דודו רבי אהרן משה מז'אלין), נספה בשואה.
  • רבי יצחק מלפאש. מחבר ספר "תפארת מהר"ם" על רבי מאיר מפרמישלאן וספר על "סדר הדורות החדש".
  • רבי ישכר בער מזאלינא (תר"פ -תשס"ח), חתן רבי איתמר מבישטינא.
    • רבי יעקב מזאלינא חתן רבי יוזפא מליסקא.
    • רבי חיים מרדכי אהרן משה מנדבורנא לונדון

בני רבי מאיר מקרעטשניף

• רבי איתמר רוזנבוים מנדבורנה
• רבי אליעזר זאב מקרעטשניף
• רבי יעקב ישכר בער מסטלופינה
• רבי יצחק מראחוב, בסוף ימיו בוישווא
• רבי מרדכי מראחוב
• חתנו רבי שלמה איזקסון מרומאן
• חתנו רבי פנחס שפירא מקעכניא
• גיטל אשת רבי חיים מסטאניסלאב

חסידות נדבורנה בישראל

רוב אדמו"רי נדבורנה לא הצליחו לפתח חצרות גדולות. אם משום שהדור הצעיר של יהודי רומניה הפסיק ללכת לחצרות אדמו"רים, ואם בשל דרכה העממית והייחודית של חסידות נדבורנה, ובשל התיישבות מרבית האדמו"רים מחוץ לריכוזי היהדות החרדית ואי הקמת מוסדות חינוך. עם זאת שניים מהבולטים שבאדמו"רי נדבורנה הצליחו לפתח חצרות ומוסדות: רבי חיים מרדכי רוזנבוים מנדבורנה בבני ברק, ורבי דוד משה רוזנבוים מקרעטשניף ברחובות. בהמשך עלה לארץ ישראל רבי איתמר מנדבורנה, שבניו ונכדיו כבר כיהנו באדמו"רות.

בהמשך נפתחו בישראל חצרות נוספות:

• רבי אברהם אבא לייפר, האדמו"ר מפיטסבורג עלה לישראל בשנת ה'תש"ל (1969) ופתח את חצרו באשדוד. בנו רבי מרדכי ישכר בער לייפר הקים מחדש את החצר ופתח קהילה ומוסדות חינוך.
• רבי אהרן יחיאל לייפר, האדמו"ר מנדבורנה צפת עלה לישראל בשנת תש"י, ופתח את חצרו בצפת.
• רבי צבי הירש רוזנבוים, כיהן כאדמו"ר מקרעטשניף בכפר אתא.

מספר אדמו"רים מבית נדבורנה התיישבו בארץ ישראל לאחר השואה ופתחו בה חצרות, בהם רבי איתמר מנדבורנה, רבי חיים מרדכי מנדבורנה, וחתניו רבי דוד משה מקרעטשניף, רבי צבי הירש מקרעטשניף-כפר אתא, רבי אהרן יחיאל לייפר, האדמור מנדבורנה צפת, רבי אברהם אבא לייפר האדמו"ר מפיטסבורג, רבי אליעזר זאב מראחוב ברמלה, רבי אהרן יחיאל מנדבורנה צפת, רבי יששכר בער מנדבורנה הרמשטט, רבי לוי יצחק לייפר מנדבורנה אראד-חיפה ורבי אהרן אריה מנדבורנא טמשוואר.

מלבדם מכהנים עוד אדמו"רים רבים מכל חצרות השושלת.

חסידות נדבורנה חדרה

רבי אשר ישעיה רוזנבוים (ה'תרע"ד, 1914 - ח' בתמוז ה'תשע"ב, 28 ביוני 2012), בנו הצעיר של רבי איתמר. נולד בקרטשניף ולמד בישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר בוויז'ניץ. נישא לבת אחיו, רבי יצחק אייזיק מזוטשקא, כיהן כ"אדמו"ר מבוקרשט" בארצות הברית. בשנת ה'תשל"א (1970) עלה לישראל והתגורר בחדרה, שם פתח בית כנסת. לאחר מכן עבר לבני ברק שם בנה בית כנסת. בסוף העשור הראשון של המאה ה-21 עבר לגור אצל בתו, אשת רבי יעקב רוטנברג מסאלקא במונסי. נפטר בבית החולים קולומביה פרסבטריאן במנהטן.

בנו, רבי יעקב ישכר דב, כיהן בחייו כאדמו"ר מנדבורנא לינסק בווילאמסבורג. חתנו הוא רבי אורי אשכנזי שכיהן כאדמו"ר מסטניסלב בלונדון.

חסידות נדבורנה בני ברק

חסידות נדבורנה שמרכזה בבני ברק היא חצר חסידית, ענף בחסידות נדבורנה. הוקמה ביפו על ידי רבי חיים מרדכי רוזנבוים, ובשנת תש"ך (1959) עבר מרכז החצר לבני ברק. החסידות התרחבה והתבססה בתקופת בנו רבי יעקב ישכר בער רוזנבוים, וכיום היא החצר הגדולה מבין כל חצרות בית נדבורנה.

מצבותיהם של רבי חיים מרדכי ובנו רבי יעקב ישכר בער מנדבורנה בהר הזיתים

תולדות החסידות

אבות משפחות אדמו"רי שושלת נדבורנה, לייפר ורוזנבוים, כיהנו בעיירה נדבורנה. המפורסם שבהם היה רבי מרדכי מנדבורנה שכיהן כאדמו"ר בעיירה בישטנא. בניו וצאצאיו כיהנו כאדמו"רים בעיירות שונות.

לאחר השואה עלה רבי חיים מרדכי רוזנבוים לארץ ישראל והקים חצר חסידית בשם "נדבורנה"; בשנת ה'תש"י (1949) הקים את "ישיבת מאמר מרדכי" על שם סבו רבי מרדכי מנדבורנה, ישיבה זו היוותה את התשתית הראשונית לחצר בישראל. בשנת ה'תש"ך (1959) עבר לבני ברק ופתח בית כנסת בשכונת גבעת רוקח במערב העיר. כמה מתלמידי ישיבת סלבודקה הסמוכה, וכן אברכים ירושלמים היו לחסידיו. בימיו מנתה החצר עשרות משפחות.

בתשכ"ח (1967) עלה אביו של רבי חיים מרדכי, רבי איתמר לישראל, ופתח בית מדרש בשכונת יד אליהו בתל אביב, לרבי איתמר לא היו חסידים רבים בארץ והוא כונה בפי חסידי בנו 'האדמו"ר הזקן'. רבי חיים מרדכי היה נוסע אליו עם חסידיו שלו. רבי איתמר נפטר בכ"ב בסיון ה'תשל"ג ונקבר באהל אדמו"רי נדבורנה בהר הזיתים, חסידיו המועטים של רבי איתמר קבלו על עצמם את הנהגתו של בנו רבי יצחק אייזיק ונהיו חסידי זוטשקא.

רבי חיים מרדכי נפטר בט"ו בטבת תשל"ג (1972), ובנו רבי יעקב ישכר בער מילא את מקומו. רבי יעקב ישכר בער הוא האדמו"ר הראשון בחסידות נדבורנה שלא כיהן כאדמו"ר בחיי אביו. תחילה הנהיג בבית מדרשו של אביו, בשנת ה'תשנ"ב (1991) חנך את "קריית נדבורנה" ובית הכנסת הגדול של החסידות "היכלי רוזנטל", שהוקם בסמוך לשיכון ויז'ניץ בעיר. החצר בראשותו מנתה כשבע מאות משפחות.

לאחר פטירתו בשנת תשע"ב מונו ארבעה מבניו לאדמו"רים. בנו הגדול רבי אליעזר זאב ממלא את מקומו בבני ברק ומרבית החסידים פנו אליו. כמאה וחמישים חסידים מירושלים פנו לרבי מאיר יצחק אייזיק רוזנבוים, האדמו"ר מנדבורנה ירושלים. רבי אשר ישעיה הוא האדמו"ר מנדבורנה ביתר ורבי יוסף נפתלי הוא האדמו"ר מנדבורנה אלעד.

על פי מסמכים פנימיים של מפלגת אגודת ישראל, ב-2020 נמנו על חסידי נדבורנה בישראל 1032 בעלי זכות בחירה, ו-337 בעלי זכות בחירה בחסידות נדבורנה ירושלים.

אדמו"רי החצר כיום

• רבי אליעזר זאב, האדמו"ר בבני ברק. בחיי אביו כיהן כרב קריית נדבורנה בבני ברק. חתנו של הרב אהרן צבי וויצנר אב"ד פשמישל.
• רבי מאיר יצחק אייזיק, האדמו"ר בירושלים. קודם לכן היה רב הקהילה שם. הוא חתנו של הרב זאב טוורסקי מראחמיסטריווקא.
• רבי אשר ישעיה, האדמו"ר בביתר. קודם לכן היה רב הקהילה שם. הוא חתנו של הרב יהושע רוזנברגר הרב של קריית רמ"א בבית שמש וחבר בבד"ץ העדה החרדית.
• רבי יוסף נפתלי, האדמו"ר באלעד. בזיווג ראשון היה חתנו של הרב משה אליקים בריעה כהנא, האדמו"ר מספינקא בני ברק. בזיווג שני הוא חתנו של הרב יעקב שמשון טירנואר מחוסט ויליאמסבורג.

בתי מדרש, ישיבות ומוסדות

מרכז מוסדות נדבורנה

בית המדרש נדבורנה - ירושלים

• ישיבת מאמר מרדכי הוקמה בשנת ה'תש"ח (1948) ביפו. בשנת ה'תש"כ עברה לרח' מינץ בבני ברק.
• בשנת תש"י (1949) הוקם בית הכנסת ברח' עזרא 26 בירושלים, לאחר פטירת רבי יעקב ישכר בער, החל בנו השני רבי מאיר יצחק אייזיק לכהן במקום כאדמו"ר מנדבורנה ירושלים.
• בשנת ה'תשנ"ב (1991) הוקם "מרכז מוסדות נדבורנה" ברח' עזרא בבני ברק. במעמד חנוכת הבית, הודיע ראש העירייה משה אירנשטיין על שינוי שם במקטע מרחוב עזרא לשם "האדמו"ר מנדבורנה".
• בשנת ^{[דרושה הבהרה]} הוקם בית הכנסת נדבורנה בביתר עילית גבעה a. בשנת תשע"ב (2012), לאחר פטירת רבי יעקב ישכר בער, החל לכהן במקום בנו השלישי רבי אשר ישעיה רוזנבוים כאדמו"ר מנדבורנה ביתר.
• בשנת תשס"ט (2009) הוקם בית כנסת ברח' פנחס בן יאיר באלעד, לאחר פטירת רבי יעקב ישכר בער, החל בנו הרביעי רבי יוסף נפתלי רוזנבוים לכהן במקום כאדמו"ר מנדבורנה אלעד.
• בשנת תשע"ט (2018) הוקמו בתי כנסת לחסידי נדבורנה – בני ברק, בביתר עילית, ובאלעד.
• בשנת תשע"ט (2018) הוקם בית כנסת "משמרת איתמר" דחסידי נדבורנה ירושלים בעיר בית שמש.
• בשנת תש"פ (2020) נפתח בבני ברק בית כנסת של חסידי נדבורנה ירושלים.
• בשנת תשפ"א (2022) הוקם בית כנסת לחסידי נדבורנה – בני ברק, בקריית גת.
• בשנת תשפ"ד (2023) הוקם בית כנסת לחסידי נדבורנה – בני ברק, בעיר בית שמש.

ניגוני החסידות

בחצר נדבורנה בבני ברק הולחנו ניגונים רבים על ידי מלחיני החצר, הרב מנחם קליין ("קה זכות אבות" ו"ימים על ימי מלך"), מנחם אלבום ("ותן בנו", "וימלא משאלותינו") ואהרון יוסף זופניק ("והערב נא", "ויקבלו כולם"). החצר הוציאה שישה תקליטים של ניגוניה.

ספרי החסידות

ספרי החסידות יוצאים לאור בהוצאות "מכון דבר חיים" שהוקם בתשס"ט (2008).

• דבר חיים – דברי תורה על התורה ומועדים, מרבי חיים מרדכי מנדבורנה
• באר יעקב – דברי תורה על התורה ומועדים, מרבי יעקב ישכר בער מנדבורנה
• באר רבותינו – מכתבים מאדמו"רי השושלת
• וחי בהם – שיחות מוסר מרבי יעקב ישכר בער
• בסוד קדושים – סיפורי צדיקים שסיפר רבי יעקב ישכר בער
• הליכות עולם – מנהגי החסידות
• סידורים שער התפילה: לימות החול, לשבת ולמועדים
• מחזור שער התפילה: לראש השנה וליום כיפור
• הגדה של פסח "שושלת הקודש" – משולבת בדברי תורה מאדמו"רי השושלת
• הגדה של פסח "גל יעקב" – משולבת בסיפורים על ה"באר יעקב", בעריכת הרב שלום מאיר ולך

נדבורנה בארצות הברית

הדור הראשון בארצות הברית

שלושה מבני רבי ישכר בער מסאטמר היגרו לארצות הברית לפני מלחמת העולם השנייה:

• רבי יוסף לייפר מפיטסבורג.
• רבי שלום לייפר מברייטון ביץ', (ה'תרנ"ה - כ"ו בטבת ה'תש"מ, 1894-1979) חתנו של הרב דב תאומים-פרנקל^{[דרושה הבהרה]} דיין בפשבורסק.

בשנת ה'תרפ"ו (1925) היגר לארצות הברית. מחתניו: רבי מרדכי דב טברסקי בנו של רבי יעקב ישראל מהורניסטייפול ורבי מאיר שפירא רב בארגנטינה (בנו של רבי דב בער מטלוסט).

• רבי מאיר לייפר מקליבלנד, נפטר י"ב בניסן תש"א (1940).

כיהן בפסט, קליבלנד ולאחר מכן בוויליאמסבורג. היה חתנו של רבי יצחק מסטניסלב ובזיווג שני חתן רבי אלתר זאב מסטריזוב. לא היו לו בנים, חתנו (אחיינו) רבי אשר מרדכי רוזנבוים מקליבלנד-סטרוז'ניץ מילא את מקומו מיד אחר חתונתו בשנת תש"א (1940).

לאחר השואה:

• רבי יוסף לייפר בן רבי אהרן משה מגרוסוורדיין, האדמו"ר מווערדאן.

הדור השני בארצות הברית

• רבי ישכר בער רוזנבוים מסטרוז'ניץ (בן רבי איתמר רוזנבוים).
  • רבי אשר מרדכי רוזנבוים, ממלא מקום חמיו, רבי מאיר לייפר מקליבלנד.
• רבי אהרן משה לייפר מחוסט,
• רבי יצחק אייזיק רוזנבוים מזוטשקא
  • חתנו רבי יוסף לייפר (נכדו של רבי ישכר בער מסאטמר) מווערדאן.
• רבי מאיר איזקסון (חתנו ואחיינו של רבי איתמר רוזנבוים) מרומאן.
• רבי שלמה בן רבי שלום, מכונה האדמו"ר מנדבורנא ברייטון או נדבורנא בורו פארק. חתנו של הרב בן ציון פרנקל. כיהן כרב בקהל תפארת ישראל בפורסט הילס שבקווינס. לאחר פטירת אביו, עבר לבורו פארק למלא את מקומו.

הדור השלישי בארצות הברית

בניו של רבי שלמה הם:

• רבי ישכר דב בער מנדבורנא לייקווד, חתן רבי יעקב יצחק מדינוב.
• רבי מנשה (חתן רבי יוסף מקאליש) רב בית המדרש נדבורנא בווילאמסבורג.
• רבי אברהם אביש שמידמן נכד רבי שלום, האדמו"ר מקראלי בפלטבוש.

מנהגי נדבורנה

נוסח התפילה של החסידות מקורו בעיקר ברבי מרדכי מנדבורנה. הוא הנהיג שירה של המילים 'שבת שלום ומבורך' בבית הכנסת לאחר תפילת ליל שבת בניגון ששמע אצל ה'בני יששכר' מדינוב. בברכת המזון הנהיג לומר 'הזן "ברחמיו" את הכל', כמו כן הנהיג רבי מרדכי שאדמו"רי השושלת ישבו בבית הכנסת מול ארון הקודש ולא לצידו כמו שמקובל בדרך כלל.^{[דרוש מקור]}

מנהגים רבים בחסידות נדבורנה מושתתים על מנהגי חב"ד, לדוגמה, אמירת שיר המעלות לפני מעריב במוצאי שבת ואופן עשיית הקשר בציצית.^{[דרוש מקור]}

ניגוני החסידות

רבי מרדכי הלחין מספר ניגונים, בהם "אחד יחיד ומיוחד" וניגון על הפיוט 'בר יוחאי' שנוהגים לשיר במעמדי נישואין בחצר.

לקריאה נוספת

• יצחק אלפסי, החסידות, 1977, עמ' 45–50

קישורים חיצוניים

• חסידות נדבורנה, דף שער בספרייה הלאומית