טורקיש איירליינס

חברת תעופה טורקית

טורקיש איירליינס, ולעיתים רק טורקישטורקית: Türk Hava Yolları, THY; באנגלית: Turkish Airlines), היא חברת התעופה הלאומית של טורקיה. בסיסה העיקרי בנמל התעופה באיסטנבול.

טורקיש איירליינס
Türk Hava Yolları
בואינג 777-300ER של החברה
בואינג 777-300ER של החברה
בואינג 777-300ER של החברה
נתונים כלליים
בורסה Borsa Istanbul (2 בינואר 2005THYAO) עריכת הנתון בוויקינתונים
מוטו Widen Your World (הרחב את עולמך)
תקופת הפעילות 1933–הווה (כ־91 שנים)
חברות בנות
מיקום המטה טורקיהטורקיה איסטנבול, טורקיה
ענפי תעשייה תעופה עריכת הנתון בוויקינתונים
עובדים 40,245 (נכון ל־2022) עריכת הנתון בוויקינתונים
נתוני חברת תעופה
יאט"א
TK
ICAO
THY
אות קריאה
TURKISH
בסיס פעולה מרכזי נמל התעופה איסטנבול
בסיס פעולה משני

נמל התעופה הבינלאומי אנקרה אסנבואה

נמל התעופה הבינלאומי איסטנבול סביהה גקצ'ן
מועדון הנוסע המתמיד Miles & Smiles
צי מטוסים 361 + 176 בהזמנה
מספר יעדים 315
ברית חברות תעופה סטאר אלייאנס
 
www.turkishairlines.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מפת יעדי החברה ב-2019
איירבוס A330-300 של החברה
איירבוס A321 של החברה
איירבוס A319 של החברה ממריא מנמל התעופה בן-גוריון.
איירבוס A319 של החברה
מטוסי החברה בנמל התעופה הבינלאומי איסטנבול אטאטורק

תולדות החברה

עריכה

החברה נוסדה בשנת 1933 בשם "מינהל תפעול קווי תעופה לאומיים" (בטורקית: Devlet Hava Yolları İşletmesi İdaresi) אשר הפעילה טיסות פנים בלבד על ידי צי של 5 מטוסים, עד לשנת 1947, מועד בו הופעל קו שירות לאתונה. במסגרת תהליך רה-ארגון מקיף הפך המינהל לחברה ביום 1 במרץ 1956, ושמה שונה לזה הנוכחי. שינוי נוסף במעמד החברה חל בשנת 1990 עם הצעת 5% ממניותיה לציבור. בחודש דצמבר 2004 מכרה ממשלת טורקיה 23% נוספים ממניות החברה, ושוב בחודש מאי 2006, עת נמכרו 28.75% נוספים ממניותיה. מינהל ההפרטה של הרפובליקה הטורקית מחזיק ב-53.57% ממניות החברה, והיתר נמצאות בידי הציבור. ב-9 בדצמבר 2006 אישר הוועד המנהל של ברית חברות התעופה סטאר אלייאנס את בקשת החברה להצטרף לשורות הברית, וזו אכן יצאה אל הפועל ב-1 באפריל 2008. בשנת 2011 ובשנת 2012 זכתה טורקיש איירליינס בתואר חברת התעופה הטובה באירופה.

החברה כיום

עריכה

החברה מפעילה שירותי טיסה סדירים ל-315 יעדים מתוכם 50 יעדים בטורקיה, ו-265 יעדים ב-126 מדינות ברחבי העולם, והיא חברת התעופה שטסה למספר המדינות הגדול ביותר. בנוסף לבסיסה העיקרי בנמל התעופה איסטנבול, משמשים גם נמל התעופה הבינלאומי אנקרה אסנבואה ונמל התעופה הבינלאומי איסטנבול סביהה גקצ'ן מזרחית לאיסטנבול, כבסיסי משנה של החברה.

החל מ-31 באוקטובר 2018 החלה החברה להפעיל טיסות מנמל התעופה החדש של איסטנבול, החל מ-1 בינואר 2019 העבירה החברה את כל טיסותיה מאטאטורק לנמל החדש.

החברה מעסיקה 28,597 עובדים, ו-27,517 עובדים נוספים בחברות הבת, וברשותה 341 מטוסים. מועדון הנוסע המתמיד של החברה קרוי Miles and Smiles. בשנת 2018 הטיסה החברה כ-75 מיליון נוסעים[1]. סך הכנסותיה הסתכמו ב-9 מיליארד דולר בשנת 2012[2].

החברה מחזיקה במחצית ממניות חברת השכר סאן אקספרס שבסיסה בנמל התעופה הבינלאומי של אנטליה, ובכל מניותיה של חברת אנאדולוג'ט שהחלה לפעול ב-23 באפריל 2008 כחברת תעופה במחיר נמוך בשוק טיסות הפנים.

החברה כיום (2016) נחשבת כחברת התעופה האירופאית הטובה ביותר[3].

ב-12 בדצמבר 2017 קיבלה החברה את מטוס הבואינג 200–777F (מטען) הראשון שלה לצי מטוסי הקרגו[4].

תאונות ואירועים

עריכה

במשך שנות פעולתה, אירעו 19 תאונות במטוסי טורקיש איירליינס, מהן 15 קטלניות.

  • התאונה הקשה שבהן ארעה ב-3 במרץ 1974 בטיסה מס' 981 במטוס DC-10 שהיה בדרכו מנמל התעופה אורלי בפריז לשדה התעופה הית'רו בלונדון. שדר אחרון מהמטוס נקלט בהיותו בקרבת העיר מו, כ-40 ק"מ צפונית-מזרחית לפריז, ובו נשמעו אותות האזעקה של מערכות בקרת לחץ האוויר והמהירות, וכן טייס המשנה באומרו בטורקית כי מכל הדלק התפוצץ. לאחר מכן נעלם המטוס ממסכי המכ"ם והוא התרסק על הקרקע סמוך לעיר ארמנווויל. כל 346 נוסעי הטיסה נספו באסון. חקירת הרשויות הצרפתיות העלתה כי דלת תא המטען האחורי נפתחה בעת טיסה. עד לאסון המטוסים בטנריפה ב-27 במרץ 1977, נחשב המקרה של טיסה 981 לאסון הכבד בתולדות התעופה.
  • ב-4 באוקטובר 2006 נחטף מטוס החברה שהיה בטיסה מטירנה בירת אלבניה לאיסטנבול והונחת בברינדיזי איטליה. הרקע למעשה החטיפה היה מחאה נגד ביקורו של האפיפיור בנדיקטוס השישה עשר בטורקיה. לאחר משא-ומתן שוחררו המטוס ונוסעיו ללא פגע.
  • ב-25 בפברואר 2009, התרסק מטוס בואינג 737–800 בטיסה 1951 של טורקיש איירליינס שיצאה מאיסטנבול בזמן הגישה לנחיתה בנמל התעופה סכיפהול. הטיסה נשאה 127 נוסעים ו-7 אנשי צוות. נהרגו תשעה, כולל שלושת הטייסים, ולפחות 50 נפגעו.
  • ב-4 במרץ 2015 החליק מטוס אירבוס A330 בטיסה מספר TK726 מאיסטנבול לקטמנדו כאשר על הטיסה היו כ-227 נוסעים ו-11 אנשי צוות. לאחר שבמשך חצי שעה חג מעל שדה התעופה בקטמנדו ולאחר ניסיון נחיתה שנכשל, המטוס התחיל את ניסיון הנחיתה השני בשדה התעופה קטמנדו כאשר החליק על המסלול הרטוב וירד ממסלול הנחיתה לכיוון הדשא שמסביב למסלול. הנוסעים לא נפגעו.
  • ב-16 בינואר 2017 התרסק מטוס בואינג 747-412F בטיסה מספר 6491 מהונג קונג לאיסטנבול דרך בישקק, בהתרסקות נהרגו 39 בני אדם (4 אנשי צוות ו-35 על הקרקע), בעקבות נחיתה כושלת בערפל כבד.

פעילות החברה בישראל

עריכה

עד חודש נובמבר 2018, החברה הפעילה כ-9 טיסות יומיות בין נמל התעופה בן-גוריון לנמל התעופה הבינלאומי איסטנבול אטאטורק, וטיסה יומית לנמל התעופה הבינלאומי איסטנבול סביהה גקצ'ן. באפריל 2019 הועברו כל טיסות טורקיש איירליינס ובכללם הטיסות לישראל מנמל התעופה אטאטורק לנמל התעופה החדש של איסטנבול[5].

החל מ-31 במרץ 2019 ועד אוקטובר 2023 הפעילה החברה 10 טיסות יומיות בין נמל התעופה בן-גוריון לנמל התעופה איסטנבול[6]. והייתה חברת התעופה הסדירה הזרה הגדולה ביותר בישראל. אשר סייעה ללמעלה ממיליון נוסעים בשנה. הטיסות מבוצעות הן במטוסים צרי הגוף והן במטוסים רחבי הגוף של החברה.

עד אוקטובר 2023 הפעילה החברה 5 טיסות שבועיות בין אנטליה לתל אביב.

החברה הפסיקה לטוס לנמל התעופה בן-גוריון ב-7 באוקטובר 2023 עקב מתקפת הפתע על ישראל.[7] אף על פי שטורקיש איירליינס מפעילה טיסות ליעדים רבים הנמצאים במצב מלחמה כמו בגדאד, קאבול ומוגדישו, החברה לא חזרה להפעיל טיסות לישראל, גם כאשר חברות תעופה גדולות החלו להחזיר קווים לנתב"ג בדצמבר 2023, וינואר 2024, וזאת כחלק מהידרדרות היחסים בין ישראל לטורקיה. שכן החברה משמשת ככלי פוליטי בידי שליט טורקיה ארדואן והקווים שהיא מפעילה משרתים את האינטרסים הפוליטיים שלו[8].

צי המטוסים

עריכה

צי המטוסים של החברה נכון לספטמבר 2020:[9]

כלי טיס בצי בהזמנה נוסעים הערות
C Y סה"כ
איירבוס A319-100 6 12 114 126
איירבוס A320-200 14 12 141 153
איירבוס A321-200 66 12 176 188
20 158 178
איירבוס A321neo 21 20 162 182 יתקבלו בשנים 2018–2023
איירבוס A330-200 14 22 228 250
30 190 220
22 259 281
איירבוס A330-300 40 28 261 289
איירבוס A350-900 1 24 32 297 329 יתקבלו בשנים 2020–2023
בואינג 737-800 100 16 135 151
29 135 155
12 147 159
בואינג 737–900ER 15 16 135 151
בואינג 737-8MAX 11 54 16 135 151 יתקבלו בשנים 2018–2022
בואינג 737-9MAX 1 9 לא נקבע יתקבלו בשנים 2019–2020
בואינג 777-300ER 33 28 372 400
49 300 349
בואינג 9–787 14 12 30 270 300 יתקבלו בשנים 2019–2022
צי טורקיש איירליינס קרגו
איירבוס A300-600F 1 מטען
איירבוס A310-300F 2 מטען
איירבוס A330-200F 10 מטען
בואינג 747-400F 4 מטען
בואינג 777F 8 מטען קבלת ההזמנה ב-2018
סה"כ 361 176

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא טורקיש איירליינס בוויקישיתוף

  מדיה וקבצים בנושא טורקיש איירליינס באתר Airliners.net

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ ע"פ אתר החברה
  2. ^ אתר סטאר אלייאנס
  3. ^ חברת התעופה הטובה בעולם ל-2016 היא..., באתר ynet, 12 ביולי 2016
  4. ^ "טורקיש איירליינס: הוספת מטוס תובלה ראשון מדגם בואינג 777". פורט2פורט. נבדק ב-2017-12-14.
  5. ^ דפנה וייס, הלילה בחצות יסתיים המעבר מנמל התעופה אטאטורק לנמל איסטנבול, באתר IAS, ‏6 באפריל 2019
  6. ^ מיכל רז-חיימוביץ', ‏טורקיש איירליינס מוסיפה טיסה יומית עשירית מנתב"ג, באתר גלובס, 12 ביולי 2018
  7. ^ שמעון יעיש, לאחר הביטולים: "טורקיש איירליינס" בהודעה דרמטית, באתר ישראל היום, 3 באפריל 2024
  8. ^ ליבנה, סתיו (2024-03-11). "החברה שהפעילה 10 טיסות בישראל הפסיקה להגיע. מי תחליף אותה?". Globes. נבדק ב-2024-08-05.
  9. ^ פרטי צי המטוסים של טורקיש איירליינס, באתר airfleets.net (באנגלית)