טי-בון ווקר

זמר אמריקאי

אהרון תיבו "טי-בון" ווקראנגלית: Aaron Thibeaux "T-Bone" Walker; ‏28 במאי 1910 - 16 במרץ 1975) היה מוזיקאי אמריקאי, מחלוצי הבלוז. ניגן במגוון כלי נגינה בהם גיטרה חשמלית, בנג'ו, מנדולינה, כינור ופסנתר. חיבר עשרות שירים, שהידוע בהם הוא "Stormy Monday". המגזין רולינג סטון דירג אותו במקום 67 ברשימת מאה הגיטריסטים הגדולים ביותר בכל הזמנים[1].

טי-בון ווקר
T-Bone Walker
לידה 28 במאי 1910
לינדן, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 16 במרץ 1975 (בגיל 64)
לוס אנג'לס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Aaron Thibeaux Walker עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות אינגלווד פארק עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1928 עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה בלוז, ג'אז עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה גיטרה, עוגב, פסנתר, מנדולינה, מערכת תופים עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים אטלנטיק רקורדס, צ'ארלי רקורדס, קולומביה רקורדס, קפיטול רקורדס, בראונשווייג רקורדס, Duke עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים ברניטה ווקר עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה היכל התהילה של הרוק אנד רול (1987) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תולדות חייו

עריכה

ווקר נולד בטקסס להורים ממוצא מעורב אפרו-אמריקני וצ'ירוקי, שהיו שניהם מוזיקאים. גם אביו החורג היה מוזיקאי והוא שלימד אותו לנגן במגוון כלי נגינה. ווקר גדל בקהילת אוק קליף (Oak Cliff) שליד דאלאס ובגל 10 כבר לא הלך יותר לבית הספר. ידיד המשפחה, המוזיקאי בליינד למון ג'פרסון, לקח את ווקר הצעיר תחת חסותו ובהיותו בן 15 הופיע ווקר כנגן מקצועי. בין היתר זכה לנגן, כפרס בתחרות כישרונות, עם להקתו של קאב קאלוויי במסע הופעות שלה ביוסטון[2].

הקלטתו הראשונה נערכה בחברת קולומביה רקורדס ב-1929 תחת השם אוק קליף טי-בון (Oak Cliff T-Bone). הכינוי טי-בון הוא שיבוש שמו האמצעי (תיבו). ב-1933 הופיע באוקלהומה עם חלוץ הגיטרה החשמלית צ'ארלי כריסטיאן[3]. טי-בון עבר ללוס אנג'לס והופיע שם במועדונים הן כמוביל הרכב קטן והן כנגן בתזמורות ביג בנד. בשנת 1935 נשא לאשה את ויידה לי ולשניים נולדו שלושה ילדים.

בשנת 1942 הקליט את האלבום Mean Old World Blues בחברת קפיטול רקורדס. הצליל והסגנון בתקליט, שהתפתחו בעת בה היה ווקר נגן בתזמורות ביג בנד, זכו לכינויים Jump Blues ו"בלוז החוף המזרחי" והתאפיינו בקצב מהיר ונגינה וירטואוזית מהירה שהקדימו את הרית'ם אנד בלוז. בהקלטה זו המציא ווקר את סולו הגיטרה כפי שהוא מוכר מאז ברוק[1]. ב-1947 הקליט את שירו הידוע ביותר, Stormy Monday. שירים מצליחים נוספים היו Bobby Sox Blues מ-1946 ו-West Side Baby מ-1948.

ב-1960 הוציאה חברת אטלנטיק רקורדס סדרת הקלטות שבוצעו בין השנים 1955-1959 תחת הכותרת T-Bone Blues. בצד שיתופי פעולה קצרי-מועד עם מוזיקאים כוילי דיקסון וממפיס סלים, הופיע ווקר מראשית שנות השישים ואילך באירופה, בעיקר בפריז והקליט עבור חברת התקליטים הצרפתית Black and Blue[2]. בשנת 1971 זכה ווקר בפרס גראמי להקלטה השובה ביותר בקטגוריית פולק מסורתי עבור תקליטו 'Good Feelin שראה אור בחברת פולידור רקורדס. ב-1973 הקליט בפולידור את התקליט Fly Walker Airlines.

בראשית שנת 1974 סבל ווקר משבץ מוחי ובמרץ 1975 נפטר כתוצאה מדלקת ריאות שהייתה סיבוך של אותו אירוע מוחי.

השפעתו

עריכה

בי בי קינג ציין את ווקר כמשפיע מרכזי על נגינתו וציין שכששמע אותו לראשונה חשב "שישו שב והוא מנגן בגיטרה"[1]. כן ציינו אותו כמקור השפעה נגנים כג'ימי הנדריקס, צ'אק ברי, באדי גאי, אריק קלפטון, סקוטי מור (הגיטריסט המוביל של אלביס פרסלי) ואחרים[3].

השיר Stormy Monday זכה לעשרות הקלטות בהן של בי בי קינג, ג'ימי הנדריקס, פרנק סינטרה, האחים אולמן, ג'ון מאייל, אריק קלפטון, רוד סטיוארט, קני בורל, סטיבי ריי וון, ואן מוריסון, הג'קסונים, אטה ג'יימס, סנטנה, ג'יימס בראון, ג'ון לי הוקר, מאדי ווטרס, ג'תרו טאל, גרי מור, להקת קרים, רוברטה פלאק, מנפרד מן ואחרים[4]. ב-1991 הוכנסה ההקלטה המקורית של השיר להיכל התהילה של פרס גראמי וב-2007 נבחרה למרשם ההקלטות בעלות חשיבות תרבותית והיסטורית של ספריית הקונגרס.

הוקרה

עריכה

ב-1980 נבחר כמבצע להיכל התהילה של הבלוז וב-1987 נבחר להיכל התהילה של הרוק אנד רול[5].

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא טי-בון ווקר בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה