קווינטוס ספטימיוס פלורנס טרטוליאנוסלטינית: Quintus Septimius Florens Tertullianus; בערך 220-155 לספירה) היה תאולוג נוצרי חשוב ואחד מאבות הכנסייה. הוא חי ופעל בקרתגו ומילא תפקיד מרכזי בגיבוש התאולוגיה הנוצרית במאות הראשונות לספירה.

טרטוליאנוס
Quintus Septimius Florens Tertullianus
לידה 160?
קרתגו הרומית, אפריקה, האימפריה הרומית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 240? (בגיל 80 בערך)
קרתגו הרומית, אפריקה, האימפריה הרומית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רומא העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה לטינית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות נגד מרקיון עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טרטוליאנוס היה הראשון שהעמיד קורפוס שלם של כתבים נוצריים בשפה הלטינית, נוסף לכמה חיבורים שכתב בשפה היוונית. הוא היה הראשון שהשתמש במושג trinitas כדי לציין את השילוש הקדוש, וככל הנראה, הראשון שהשתמש בנוסחה "שלוש פרסונות, מהות אחת" (בלטינית: "tres Personae, una substantia"). כמו כן החל את השימוש במושגים "ברית חדשה" ו"ברית ישנה".

בניגוד לאבות כנסייה אחרים, טרטוליאנוס מעולם לא הוכר כקדוש בידי הכנסייה, כנראה מכיוון שבסוף ימיו הוא אימץ את המונטניזם שנחשב למינות.

חייו

עריכה

העדויות הנוגעות לחייו של טרטוליאנוס מעטות ומעורפלות. על פי המסורת הנוצרית, הוא נולד והתחנך בקרתגו לאב ששימש כקנטוריון רומי, הוכשר כעורך דין ולאחר מכן הוסמך לכמורה. אך מהימנותן של קביעות אלה, המסתמכות בעיקר על כתביהם של הירונימוס ואוסביוס, שנויה במחלוקת.

חיבוריו של טרטוליאנוס מלמדים כי הוא התחנך על ברכי התרבות הקלאסית וזכה להשכלה מצוינת, שאפשרה לו לכתוב הן בלטינית הן ביוונית, ובקיאותו בחוק הרומי מציעה כי עמדה לרשותו גם השכלה משפטית. משערים כי טבילתו לנצרות התרחשה בין 197 ל-198 לספירה, ושני חיבורים שהקדיש לאשתו מעידים כי היה נשוי לאישה נוצרייה.

טרטוליאנוס חיבר כתבים פולמוסיים רבים נגד קבוצות מינות נוצריות, ובייחוד יצא נגד המינות הגנוסטית. עם זאת, הוא עצמו נמשך לנצרות המונטניסטית, שהוקעה אף היא כמינות על ידי הכנסייה. משערים כי בסביבות שנת 207 הוא פרש מן הזרם המרכזי של הנצרות והצטרף למונטניסטים.

הירונימוס מדווח כי טרטוליאנוס האריך ימים, אך אין כל מקור מהימן המעיד על זמן מותו.

כתביו והשקפתו

עריכה

31 חיבורים מאת טרטוליאנוס הגיעו לידינו בשלמותם, ולצדם השתמרו פרגמנטים מחיבורים נוספים. כ-15 חיבורים אחרים פרי עטו בלטינית וביוונית אבדו. כתביו של טרטוליאנוס עוסקים בכל הנושאים התאולוגיים של אותה תקופה - אפולוגטיקה נגד הפגאניות והיהדות, ויכוחים עם קבוצות מינות, פוליטיקה, חינוך, מוסר וארגון מחדש של החיים האנושיים על בסיס עקרונות נוצריים; כתביו מספקים לחוקרים מידע רב על החיים הדתיים ועל ההגות הדתית בת התקופה.

על אף היכרותו עם התאולוגיה הנוצרית שנכתבה ביוונית, היה טרטוליאנוס עצמאי בחשיבתו המטפיזית, והתאפיין בתפיסות ריאליסטיות ומטריאליסטיות. הוא נחשב למבשר הדוקטרינה הקתולית בדבר השילוש, והדגיש בחיבוריו כי האלוהות מורכבת משלוש פרסונות נפרדות, האב, הבן והרוח, המהוות שלושתן מהות אחת (אנ'). עם זאת, טרטוליאנוס האמין שהפרסונה השנייה (הבן) כפופה לאב, דעה שהוקעה בועידת ניקאה כמינות.

טרטוליאנוס כתב את החיבור "נגד מרקיון" (Adversus Marcionem) שבו הביע את הרעיון שהאל של הברית החדשה זהה לאל של הברית הישנה, להבדיל ממרקיון שהבחין בין האל העליון, הוא אלוהי ישו, לבין האל הנחות, בורא העולם.

לטרטוליאנוס מיוחסת האימרה החשובה Credo quia absurdum ("אני מאמין מפני שזה אבסורד"(אנ')).

ייתכן שטרטוליאנוס הוא הראשון להשתמש באופן שיטתי במילה "יהדות" (᾽Ιουδαϊσμός) כמונח המציין אמונה ודרך חיים. הוא נוקט בה עשרות פעמים בכתביו, בעוד שמחברים נוצרים, יהודים ופגאנים שקדמו לו כמעט ולא השתמשו בה ונטו להתייחס פשוט לארחותיהם של היהודים או היהודאים (᾽Ιουδαῖοι) בלי להיזקק למינוח כזה.[1]

טרטוליאנוס דגל בפציפיזם והתנגד להגנת עצמית באומרו: ”האם בן שלום, שאף אינו אמור להגיע לחצר המלוכה, ישתתף בקרב?! האם אדם, אשר אף לא נוקם על עוולות שנעשו נגדו, ייטול חלק בשרשראות, בתי כלא, עינויים ועונשים?!”[2].

לעיון נוסף

עריכה
  • דוד רוקח, היהודים במשנתם של טרטוליאנוס ואוגוסטינוס, ישראל תשע"ח.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Steve Mason, Jews, Judaeans, Judaizing, Judaism: Problems of Categorization in Ancient History. Journal for the Study of Judaism 38 (2007. עמ' 472-473.
  2. ^ רפאל בן לוי, ‏להשיב את הצדק למלחמה, השילוח, 13, פברואר 2019