יבגני יבטושנקו

סופר רוסי

יבגני אלכסנדרוביץ' יבטושנקורוסית: Евгений Александрович Евтушенко; נולד בשם המשפחה גנגנוס, ברוסית: Гангнус;‏ 18 ביולי 1932[1]1 באפריל 2017[2]) היה משורר רוסי, ששיריו נודעו בביקורת החריפה שבהם כנגד הבירוקרטיה הרוסית וכנגד מורשתו של סטלין.

יבגני יבטושנקו
Евгений Евтушенко
לידה 18 ביולי 1932
זימה, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1 באפריל 2017 (בגיל 84)
טלסה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Евгений Александрович Гангнус עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ברית המועצות, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות פרדלקינו עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים מכון גורקי לספרות עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה רוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה שירה, פרוזה עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות Babi Yar עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1949–2017 (כ־68 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג
צאצאים סשה יבטושנקו עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

יבטושנקו נולד בעיר זימה, מחוז אירקוטסק שבסיביר, ברית המועצות למשפחה שמקורה באוקראינה. בעודו ילד עבר למוסקבה.

בין השנים 1951 ל–1954 למד במכון גורקי לספרות במוסקבה (אנ'), שממנו נשר. ספר שיריו הראשון הופיע בשנת 1952, ששיר ממנו, "זה מה שקורה לי עכשיו", הולחן ונהפך לפופולרי. ב–1956 פרסם את "תחנת חורף", שנחשב לשירו המשמעותי הראשון.

בשנים 19551958 הוא היה נשוי למשוררת בלה אחמדולינה.

ב-20 בספטמבר 1961 פרסם יבטושנקו, בעיתון של אגודת הסופרים של ברית-המועצות "ליטרטורניה גזטה", את שירו הנודע "באבי יאר", שבו תקף את האדישות הסובייטית לזכר הנרצחים היהודים[3][4]. באותה שנה בה פורסם "באבי יאר", פרסם יבטושנקו גם את "יורשי סטלין", שבו טען כי מורשת הסטליניזם עדיין שולטת במדינתו. באותה שנה ביצע מארק ברנס את שיר המחאה האנטי-מלחמתי ״האם הרוסים רוצים מלחמה?״ (Хотят ли русские войны) אותו כתב יבטושנקו.

בפברואר 1963 הקריא את שירו באבי יאר לפני קהל של 6,000 צופים בפריז[5]. בעקבות שיריו מעוררי המחאה, נאסר על יבטושנקו בשנת 1963 לצאת מתחומי ברית המועצות, אך לחץ בינלאומי הביא להסרת מגבלה זו שנתיים לאחר מכן[6].

בשנת 1966, ביקר לראשונה בארצות הברית וערך סיבוב הופעות, שארגן האמרגן יהודי-אמריקאי סול יורוק, בו קרא את שיריו[7]. בינואר 1972 היה בניו יורק בעת שהליגה להגנה יהודית זרקה פצצות תבערה במשרדו של יורוק במנהטן. בפיצוץ נהרגה מזכירתו אייריס ג'ונס, ויורוק ואחרים נפצעו[8]. את הפיגוע ארגנה הליגה להגנה יהודית מכיוון שהתנגדה לסיורי ההופעות בארצות הברית של אמנים מברית המועצות. בתגובה כתב ופרסם שיר,”מי אתם? שפניכם מוסתרות, לפי שעה? האם הזמר והריקוד — תעמולה הם לכם?...אתם אנטי-רוסים, אנטישמים, אנטי-אמריקנים... ...תמונותיו של מישהו נרמסות תחת לרגלי, גם בליבי משהו נרמס. האמנות אינה כה זולה. מאחר שיצור חף מפשע -שילם עבורה בחייה. מי אתם, רוצחים מסתורים, המפעילים פצצות נגד אמנות: האם טעמכם אינו מעודן. אתם בני-בליעל שכן אפילו המשטרה החלה להגן על האמנות מפניכם”[9].

בשנות השבעים יבטושנקו התחבר עם הסופר הדיסידנט אלכסנדר סולז'ניצין, למרות זאת נשמעו קולות המבקרים את שירתו וטוענים כי מחאתו מכוונת רק לכיוונים ה"מותרים" על ידי הממשל הסובייטי. ראש וראשון למבקרים אלו היה יוסף ברודסקי חתן פרס נובל לספרות מהאקדמיה האמריקאית לאמנויות.

לאחר התפרקות ברית המועצות יבטושנקו הפך לפעיל בקידום יצירותיהם של משוררים דיסידנטים לשעבר, בתחומי איכות הסביבה ובהנצחת זכרם של נספי הגולאגים. בשנת 1991 עבר להתגורר בארצות הברית. יבטושנקו לימד שירה וקולנוע רוסיים ואירופאיים באוניברסיטת טולסה באוקלהומה, ארצות הברית.

בשנת 1988 ביקר לראשונה בישראל והשתתף בטקס לזכר הרוגי באבי יאר ביד ושם[10]. כמו כן ערך מופע בתיאטרון ירושלים בו קרא משיריו. הערב לא זכה להצלחה רבה ומבקרת ספרות מאיה קגנסקיה כתבה עליו:” יבטושנקו הוא יציר שוליה של תקופה, של דור אחד, הדור של בני העשרים שחזו במותו של סטאלין ב־1953 ובהתנפצות 'פולחן האישיות' ב־...) 1956) ואם, חרף כשרונו המועט, הצליח יבטושנקו ליהפך לקולו של דור, הרי שיש בו מידה של גאונות. ויבטושנקו היה גאון, בעל כשרון אחד ויחיד, כשרון של מדיום, ולפיכך כל מה שנקרא 'שירת יבטושנקו' אינו שירה כלל, אלא פסיכולוגיה של דור.”[11].

בשנת 2007 ביקר שוב בישראל והשתתף בטקס הוקרה מיוחד שנערך עבורו ביד ושם והקריא בקולו את "באבי יאר"[12].

ב-31 במרץ 2017 הוא אושפז במרכז הרפואי הילקרסט שבטלסה, במדינת אוקלהומה שבארצות הברית. ב-1 באפריל 2017 הלך לעולמו והוא בן 84[2]. בצוואתו ביקש להיקבר בבית הקברות פרדלקינו, סמוך למצבתו של בוריס פסטרנק.

יצירותיו של יבטושנקו שתורגמו לעברית

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה
  • על משוררים יהודים, רצוחים, ירויים, אסירים, אלמוניים... מאת אהרון צ'רניאק, על קובץ שירים ברוסית שערך יבטושנקו, שחלקם נכתבו על ידי משוררים יהודים. נדפס ב"וסטניק",28, תורגם מרוסית, ספטמבר 2003.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא יבגני יבטושנקו בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ לפי תעודת הזהות שלו, נולד ב-1933
  2. ^ 1 2 דוד טברסקי, ‏נפטר יבגני יבטושנקו, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 2 באפריל 2017
  3. ^ שיר נרגש נגד האנטישמיות פורסם בליטראטורנאיה גאזטה" ", קול העם, 21 בספטמבר 1961}
    שיר נגד האנטישמיות בעיתון סובייטי, על המשמר, 21 בספטמבר 1961
  4. ^ מיהו יבגני יבטושנקו?, דבר, 29 בספטמבר 1961
  5. ^ דמעות בעיני לא-יהודים - בעת קריאת "באבי יאר" מפי יבטושנקו, דבר, 20 בפברואר 1963
  6. ^ יבטושנקו מודה ב"שגיאות חמורות", למרחב, 29 במרץ 1963
  7. ^ יבטושנקו קרא את "באבי יאר" בניו יורק, הצופה, 9 בנובמבר 1966
  8. ^ שיר של יבטושנקו לזכר הצעירה שנהרגה במשרדי סול יורוק, דבר, 30 בינואר 1972
  9. ^ יבגני יבטושנקו על השריפה במשרדי יורוק: "מי אתם, רוצחים, המפעילים פצצות נגד אומנות?", מעריב, 30 בינואר 1972
  10. ^ אריה בנדר ודוד מרקיש, יבגני יבטושנקו ב"יד ושם": לא יכולתי לשתוק על הפשע הזה של באבי יאר, מעריב, 9 בדצמבר 1988
  11. ^ ספי שפר, אנשים הקשיבו לי - יבגני יבטושנקו בתאטרון ירושלים, כותרת ראשית, 14 בדצמבר 1988
  12. ^ שירי לב-ארי, המשורר הרוסי יבגני יבטושנקו מבקר בישראל, באתר הארץ, 13 בנובמבר 2007
  13. ^ "באבי יאר" הופיע בתירגומו העברי, דבר, 27 בדצמבר 1961
  14. ^ ספרי שירה חדשים של יבטושנקו, למרחב, 24 ביוני 1966
  15. ^ חוה זהבי, שירי יבגני יבטושנקו בעברית, הצופה, 6 באפריל 1962
    ש. אבן שושן על ערכים אידיאיים בשירה, קול העם, 1 ביוני 1962
  16. ^ מילות השיר "בדומיה" מתוך שירונט