יואל דרורי

יואל דרורי
	יואל דרורי בעת הקלטת מחזה אודיו בתיאטרון אודיו אבות האומה
לידה	1 באפריל 1953 (בן 71)
מדינה	ישראל
	פרופיל ב-IMDb

יואל פריימן (דרורי) (נולד ב-1 באפריל 1953) הוא שחקן ישראלי.

ביוגרפיה

נולד בירושלים. למד בבית הספר היסודי "גאולים" בשכונת בקעה בירושלים.

למד תיאטרון וסוציולוגיה באוניברסיטת גתה בפרנקפורט והופיע בתיאטרון "דנקורט" בהמבורג.

בין השנים 1977–1983 הצטרף לקבוצת התיאטרון הלונדונית "Fragile Theatre", בהנהגתו של הבמאי והכיאוגרף קווין אוקס (Kevin Oakes) וערך עמה מסע הופעות ברחבי אירופה. בקבוצה עבד כמנהל במה, תאורן, מפיק, שחקן ובמאי - בין השאר בהצגה "האי" מאת את'ול פוגארד."אורסטיס" מאת והבימוי קווין אוקס (דרום אפריקה).

לאחר מכן חזר ישראל ושיחק בתיאטרון ובקולנוע.

ב-1993 החל תהליך של חזרה בתשובה: מאותה שנה ועד 2013 הוא למד אצל הרב אברהם ברנדויין זצ"ל בישיבת "קול יהודה צבי" ברובע היהודי בירושלים. כמו כן, בין השנים 1993–2000 לימד תורה במכינה קדם צבאית בישיבת "נחלת צבי" בשדרות המאירי, קריית משה, בראשות הרב יעקב שמעון, כיום בפסגת זאב.

בתיאטרון

בתיאטרון הסימטה: ב-1984 גילם את שם^[1] בהצגה "שם"^[2] שכתב וביים נפתלי (נפי) סלח^[3].

בתיאטרון אורנה פורת לילדים ונוער: ב-1984 שיחק בהצגה "מלכות דוד" מאת משה סלח (ע"פ ספר בעל אותו שם מאת יהודה בורלא) שביים נפי סלח. ב-1985 גילם את איה ואת השפן בהצגה "פו הדב" מאת אלן אלכסנדר מילן שעיבד וביים עודד בארי^[4]. ב-1986 שיחק בהצגה "שניים על גג בודד"^[5]^[6] שכתבו וביימו נינו דינטרונה וג'אמקומו ראוויקיו. ב-1987 גילם את אבשלום פיינברג בהצגה "שרה, גיבורת ניל"י" מאת דבורה עומר שביים איציק ויינגרטן. ב-1988 גילם את הרצל בהצגה "תאודור הרצל" שכתבה וביימה פנינה גרי.

בתיאטרון חיפה: ב-1987 שיחק בהצגה "מים שמיים ותיבה" על רבי יהודה הלוי שכתב יצחק גורמזאנו גורן בבימיו של עמית ליאור בשיתוף עם בימת קדם.

בפסטיבל עכו: ב-1987 שיחק בהצגה "אז כמוות" מאת אבישי מילשטיין שביימה שוש רייזמן^[7]. ב-1990 שיחק בהצגה "תחנת דלק" מאת אורי רמון שביימה מיכל פורת^[8].

בתיאטרון חזית: ב-1987 שיחק בהצגה "סנג'ר" שכתב וביים מוטי בהרב^[9]. ב-1991 שיחק ב"שעת מרעה"^[10] - ערב שירי משוררים בעריכת רוני סומק שביים עמית ליאור.

בתיאטרון הספרייה: ב-1988 שיחק בהצגה "שטח מחיה"^[11] מאת מריה איירן פורנז שביים אבישי גרינפלד.

בתיאטרון הקאמרי: ב-1988 גילם את רון מילר בהצגה "לשבור את הצופן"^[12]1988^[13]מאת יו וויטמור שביים מיכה לבינסון. ב-1989 גילם את רוס בהצגה "מקבת'" מאת שייקספיר שביים מיכאל גורביץ' ושיחק בהצגה "סוגרים את הלילה" מאת יוסף מונדי שביים ישראל גוריון.

בתיאטרון קומיקיון: ב-1988 שיחק בהצגה "אל תתנו למוות לומר את המילה האחרונה"^[14] שכתב וביים ליאור נחמן. הפקה זו הועלתה גם במסגרת פסטיבל ישראל.

בתיאטרון הבימה: ב-1991 גילם את חואן^[15], בעלה של ירמה בהצגה "ירמה" מאת פדריקו גארסיה לורקה.

בתיאטרון אודיו אבות האומה: מאז 1997 משמש כשחקן ובמאי הקולות בתיאטרון. שיחק וביים את המחזות "אברהם אבינו", "יעקב אבינו", "יוסף הצדיק", "השטר", ו"ויקר מקרה" שכתב מנחם לוי.

בטלוויזיה ובקולנוע

ב-1984 גילם את אליהו בסרט "זעם ותהילה" שכתב וביים אבי נשר. ב-1989 גילם איש לח"י בסרט "אש צולבת" שכתב בני ברבש וביים גדעון גנני.

ב-1991 גילם סוחר סמים בסרט "מחץ הדלתא 3: משחק המוות" שביים שמוליק פירסטנברג.

ב-1992 שיחק בסרט "מלאכים ברוח" שכתב וביים גור הלר.

ב-1993 שיחק בסדרה "חום טרופי" (Tropical Heat: Sweating Bullets) שביים סאם איגן, ושיחק בסרט "Night Terrors" שביים טובי הופר.

ב-2002 גילם את ישראל ב"ק בסרט "אדמה"^[16] שכתב וביים משה הרשטיק.

בין השנים 2014–2022 גילם את למך, בסדרה עלילות ארץ גושן של ערוץ מאיר לילדים, שביים יואב אליצור.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יואל דרורי בוויקישיתוף

יואל דרורי, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
יואל דרורי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
יואל דרורי, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
יואל דרורי, בארכיון הבימה
יואל דרורי, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
יואל דרורי באתר תיאטרון האודיו אבות האומה
יואל דרורי - "בקץ הדרכים" לאצ"ג, סרטון באתר יוטיוב

הערות שוליים

^ Page 51 Advertisements Column 1, כל העיר, 31 באוגוסט 1984
^ כאשר הצגה זו הועלתה בתיאטרון פרגוד, היא נקראה בשם "ילדי הפח". ראו: בתיה אבישי, מי מה מתי, 12 באוקטובר 1984
^ אילנה באום, אמש בתיאטרון, בעיתון "מעריב", 23 ביולי 1984
^ עמוד ההצגה באתר התיאטרון
^ חיים נגיד, פיצול האישות של רובינזון קרוזו, מעריב, 9 בספטמבר 1986
^ יוסי עוזרד, בונים על היפני הטמבל, חדשות, 5 בנובמבר 1986
^ עמוד ההצגה באתר פסטיבל עכו
^ הצגות תחרות, כל העיר, 3 באוקטובר 1990
^ שוש אביגל, תיאטרון כמרכז גמילה, כותרת ראשית, 18 בינואר 1984
^ אינפוזיה לשיעור ספרות, חדשות, 11 באוקטובר 1991
^ אונס במרתף, מעריב, 14 במרץ 1988
^ מודעה, כל העיר, 7 באוקטובר 1988
^ רחלה זנדבק, חידה אנגלית - 'לשבור את הצופן' - התיאטרון הקאמרי: תל־אביב, כותרת ראשית, 16 בספטמבר 1988
^ ליאור נחמן - תיאטרון קומיקיון (למבוגרים) "אל תתנו למוות לומר את המילה האחרונה", סרטון באתר יוטיוב
^ החזרה חייבת להמשך, חדשות, 23 בינואר 1991
^ אדמה - טריילר, סרטון באתר יוטיוב

[1] Page 51 Advertisements Column 1, כל העיר, 31 באוגוסט 1984

[2] כאשר הצגה זו הועלתה בתיאטרון פרגוד, היא נקראה בשם "ילדי הפח". ראו: בתיה אבישי, מי מה מתי, 12 באוקטובר 1984

[3] אילנה באום, אמש בתיאטרון, בעיתון "מעריב", 23 ביולי 1984

[4] עמוד ההצגה באתר התיאטרון

[5] חיים נגיד, פיצול האישות של רובינזון קרוזו, מעריב, 9 בספטמבר 1986

[6] יוסי עוזרד, בונים על היפני הטמבל, חדשות, 5 בנובמבר 1986

[7] עמוד ההצגה באתר פסטיבל עכו

[8] הצגות תחרות, כל העיר, 3 באוקטובר 1990

[9] שוש אביגל, תיאטרון כמרכז גמילה, כותרת ראשית, 18 בינואר 1984

[10] אינפוזיה לשיעור ספרות, חדשות, 11 באוקטובר 1991

[11] אונס במרתף, מעריב, 14 במרץ 1988

[12] מודעה, כל העיר, 7 באוקטובר 1988

[13] רחלה זנדבק, חידה אנגלית - 'לשבור את הצופן' - התיאטרון הקאמרי: תל־אביב, כותרת ראשית, 16 בספטמבר 1988

[14] ליאור נחמן - תיאטרון קומיקיון (למבוגרים) "אל תתנו למוות לומר את המילה האחרונה", סרטון באתר יוטיוב

[15] החזרה חייבת להמשך, חדשות, 23 בינואר 1991

[16] אדמה - טריילר, סרטון באתר יוטיוב

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]