יוהנס בלסקוביץ
יוהנס בלסקוביץ (בגרמנית: Johannes Blaskowitz; 10 ביולי 1883 – 5 בפברואר 1948) היה גנרל-אוברסט בורמאכט שלחם בקרבות בפולין, צרפת והולנד במלחמת העולם השנייה. לאחר המלחמה הועמד לדין על פשעי מלחמה ולפני פתיחת משפטו, התאבד.
 | |
| לידה |
10 ביולי 1883 פאטרסואלדה, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| התאבד |
5 בפברואר 1948 (בגיל 64) נירנברג, גרמניה בשלטון בעלות הברית .svg){kind=small} |
| מדינה |
גרמניה  |
| השתייכות |
הקיסרות הגרמנית  רפובליקת ויימאר  גרמניה הנאצית |
| תקופת הפעילות | 1901–1945 (כ־44 שנים) |
| דרגה |
 גנרל-אוברסט |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד הקורפוס ה-2 מפקד הארמייה השמינית מפקד הארמייה התשיעית מפקד הארמייה הראשונה מפקד קבוצת ארמיות G מפקד קבוצת ארמיות H | |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
  | |
ביוגרפיה
עריכהקריירה מוקדמת
עריכהבלסקוביץ נולד בכפר קטן בפרוסיה המזרחית לאחר סיום הפנימייה הצבאית הוא הצטרף ב-1901 לצבא הקיסרות הגרמנית. במלחמת העולם הראשונה השתתף כמפקד פלוגה בחזית המערבית (פלנדריה ובבלקן. אחר כך שירת במטה הכללי. עוטר בצלב הברזל דרגה ראשונה ושנייה.
לאחר המלחמה שירת ברייכסווהר בתפקידי פיקוד ומטה שונים ועלה בסולם הדרגות. ב-1 באוקטובר 1932 הועלה לדרגת גנרל מיור, ובאפריל 1935 מונה למפקד הקורפוס ה-2. ב-1936 הועלה לדרגת גנרל חיל הרגלים, וב-1938 השתתף בכניסת הצבא הגרמני לאוסטריה (האנשלוס) וחבל הסודטים ובכיבוש צ'כוסלובקיה במרץ 1939. באוגוסט 1939, סמוך לפרוץ המלחמה, מונה למפקד הארמייה השמינית.
המערכה על פולין
עריכהבפלישה לפולין עמד בלסקוביץ בראש הארמייה השמינית והגיע עימה לוורשה. וב-27 בספטמבר 1939 קיבל את כניעת הצבא הפולני בעיר. ב-22 באוקטובר 1939 הוא התמנה למושל הצבאי של פולין, הועלה לדרגת גנרל-אוברסט ועוטר בצלב האבירים של צלב הברזל. בלסקוביץ שלח דו"חות למפקד ה-OKH ולטר פון בראוכיטש ובהם הוקיע את "מעשי הזוועה הנפשעים של התהוללות וביזה שמבצעים אנשי אס אס, משטרה ומנהל" הוא גינה את "האינסטינקטים החייתים והחולניים" של אנשי האס אס שבגללם נטבחו עשרות אלפי יהודים ופולנים[1]. הדו"חות האלה נשלחו גם להנס פרנק, ריינהרד היידריך, היינריך הימלר ואדולף היטלר שכינה דו"חות אלה כ"ילדותיים". בלסקוביץ נרשם ב"רשימה שחורה" והתקדמותו נעצרה. ב-29 במאי 1940 הועבר לצרפת.
המערכה על צרפת
עריכהבתחילת המערכה על צרפת עמד בלסקוביץ בראש הארמייה התשיעית שהייתה בעתודת קבוצת ארמיות A, ולאחר כניעת צרפת מונה למפקד הצבאי בצפון צרפת, וב-24 באוקטובר 1940 מונה למפקד הארמייה הראשונה. לאחר כיבוש "האזור החפשי" של צרפת של וישי בנובמבר 1942 (מבצע אנטון) הוא הועבר לשם כמפקד צבאי.
ב-8 במאי 1944 מינה אותו גרד פון רונדשטט למפקד קבוצת ארמיות G, והטיל עליו להגן על דרום צרפת מפלישת בעלות הברית.
ב-15 באוגוסט 1944 נחתו כוחות בעלות הברית בריביירה הצרפתית בין טולוז לקאן (מבצע דרגון). בלסקוביץ שסבל מנחיתות בכוח אדם וללא הגנה אווירית, הצליח לבצע קרב נסיגה איטי ולהימנע מכיתור, עד שהצליח ליצור קו הגנה ובעלות הברית נעצרו כדי להתארגן. על כך היטלר העניק לו את צלב האבירים של צלב הברזל עם עלי אלון. לאחר מכן כפה היטלר על בלסקוביץ לצאת להתקפה נגד רצונו, וכשההתקפה נכשלה הדיח אותו.
בינואר 1945 השתתף בלסקוביץ במבצע נורדווינד שנועד לתקוף את הארמייה האמריקנית השביעית באזור אלזס-לורן ולהקל על הלחימה בקרב על הבליטה. זאת הייתה האופנסיבה הגדולה האחרונה של גרמניה בצרפת והסתיימה בכישלון, לואחריה הועבר בלסקוביץ להולנד.
בהולנד
עריכהבלסקוביץ התמנה למפקד קבוצת ארמיות H על החלק הצפוני של הולנד שעדיין לא נכבש. הוא הטיל משמעת נוקשה על חייליו ופרסם פקודות בקשר להוצאה להורג של עריקים. ברעב הגדול ששרר בהולנד ב-1945 הוא התיר לבעלות הברית להצניח מזון לאוכלוסייה האזרחית בהולנד. באפריל 1945 עוטר בצלב האבירים של צלב הברזל עם עלי אלון וחרבות.
ב-5 במאי 1945 חתם בלסקוביץ עם הגנרל הקנדי צ'ארלס פולקס והנסיך ההולנדי ברנרד על כניעת הכוחות הגרמניים בהולנד.
מאסר והתאבדות
עריכהלאחר הכניעה הוחזק בלסקוביץ במעצר כשבוי מלחמה. הוא הובא למשפט בנירנברג במסגרת משפט הפיקוד העליון והואשם בהוצאה להורג של חיילים ואזרחים בצ'כוסלובקיה, פולין וצרפת. ב-5 בפברואר 1948, לפני פתיחת משפטו, הוא השתחרר משומריו וקפץ ממרפסת אל מותו בחצר בית המשפט[2].
קישורים חיצוניים
עריכה
- יוהנס בלסקוביץ, באתר ww II gravstone
- יוהנס בלסקוביץ, באתר world war II
- סרטון-בלסקוביץ מקבל את כניעת הפולנים בוורשה, באתר critical past
- יוהנס בלסקוביץ, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה