ישראל אפרת (פרופסור)

ישראל אפרת
	תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.; נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	28 במאי 1891; אוסטרוה, אוקראינה
פטירה	4 בינואר 1981 (בגיל 89); תל אביב-יפו, ישראל
שם לידה	ישראל אייזיק פֶרֶס
מדינה	ישראל, ארצות הברית
השכלה	ישיבה יוניברסיטי
מעסיק	אוניברסיטת תל אביב
השקפה דתית	יהדות
פרסים והוקרה	פרס ביאליק (1966); פרס טשרניחובסקי; פרס ניומן ;

הרב פרופ' ישראל יצחק אפרת (באנגלית, על פי ההגייה האשכנזית: Israel Isaac Efros;‏ 28 במאי 1891 (ט' בסיוון תר"ן), אוסטרוה – 4 בינואר 1981, תל אביב) היה משורר, רב ופילוסוף ישראלי. כיהן כרקטור הראשון ונשיא כבוד של אוניברסיטת תל אביב.

תולדות חייו

אפרת נולד בשם ישראל יצחק פרס^[^{דרוש מקור]} באוסטרוג שבחבל ווהלין (כיום באוקראינה), למשפחה חסידית. בנעוריו למד בישיבת מיר. כשהיה בן אחת-עשרה היגרו אביו דוד ואחת מאחיותיו, כרבים מבני יהדות מזרח אירופה באותה העת, לארצות הברית, על רקע קשיים כלכליים. בשנת 1905 הגיע לעולם החדש עם אמו גיטל, וגר עם משפחתו בניו יורק. למן הגעתו לארצות הברית ועד שנת 1909 למד בבקרים בבית ספר כללי ואחר-הצהריים בישיבת רבי יצחק אלחנן, סיים את לימודיו בהצטיינות וקיבל היתר הוראה.^[1] באותה שנה פרסם פיליטון ראשון, בשם עט.

בין השנים 1909–1913 למד לתואר ראשון בפילוסופיה באוניברסיטת ניו יורק. בשנת 1914 למד לתואר מוסמך במחלקה ללימודים שמיים של אוניברסיטת קולומביה, וב-1915 קיבל מהאוניברסיטה תואר דוקטור בלימודים שמיים והוסמך לרבנות בבית המדרש לרבנים באמריקה.

בשנת 1917 עבר לבולטימור, בה ייסד וניהל מכללה עברית.^[2] במקביל ריכז את הוראת הפילוסופיה היהודית והספרות העברית החדשה בדרופסי קולג'.^[3] ב-1926 ביקר לראשונה בארץ ישראל. ב-1928 עבר עם משפחתו לבאפלו, שם כיהן כרב ומנהיג הקהילה היהודית בבית הכנסת הקונסרבטיבי "בית אל" (Temple Bet-El) עד שנת 1934^[4] וכפרופסור לתרבות שמית באוניברסיטת באפלו. בשנת 1941 היה ליושב ראש המחלקה לעברית במכללת האנטר שהוקמה אז.^[5] בשנת 1946 היה שותף במשלחת שביקרה את היהודים במחנות העקורים בגרמניה, וביקר את מוסדות האו"ם על היחס ליהודים ועל הניסיון למנוע פעילות תרבות יהודית.^[6] כן היה נשיא ההסתדרות העברית של אמריקה.^[7]

משנת 1945 לימד פילוסופיה יהודית וספרות עברית חדשה בפילדלפיה. בשנת 1954 הוזמן לכהן כדיקן המכון האוניברסיטאי לתרבות ישראל שהוקם לקראת סוף שנת 1955.^[8] בשנת 1956, עם הקמת המוסד, מונה אפרת לכהן כרקטור הראשון של אוניברסיטת תל אביב. בשנת 1959 פרש מן התפקיד, וזכה לתואר "נשיא כבוד" הראשון והיחיד של האוניברסיטה.

בשנת 1941 זכה בפרס של קרן לואיס למד לעידוד יוצרים יהודיים,^[9] ושוב בשנת 1955.^[10] בשנת 1960 זכה בפרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת, וב-1961 בפרס ברנר עבור ספרו "בין חופים נסתרים".^[11] בדצמבר 1966 זכה בפרס ביאליק לשנת תשכ"ז על ששת ספרי השירה שלו.^[12] במשך מספר שנים היה יו"ר חבר השופטים של פרס ברנר.^[13]

משפחתו מעניקה פרס לספרות עברית הקרוי על שמו: "פרס ישראל אפרת".

יצירתו

ישראל אפרת פרסם יותר ממאה פואמות בעברית, וכן מסות וספרים בנושאי פילוסופיה יהודית עתיקה ושל ימי הביניים, שירה וספרות. בין היתר כתב על תפיסתו הפילוסופית של הרמב"ם כפי שהתבטאה בספרו "מורה נבוכים".

אפרת תרגם לעברית שניים ממחזות ויליאם שייקספיר, ולאנגלית יצירות של חיים נחמן ביאליק.^[14] בנוסף היה שותף בכתיבת מילון אנגלי-עברי של ובסטר והוצאת דביר, שהושלם ב-1929.^[15]

ספריו

שירה

שירים: תרע"א-תרפ"ח, תל אביב: מצפה, 1932.
ויגומים שותקים: שירים, תל אביב: מצפה, תרצ"ג.
זהב, ניו יורק: ספרים, תש"ב – שיר על בהלת הזהב בקליפורניה אחרי שנת 1849.
אנחנו הדור...: שירים, ניו יורק: עגן, תש"ה-1944.
היימלאָזע יידן: א באזוך אין די יידישע לאגערן אין דייטשלאנד, בואנוס איירס: צענטראל-פארבאנד פון פוילישע יידן אין סאאָ-פאאולאָ, 1947. (ביידיש)
זכרתי לך ---: פרקי-שירה, ניו יורק, תש"י.
גורל ופתאם: שירים ופואימות, ירושלים: מוסד ביאליק, 1954.
בין חופים נסתרים: שירים, תל אביב: דביר, תשכ"א.
אלול כֻלו חדש של שיר: תשכ"ו-תשל"א, תל אביב: אגודת הסופרים העברים בישראל, 1972.

פילוסופיה יהודית

הפילוסופיה היהודית העתיקה, ירושלים, תשי"ט.
הפילוסופיה העברית העתיקה: הסתכלות במטפיזיקה ובאתיקה, תל אביב: דביר, תשכ"ה.
הפילוסופיה היהודית בימי הבינים: שיטות וסוגיות, תל אביב: דביר, תשכ"ה.
הפילוסופיה היהודית בימי הבינים: מונחים ומושגים, תל אביב: דביר, תשכ"ט.

מסות

ספר המסות: הסתכלות בסוד הרוח והרושם, תל אביב: דביר, תשל"א.
מלים ודממה: שירה ומסה: תשל"ב-תשל"ו (תל אביב: ספרית פועלים, תשל"ח.
הראי היוצר: מסות קטנות: תשל"א-תשל"ט (ירושלים: תל אביב: דביר, תש"מ-1980.
ילקוט מסות, תל אביב: יחדיו: אגודת הסופרים העברים בישראל, תש"ם-1980.

עריכה

מילון אנגלי-עברי מאת ישראל אפרת, בנימין נחום סילקינר, יהודה אבן-שמואל קופמן; בעריכת יהודה אבן-שמואל קופמן, תל אביב: דביר, 1929.
מחג לחג: קובץ לספרות היפה ולבקרת (ניו יורק - בולטימור, תרע"ו-תרע"ח) 2 כר'.

תרגום

ויליאם שקספיר, המלט: נסיך דנמרק, ניו יורק: עגן, 1944.
ויליאם שקספיר, טימון איש אתונה, תל אביב: דביר, תשי"ג-1953.

ספר יובל לכבודו

יצחק אורפז [ואחרים] (עורכים), ישראל אפרת – משורר והוגה, 2 כרכים (א. להערכת יצירתו; ב. מחקרים לכבודו), תל אביב: מכון כץ לחקר הספרות העברית – אוניברסיטת תל אביב, תשמ"א.

לקריאה נוספת

גרשון חורגין, 'הגותו של ישראל אפרת', בצרון נו (תשכ"ז), 11–17, 26.
בנימין יצחק מיכלי, 'נושא-החורבן וייחודו בשירת ישראל אפרת', על המשמר (ד בסיוון תשל"א), 6, 16.
א' כהן, 'עיונים בשירתו של ישראל אפרת', הדאר נ (תשל"א), 511–512.
בנימין יצחק מיכלי, 'ישראל אפרת כמסאי', מאזנים לז (תשל"ג), 93–104.
בנימין יצחק מיכלי, 'ישראל אפרת בן שמונים וחמש: בין שירו למסתו', מאזנים מג (תשל"ו), 193–199.
משה אונגרפלד, 'ישראל אפרת (למלאת לו פ"ה שנים)', הדאר נה (תשל"ו), 476–477.
יעקב קבקוב, 'ישראל אפרת – איש השירה והחקר, בספרו: שוחרים ונאמנים: מסות ומחקרים על הספרות והתרבות העברית באמריקה, ירושלים: ר' מס, תשל"ח 1978, עמ' 211–216.
'על השירים והמסות ב"מילים ודממה" לישראל אפרת', מאזנים מד, 2 (תשל"ח):
- רבקה גורפין-אוכמני, 'בפאתי עולם', 115–118.
- שרגא אבנרי, 'מה בין מילים לדממה', 119–122.
- ישראל זמורה, 'מסות קטנות שהן גדולות', 123–126.
משה שמיר, אור צהריים, אור ערב, מעריב, 19 במאי 1978, המשך (על ישראל אפרת: מלים ודממה, שירה ומסה:תשל"ב-תשל"ו, ספריית פועלים, תל אביב, תשל"ח).
ק.א. ברתיני, 'המילים רק ראשי חיצים', מאזנים מח, י (תשל"ט), 7–11. (על שירתו של אפרת)
מאזנים נ, 5–6 (תש"ם): על ישראל אפרת ויצירתו:
- יעקב בהט, 'בדרך מן המקורות אל האמנות', 361–363. (על "אלגיות בראשית")
- אפרים שמואלי, '"מחשבה שירית" – התבוננות בעולמו', 364–369. (התפרסם גם בשם '"מחשבה שירית" – התבוננות בעולמו של ישראל אפרת', בתוך: ישראל אפרת: משורר והוגה (תשמ"א), עמ' 258–365.
- נפתלי הרץ טוקר, 'החתירה לקראת שירה קינטית', 370–378.
- מאיר בוסאק, 'היסוד הפאוסטי בשירתו', 379–382.
- פנחס לנדר, 'שירת השואה שלו', 383–387.
- עדה ברקאי, 'השיר והשר', 388–390.
נפתלי הרץ טוקר, '"דימויים עולים כהבהוב אורות": לשירתו של ישראל אפרת ז"ל', עלי-שיח 10/11 (תשמ"א), 33–40.
נפתלי הרץ טוקר, 'שירים כמימוש לירי למחשבה מסאית: ניסיון לאינטרפטאציה בין-ז’אנרית של שלושה שירי ים [משל ישראל אפרת]', מאזנים נב, 3 (תשמ"א), 190–201.
יצחק זילברשלג, 'נגלה ונסתר ביצירתו של אפרת', הדאר 60, יח (תשמ"א), 278–279.
עדה ברקאי, '"מנגינות עבריות": בין י. אפרת לג.ג. ביירון – על ספר שיריו האחרון של ישראל אפרת', בצרון ג, 9/10 (340/341) (תשמ"א), 12–16.
נורית גוברין. "ישראל אפרת: מילים ודממה", 'קריאת הדורות - ספרות עברית במעגליה', כרך ד', הוצאת כרמל ואוניברסיטת תל אביב, תשס"ח/2008, עמ' 232 - 236.
נורית גוברין. "אז אראה את פניך עיר ירושלים" - ירושלים בשירת ישראל אפרת. בתוך: 'קריאת הדורות - ספרות עברית במעגליה', כרך ז', הוצאת כרמל ואוניברסיטת תל אביב, תשע"ט (2019).
תמר וולף-מונזון, 'בין "מלים" ל"דממה" אצל ישראל אפרת', עתון 77 100 (תשמ"ח), 150–151.
חלי אברהם-איתן, 'בין שירה לפילוסופיה: בעולמם הספרותי של ישראל אפרת ואיתמר יעוז-קסט', בתוך: אילת אטינגר ודני בר-מעוז (עורכים), מטוב יוסף: ספר היובל לכבוד יוסף טובי, חיפה: המרכז לחקר התרבות היהודית בספרד ובארצות האסלאם – אוניברסיטת חיפה, תשע"א, כרך א, עמ' 415–426.

Eisig Silberschlag and Arthur Hyman, 'Israel Efros (1891-1981),' Proceedings of the American Academy for Jewish Research 49 (1982), pp. xv-xxi. (Jstor)

ביבליוגרפיה של כתביו:

ישראל אפרת – משורר והוגה (תשמ"א), עמ' 273–278.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ישראל אפרת בוויקישיתוף

כתבי ישראל אפרת בפרויקט בן-יהודה
רשימת הפרסומים של ישראל אפרת, בקטלוג הספרייה הלאומית
רשימת המאמרים של ישראל אפרת באתר רמב"י
דוד תדהר (עורך), "פרופ' ישראל אפרת", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך טו (1966), עמ' 4780
על פרופסור אפרת באתר אוניברסיטת תל אביב
ישראל אפרת, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
ישראל כהן, ישראל אפרת, בפרויקט בן-יהודה
ישראל כהן, שירת ישראל אפרת, בפרויקט בן-יהודה
ישראל כהן, שירה ומחשבה בלב אחד, בפרויקט בן-יהודה
עמנואל בן-גוריון, שירה ולשון: על ישראל אפרת, בפרויקט בן-יהודה
ישראל אפרת - קווים עיקריים לביוגרפיה ולביבליוגרפיה(הקישור אינו פעיל), מתוך: אילנה אלקד-להמן, תמורות פואטיות ביצירתו השירית של ישראל אפרת, דיסרטציה, אוניברסיטת בר-אילן, 1995, עמ' 194–220
נעמי גוטקינד, ישראל אפרת:משורר ואיש הגות, הצופה, 3 באוקטובר 1969
נתן גרינבלאט, על שירתו של ישראל אפרת, דבר, 20 באוגוסט 1948
ישראל אפרת, מה נתן לי התנ"ך ביצירתי, מעריב, 14 בספטמבר 1958
י. דוד, פרופ' ישראל אפרת, מעריב, 4 בנובמבר 1955
Dr. Israel L. Efros, Teacher, Poet And Scholar in Jewish Philosophy, New York Times, January 13, 1981
ישראל אפרת, דף שער בספרייה הלאומית
ישראל אפרת, בלקסיקון הספרות העברית החדשה

הערות שוליים

^ גנזים - אגודת הסופרים העברים בישראל, חוברת 100, ניסן תשמ"א, כרך ח', שנה 14, עמוד 93
^ Central Conference of Rabbis Advocates Industrial Reforms, JTA, July 2, 1928.
^ י. דוד, פרופ' ישראל אפרת, מעריב, 4 בנובמבר 1955;
Jewish Ccommunal Activities, JTA, June 18, 1926.
^ Reuben J. Magil Heads Temple Beth-el, Buffalo, JTA, January 26, 1934.
^ Hunter College Establishes Hebrew Department, JTA, July 27, 1941.
^ Tension and Misery Mark Life of Displaced Jews, Says Member of Jewish Cultural Group, JTA, June 10, 1946;
Unrra Officials in Germany Consider Displaced Jews “inferior People,” Delegation Says, JTA, June 21, 1946.
^ Histadrut Ivrith Conference Discusses Introduction of Hebrew in Schools, Colleges, JTA, September 9, 1941;
M. Ribalow, Editor of Only Hebrew Weekly in America, Honored in New York, JTA, June 5, 1944;
Israel Efros Dead at 89, JTA, January 15, 1981.
^ American Friends of Tel Aviv University Elects Officers, March 30, 1955, jta
^ Gladstein, Regelson, Jewish Authors Awarded Literary Prizes, JTA, October 3, 1941.
^ Four Jewish Writers Win Awards for Yiddish and Hebrew Books, JTA, June 1, 1955.
^ ישראל אפרת ובנימין גלאי - חתני פרס ברנר, דבר, 3 בנובמבר 1961.
^ פרק ביאליק חולק לי. אפרת ופרופ' ש. אברמסון, דבר, 26 בדצמבר 1966.
^ פרס ברנר לאבא קובנר, דבר, 8 בנובמבר 1968; פרס ברנר תשכ"ט, דבר, 21 בנובמבר 1969.
^ Exhibition of Israel Books Opened; Will Be Shown Throughout U.S, JTA, April 25, 1955.
^ Hebrew Edition of Webster’s Dictionary Completed in Palestine, JTA, May 23, 1929.

הקודם: יצחק דב ברקוביץ	פרס ביאליק לספרות יפה במשותף עם שרגא אברמסון 1966	הבא: שמעון הלקין

[1] גנזים - אגודת הסופרים העברים בישראל, חוברת 100, ניסן תשמ"א, כרך ח', שנה 14, עמוד 93

[2] Central Conference of Rabbis Advocates Industrial Reforms, JTA, July 2, 1928.

[3] י. דוד, פרופ' ישראל אפרת, מעריב, 4 בנובמבר 1955;
Jewish Ccommunal Activities, JTA, June 18, 1926.

[4] Reuben J. Magil Heads Temple Beth-el, Buffalo, JTA, January 26, 1934.

[5] Hunter College Establishes Hebrew Department, JTA, July 27, 1941.

[6] Tension and Misery Mark Life of Displaced Jews, Says Member of Jewish Cultural Group, JTA, June 10, 1946;
Unrra Officials in Germany Consider Displaced Jews “inferior People,” Delegation Says, JTA, June 21, 1946.

[7] Histadrut Ivrith Conference Discusses Introduction of Hebrew in Schools, Colleges, JTA, September 9, 1941;
M. Ribalow, Editor of Only Hebrew Weekly in America, Honored in New York, JTA, June 5, 1944;
Israel Efros Dead at 89, JTA, January 15, 1981.

[8] American Friends of Tel Aviv University Elects Officers, March 30, 1955, jta

[9] Gladstein, Regelson, Jewish Authors Awarded Literary Prizes, JTA, October 3, 1941.

[10] Four Jewish Writers Win Awards for Yiddish and Hebrew Books, JTA, June 1, 1955.

[11] ישראל אפרת ובנימין גלאי - חתני פרס ברנר, דבר, 3 בנובמבר 1961.

[12] פרק ביאליק חולק לי. אפרת ופרופ' ש. אברמסון, דבר, 26 בדצמבר 1966.

[13] פרס ברנר לאבא קובנר, דבר, 8 בנובמבר 1968; פרס ברנר תשכ"ט, דבר, 21 בנובמבר 1969.

[14] Exhibition of Israel Books Opened; Will Be Shown Throughout U.S, JTA, April 25, 1955.

[15] Hebrew Edition of Webster’s Dictionary Completed in Palestine, JTA, May 23, 1929.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]


תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	28 במאי 1891 אוסטרוה, אוקראינה
פטירה	4 בינואר 1981 (בגיל 89) תל אביב-יפו, ישראל
שם לידה	ישראל אייזיק פֶרֶס
מדינה	ישראל, ארצות הברית
השכלה	ישיבה יוניברסיטי
מעסיק	אוניברסיטת תל אביב
השקפה דתית	יהדות
פרסים והוקרה	פרס ביאליק (1966) פרס טשרניחובסקי פרס ניומן