לידיה פילד אמט
לידיה פילד אמט (באנגלית: Lydia Field Emmet; 23 בינואר 1866 – 16 באוגוסט 1952) הייתה אמנית אמריקאית, הידועה בעיקר בזכות עבודתה כדיוקנאית. היא למדה, בין השאר, אצל ויליאם מריט צ'ייס, הארי סידונס מובריי, קניון קוקס וטוני רוברט-פלורי.
 | |
| לידה |
23 בינואר 1866 ניו רושל, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
16 באוגוסט 1952 (בגיל 86) ארצות הברית |
| מקום לימודים |
אקדמיה ז'וליאן |
| תחום יצירה |
ציור |
  | |
ביוגרפיה
עריכהילדות ומשפחה
עריכהאמט נולד ב־23 בינואר 1866 בניו רושל, ניו יורק, השביעית מבין שמונה ילדים שנולדו לסוחר ויליאם ג'נקינס אמט והמאיירת ג'וליה קולט פירסון.[1]
סבא רבא של אמט, תומאס אדיס אמט, היה עורך דין שכיהן כיועץ המשפטי של מדינת ניו יורק. תומאס היה לאומן אירי שמילא תפקיד מרכזי בדבלין, לאחר המרד האירי בשנת 1798. אחיו הצעיר של תומאס - רוברט אמט, נתלה בשנת 1803 באשמת בגידה על ידי ממשלת בריטניה, בגלל חלקו במרד האירי.[2] תומאס היגר לארצות הברית עם משפחתו זמן קצר לאחר הוצאתו להורג של אחיו.
סבה מצד אביה של לידיה אמט, השופט רוברט אמט (1792–1873), התחתן עם רוזינה האלי, שימש כקצין של גדוד פרשים במלחמת 1812, והלך בדרכו של אביו והפך למשפטן בולט בניו יורק. הוא שמר על התעניינותו בפוליטיקה האירית, וכיהן כנשיא התנועה בארצות הברית, שתמכה בביטול האיחוד עם אנגליה.
סבה מצד אמה של אמט, ג'ושיה פירסון, היה ממציא שהקים את משרד ג'יי פירסון והאחים ברמפו, ניו יורק, שעסק בתעשיית מתכת. [9] על פי ההערכה פירסון המציא את מכשיר חיתוך לציפורניים הראשון שתפקד כראוי, עם פטנט שנרשם למכשיר זה בשנת 1795.
שתי אחיותיה של לידיה אמט ששרדו, רוזינה אמט שרווד (1854–1948) וג'יין אמט דה גלאן (1873–1961), הפכו גם הן לאמניות מצליחות, וכך גם בת דודתה אלן אמט ראנד (1876–1941).[3]
השכלה
עריכהלידיה אמט קיבלה את שיעורי האמנות הראשונים שלה בילדותה מאחותה הגדולה רוזינה. אמט ורוזינה המשיכו להשתלם באקדמיה ז'וליאן בפריז, צרפת בשנים 1884–1885. משפחת אמט נפגעה משפל כלכלי קשה בעקבות מלחמת האזרחים. אבל האחיות הצליחו ללמוד בצרפת רק לאחר שקיבלו ירושה מדודן, באך וויטלוק.
עם זאת, הן התאכזבו מהאקדמיה ז'וליאן, ורוזינה העירה כי תקני הכניסה "כל כך נמוכים שהמקום לא מעורר השראה מיוחד", והן חזרו לניו-יורק.
לאחר שחזרו לניו יורק, האחיות אמט, ובת דודתם אלן, הפכו לתלמידות של הצייר האמריקאי הבולט ויליאם מריט צ'ייס. במהלך שהותה בעיר ניו יורק, לידיה אמט למדה גם עם אמנים כמו: הארי סידונס מובריי, ורוברט ריד. היא עבדה בעיקר במדיום של צבעי מים ושמן.
בזמן שלמדו באירופה, אמט ובת דודתה אלן הצטרפו למושבת קיץ של אמנים אמריקאים, בהם ג'ון לסלי ברק ותאודור רובינסון, במלון באודי ליד ביתו של קלוד מונה בז'יברני, צרפת.
קריירה
עריכהאחד ההישגים האמנותיים הראשונים של לידיה אמט הגיע בשנת 1883, בגיל שש-עשרה, אז הוזמנה לאייר את ספר הילדים של הנרייטה כריסטיאן רייט.[4]
כדי להשלים את הכנסותיה, עבדה אמט בראשית שנות ה-90 של המאה ה-19 כעוזרת המדריך לשעבר שלה, ויליאם מריט צ'ייס, בהוראת שיעורי הכנה בבית הספר שלו לאמנות קיץ בהינקס הילס בלונג איילנד, ניו יורק, שם עבדה גם ג'ני אקין דלוני.
בשנת 1893 נבחרה לידיה אמט, יחד עם אמניות אמריקאיות בולטות כמו מארי קאסאט, מרי מקמוני-לואו, לוסיה פיירצ'ילד פולר ואחותה, רוזינה (אמט) שרווד, לצייר ציורי קיר בבניין "האישה החדשה" שנבנה בתערוכה הקולומביאנית העולמית. התרומתה של אמט כללה ציור שכותרתו "חותם של מועצת מדינת ניו יורק" וציור קיר שכותרתו אמנות, ספרות ודמיון.[5]
לימים עיצבה לידיה אמט לעצב חלונות ויטראז' עבור לואיס קומפורט טיפאני והייתה מאיירת פורייה למגזין הרפרס בזאר.[6] היא קיבלה גם משימה מהנשיא הרברט הובר לצייר דיוקן רשמי של הגברת הראשונה, לו הנרי הובר, שתלוי כעת בבית הלבן.
בשנת 1896 עיצבה לידיה אמט את מדליית "קולום", אחד הפרסים הוותיקים של החברה הגיאוגרפית האמריקאית, שהוקמה בצוואתו של ג'ורג' וושינגטון קולום (1809-92), סגן נשיא האגודה, ומוענקת "לאלה המצטיינים ותורמים בתגליות גאוגרפיות או בקידום המדע הגאוגרפי."
אף על פי שהיא ידועה בעיקר בזכות דיוקנאותיה של ילדים, לידיה אמט העדיפה לצייר דיוקנאות של בוגרים, מכיוון שהיא לא ראתה בדיוקנאות ילדים עבודה מאתגרת במיוחד.
אחד הדיוקנאות המפורסמים ביותר של אמט הוא זה של אחיינה הצעיר, המחזאי רוברט אמט שרווד.
אמט הציגה עבודותיה לעיתים קרובות באקדמיה הלאומית לעיצוב, והשתתפה בכמה תערוכות בינלאומיות מרכזיות. היא קיבלה פרסים בתערוכה הקולומביאנית העולמית (1893), בתערוכת אטלנטה (1895), בתערוכה הפאן-אמריקאית (1901), בתערוכת סנט לואיס (1904) וכדומה.
לידיה אמט נעשתה חברה באקדמיה הלאומית לעיצוב בשנת 1909 ובשנת 1911 קודמה לאקדמאי מלא באקדמיה.
מורשת
עריכה
בסוף אפריל 2007 ערכו גלריית ארדן במנהטן תערוכת ציורים של חמישה דורות של נשים ממשפחת אמט. התערוכה כלל 130 תמונות של 14 אמנים, שהתחילו בתשעה דיוקנאות של דודתה של לידיה פילד אמט, אליזבת אמט, והסתיימו בפסלים של סבתא רבתא שלה ג'וליה טאונסנד ובולה אמט.[7]
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ Emmet Family Art, www.emmetart.com
- ^ Time magazine. Friday, May 4, 2007
- ^ Lydia Field Emmet, Schwarz Galley, Philadelphia, www.schwarzgallery.com
- ^ Harper's New Monthly Magazine, Harper & Brothers, 1883. (באנגלית)
- ^ United States Women Painters: 1893 Exposition--page 5, arcadiasystems.org
- ^ Delaware Art Museum (ארכיון)
- ^ Emmet, Thomas Addis. Memoir of Thomas Addis and Robert Emmet, Vol 2, p. 523. New York: Emmet Press, 1915