לימור שפירא

שחקנית ישראלית

לימור שפירא (נולדה ב-15 בדצמבר 1964) היא זמרת, שחקנית תיאטרון, קריינית, מדבבת, מנחה ומרצה לפיתוח קול ולהגשת שיר ישראלית.

לימור שפירא
לימור שפירא. 2009
לימור שפירא. 2009
לידה 15 בדצמבר 1964 (בת 60)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1987
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

לימור נולדה בתל אביב לד"ר עטיה שפירא, פסנתרנית מצטיינת ורופאה אונקולוגית, ולפרופסור למשפטים עמוס שפירא. דודה הוא מולי שפירא ובן דודה הוא השחקן דן שפירא.

בגיל חצי שנה הגיעה עם הוריה לניו הייבן, קונטיקט שבארצות הברית, שם בילתה את שנות ילדותה בזמן שאביה עשה את הדוקטורט שלו במשפטים באוניברסיטת ייל ואימה עשתה שם את מסטר במוזיקה. המשפחה חזרה לישראל אך נסעה שוב לשנה לקונטיקט ב-1975 כשהאב לימד בייל ובילה שם שנת שבתון.

שפירא החלה לנגן בפסנתר בגיל 5. בתחילה למדה אצל אימה ובהמשך אצל מורים נוספים - הקומפוזיטורית ירדנה אלוטין (לכשבגרה שפירא - אלוטין בחרה בה לשיר את מחזור שירי אנדה עמיר פינקרפלד אותם הלחינה אלוטין והפרויקט הוקלט במשכנות שאננים), שושנה גייזלר, מדלן אופהוייזר ווולטר אופהוייזר. לימור סיימה בהצטיינות את הקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה תל אביב בגיל 17. במקביל למדה בתיכון "אליאנס" במגמה ריאלית-כימית.

שירתה במקהלת צה"ל[1] ואחרי השירות נסעה לסיבוב הופעות במסגרת להקת הפסטיבל החסידי באירופה ובארצות הברית (עם אורנה ומשה דץ ועוד). כשחזרה, החלה ללמוד באוניברסיטת תל אביב תיאטרון ובלשנות צרפתית.

ב-1985 הייתה זמרת ליווי של אריק סיני בקדם אירוויזיון.

ב-1987, בגיל 22, זכתה במקום השלישי בפסטיבל ערד עם השיר "אביב", שנכתב על ידי רחל המשוררת, הולחן על ידי שפירא ושודר בשידור חי בערוץ הראשון[2][3]. בעיתונים ובשערים נכתב אז כי "כוכבת נולדה". בסיום התואר המשיכה לעוד תואר באוניברסיטת תל אביב - לימודי מוזיקה באקדמיה למוזיקה (אופרה) ובמקביל לימודי משפטים. לאחר קבלת התואר במשפטים את הסטאז' במשפטים עשתה בבית המשפט המחוזי בתל אביב אצל השופטים שרה סירוטה ונתן עמית. לשפירא רישיון עריכת דין מ-1998. מאוחר יותר למדה גם בארצות הברית במלגה מלאה ב"פרויקט ברודוויי" אצל מורים בתחום בניו יורק.

ב-1991 הופיעה בפסטיבל ישראל במופע "כנרת שלי" שצולם על ידי הערוץ הראשון ומשודר בשידורים חוזרים עד היום. זה היה מופע על טהרת נשים בלבד שחגג 100 לרחל המשוררת והשתתפו בו, בנוסף על שפירא: נעמי שמר, אחינועם ניני, שלומית אהרון, אסתר עופרים, חנה אזולאי-הספרי ועוד.

שיתפה פעולה עם הזמר דודו פישר בכמה הפקות מוזיקליות: 1990 - "מדרגות לרקיע" (שירי שנות ה-60), 1991 - "קול נדרי/הערב מחזמר" (התיאטרון הקאמרי), 1992 - משפחת מלבסקי.

תיאטרון

עריכה
 
לימור שפירא ויצחק חזקיה במחזמר "פנטסטי", 1990, התיאטרון הקאמרי

שיחקה בתפקידים מובילים בתיאטרון "הקאמרי", "בית לסין", "פסטיבל ישראל" ובתיאטרון המסחרי (מנחם גולן ועוד) בהפקות רבות, בהן: "אנני" (גרייס פארל) (2000) בהפקתו ובבימויו של מנחם גולן, "צלילי המוסיקה" (הברונית שריידר) (1995–1997) בהפקת מנחם גולן, "צלילי המוסיקה (מחזמר)" (אם המנזר) (2013–2020) בהפקת עודד פלדמן ומאוחר יותר בהפקת התיאטרון הארצי לילדים ולנוער, "עוץ לי גוץ לי" (החדרונית) (1985) בהפקת אברהם דשא (פשנל), "פנטסטי" (לואיזה) (1990) התיאטרון הקאמרי[4][5], "קול נדרי/ הערב מחזמר" (פרימדונת האופרה) (1990) (מוזיקה מאת לאלו שיפרין) התיאטרון הקאמרי[6][7], "חנות קטנה ומטריפה" (1993)[8][9] בהפקת אברהם דשא (פשנל), "נערות טולדו" (מנהיגת המרד) (1992) מאת יהושע סובול ושוש רייזמן ובהפקת פסטיבל ישראל, "פרח נתתי לנורית" (1993) תיאטרון ביממא, "ינשופות" (המאהבת) (2004)[10] מאת אגי משעול, "בין הצילצולים" (1991) תיאטרון בית ליסין, "ברנשים וסימפתיה" (1997) ועוד. ב"הבימה" ב-2012, קיבלה כמחליפה את התפקיד הראשי במחזמר "כמעט נורמלי" (דיאנה גודמן), אך ההפקה הופסקה מהר מאד[11].

בשנת 2021 החלה לשחק בתיאטרון הלאומי הבימה בהצגה "מלון סוף העולם" מאת רובי פורת-שובל.

בקולנוע ובטלוויזיה

עריכה
 
לימור שפירא במחזמר "צלילי המוסיקה", 2013

שפירא שיחקה בתפקידים הראשיים בארבעה מסרטי הקולנוע של הבמאית החרדית דינה פרלשטיין: "עדים דוממים" (2007), "שכרון מעמקים" (2011), "על גג העולם" (2014), "זכות השתיקה" (2017).

שפירא הייתה אחת ממנחות התוכנית "זאפ לראשון" בערוץ הראשון ושיחקה בדרמות ובקומדיות רבות. בהן: "ספי" (1999), "קפה פריז" (1997), "אישה באפור" (1999) ו-"Seven in Heaven" (סדרה ללימוד אנגלית) (1994).

ב-1992 שיחקה בסדרת הטלוויזיה האמריקאית (Tropical Heat/ Sweating bullets (Paula. כמו כן שיחקה כזמרת ופסנתרנית בסרט "זולגות הדמעות מעצמן" (1996). אסי דיין ראה אותה משחקת ב-"חנות קטנה ומטריפה" (1993) ומיד ליהק אותה לסדרת הטלוויזיה שלו "משמרת לילה" (1993) באחד מהתפקידים הראשיים (אריאלה). בנוסף, הזמין אותה לשחק בסרט "שמיכה חשמלית ושמה משה" (1994) כאישה מכה (כשאת בעלה המוכה גילם השחקן תומר שרון). בסרט עם זאת, הסצנה הקומית של שפירא ותומר שרון נפלה בעריכה בשל כשלים טכניים: הסצנה הייתה חשוכה מדי ולא ניתן היה לתקן זאת.

דיבוב

עריכה
 
לימור שפירא ושפרירה זכאי, יולי 2019

מדבבת ושרה משנות ה-90 ועד היום תפקידים של סרטי אולפני דיסני ומתחריהם. בין תפקידיה: "שלגיה ושבעת הגמדים" (שלגיה - שירה), "היפהפייה הנרדמת" (אורורה), "אנסטסיה" (אנסטסיה), "אצבעונית" (אצבעונית), "הכינה נחמה" (הכינה נחמה), "במבי" (אמא של במבי), "פינוקיו" (הפיה), "בן המלך והעני" (קלרבל הפרה), "חתולים בצמרת" (דוכסית), "להיטים מצוירים משלנו" (הכינה נחמה), "נסיך מצרים" (מרים), "על קסמים ועכברים" (גברת בריסבי), "הרפתקאות זאק וקריסטה בפרנגלי" (קריסטה), "תפוס ת'כריש" (לולה), "גופי הולך לקולג'" (ברטית), "רובוטס" (דודה פאני), "בת הים הקטנה 3: סיפורה של אריאל" (אריאל), "פלונטר" (אמא גוטל), "פיראטים!" (המלכה ויקטוריה), "מעבר ליער" (גלדיס), "אמיצה" (המלכה אלינור), "מיסטר לינק" (מלכת הייטים), "ספיידרמן: מימד העכביש" (האם הלטינית), "לשבור את הקרח 2" (ילנה), "דוליטל" (פולי התוכית)[12], ניהלה מוזיקלית את הפסקול של הסרט "עידן הקרח 2". דיבבה גם לערוץ הופ! - "מרגלית הבלשית" (מרגלית) ולהרבה קלטות וידאו וכן לטלוויזיה החינוכית, בין השאר קולה של בת הים מרינה בסדרה "בת הים הקטנה" ושרה את שיר הפתיחה. כמו כן הופיעה בעצמה בכמה קלטות וידאו לילדים: "סיפור ושיר עם מיריק שניר" (1993) - שתי קלטות: "קטני קטנים", ו"קטנטנים" בהן כיכבו שפירא וחנן גולדבלט; הופעת אורח ב"חיבוקי" (2003); "התנ"ך לילדים סיפורים ושירים" (2007). ב-2019–2020 החלה לדבב גם לנטפליקס: "לא רעב ולא אוהב" (מישלי), "משפחת וילובי" (האמא), "האירוע המרכזי" (דניס).

מרבה להופיע בישראל ומחוצה לה עם תזמורות, בהן: הסימפונית של לונדון, הסימפונית של וילנה, הסימפונית של קובנה, הפילהרמונית של ליטא, הפילהרמונית הישראלית, הסימפונית ירושלים, הסימפונית הישראלית ראשון לציון, סימפונט רעננה, הסימפונית של חיפה, הסימפונית של אשדוד והסימפונית של באר שבע. מופיעה גם עם הרכבי ג'אז בינלאומיים (בוומבלי בלונדון, בלינקולן סנטר בניו יורק ועוד). מופיעה בנשפי התרמה רבים ברחבי העולם כזמרת וכמנחה (דוברת אנגלית כשפת אם ודוברת צרפתית).

בשנים 2006–2009 חייתה בארצות הבלטיות, שם הייתה זמרת וכוכבת טלוויזיה ואף הייתה שופטת אורחת ב"כוכב נולד" הליטאי[13][14].

 
לימור שפירא בליטא, 2008

בשנים 2019–2020 היא מריצה כבר כעשר שנים ערב יחיד בשם "פניני המחזמר"[15][16][17] בתיאטרון "הקאמרי" וברחבי ישראל, מופע שרץ בהצלחה גם באירופה. העלתה ערב משותף, "בילוי נעים", עם הדוד שלה מולי שפירא (גלי צה"ל). כמו כן, שרה בערבים משותפים עם המוזיקאי גיל שוחט "כשהמיוזיקל והאופרטה נפגשים", "מופע משירי ברברה סטרייסנד" ועוד. מריצה ערב יחיד בשם "לימור שפירא שרה נשמה יהודית"[18]. מריצה מופע משותף עם אהרון פררה "כשהגפילטע והסופריטו נפגשים". משתפת פעולה עם האופרה הישראלית בקונצרטים שונים. מעלה ערב משותף לה ולנתן דטנר "המיוזיקל היהודי". מופיעה בכמה ממופעי "רעות קשרי תרבות" בסדרות בהיכלי התרבות בישראל ("מברודוויי באהבה"[19], "Come Prima" ("בחזרה אל סן רמו"), "הפרוטה והירח" - מחווה לחתני פרס ישראל במוזיקה הישראלית, "הללויה אמריקה" - מופע משותף לה ולששי קשת, "צלילי המיוזיקל" ועוד).

שפירא מעבירה סדנאות להגשת שיר ולפיתוח קול במכללה האקדמית קריית אונו ומרכזת שם את מחלקת הקול.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ שרים במדים | הלהקות הצבאיות, באתר www.army-bands.co.il
  2. ^ ביקורת, כותרת ראשית, 16 בספטמבר 1987
  3. ^ פסטיבלי הזמר והפזמון, באתר מתי כספי – האתר הרשמי
  4. ^ חיים נגיד, החומה אולי נופלת - אבל תמיד נשאר איזה קיר, מעריב, 12 באוגוסט 1990
  5. ^ טל פרי, יוליה ברוטציה, מעריב, 31 באוגוסט 1990
  6. ^ טל פרי, דודו פישר מחמם את החורף, מעריב, 2 בנובמבר 1989
  7. ^ טמורפוזה, מעריב, 22 בינואר 1990; המשך
  8. ^ שלוש בנות וקניבל. מעריב, קורים דברים, על הבמה, 17 בנובמבר 1993.
  9. ^ סטריאו ומונו, סטריאו ומונו, אתר הדיסקוגרפיה של המוסיקה הישראלית
  10. ^ תיאטרון - ינשופות - תיאטרון שירה מוזיקלי, באתר www.habama.co.il
  11. ^ כמעט נורמלי, באתר archive.habima.co.il
  12. ^ "התבגרתי, אני כבר לא מדבבת נסיכות של דיסני. רק מכשפות" • רדיו חיפה 107.5, באתר רדיו חיפה 107.5, ‏6 במרץ 2020
  13. ^ יואב פרידמן, השיבה לליטא, באתר ynet, 7 באוקטובר 2008
  14. ^ טל פרי, ‏לימור שפירא, הפריצה הגדולה, באתר גלובס, 11 בינואר 2007
  15. ^ "פניני המחזמר" – האוצרות המוסיקלים של לימור שפירא. | Shosh Hazan Grinberg
  16. ^ "פניני המחזמר" לימור שפירא - "הלילה טוב לרקוד ולשיר" / יוקי לביא, באתר cafe.themarker.com
  17. ^ רעות קשרי תרבות | פניני המחזמר, באתר ktarbut.co.il
  18. ^ galtarbut - לימור שפירא נשמה חהודית, באתר www.galtarbut.co.il
  19. ^ לימור שפירא, הממשיכה של BARBARA COOK, באתר cafe.themarker.com