מ
מ' היא האות השלוש-עשרה באלפבית העברי. שמה מ"ם (מֵם). בפי יהודי תימן נקראת מִים.
מ (ם) | ||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||||||||
אלפבית עברי | ||||||||||||
א | ב | ג | ד | ה | ו | |||||||
ז | ח | ט | י | כ | ל | |||||||
מ | נ | ס | ע | פ | צ | |||||||
ק | ר | ש | ת | |||||||||
אותיות סופיות | ||||||||||||
| ||||||||||||
סימנים נוספים | ||||||||||||
| ||||||||||||
ניקוד ופיסוק | ||||||||||||
קמץ • פתח • צירי • סגול | ||||||||||||
חיריק • חולם • קובוץ ושורוק | ||||||||||||
שווא • חטף | ||||||||||||
דגש: קל • חזק • מפיק • רפה | ||||||||||||
קו מפריד • מקף | ||||||||||||
טעמי המקרא |
הגייה
עריכהמבחינה פונולוגית האות מ' מייצגת עיצור דו-שפתי, אפי (/m/ :IPA).
בהתאם לחלוקת אותיות האלפבית העברי לחמשת מוצאי הפה, מ' נמנית עם ארבע האותיות השפתיות – אותיות בומ"פ.
ייצוג האות מ'
עריכהמ' היא אחת מחמש אותיות מנצפ"ך שמשתנות כשהן מופיעות בסוף מילה. כאשר היא מופיעה בסוף המילה צורתה כזו: "ם". יחד עם זאת, בתנ"ך קיימת הופעה אחת של האות ם באמצע מילה: "לםרבה (לְמַרְבֵּה) הַמִּשְׂרָה וּלְשָׁלוֹם אֵין קֵץ..." ספר ישעיהו, פרק ט', פסוק ו'.
התפתחות האות מ'
עריכהצורת האות בכתב העברי העתיק התפתחה מצורת גלים בגלל תנועת המים, ולכן שמה הקדום היה "מים".
מ' (מֶם) באלפבית הפרוטו-כנעני | מ' באלפבית הפיניקי | מ' באלפבית הארמי |
ייצוגים מאוחרים
עריכהבקוד ASCII מיוצגת האות מ' בערך EE, ובקוד Unicode היא מיוצגת בערך 05DE.
בקוד ASCII מיוצגת האות ם' בערך ED, ובקוד Unicode היא מיוצגת בערך 05DD.
בקוד מורס מיוצגת האות מ' באמצעות הרצף: -- (קו קו).
ייצוגה של האות מ' בכתב ברייל (אין בכתב ברייל יצוג נפרד לאות ם):
באלפבית צלילי מיוצגת האות מ' באמצעות המלה "משה".
באיתות בדגלי סמפור מ' מיוצגת על ידי דגל אחד הפונה דרום-מזרחה ודגל שני הפונה דרום-מערבה.
שימושים
עריכהמ' היא אחת מאותיות השימוש (בכל"ם).
בגימטריה ערכה 40. ערכה של ם הוא 600, אך השימוש בו אינו נפוץ, והערך 600 מיוצג על ידי הצירוף ת"ר.
בעברית מודרנית שכיחות השימוש באות מ' היא כ־6.29% מכלל אותיות האלפבית העברי ושל הצורה הסופית ם היא כ־2.85%.
הקיצור מ' פירושו מטר, מספיק.
מ' היא האות הראשונה של המילה "מפקד", וכך היא מופיעה בראשי תיבות שונים כגון מ"פ (מבוטא מם-פא), שהוא מפקד פלוגה.
מ' תחילית היא סימן היכר של זמן הבינוני (ההווה) של הבניינים הפעיל, הופעל, פיעל, פועל, התפעל, וגם של משקלים רבים, המייצגים בעיקר כלים ומקומות לדוגמה.