אלפבית פרוטו-כנעני

האלפבית הפרוטו-כנעני (בעבר כונה גם אלפבית פרוטו-סינאי) הוא כתב קדום. הכתב ייצג שיטת כתיבה חדשה לחלוטין שלא הייתה ידועה באף אחד מהכתבים בני התקופה. מקורו של אלפבית זה הוא הכתב ההירוגליפי המצרי ששימש השראה וחומר גלם לממציאי הכתב הכנענים.

השלב הקדום ביותר של הכתב הפרוטו-כנעני היה ככל הנראה הכתב הפרוטו-סינאי שהומצא ופותח בהשראת ההירוגליפים המצריים. כתב זה מתוארך על פי גארדינר וגולדווסר למאה ה-19 לפני הספירה, ואילו על ידי אחרים למאה ה-15 לפני הספירה. כתובות ואדי אל-חול שמתאורכות על ידי החופר ג'ון דארנל למאה ה-18 לפנה"ס מקבילות בזמנן, או תארוכן מאוחר במעט מזה של הכתובות הפרוטוסינאיות.

האלפבית הפרוטו-סינאי היה בשימוש בחצי האי סיני. ממצאים עם אלפבית דומה התגלו בלבנט ומתוארכים החל מהמאה ה-18 לפנה"ס עד למאה ה-13 לפנה"ס ונקראים האלפבית הפרוטו-כנעני. האלפבית הפרוטו-סינאי וממשיכו הפרוטו-כנעני מהווה את המקור לרוב האלפביתים המשמשים כיום. הוא היה הבסיס של האלפבית הפיניקי, שהושאל אחר כך על ידי היוונים וממנו התפתחו שאר מערכות האלפבית המוכרות כיום.

מערכת האלפבית העברי היא אחת ממערכות הבת של האלפבית הפרוטו-כנעני אשר נוצר, בדומה לכתב הפיניקי והארמי, באלף הראשון לפני הספירה.

גילוי הכתב הפרוטו-סינאי בסרביט אל-ח'אדם

כתובות פרוטו סינאיות התגלו לראשונה בחורף 1904–1905 בסיני, על ידי הילדה פטרי ובעלה פלינדרס פיטרי. הכתובות, שנמצאו בהר בסיני באתר בשם סרביט אל-ח'אדם, היו כמעין גרפיטי, או מנחות שהושארו במקדש עבור האלה חתחור ('בעלת' בשמה הכנעני). בהר היו מכרות טורקיז רבים, אשר בהם עבד מספר רב של "אסייתים", דוברי כנענית.

הכתובות נמצאו בין מספר רב מאוד של כתובות הירוגליפיות מצריות. הכתובות הכנעניות באלפבית הפרוטו-סינאי נמצאו חרוטות בסלעים ליד מכרות הטורקיז ולאורך הדרכים המובילות אל המקדש. ארבע כתובות נמצאו במקדש, על שתי צלמיות קטנות ממדים, על פסלון דמוי אדם יושב ועל פסלון קטן בצורת ספינקס. בשנת 1916 פיצח אלן גרדינר חלקית את משמעות הכיתוב באמצעות הביטוי "לבעלת" l bʿlt .

הספינקס הכיל כיתוב בשתי שפות: מצרית וכנענית, וכך היה ניתן לפענח את משמעות האותיות של הכתב הפרוטו-סינאי בעזרת הכתוב במצרית. האגיפטולוגית אורלי גולדווסר מאמינה כי הכתב הכנעני הומצא בעת כהונתו של המלך אמנמחת השלישי מהשושלת ה-12.

האותיות

כאמור, מקור האותיות הוא בהירוגליפים המצריים, אך אין משמעות הדבר שהן נשארו בהגייתן המקורית. כך למשל סימן המים המצרי (מים) המצרי הפך לאות 'מ' (מים) וסימן הראש המצרי לאות 'ר'. הרעיון של הממציאים היה לתת שמות בכנענית לציורים המצריים ולקחת מן השם את העיצור הראשון בלבד (העיקרון האקרופוני). למשל, את ציור הראש המצרי הם קראו כמילה 'ראש' בכנענית. אולם, ברגע שהציור הפך לאות, הוא עומד עבור הצליל 'ר' בלבד.

סדר האותיות לא ידוע, אבל ההשערה היא שהוא לא היה שונה בהרבה מסדר האותיות בכתב האלפבית האוגריתי, שהומצא כמה מאות שנים לאחר מכן, בהשפעת האלפבית הפרוטו-כנעני. נמצאו עדויות לשני סדרים לכתב האלפביתי האוגריתי האחת "אבגד" והשנייה "הלחמ". את "צאצאי" הסדר השני ניתן למצוא עד היום בכתב געז.

באלפבית הפרוטו-כנעני היו בין 27 ל-30 אותיות. כיוון הכתיבה לא היה אחיד, וצורת הסימנים לא הייתה אחידה. ניתן היה לכתוב בכיוונים שונים. כמו כן בסביבות המאה ה-13 כנראה סופרים החלו בכתיבת כתובות בכתב האלפביתי הפרוטו-כנעני, בסביבות אזור לכיש. כתובות אלו מתחילות לאבד את צורת התמונה הברורה של האותיות הפרוטו-סינאיות. האותיות קיבלו צורה זוויתית יותר, שנקראת 'ליניארית'. באלף הראשון לפני הספירה נקבע כיוון הכתב בצורה אופקית מימין לשמאל. את צורת הכתב הזאת מכנים בשם "הכתב הפיניקי".

אות פרוטו-כנענית	שם ופירושו	אות פיניקית	מקבילה עברית	ערך ב-IPA
	"אַלְפּ" (פר/שור, אֶלֶף בלשון המקרא)		א	ʔ
	"בֶּת" (בית)		ב	b
	"גַּמְל" (מקל זריקה)		ג	g
	"דִּיגּ" (דג), או "דַּלְתּ" (דלת)		ד	d
	"הַוְ"/"הְלּ" (הילול, להריע)		ה	h
	"וַו" (וו)		ו	w
	"זַיִן"/"זִיק" (כְּלִי זַיִן = כלי נשק/אזיקים)		ז	z
	"חֶת" (חצר או חוּט תפור)		ח	ħ
	"טֵת" (פיקת הפלך, השווה שורש עברי ט-ו-ה)		ט	tʼ או tˤ
	"יַד" (יד)		י	j
	"כַּפּ" (כף יד)		כ	k
	"לַמְד" (מלמד בקר)		ל	l
	"מֶם" (מים)		מ	m
	"נוּן"/"נַחְשׁ" (דג = נוּן בארמית/נחש)		נ	n
	"סַמֶךּ" (יתד אוהל/סומכה, אדרה של דג)		ס	s
	"עֶן" (עין)		ע	ʕ
	"פֵּה" (פה)		פ	p
	"צַד" (צמח/שתיל, קרס דיג של ציד)		צ	sʼ או sˤ
	"קוֹפּ" (קוף המחט)		ק	kʼ או q
	"רַאשׁ" (ראש)		ר	r
	"שֵׁן" (שן)		ש	ʃ
	"תַּו" (תו/סימן)		ת	t

ראו גם

• כתובות פרוטו-סינאיות
• כתובת ואדי אל-חול

קישורים חיצוניים

• Alan. H. Gardiner. 1916. “The Egyptian Origin of the Semitic Alphabet”, JEA 3: 1–16. Alan. H. Gardiner. 1961. “Once Again the Proto- Sinaitic Inscriptions”, JEA 48: 45–48.
• יוסף נוה, 1989. ראשית תולדותיו של האלף בית, ירושלים .
• Sass, Benjamin. 1988. The Genesis of the Alphabet and its Development in the Second Millennium B.C. Wiesbaden.
• Sass, Benjamin. 2004-2005. “The Genesis of the Alphabet and Its Development in the Second Millennium B.C. — Twenty Years Later.” De Kêmi à Birît Nâri 2: 147–166.
• אורלי גולדווסר, יציאת מצרים של הכתב, באתר הארץ, 12 באפריל 2012
• גדעון צור | כתובת הקנקן מחורבת קיאפה - דעה אחרת | https://www.youtube.com/watch?v=UR33fYP4SoY
• גולדווסר, אורלי. 2016. "האם "נעמ רב נקבנ" היה בין ממציאי האלפבית? – ניתוח פליאוגרפי משווה של הכתובת על פסלו וכתובות במכרות הטורקיז."בתך: ספר יוסף נוה, ארץ ישראל ל"ב, עורכים י. אפעל וע. מנדל. ירושלים: הוצאת החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה.
• גולדווסר, אורלי.' 2016. לידת האלפבית מכתב החרטומים המצרי במדבר סיני. בתוך: קטלוג תערוכת 'פרעה בכנען, מוזיאון ישראל ירושלים, 2016