ט
ט' היא האות התשיעית באלפבית העברי, ושמה טי"ת (טֵית).
ט | ||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
אלפבית עברי | ||||||||||||
א | ב | ג | ד | ה | ו | |||||||
ז | ח | ט | י | כ | ל | |||||||
מ | נ | ס | ע | פ | צ | |||||||
ק | ר | ש | ת | |||||||||
אותיות סופיות | ||||||||||||
| ||||||||||||
סימנים נוספים | ||||||||||||
| ||||||||||||
ניקוד ופיסוק | ||||||||||||
קמץ • פתח • צירי • סגול | ||||||||||||
חיריק • חולם • קובוץ ושורוק | ||||||||||||
שווא • חטף | ||||||||||||
דגש: קל • חזק • מפיק • רפה | ||||||||||||
קו מפריד • מקף | ||||||||||||
טעמי המקרא |
הגיית האות ט'
עריכהבהתאם לחלוקת אותיות האלפבית העברי לחמשת מוצאי הפה, ט' נמנית עם חמש האותיות הלשוניות: דטלנ"ת.
מבחינה פונולוגית ייצגה האות ט' במקור עיצור מכתשי מלועלע, סותם, אטום (/tˤ/ :IPA). עיצור זה הוא עיצור נחצי, כמו טא (ط) הערבית. בפי דוברי העברית החדשה, היא מבוטאת כעיצור מכתשי, סותם, אטום (/t/ :IPA), כמו הגיית האות ת'.
ייצוג האות ט'
עריכהט' (טֵת=גלגל) באלפבית הפרוטו-כנעני | ט' באלפבית הפיניקי | ט' באלפבית הארמי |
בקוד ASCII מיוצגת האות ט' בערך E8, ובקוד Unicode היא מיוצגת בערך 05D8.
בקוד מורס מיוצגת האות ט' באמצעות הרצף (משמאל לימין): -.. (נקודה נקודה קו).
הוא ייצוגה של האות ט' בכתב ברייל.
באלפבית צלילי מיוצגת האות ט' באמצעות המילה "טיח".
באיתות בדגלי סמפור ט' מיוצגת על ידי דגל אחד הפונה לכיוון דרום־מערב ודגל שני הפונה לכיוון צפון־מערב.
שימושים
עריכהבגימטריה ערכה 9, ובהתאם לכך כיתה ט' היא הכיתה התשיעית בבית הספר. כשהאות ט' מופיעה בראש מספר פירושה 9,000, למשל: ט'תתנ"א הוא 9,851. המספר 15 נכתב באופן חריג בצורה ט"ו, כדי להימנע מכתיבת אותיות המרכיבות את השם המפורש. מסיבה דומה נכתב המספר 16 בצורה ט"ז[1].
בשפה עברית מודרנית שכיחות השימוש באות ט' היא כ־1.08% מכלל אותיות האלפבית העברי.
ט' הוא קיצור של המילה "טון".
ראו גם
עריכה- ط – האות טַא בערבית
- ظ – האות טַ'א בערבית
- θ - האות תטא ביוונית
קישורים חיצוניים
עריכה- הערך "ט", במיקרופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה
- ניקולא יוזגוף-אורבך, שיר: בגנות האות ט', באתר הארץ, 30 בינואר 2018
הערות שוליים
עריכה- ^ זהו מנהג חדש יחסית שהחל בעת החדשה