מגדלית הנחלים
מגדלית הנחלים[2] (שם מדעי: Melanoides tuberculata), נקרא בעבר מגדלן מגובשש[3], הוא מין של חילזון מים מתוקים. לחילזון קונכייה בורגית גבוהה וצרה, דמוית מגדל ספירלי, בעלת 10–15 פיתולים. צבעה שחום או חום בהיר עד קרם, וכאשר החילזון בחיים יש עליה נקודות אדומות קטנות, דבר שהעניק לו את שמו המדעי. מגדלית הנחלים נפוץ במקווי מים מתוקים עד מליחים באזורים בעלי אקלים חם או אקלים סובטרופי. מגדלית הנחלים נמצא גם בישראל, בעיקר באזור הצפון, במערכת המים של נהר הירדן והכנרת.
מגדלית הנחלים | |
---|---|
קונכיות של מגדלית הנחלים | |
מצב שימור | |
ללא חשש (LC)[1] | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | רכיכות |
מחלקה: | חלזונות |
תת־מחלקה: | חלזונות עילאיים |
סדרה: | סורבאוקונכה |
משפחה: | שחריריים |
סוג: | מגדלית |
מין: | מגדלית הנחלים |
שם מדעי | |
Melanoides tuberculata מילר, 1774 | |
תיאור הקונכייה
עריכהלמגדלית הנחלים קונכייה מוארכת, גבוהה וצרה, וצורתה היא כמגדל ספירלי. הפתח אליפטי עם שפה תמימה[4] וללא מרזב. צבעה הוא חום בהיר עד צבע קרם, ועליה נקודות אדומות בצבע דמוי חלודה. לאורך הפיתולים ישנם רכסים מגובששים[5] (ומכאן שם המין העברי).
הקונכייה היא צרה וגבוהה: אורכה הממוצע הוא 20–27 מילימטר (מ"מ), ולעיתים 30–36 מ"מ, אך מספר פרטים ענקיים נשאו קונכייה שאורכה עד 80 מ"מ (8 סנטימטר). בקונכייה יש 10–15 פיתולים וכאשר החילזון חי על רגלו יש מכסה קרני (operculum) שסוגר את הקונכייה כאשר החילזון מתכנס לתוכה.
הקונכייה של מגדלית הנחלים בישראל שונה משאר העולם בצבעה ובגודלה. גובהה/אורכה הממוצע הוא 30–40 מ"מ[3] וצבעה שחור או שחום, ככל הנראה לשפר את ההסוואה על רקע סלעי הבזלת שבאזור הכנרת, ורק אחרי מותו של החילזון, כאשר נשטף ממנה הציפוי השחור, היא נותרת בצבע חום בהיר או לבן-צהוב.[3]
אורח חיים
עריכהמגדלית הנחלים הוא חילזון מים מתוקים וחי בקרקעות בוציות שבתוך מקווי מים. הוא מצוי בעומקים של 3–10 מטר אך לפעמים מעמיק עד אף ל-15–20 מטר, בעיקר בחורף.[3] רוב הזמן הוא מתחפר לעומק של עד 3 ס"מ בתוך האדמה ופעיל בעיקר בלילות.
הוא ניזון מאצות מיקרוסקופיות ומרקבובית.[3]
החילזון מעדיף טמפרטורות של 18 עד 25 או עד 32 מעלות צלזיוס. הוא יכול לחיות גם במים חמים יותר, אך מחקר שנערך מצא שמים בטמפרטורה מעבר ל-50 מעלות צלזיוס הם קטלניים עבורו. רמת המליחות (ריכוז מלח) שהחילזון יכול לעמוד בה היא 32.5 פרומיל.
רבייה
עריכההנקבות הן בעלי גונדות ירוקות ואילו הזכרים הם בעלי גונדות אדומות. אסטרטגיית הרבייה שלהם היא מסוג r: העדפה של הולדת מספר גבוה של צאצאצים שהסיכויי של כל אחד מהם לשרוד היא מאוד נמוכה. הנקבות של מגדלית הנחלים מסוגלות לרביית בתולים והטלת בצים מופרות. את הבצים (שמספרן נע בין 1 ל-64) הן נושאות בכיס בתוך גופן, עד אשר הן בוקעות. גודל האבקועים הוא 1.2–2.2 מילימטר, וכאשר הם מגיעים לאורך של 5–10 מילימטר הם מגיעים לבגרות מינית ומסוגלים להתרבות.
אקולוגיה
עריכהמגדלית הנחלים נחשב לעיתים למזיק לחקלאות, אך עיקר האיום שלו על בני האדם היא עובדת היותו פונדקאי למספר רב של טפילים, חלקם מסוכנים לאדם. מחקר שנערך ב-2011 מנה 37 טפילים שחיים בגוף מגדלית הנחלים, מהם 11 מסוכנים לאדם. לכן נעשים ניסיונות לבערו ממקווי מים מתוקים שהאדם משתמש בהם.
תפוצה
עריכהמגדלית הנחלים נפוץ בחלקים רבים בעולם. תפוצתו הטבעית היא בחלק הדרומי של אסיה, במזרח התיכון ובאפריקה. כמין פולש הוא חדר גם לאמריקה (הן אמריקה הצפונית והן אמריקה הדרומית), לניו זילנד ולאירופה.
מדינות בהן הוא נפוץ באופן טבעי
עריכה- אפריקה
- אלג'יריה, אריתריאה, אתיופיה בורונדי, דרום אפריקה, זימבבואה, טנזניה, לוב, מוזמביק, מלאווי, מצרים, מרוקו, ניז'ר, נמיביה, סודאן, סווזילנד, סנגל, קונגו, קניה, תוניסיה.
- אסיה
- בנגלדש, הודו, וייטנאם יפן, ישראל, לאוס, מלזיה, נפאל, סין, סרי לנקה, ערב הסעודית, קמבודיה, תאילנד.
מדינות בהן הוא קיים כמין פולש
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- ד"ר דוד דרום וד"ר משה צורנמל, מדריך הים וחופיו החי והצומח, הוצאת כתר, 1992. עמ' 236–237.
קישורים חיצוניים
עריכה- מגדלית הנחלים, באתר ITIS (באנגלית)
- מגדלית הנחלים, באתר NCBI (באנגלית)
- מגדלית הנחלים, באתר GBIF (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ מגדלית הנחלים באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ דנה מילשטיין, הנק מיניס ועוז ריטנר, מגדיר שדה לרכיכות המים הפנימיים של ארץ ישראל, אוניברסיטת תל אביב, 2012.
- ^ 1 2 3 4 5 ד"ר דוד דרום וד"ר משה צורנמל, מדריך הים וחופיו הים והצומח, הוצאת כתר, 1992. עמ' 236–237.
- ^ כלומר: חלקה וללא שיניים.
- ^ כלומר: עם גבשושיות בולטות.