קונכייה

קוֹנְכִיָּה היא קליפת מגן קשיחה, מעין שלד חיצוני המאפיין את מערכת הרכיכות. שמה השני בן ימינו של הקונכייה הוא קוֹנְכִית. בארמית מכונה הקונכייה: קוֹנְכִיתָא; ובלטינית: concha. הקונכייה היא קליפת מגן גירנית בעיקרה, עם מעט חלבון סיבי, המופרשת החוצה מן הגלימה (mantle). היא מעניקה מקלט מפני פגיעות טורפים ומפני יובש. הקונכייה נפוצה מאוד ברוב המחלקות של מערכת הרכיכות, ביניהם החלזונות והצדפות, ונעדרת או מנוונת בדרך כלל אצל הראש-רגלאים.

מגוון קונכיות של שבלולים, חלזונות ים וצדפות

מבטים מזוויות שונות על הקונכייה של דרחול השיח.

מבטים מזוויות שונות על הקונכייה של שבלול רומי.

אוסף קונכיות שבלולים במוזיאון טבע.

קונכיות מגדליות בורגיות, באחת מהן ניתן לראות חתך רוחב ואת העמודית הניצבת לגובה הקונכייה.

קונכייה חרוטית מעוגלת של עגלול.

הקונכייה היא מבנה קשיח וחיוני עבור הרכיכה. הקונכייה מגינה מפני טורפים ומהווה מסתור מפני יובש בהיותה בלתי חדירה כמעט למים. הקונכייה ספירלית-בורגית ועשויה מחלבונים וסידן פחמתי (חומר גירני המורכב מסידן ופחמן).

בישראל קונכיות הן ערך טבע מוגן וחל איסור ללקט קונכיות מחופי הים.

מבנה הקונכייה

הקונכייה מורכבת משלוש שכבות:

1. השכבה החיצונית – השכבה העליונה הדקה העשויה קונכיולין, חומר אורגני דמוי כיטין. השכבה החיצונית מגנה על השכבה האמצעית מפני חומצות, ביניהן החומצה הפחמתית המצויה בגשם.
2. השכבה האמצעית (פריזמות) – היא השכבה העיקרית ומורכבת בעיקר מפחמת הסידן.
3. השכבה התחתונה (שכבת דר) – מורכבת מחומר אורגני בשם דר אותו מפרישות בלוטות בגלימה. השכבה מסודרת בצורת גבישים המעניקה לפנים הקונכייה את צבעה וברקה.

הקונכייה קיימת בחילזון עוד בהיותו עובר בביצה. כאשר הוא בוקע, כבר יש על גופו קונכייה קטנה הנקראת "קונכייה עוברית". כאשר החילזון גדל, הקונכייה גדלה עמו ומפתלת סביב ציר העמודית, המהווה את מרכז הקונכייה. צורת הקונכייה מתאימה לבית הגידול וצורת החיים של החילזון. למשל: מינים המסתתרים בנקיקי סלע יהיו בעלי קונכייה צרה. קונכיות רבות הן בגווני חום ובעלות דוגמאות מפוספסות, וזאת לצורכי הסוואה. במינים החיים בבתי גידול יבשים וחמים בהן אין לחץ טריפה גבוהה, הקונכיות הן לרוב בצבע לבן חלק וזאת על מנת להקטין את התחממות החילזון עקב קרינת השמש. עובי הקונכייה מושפע מהאזור בו חי החילזון. חלזונות החיים בסביבה גירנית הם בעלי קונכיות עבות יותר, לעומת חלזונות החיים בסביבה לא גירנית.

לחלזונות רבים (אך לא לכולם), בעיקר אלה החיים בים ובמים מתוקים, אך גם למספר חלזונות יבשתיים, יש בנוסף לקונכייה גם מכסה קרני או גירני הנמצא על הרגל ונקרא "גולל" או "אופרקולום" (בלטינית: operculum). כאשר החילזון מתכנס לתוך הקונכייה, סוגר מכסה זה את הפתח שלה, וכך משפר את ההגנה על החילזון.

איור של חלקי הקונכייה

לקונכייה מגוון רב של צורות, ובהן בולטים מספר טיפוסים:

• קונכייה ספירלית שטוחה - קונכייה שגובהה קטן יותר מקוטרה. נפוצה אצל רוב חלזונות היבשה כגון דרחול השיח.
• קונכייה ספירלה כדורית - קונכייה שגובהה שווה בקירוב לקוטרה. לדוגמה: שבלול הגינה או שבלול החרמון.
• קונכייה בורגית מגדלית - דומה לחרוט בורגי, ארוכה וצרה יחסית. לדוגמה: טורית, טיביה רומחית או מגדלית הנחלים.
• קונכייה בורגית מגדלית קצרה - עבה יותר מהמגדלית אך החלק עם הפיתולים קצר יותר. לדוגמה: חצוצרת הים.
• קונכייה פלכית - דמוית פלך או כישור.
• קונכייה דמוית ארגמן - קונכייה ספירלית מגדלית קצרה ממנה בולטים חודים וקוצים, ומרזב (תעלת סיפון) ארוך.
• קונכייה חרוטית – מורכבת מחרוט קצר המהווה את הצריח וחרוט גדול עם חריץ המהווה את פיתול הגוף. לדוגמה: חרוט ארסי.
• קונכיית פי-הכושי.
• קונכייה דמוית כיפה או צלחת, כגון במיני הצלחית.
• קונכייה של צדפה המורכבת בדרך כלל משתי קשוות הנסגרות אחת על השנייה.

קונכייה בתרבות האנושית

חקר הרכיכות (מלקולוגיה) החל באיסוף, מיון וקטלוג של קונכיות, ענף שנקרא קונכיולוגיה. הפילוסוף אריסטו היה הראשון לפרסם מחקר על הרכיכות ופרסום זה היה קנוני עד הרנסאנס ותחיית המדעים בתחילת העת החדשה. אז נעשה איסוף קונכיות והצגתן לראווה בארונות תצוגה (שנקראו "קאבינט") פופולרי למדי בקרב מעמד האצולה. משלחות חוקרים יצאו לאיסוף קונכיות אקזוטיות ברחבי העולם. בהמשך, עם התרחבות מדעי הטבע בסוף המאה ה-17, החל מחקר ביולוגי ושיטתי יותר של הרכיכות והחלזונות בפרט.

אחד השימושים של קונכייה הוא ככלי נשיפה, בייחוד חלזונות ממיני חצוצרת הים וחצוצרה אצילה. לקונכייה ככלי נשיפה יש שימוש טקסי בהינדואיזם ובתרבויות איי האוקיינוס השקט. השימוש בקונכייה ככלי נשיפה נמוך כיום לעומת העבר. יש הנוהגים לאסוף קונכיות וצדפות על שפת הים ובמקומות לאורך החוף ואף צוללים ואוספים קונכיות מרשימות מקרקעית הים, ומציעים אותן למכירה.

גלריה

• 
  קונכיית סולמית יקרה ( Epitonium scalare)
• 
  קונכייה מגדלית בצורת חרוט בורגי של חלזון טורית מהמין Turritella terebra
• 
  קונכייה ימנית וקונכייה שמאלית של Neptunea angulata
• 
  קונכיות צדפים בחוף הים
• 
  קונכיות לבנות
• 
  קונכייה גדולה של חילזון ימי חצוצרת הים (Charonia trifonis)
• 
  קונכיית פי-הכושי
• 
  מגוון קונכיות
• 
  קונכייה של צדפה
• 
  הקונכייה של שבלול הגינה ורוב מיני השבלולים היא בדרך כלל בעלת פיתול ימני אך ישנם פרטים עם קונכיות בעלות פיתול שמאלי
• 
  קונכייה חרוטית מגדלית של שבלול אפריקאי ענק מהמין Achatina fulica
• 
  מבט ממספר זוויות על קונכייה של לבנונית מהמין Sphincterochila baetica
• 
  מבט ממספר זוויות על קונכייה של שיננית מהמין Cyclodontina inflata שלה שיניים בפתח הקונכייה
• 
  מבט ממספר זוויות על קונכייה שטוחה של שבלול מהמין Caracollina lenticula
• 
  מבט ממספר זוויות על קונכייה ספירלית של שבלול מהמין Arianta arbustorum
• 
  מבט ממספר זוויות על קונכייה חרוטית מגדלית של שבלול מהמין Chrysallis virgata porracea
• 
  קונכייה חרוטית של שבלולית מהמין Trochoidea elegans
• 
  קונכייה ספירלית שטוחה של שבלול מהמין Helicella itala
• 
  קונכייה של שבלולית מהמין Trochoidea liebetruti
• 
  קונכייה כישורית-מגדלית של סגורית מהמין Bulgarica denticulata
• 
  קונכיית ארגמון
• 
  קונכיות סגולית מבהיקה
• 
  קונכייה מגדלית של סולמית יקרה
• 
  קונכייה ספירלית שטוחה וגאומטרית של ארכיטקטוניקה פרספקטיבה

ראו גם

• חלזונות
• צדפות

לקריאה נוספת

• יוסף הלר, 1993, שבלולי ארץ ישראל - אורחות חיים ומגדיר, הוצאת משרד הביטחון, תל אביב, 260 עמודים
• יוסף הלר, 2011, רכיכות הים של ארץ ישראל - אורחות חיים, הוצאת אלון ספר, ירושלים, 323 עמודים
• ס. פיטר דנס, מדריך שדה Smithsonian Handbook: Shells, הוצאת דורלינג קינדרסלי.