מנחם פרי (חוקר ספרות)

מנחם פֶּרִי (נולד ב-12 בספטמבר 1942) הוא חוקר תורת הספרות, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת תל אביב ועורך ספרותי.

מנחם פרי

מנחם פרי
לידה	12 בספטמבר 1942 (בן 82) בנימינה, פלשתינה (א"י)
שם לידה	מנחם פרוכטר
ענף מדעי	ספרות
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית בירושלים
מנחה לדוקטורט	יוסף האפרתי, איתמר אבן-זהר
מוסדות	אוניברסיטת תל אביב
www.menakhem-perry.com

ביוגרפיה

מנחם פרי נולד בבנימינה בשנת 1942, ולמד ספרות עברית ופסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. עבודת הדוקטור שלו, בהנחיית יוסף האפרתי ואיתמר אבן-זהר, הוגשה בשנת 1976 באוניברסיטת תל אביב, וכותרתה: "תמורות דראסטיות ברצף הסמאנטי של השיר - עקרונות יסוד בשירת ביאליק".

נשוי בשלישית לתמר פלג, אחראית מדיה דיגיטלית בהוצאת הקיבוץ המאוחד ואב לשתיים. מאז שנת 1966 מתגורר בתל אביב.

פעילותו האקדמית

פרי נמנה עם מייסדי החוג לתורת הספרות הכללית באוניברסיטת תל אביב וכיהן כראש החוג במשך רוב שנות פעילותו, עד 2005. ב-2006 איחד את החוג לתורת הספרות הכללית והחוג לספרות עברית לחוג משולב, החוג לספרות, וניהל את החוג החדש בשנתיים הראשונות לקיומו.

פעילותו המחקרית

בעקבות עבודתו על חקר ביאליק, ובהשפעת הפסיכולוגיה הקוגניטיבית שלמד, פיתח פרי מהלך תאורטי חדש באותה עת: תפיסה של הטקסט כתלוי בתהליך עיבוד אקטיבי של הקוראים (כחלק מזרם דומיננטי בתורת הספרות ברחבי העולם שהחל בשנות ה־60). המאמר שפרסם ב-1966 עם יוסף האפרתי, "על כמה מתכונות אמנות השירה של ביאליק", היה המאמר הראשון של "אסכולת תל אביב" (Tel Aviv School of Poetics), שפרי נחשב לאחד ממייצגיה המרכזיים. בשורת מאמרים שפרסם בשנות ה-70 תיאר פרי את הטקסטים הספרותיים שבהם עסק כתלויים בתהליך קריאה, וכנעדרי קיום אוטונומי, סטאטי. משמעויות הטקסטים, לפי תפיסתו, אינן מצטברות מהמשפטים ומן הגישורים ההכרחיים ביניהם. הבנה היא מערכת היפותזות הקובעת גם את משמעות המשפטים, והיא נובעת מפעילות גומלין בין הסימנים הלשוניים לבין הקולט, המביא אל הקריאה גושים של ידע סכמטי של העולם יחד עם עקרונות העדפה קוגניטיביים, המכַוונים לעיבוד "הטוב" ביותר של הטקסט בתנאים הנתונים. מרבית ההבנה היא תוצאה של מילוי פערים, וכשמתחלפת היפותזת ההבנה (כמו בשיר מתהפך) – משתנה מילוי הפערים. למעשה, כל קריאה מייצרת טקסט משלה. אין קריאות לא-נכונות, אך יש קריאות טובות מאחרות. באותן שנים התגבשה תאוריית "המבע המשולב" שלו, שנועדה להחליף ולהרחיב את התיאורים הדקדוקיים המקובלים של "הדיבור העקיף החופשי". פרי הראה שהטכניקה הנרטיבית הנפוצה הזאת כלל אינה ניתנת לאבחון בטקסטים "כשלעצמה": גם היא תופעה הֶקשרית הנובעת מהעדפות קוראים.

תפיסה זו, המכונה תורת הפערים, פותחה גם בשיתוף עם מאיר שטרנברג, במאמרם "המלך במבט אירוני". בהמשך תואר מאמר זה, העוסק בניתוח מפורט של סיפורי המקרא, כפותח – יחד עם 'מימזיס' של אאורבך – את הפרדיגמה המחקרית של "הפואטיקה הספציפית של הסיפור המקראי". בשנות ה-90 פיתח פרי את עיסוקו בסיפור המקראי: בקריאה מפורטת של קורפוס רחב הראה פרי כי מאחורי כל סיפור מקראי "חבוי" סיפור נגדי, וכי כל סיפור מקראי הוא צומת של אג'נדות מתנגשות, שאחת מהן היא זו של אלוהים, החוברת אל האג'נדה הנשית הסמויה, המשמשת לה כעזר כנגד הפסאדה ה'גברית' הגלויה של הסיפור.

בעבודות אלה עלה המושג "סף המיצוי": פרי הראה שקבוצה אחת של עקרונות העדפה קוגניטיביים נקבעת מתוך שאיפה לקַלוּת העיבוד של היפותזות ההבנה, ואילו קבוצה שנייה שואפת ליעילות העיבוד של הטקסט הנוצר תחת ההיפותזות (מיצויו). בין שתי הקבוצות קיים קונפליקט מובנה. סף המיצוי הוא נקודת החיתוך ביניהן, שההחלטה מתי להעלותו, ולהקריב את קלות העיבוד של היפותזה לטובת יעילותה במיצוי הטקסט, מושפעת מקונבנציה "מוסדית".

בהמשך לכך פיתח פרי תפיסה של "קריאה מקסימלית", בעלת סף מיצוי מוגבה מאוד. זו החלטה על אופי הקריאה, ולא על אופיו הנתון-מראש של הטקסט, והיא נשפטת לאור האפקטיביות של תוצאותיה. פרי הראה כי הניסיונות לאפיין את מה שמייחד את הטקסט הספרותי העלו תופעות שלמעשה אינן מהותיות אלא הן תוצאה של אסטרטגיית הקריאה, אסטרטגיה המקובלת בספרות, אך מניבה תוצאות דומות גם כשהיא מופעלת על טקסטים אחרים. במקום לשאול מהי "ספרותיות" פנה פרי לתיאור "קריאה כספרות" המופעלת גם בהקשרים אחרים. הקריאה המקסימלית תוארה כסיבוב-קריאה "שני", המנצל שאריות ששיירה הקריאה הראשונה; פרטים שההבנה הראשונה קיבעה כשוליים ופחותי ערך בונים מסגרת הבנה מנוגדת, דבר המקנה לטקסט מעמד דו-קומתי, של 'פני שטח' כביכול, שמתחתם אינפורמציה 'חבויה'. במסגרת זו קרא פרי סיפורים תנ"כיים, קטעים מיומנו של משה שרת, כתיבתו האוטוביוגרפית של פרימו לוי, סיפורי חלומות ב'פירוש החלום' של פרויד, תצלומים של צלם המלחמות קון וסינג, הכרעת הדין במשפט רמון, ועוד. ספרו 'שב עלי והתחמם' על יחסיהם של ברנר וגנסין, והספר 'ונשיקתי תהיה רוצחת' על ציליה דראפקין שהשתלשל ממנו, הם דוגמאות לקריאה מקסימלית שכזו.

פרי עוסק גם בחקר ספרות יידיש ויחסי יידיש-עברית, בספרות עברית חדשה (סיפורת ושירה), ובגישה נרטיבית לפסיכואנליזה.

ניתוח סוגיות משפטיות בכלים של תורת הספרות

במרץ 2007 פרסם פרי ניתוח, בכלים של תורת הספרות, של פסק הדין במשפטו של חיים רמון. כדבריו: "במוקד עומדת השוואה בין היפותזות אלטרנטיביות (...) סיפור הקריאה שלי, שאף הוא 'סיפור של תהליך פרשנות', מתמקם קומה מעל לטקסט של השופטות. הוא קורא את שדה ההתרחשות כפי שמקרין אותו סיפורן, ועליו לסמוך על ההתרשמויות הבלתי-אמצעיות שלהן".

באפריל 2009 חזר פרי לעסוק בסוגיה דומה, בהקדישו טור לניתוח, בכלים של תורת הספרות, של היבטים מסוימים בפרשת קצב.

פעילותו כעורך

פרי מכהן מ-1990 כעורך הראשי של סדרת הספרים "הספריה החדשה" היוצאת לאור בהוצאת הקיבוץ המאוחד בשיתוף עם ספרי סימן קריאה – המשך של סדרת "הספריה" שהקים ב-1986. ערך את כתב העת "הספרות" וב-1972 ייסד את כתב העת "סימן קריאה", שאותו ערך במשך עשרים שנה. הוא ידוע כעורך מעורב ומתמסר, "עורך מיקרו" המעניק חשיבות לכל פרטי הטקסט, ורואה בעבודת העריכה חלק בלתי-נפרד ממכלול פעילותו בשדה הספרות כחוקר וכפרשן. פרי טיפח וערך, מראשית כתיבתם ואילך, את כתביהם של חנוך לוין, דויד גרוסמן ואחרים. הוא ערך נוסח חדש של 'חיי נישואים' מאת דוד פוגל לפי הנוסחים שנמצאו בעזבונו של פוגל, נוסח שהפך למקובל וממנו תורגמה היצירה ללשונות אחרות. כעורך "הספריה החדשה" קשר קשרים הדוקים עם אחדים מהכותבים בה. קשר זה משתקף בהערתו של פרופ' גרשון שקד: "אשרי סופר שזכה לעורך כְּפֶרי, ואשרי פרי שזכה לסופר כיוסל בירשטיין". בשנת 2004, לאחר שהתברר כי ברשימת המועמדים הסופיים לפרס ספיר אין ייצוג לספרי "הספריה החדשה", ובעקבות השגות על התנהלות הפרס, הודיע פרי על החלטתו להחרים את הפרס ולא להגיש יותר ספרים לתחרות.

על החלטותיו כלקטור אמר פרי:

אם ספר יהיה רב מכר או לא רב מכר זה לא דבר שמנחה אותי. אני כן רוצה שהספרים שבחרתי יגיעו למקסימום קוראים, שרבים ייהנו מהספר שאהבתי ובחרתי, אבל מעולם לא הדריך את הבחירות שלי הטעם המשוער של הקהל הרחב. לא אוציא ספר כי יש לו סיכוי להיות רב מכר, כי קהל הקוראים רוצה אותו. לא מעניין אותי מה רוצה הקהל, אלא מה רצוי לו.

— ריאיון לדורית זילברמן

בשנת 2008 זכה פרי בפרס שר המדע, התרבות והספורט בתחומי היצירה הספרותית, בקטגוריית עריכה ספרותית. בנימוקיהם כתבו השופטים: "מאז שנות השבעים ולאורך יותר משלושה עשורים עיצב מנחם פרי את הטעם הספרותי בישראל באמצעות עבודתו כעורך. הוא ערך בשנים אלה את כתב העת 'סימן קריאה', את ספרי 'סימן קריאה', ופרויקט הדגל שלו הוא העריכה של הספריה החדשה. הפרס מוענק לו על מפעל חיים שלם של עריכה ספרותית, מפעל שנעשה בקפדנות מתוך אהבת ספרות עמוקה". הענקת הפרס ספגה ביקורת על כך שיושב ראש חבר השופטים, פרופסור מיכאל גלוזמן, היה תלמידו של פרי, כתב בהנחייתו את עבודת הגמר שלו לתואר שני והחליפו בתפקיד ראש החוג לספרות באוניברסיטת תל אביב.

אברהם ב. יהושע כתב על העבודה עמו:

הוא מכיר את כתיבתי היכרות אינטימית. היחס העמוק שלו לכתיבה שלי מאפשר לו לערוך את ספריי מתוך מעורבות גדולה.

סמי ברדוגו אמר על העבודה עמו:

אני חושב שלמנחם יש איזושהי יכולת וכישרון נדיר למדי להמיר את עצמו או להחליף את עצמו או להיטמע בצורה כזאת אל תוך הטקסט הכתוב, עד כי אני מרגיש שבזמן מלאכת העריכה יש עוד אחד "אני", עוד סמי, זה מאוד-מאוד נעים... היסודיות שלו והקפדנות שלו והמסירות שלו, הפנאטיות אפשר לומר, היא יוצאת מגדר הרגיל... אני יכול להגיד שבחודש-וחצי האלה שאנחנו עובדים יחד אני מרגיש אהבה מאוד-מאוד גדולה, יש שם ממש מעשה של אהבה.

בשנת 2008 הוביל פרי מאבק לביטול הבעלות של הוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר על רשת "צומת ספרים", בטענה כי ההוצאה מקדמת בכך דווקא ספרים שלה. הוא פנה בעניין זה לממונה על ההגבלים העסקיים, ואף הציע רגולציה על הפצה ומכירת ספרים. פרי התנגד לרעיון להחיל בישראל את "החוק הצרפתי", האוסר על מתן הנחות לספרים חדשים, וניסח יחד עם תמר פלג הצעה להסדיר את יחסי המו"לים עם הרשתות ועם הסופרים ללא התערבות במחיר לצרכן וללא פגיעה בתחרות. הצעת חוק בהתאם לקווים אלה הוגשה לבסוף לכנסת, ביוזמת השרה לימור לבנת, אך לבסוף הועדפה על פניה הצעת חוק לפי המודל הצרפתי, אשר פרי תמך בה, בטענה שכל רגולציה עדיפה על פני המצב הקיים.

בצעד שעורר השתאות בענף ההוצאה לאור, לנוכח המאבק המתוקשר בבעלות הצולבת, חתם פרי בשנת 2009 על הסכם לשיתוף פעולה עם הוצאת כנרת זמורה ביתן, שנמשך כשנתיים.

בשנת 2010 זכה מנחם פרי בפרס רמת-גן למפעל חיים בתחום הספרות.

בשנת תשע"ג (2013-2012) היה בין הזוכים בפרס היצירה לסופרים עבריים על-שם לוי אשכול. בין נימוקיהם כתבו השופטים כי "פרופ' פרי הוא העורך הספרותי הבולט והמשפיע ביותר בשדה הספרות בארץ", וכי "כעורך ופרשן-טקסט, שינה את פני הספרות בארץ".

בשנת 2013 נבחר על ידי העיתון "הארץ" לאחד מעשרת האנשים המשפיעים ביותר על התרבות הישראלית, הראשון בין המשפיעים על תחום הספרות.

כתיבה פופולרית

בשנות השמונים פרסם פרי טור שבועי פופולרי בכתב העת "כותרת ראשית", שעירב בין תחום הספרות ותחום הבישול.

ספריו

• תאורה מילולית: השיר הפרוטוטיפי של ויזלטיר, של עמיחי, ספרי סימן קריאה / הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2024.
• שב עלי והתחמם - הדיאלוג ההומוארוטי בין ברנר לגנסין: מיקרו-ביוגרפיה, הספריה החדשה (ספרי סימן קריאה / הוצאת הקיבוץ המאוחד), 2017. לקריאת הספר ב"פסיק, הספרייה הדיגיטלית" (זמין לסטודנטים וחוקרים).
• המבנה הסמאנטי של שירי ביאליק - תרומה לתאוריה של פיתוח משמעויות ברצף הטקסט הספרותי, מפעלים אוניברסיטאיים, 1977.

מבחר ממאמריו בעברית

• "בין הרוחות: על 'הבת היחידה' של א.ב. יהושע", מאזנים, יוני 2021, עמ' 8ֿ–17.
• "צילה לוין, גנסין, ציליה דראפקין", בתוך: 'ונשיקתי תהיה רוצחת' (הספריה הקטנה: הוצאת הקיבוץ המאוחד / ספרי סימן קריאה), 2019, עמ' 9–92.
• "'ונשיקתי תהיה רוצחת': דרך דראפקין בשיר", בתוך: 'ונשיקתי תהיה רוצחת' (הספריה הקטנה: הוצאת הקיבוץ המאוחד / ספרי סימן קריאה), 2019, עמ' 221–284.
• "להציל את יהושע מפותרי התשבצים: הערה על 'המנהרה', מאזנים, דצמבר 2018, עמ' 7–15.
• "אביב הוא אביב הוא אביב: על 'ערב אביב' ('ערב פרילינג') של ביאליק", 'הו!', מרץ 2018, עמ' 285–292.
• "נוכח המתים: הפואטיקה החדשה של יהודה עמיחי הצעיר", בתוך: 'הנאמן: מנחת הוקרה וידידות לעוזי שביט', עורכים: זיוה שמיר ומנחם פרי (הוצאת הקיבוץ המאוחד), 2016, עמ' 193–291.
• "סע-לאן-שאל-תגיע: על 'נפשות מתות'", בתוך: ניקולאי גוגול, 'נפשות מתות' (הספריה החדשה, הוצאת הקיבוץ המאוחד / ספרי סימן קריאה), 2013, עמ' 478–496.
• "סע סע, ההפך ההגה: שלושה פרקים על אבות ישורון", בתוך: 'איך נקרא אבות ישורון', עורכת: לילך לחמן (הוצאת הקיבוץ המאוחד), 2011, עמ' 21–46.
• "על 'אנשים עלובים' מאת דוסטויבסקי", בתוך: דוסטויבסקי, 'אנשים עלובים' (הספריה החדשה, הוצאת הקיבוץ המאוחד / ספרי סימן קריאה), 2009, עמ' 183–197.
• "עזר כנגדו: רבקה וחתנה העבד, והקואליציה של אלוהים עם הנשים בסיפור המקראי", 'אלפיים' 29, 2005: 193–287.
• "לחזור מהסוף: הצעת קריאה בבירשטיין", בתוך: יוסל בירשטיין, 'סיפורים מאזור השלווה' (הספריה החדשה, הוצאת הקיבוץ המאוחד / ספרי סימן קריאה), 2004, עמ' 347–413.
• "'מזמור לבני הדרור': 'בית חפץ' והאוֹפּיוּמים של הקיום", בתוך: דב קמחי, 'בית חפץ' (הספריה החדשה, הוצאת הקיבוץ המאוחד / ספרי סימן קריאה), 1993, עמ' 237–295.
• "חיים ביחס", בתוך: חנוך לוין, 'איש עומד מאחורי אשה יושבת' (הספריה החדשה, הוצאת הקיבוץ המאוחד / ספרי סימן קריאה), 1991, עמ' 285–302.
• "'איבד פוגל את פוגל': אחרית-דבר ל'תחנות כבות'", בתוך: דוד פוגל, 'תחנות כבות' (הספריה החדשה, הוצאת הקיבוץ המאוחד / ספרי סימן קריאה), 1990, עמ' 327–350.
• "העונה המאוזנת: על מבנה העומק של שירי פרייל", 'סימן קריאה' 9 (מאי 1979), 369–388, 453–461.
• "הדינאמיקה של הטקסט הספרותי: איך קובע סדר הטקסט את משמעויותיו", 'הספרות' 28 (1979): 4–46.
• "גורל הגן: על המהלך התמאטי החדש בשירת יאיר הורביץ ועל קודמיו", 'סימן קריאה' 7 (1977): 367–377, 469–471.
• "מעגלים נחתכים: על תופעה בקומפוזיציה של השירה המודרנית", 'סימן קריאה' 1 (1972): 269–281.
• "זהירות, ספרות! : לבעיות האינטרפרטציה והפואטיקה של הסיפור המקראי" (תשובה לבעז ערפלי ולאוריאל סימון), עם מאיר שטרנברג, 'הספרות' ב' / 3 (1970): 608–663.
• "השיר המתהפך: על עקרון אחד של הקומפוזיציה הסמאנטית בשירי ביאליק", 'הספרות' א' / 4-3 (1968/9): 607–631.
• "המלך במבט אירוני: על תחבולותיו של המספר בסיפור דוד ובת שבע ושתי הפלגות לתיאוריה של הפרוזה", עם מאיר שטרנברג, 'הספרות' א' / 2 (1968): 263–292.
• "האנלוגיה ומקומה במבנה הרומן של מנדלי מו"ס: עיונים בפואטיקה של הפרוזה", 'הספרות' א' / 2 (1968): 65–100.
• "על כמה מתכונות אמנות השירה של ביאליק", עם יוסף האפרתי, 'עכשיו' 18/17 (1966): 43–67.

לקריאה נוספת

• דורית זילברמן, "תל אביב עיר תוססת כמו ניו יורק ... ברלין ... לונדון", מאזנים, דצמבר 2008 - ריאיון עם פרופ' מנחם פרי.
• "זהירות, ספרות! – לבעיות האינטרפרטאציה והפואטיקה של הסיפור המקראי" (תשובה לבעז ערפלי ולאוריאל סימון), מ' פרי ומ' שטרנברג, הספרות, ב (תש"ל-תשל"א), עמ' 633–635.
• אבנר הולצמן, עין בעין: על עשרים חוקרי ספרות, הוצאת כרמל, ירושלים, 2018, עמ' 259 - 267

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט הרשמי של מנחם פרי

• כתבי מנחם פרי בפרויקט בן-יהודה
• מנחם פרי, באתר ResearchGate
• מנחם פרי, באתר גוגל סקולר
• מנחם פרי, באתר Academia.edu
• מנחם פרי, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• מנחם פרי, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
• מרב יודילוביץ', אני אנווט, אני אקבע, באתר ynet, 31 במאי 2007
• שרי מקובר בליקוב, אני מגלומן: ריאיון עם מנחם פרי, באתר nrg‏, 23 בנובמבר 2007
  • תגובתו של מנחם פרי לכתבה של מקובר, באתר הספריה החדשה
• ריאיון עם מנחם פרי, כתם - עיתון לשירה יומית
• עלית קרפ, קולו המינורי של ישעיהו קורן הוא אוויר לנשימה, באתר הארץ, 4 ביולי 2008
• דוד שליט, ‏מנחם פרי: "ללא מבצעים, קניית הספרים תרד בחצי. כבר הרגלנו את הציבור", באתר גלובס, 14 ביוני 2009
• אלי אשד, למה קלאסיקה היא "קלאסיקה"?, בלוג באתר "רשימות", 31 בדצמבר 2009
• מיה סלע, עכבר העיר אונליין, הבטחנו זה לזה, באתר הארץ, 29 במרץ 2010
• והנה גם חנוך לוין - מנחם פרי בביצוע אופראי של "בלדה על סימן-טוב ועל 'סימן קריאה'" מאת חנוך לוין
• נעמה לנסקי, שיר מחאה, באתר ישראל היום, 4 באוגוסט 2011
• מיה סלע, מנחם פרי חוזה את סופה של הספרות הישראלית, באתר הארץ, 8 ביוני 2012
• יוני ליבנה, ריאיון עם מנחם פרי, שב עלי והתחמם, בבלוג "מיטת סדום", 6 בינואר 2017
• חוצה ישראל עם קובי מידן - פרופ' מנחם פרי, 6 בפברואר 2017
• אברהם ב. יהושע, סופר ועורך, או מחרֵטה במקום מִתקן, אתר הספריה החדשה, 29 במאי 2007
• אברהם ב. יהושע, המאבק על האנטיביוטיקה, אתר הספריה החדשה, 8 בנובמבר 2018
• רן הכהן משוחח עם מנחם פרי, קרן הספרות ההולנדית, 8 בפברואר 2021
• אבנר הולצמן, מאחורי כל סיפור חבוי סיפור נגדי, באתר הארץ, 7 בספטמבר 2022
• דויד גרוסמן מספר על מנחם פרי, הקלטה מאירוע במועדון צוותא ב-21 באוקטובר 2022

מכתביו:

• מנחם פרי ומאיר שטרנברג, המלך במבט אירוני; על תחבולותיו של המספר בסיפור דוד ובת-שבע ושתי הפלגות לתאוריה של הפרוזה, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח, מתוך הספרות 1, 1968-1969, עמ' 263-292
• מאמרי מנחם פרי באתר נתן אלתרמן
• איזה מין אלוהים, באתר הארץ, 9 באוקטובר 2005
• מאמרים של מנחם פרי במדור "טור אישי" באתר הספריה החדשה
• "שב עלי והתחמם": הדיאלוג ההומואֶרוטי בין ברנר לגנסין – מיקרו־ביוגרפיה, אות 5, סתיו 2015

על הספר "שב עלי והתחמם":

• לילך לחמן, מנחם פרי מספר על הקשר ההומו-ארוטי בין ברנר וגנסין, באתר הארץ, 26 בינואר 2017
• יהודה ויזן, נפילתו של נפיל: על 'שב עלי והתחמם - הדיאלוג ההומוארוטי בין ברנר לגנסין: מיקרו-ביוגרפיה', 'השילוח', פברואר 2017
• אבנר הולצמן, עולם מלא: על 'שב עלי והתחמם', באתר הספריה החדשה, 22 בפברואר 2017
• עפרי אילני, היום שבו נולד הסטרייט הציוני, באתר הארץ, 22 בפברואר 2017
• אריק גלסנר, "שב עלי והתחמם": יחסים הומוסקסואלים בין ענקי הספרות העברית, באתר ynet, ב-25 בפברואר 2017
• מנחם פרי, שירת הפרטים: למה כתבתי את 'שב עלי והתחמם', מאזניים, מרץ 2017
• אורין מוריס, "שב עלי והתחמם": הכישלון החרוץ של מנחם פרי, באתר הארץ, 9 בפברואר 2017
  • מנחם פרי, "אכן, ספרי הוא 'כישלון חרוץ'", באתר הארץ, 19 בפברואר 2017
  • יותם ראובני, תראו, הומואים!, באתר הארץ, 23 בפברואר 2017