דוד פוגל

דוד פוגל (15 במאי 1891 – ט"ו באדר ה'תש"ד 10 במרץ 1944) היה משורר וסופר עברי, שפעל באירופה. קובצי שיריו, סיפוריו הקצרים והרומן "חיי נישואים" הקנו לו במהלך השנים שם כאחד הסופרים והמשוררים העבריים המרכזיים ברבע השני של המאה ה-20.

דוד פוגל
Давид Фогель

לידה	15 במאי 1891 סטנוב, אוקראינה
נרצח	10 במרץ 1944 (בגיל 52) אושוויץ, גרמניה הנאצית
מדינה	אוסטריה
אירועים משמעותיים	השואה
שפות היצירה	יידיש, עברית

דוד פוגל (1926 בקירוב)

ביוגרפיה

דוד פוגל נולד בסטנוב שבחבל פודוליה בשנת 1891. ב-1909 או 1910 עבר לווילנה, שם היה תלמיד ישיבה. בשנת 1912 עבר להתגורר בווינה. בתחילת מלחמת העולם הראשונה נכלא כנתין מדינת אויב (רוסיה), ושוחרר בשנת 1916. סיפורו של גרשון שופמן, "במצור ובמצוק", שגיבורו קרוי דוד גול, עוסק בתקופה זו בחייו של פוגל. אשתו, אילקה, חלתה בשחפת ובשנת 1919 אובחנה גם בו המחלה. משך רוב שנות חייו נדד ברחבי אירופה, עני ודל, כשהוא מתפרנס בדי-עמל מתשלומים זעירים בעבור פרסום שיריו וסיפוריו.

בשנת 1925 עבר להתגורר בפריז. לקראת סוף שנות ה-20 נישא בשנית, לעדה נדלר. בשנת 1929 עלה לארץ ישראל לפי הזמנת הסופרים העבריים, שדאגו לסרטיפיקטים לו ולאשתו, אך לא הסתגל לאקלים ולסביבה התרבותית. בארץ ישראל נולדה בתו היחידה, תמרה. באביב 1930 שב עם אשתו ובתו לאירופה, שהה בוורשה ובווינה, ובשנת 1932 חזר לפריז.

בתחילת מלחמת העולם השנייה עזב את פריז ונסע עם בתו לאוטוויל שבמחוז אן, שם הייתה אשתו מאושפזת עקב מחלת השחפת. ב-3 באוקטובר 1939 נעצר שם ונכלא עקב היותו נתין של מדינת אויב (אוסטריה). באוגוסט 1940, בעקבות כיבוש צרפת בידי גרמניה הנאצית, שוחרר וחזר לאוטוויל, שהייתה תחת שלטון וישי. את התקופה הזו בחייו תיאר במעין יומן אישי שכתב ביידיש (נוסח עברי, בשם "כולם יצאו לקרב", נכלל בספרו "תחנות כבות"). בפברואר 1944 נתפס על ידי הגסטאפו באוטוויל, הועבר למחנה הריכוז דראנסי וממנו למחנה ההשמדה אושוויץ, שם נרצח.

יצירתו

חוקר הספרות דן מירון עמד על מקומה של כתיבת השירה והפרוזה בחייו של פוגל: "כל פרשת הפרוזה הייתה בבחינת אפיזודה בחייו היצירתיים; אפיזודה שנמשכה לא יותר משבע או שמונה שנים (בעוד ששירה יצר פוגל במשך שלושים שנה, ללא הפסק)." דעה זו השתנתה במהלך השנים בעקבות עוד ועוד יצירות פרוזה שהיו שמורות ונמצאו בארכיונו של פוגל כדוגמת הטקסט רומן וינאי או כולם יצאו לקרב.

כמו כן, מחקרים חדשים מצביעים על טעות נוספת שהייתה מקובלת לאורך שנים הנוגעת למקורות ההשפעה וההתכתבות של יצירות הפרוזה שכתב פוגל; בעבר נהוג היה לקטלג את פוגל כסופר אירופאי שכתב כמו במקרה בשפה העברית, אך כיום ברור יותר כי יצירתו של פוגל התכתבה והושפעה משורה ארוכה של סופרים יהודים שכתבו גם הם בשפה העברית.

שירה

שיריו של פוגל התפרסמו החל משנת 1918 בכתבי עת עבריים, ובהם "הפועל הצעיר", "השילוח" בעריכת יוסף קלוזנר, "דבר", "הדים" בעריכת אשר ברש ו"גליונות" שבעריכת יצחק למדן. במהלך חייו של פוגל נדפס ספר שירים יחיד שלו, "לפני השער האפל", בווינה, בשנת 1923. באנתולוגיה "מבחר השירה העברית" שיצאה לאור בשנת 1938 בעריכתו של אשר ברש, נכללו חמישה משיריו של פוגל, וגם באנתולוגיות מאוחרות יותר.

שירתו של פוגל זכתה להוקרתם של ברנר ואשר ברש, אך ביאליק התנגד לה. שירתו זכתה לעניין מחודש כאשר פרסם המשורר נתן זך במוסף הספרותי "משא", ב-23 בספטמבר 1954, את הרשימה "בעקבות משורר שנשכח". ברשימה זו הציב זך את פוגל כאלטרנטיבה למשוררים המובילים בישראל של אותה תקופה ובראשם נתן אלתרמן. הוא המשיך מגמה זו גם במאמרו הנודע "הרהורים על שירת אלתרמן" (1959).

העניין שהתעורר במשורר הוביל לפרסום שיריו במוספים שונים ולמהדורת השירים "לפני השער האפל" אותה ערך דן פגיס ושיצאה לאור בשנת 1966. בשנת 1981 ערך אהרן קומם את "לעבר הדממה" הכולל את פנקסי השירים של פוגל, ובהם שירים רבים שלא פורסמו בספרו של פגיס. ב-1998 ראתה אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד מהדורה חדשה של כל שירי פוגל, בעריכת אהרן קומם, המביאה לראשונה במרוכז את כל שירי פוגל בנוסח ובסדר שקבע בעצמו.

חוקר הספרות דן מירון תיאר את שיריו של פוגל שפורסמו לאחר מלחמת העולם הראשונה: "שיריו התבלטו מיד במקוריותם, בבשלותם, בגיבושם הסגנוני-הייחודי ובעיקר בחדשנותם; כלומר בריחוקם המכוון מכללי הפואטיקה הביאליקאית ששלטו בשירה לפני המלחמה". כוחה של שירתו האקספרסיוניסטית של פוגל בצמצומה, ניקיונה ובדימויים הסתומים, הטורדים ורבי העוצמה שבה. על הפלטה השירית שלו צבעים בודדים ופשוטים: שחור, לבן, כתום, צהוב, לילה, דממה, שתיקה, ארון, מלתחה, נהר, כלב וכדומה. המבנה השירי אף הוא פשוט: בתים ספורים בני שלוש או ארבע שורות, לא נחרזים. פוגל משלב את המבחר המוגבל במכוון הזה באופן מפתיע ולעיתים אף מזעזע, דווקא בגלל היות הצירופים סתומים כביכול. בשיר היאוש הקודר "נשברו הפכים" הוא כותב:

בַּחֲשֵׁכָה אַתִיז אֶצְבְּעוֹתַי

אַחַת אַחַת אֶל הַאָרוֹן,

וּסְבִיבוֹ חוּג שָׁחוֹר אֲחוּגָהּ וַאֲרֹן

שִׁיר אַחֲרוֹן יְמוֹתַי -

אין היגיון בפעולה ואין לה מטרה. אצבעות מותזות אל הארון אינן אלא ביטוי עז ליאוש המוחלט, לשיר אחרון ימיו של המשורר. דימויים חידתיים כאלו רווחים אצל פוגל. בשיר "עם כלבים את פצעי" הוא כותב:

תְקוּעוֹת חַרָבוֹת בּכֶּסֶת,

תַחְתֶיהָ אֵין אִישׁ.

עֲרִיסָה לְבָנָה

מֵעַצְמָה תִתְנַדְנֵד

בָּה יֶלֶד מֵת

כָּל אֶלֶף שָׁנָה

בָּאָה יְשִׁישָׁה מֵאֳרֶץ גְזֵרָה

מְצִיצָה אַחַת בַּחָלוֹן

וְהוֹלְכָה -

ובשיר "דרך יערות":

עַל הָר שֶׁלֵב לֹא הָיָה

שׁוּב רָגַע נִפְגָשִׁים

שְׁנֵי פָּרָשִׁים

וּפוֹנִים אֵין אֹמֶר

אִישׁ לְדַרְכּוֹ.

לַיְלָה גוֹמֵא מְהֵרָה

שְׁנֵי סוּסִים שְׁחוֹרִים.

המשורר אינו מבקש לספר סיפור. אין לו סיפור לספר. הוא מנסה להעביר תחושת חידלון, אין אונים, אובדן וכאב שאין לו פשר, והדימויים הסתומים, האילמים, עוקפים תיאור מאורעות כלשהו ובחידתיותם המאיימת מעוררים את התחושה הזו ישירות. שירתו זו האקספרסיוניסטית מזכירה באמצעים שבהם היא משתמשת ובתחושה אשר היא מעבירה לקורא את שירתו של המשורר האוסטרי גאורג טראקל.

אחדים משיריו הולחנו: "בלילות הסתיו" הולחן על ידי שם טוב לוי ב-1977, "אמא קטנה", הולחן על ידי שלמה ארצי וגידי קורן ושר ארצי, ו"ערי נעורי", הולחן על ידי קובי אושרת ושרה צילה דגן ועוד.

סיפורת

ספריו של פוגל שראו אור בחייו:

• הנובלה "בבית המרפא", שיצאה לאור בשנת 1928 בהוצאת מצפה שפעלה בארץ ישראל, ומתארת חוויות מבית מרפא לחולי שחפת.
• הרומן "חיי נישואים" שנדפס בשלושה חלקים (בהוצאת מצפה) בשנים 1929 ו-1930, ומתאר חיי נישואים ואהבה המבוססים על קשר סדו-מזוכיסטי בין בעל יהודי לאשתו הנוצרית.
• הנובלה "נוכח הים", שנדפסה בשנת 1934 ב"ספר השנה של ארץ ישראל" שבעריכת פישל לחובר.

הנובלה "בבית המרפא" ראתה אור מחדש בספריית תרמיל בשנת 1975. נוסח חדש של "חיי נישואים", שערך מנחם פרי על-פי כתב יד של פוגל, ראה אור בסדרת "הספרייה" בשנת 1986, הפך לרב-מכר והעניק לפוגל מעמד שלא היה לו קודם לכן, כאחד מגדולי כותבי הפרוזה של הספרות העברית. נוסח זה תורגם לשפות נוספות, ועורר עניין בנובלות האחרות של פוגל, שנדפסו אף הן מחדש. הכרך "תחנות כבות" שיצא ב-1990 בסדרת "הספריה החדשה" מכיל את כל הסיפורת של פוגל שראתה אור עד אז, מלבד "חיי נישואים": הנובלות "נוכח הים" ו"בבית המרפא", הסיפור הקצר "דייר" (כפי הנראה הראשון שכתב פוגל), קטעי יומן שכתב פוגל בצעירותו, ו"כולם יצאו לקרב", רומן אוטוביוגרפי שנכתב במקור ביידיש, העוסק בקורותיו של יהודי המתגלגל בין מחנות המעצר בצרפת הכבושה. "כולם יצאו לקרב" תורגם ועובד על ידי מנחם פרי מתוך טיוטה של כ-400 עמודים, מעיזבונו של פוגל. הנובלה "נוכח הים" נדפסה שוב, בנפרד, בסדרת "הספרייה הקטנה", ב-2005. גם הנובלה "בבית המרפא" נדפסה בנפרד בסדרה זו, ב-2008.

ב-2012 ראה אור לראשונה "רומן וינאי", רומן של פוגל שהתגלה ב-2009 בעיזבונו בארכיון "גנזים".

בתחילת שנות ה-30 ניסה פוגל למצוא מו"ל שיפרסם את "חיי נישואים" בגרמנית, אך נכשל בכך. החל משלהי שנות ה-80 תורגמה הסיפורת שלו, ובעיקר "חיי נישואים" לשפות אחדות (גרמנית, איטלקית, צרפתית ועוד). ספר שיריו "לפני השער האפל" תורגם לאנגלית עוד בשנת 1976.

תרגום

דוד פוגל תרגם מגרמנית לעברית את הכופר מסואנה, מאת גרהרט האופטמן, הספר יצא לאור בהוצאת שטיבל, ורשה, 1923.

הנצחה

בשנת 2018 הופק סרט תיעודי על חייו, "איבד פוגל את פוגל", שקיבל ציון לשבח בפסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה ואחר כך שודר בכאן 11.

לקריאה נוספת

• מתן חרמוני. 'דוד פוגל'. בתוך: תולדות הספרות העברית החדשה, כרך ג׳ / בעריכת מתן חרמוני, עדיה מנדלסון-מעוז, מי-טל נדלר (רעננה: למדא, ספרי האוניברסיטה הפתוחה, תשפ״ב 2022), עמ׳ 113–141 <כולל: תולדות חייו, פוגל המשורר, הפרוזה של פוגל: רומן וינאי, חיי נישואים, נוכח הים>
• דן מירון, שני תאריכים: על דוד פוגל וגבריאל פרייל, סימן קריאה, 1 בינואר 1991.
• אהרון קומם, האופל והפלא - עיונים ביצירתו של דוד פוגל, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה/זמורה ביתן, 2001
• יצחק בקון, דוד פוגל: המשורר כאמן "נסתר", הוצאת כרמל, 2006
• דן מירון, "מתי נחדל 'לגלות' את פוגל?", בספרו הספרייה הָעִוֶרֶת: פרוזה מעורבת, 1980–2005, הוצאת ידיעות אחרונות, 2005.
• שלומית זערור-מאסה, "גוף מול נפש: בידול בין גוף לנפש בנובלה 'נוכח הים' של דוד פוגל", עיתון 77 243, 2000
• אהרן קומם, "תגלית: ספר השירים השני של דוד פוגל; 'לעבר הדממה' - כתב יד מעזבון המחבר באוסף 'גנזים'", ידיעות אחרונות, אוגוסט 1980
• נורית גוברין, 'מאופק אל אופק: ג. שופמן - חייו ויצירתו', כרך ב', הפרק: "במצור ובמצוק", הוצאת יחדיו ואוניברסיטת תל אביב, תשמ"ג / 1983, עמ' 328 - 358.
• גרשון שקד, "דוד פוגל, סופר של חולין - עיון ב'חיי נישואים'", הארץ, תשרי תשל"ד
• חמוטל בר יוסף, "חיי נישואים ולידה בווינה", ידיעות אחרונות, מאי 1987
• גלילה מור, "ייחודים לשוניים ב'חיי נישואים' לדוד פוגל", הקונגרס העולמי למדעי היהדות, 1990
• אפרים ריבלין, "דוד פוגל, חיי נישואים: המקורות הווינאיים ודרכי עיבודם", ברית עברית עולמית, כנס 12, 1998
• אהרן קומם, "עשר שנים לפני השואה: החיזוי של פוגל ברומן חיי נישואים ובשירתו", אל בארות אברהם א', 2000
• הדי שיט, "'תלוש' במרחב אימפרסיוניסטי-אקספרסיוניסטי - על 'חיי נישואים' לדוד פוגל", דפים למחקר בספרות 15, 2006, עמ' 169–199. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
• לילי שמיר, "המציאות שאחרי המציאות: על שני שירים של דוד פוגל", עיתון 77 297, 2005
• יאיר מזור, "עיונים באחת מתופעות השיר 'המתגוון'", "הדינמיקה החושפת" (מקרא בשירים "אל תירא ילדי" ו"גדולים כברכות" לדוד פוגל, ראש 4, 1979
• אהרון קומם, "דוד פוגל: מפתח השירים, א"ב", כולל כתבי-היד של השירים, מועד חיבורם, מועד פרסומם, מקום כינוסם, שינויי נוסח וחילופי גרסאות, עיתון 77, 38, 1983
• ד"ר אברהם הגורני-גרין, לנושא השואה בשירתנו, עיון בשירי: אורי צבי גרינברג, נתן אלתרמן, אברהם שלונסקי, דוד פוגל, אבא קובנר, דוד רוקח, איתמר יעוז-קסט, אבנר טריינין, יעקב בסר, רבקה מרים, הוצאת עקד, 1970.
• דן לאור (עורך), אהבה עד כלות: דוד פוגל ועדנה נדלר-פוגל, הוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר ואוניברסיטת בן-גוריון, 2019
• שי כחלני, שחור מקצה לקצה: קריאה ביצירות הפרוזה של דוד פוגל. הוצאת פרדס, 2022.
• דן לאור, "דוד פוגל ו'חיי נישואים': תרגיל בחמש אצבעות", בתוך: עופר גרוסקופף ושי לביא (עורכים), משפט, תרבות וספר: ספר נילי כהן, ההוצאה לאור ע"ש חיים רובין, אוניברסיטת תל אביב, 2017
• דן לאור, בקרון חתום: פרשת חייו, נדודיו ומותו של המשורר דוד פוגל, הוצאת עם עובד/ספריית אופקים, 2023

קישורים חיצוניים

• הצצה לארכיון של דוד פוגל, באתר מכון גנזים של אגודת הסופרים
• מידע על דוד פוגל בקטלוג הספרייה הלאומית
• דוד פוגל, באתר שירונט
• דוד פוגל, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• דוד פוגל, דף שער בספרייה הלאומית
• דוד פוגל, בלקסיקון הספרות העברית החדשה

יצירתו

• כתבי דוד פוגל בפרויקט בן-יהודה
• פאריס, דבר, 26 בנובמבר 1926
• שיר, דבר, 10 ביוני 1927
• שירים מאת פוגל באתר הספריה החדשה
• מילים לשירים של דוד פוגל, באתר "שירונט"

על אודותיו

• דוד פוגל, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• דוד פוגל, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
• ספרי דוד פוגל באתר הספריה החדשה
• רשימת הפרסומים של דוד פוגל, בקטלוג הספרייה הלאומית
• חיים נגיד, אגדת הסופר הנידח, מעריב, 13 באפריל 1987
• חיים נגיד, אדרת המשורר וכובע הפרופסור, מעריב, 12 ביוני 1987
• משה דור, ועוד על פוגל וברש, מעריב, 13 בדצמבר 1985
• משה הכהן, הדרן עלך אשר ברש, מעריב, 3 באוקטובר 1986
• מנחם פרי, דוד פוגל: תגובת שרשרת, באתר הספריה החדשה, 15 ביוני 2011; באתר מנחם פרי
• נועה לימונה, הצופן הפוגלי, באתר הארץ, 19 בינואר 2012
• דוד פוגל: ציוני דרך, באתר הספריה החדשה
• רבקה איילון, ‏שני נוודים יהודים: המשוררים שהקדימו את זמנם וכמעט נשכחו, בעיתון מקור ראשון, 21 במרץ 2018
• איה אליה, דוד פוגל חי רק בכתיבה שלו, באתר בית אבי חי, 23 באוקטובר 2018.
• צור ארליך, דוד פוגל – בקרון החתום/ שחור מקצה לקצה, השילוח 35.
• איילת עפרים, דוד פוגל - איבד פוגל את פוגל, בערוץ כאן 11, נובמבר 2018
• איילת עפרים, שיחות על דוד פוגל | ג'וליה פרמנטו, פוגל - סופר או משורר? | עודד מנדה לוי, למה אני אוהב את פוגל | אגי משעול, איך הכרתי את דוד פוגל | לילך נתנאל, הסיפור הגדול של הכתיבה | אוקטובר 2018
• עופר אדרת, מכתבים אבודים שופכים אור על סיפור האהבה המייסר של דוד פוגל ואשתו, באתר הארץ, 13 בנובמבר 2019
• The writings of a wandering poet, פודקאסט באתר EHRI, 28 בנובמבר, 2024.

על יצירתו

• אברהם ברוידס, חיי נישואים - רומן - ספר א, דבר, 29 בנובמבר 1929
• יצחק יציב, חיי נישואים, דבר, 4 באפריל 1930
• גבריאל מוקד, "חיי נישואים" של דוד פוגל, דבר, 16 בפברואר 1962
• ישראל זמורה, לשירתו של דוד פוגל, דבר, 17 ביוני 1966
• נתן זך, "לילה כבר שוכן שחור ---", דבר, 11 בדצמבר 1959, המשך
• שלמה גרודזנסקי, שני פייטנים עבריים שזכו לחסד של אמת ישראלי, דבר, 13 במאי 1966, המשך
• נורית גוברין, עוד שיר נעלם של דוד פוגל, מעריב, 11 באפריל 1986
• טל ניב, דוד פוגל, "בבית המרפא", סיבולת לב-ריאה, באתר הארץ, 22 באוקטובר 2008
• רונית מטלון, לעולם בעקבות השמש, על "בית המרפא" של פוגל, באתר ynet, 22 ביוני 2009
• גילית חומסקי, חום ואהבה - על ספרו של דוד פוגל, "בבית המרפא", באתר "שחרזדה"
• הערות ראשונות לפרסום הרומן הגנוז של דוד פוגל, באתר הספריה החדשה, 13 במרץ 2012
• יותם שווימר, "רומן וינאי": דוד פוגל נוגע ללב, באתר ynet, 8 באפריל 2012
• דוד רוזנטל‏, "רומן וינאי" של דוד פוגל הוא מסמך חשוב אך לא פשוט, באתר וואלה, 22 באפריל 2012
• שירה סתיו, "רומן וינאי" של דוד פוגל: אוצר של אמן עברי אמיתי, באתר הארץ, 7 במאי 2012
• עיתון 77 | מתי שמואלוף עוד חוזר הפוגל שזנחת לשווא, גיליון 3653, 2013, עמוד 25 [1]
• דרור בורשטיין, אוטופיה מינית שהוגשמה: על "רומן וינאי" של דוד פוגל, רשימה להרצאה בבית ביאליק, 19 באפריל 2012
• יוסף אורן, רומן וינאי / דוד פוגל - פרשת הספר חלק א, בתר e-mago,‏ 22 ביולי 2012
• יצחק לאור, ידע שירה, אפרופו פוגל, באתר הארץ, 10 באוגוסט 2012
• אריק גלסנר, מן הארכיון: על "רומן וינאי" של דוד פוגל, באתר "מבקר חופשי", 30 בינואר 2014.
• תמר סתר, ‏עלילותיו של התלוש המופרע בווינה: קריסתו של דמות התלוש ברומן הגנוז של דוד פוגל, ישראלים ‏8, 2017, עמ' 79–105
• שי כחלני, שחור מקצה לקצה: קריאה ביצירות הפרוזה של דוד פוגל. הוצאת פרדס, 2022.
• זיוה שמיר, על שירת דויד פוגל - לרגל מאה שנה לספרו "לפני השער האפל" (1923), באתר מב"ע (מחקרים בספרות עברית), 14 ביוני 2023
• אהוד בן עזר, ""חיי נישואים" לדוד פוגל" בפרויקט בן-יהודה