מערת הגיא
מערת הגיא (בערבית: مغارة الجعي, מע'ארת אל-ג'עי) היא מערה גדולה מסלע גיר הממוקמת בצוק בצפון מדבר יהודה, ביהודה ושומרון.
מערת הגיא שימשה כמערת מפלט למורדים יהודים בשלב המאוחר של מרד בר כוכבא, בסביבות שנת 135 לספירה.[1][2] אוסף של 16 מטבעות התגלה בתוך המערה, ונראה שרובם הופקדו לקראת סוף המרד. בין אלה היו ארבעה מטבעות בר כוכבא ושני מטבעות איליה קפיטולינה עם אדריאנוס וסבינה.[1][3] תגלית זו תמכה בציר הזמן ההיסטורי של קסיוס דיו על פני זה של אוזביוס, והייתה בבחינת אישוש לכך שהרומאים הקימו את המושבה איליה קפיטולינה על חורבות ירושלים לפני המרד, ולא לאחר מכן.[2] בנוסף, היא תמכה בהשערה שהטבעת מטבעות במושבה החדשה החלה לפני סוף המרד.[1][2]
שם המערה
עריכהלפי אדוארד הנרי פאלמר, שם המערה בערבית, מע'ארת אל-ג'עי, פירושו "מערת הג'עי", כאשר גע'י הוא שם פרטי.[4]
גאוגרפיה
עריכההיסטוריה מחקרית
עריכההמחקר על המערה החל ביוני 1881 בסקר שנערך על ידי צוות סקר ארץ ישראל המערבית. סקר נוסף בוצע על ידי אורי דינור באמצע שנות ה-80, אם כי לא התגלו בו ממצאים מהתקופה הרומית.[1]
בפברואר 1997, הביזה הארכאולוגית הובילה לחקירה נוספת, שהובילה לגילוי של שברי חרס ושברי כלי זכוכית המתוארכים לתקופת מרד בר כוכבא. בינואר 1998, בסקר יסודי של חנן אשל ובועז זיסו תוך שימוש בגלאי מתכות נמצאו שישה עשר מטבעות.[1]
זהות המערה עם סלע רימון
עריכהבשנות ה-80, ויליאם בירץ'[7] והארדוויק רונסלי הציעו את מערת הגיא כמיקום הפוטנציאלי של סלע רימון, אתר במדבר המוזכר בספר שופטים בו חיפשו 600 בני בנימין מקלט במשך ארבעה חודשים לאחר קרב פילגש בגבעה. פטריק ארנולד החיה את הזיהוי הזה בשנות ה-90, ותיאר את מערת הגיא כ"סלע מפוצל שנראה כמו רימון".[8][9]
עם זאת, כריס מקיני דוחה את הזיהוי הזה, וקובע שאין מספיק ראיות ארכאולוגיות או טופונימיות הקושרות את מערת הגיא לסלע רימון.[10] מקינלי מציע במקום זאת לזהות את סלע רימון עם המערות של ואדי אל-רומננה.[10]
מטבעות בר כוכבא
עריכהממצאים
עריכהבסך הכל נחשפו בתוך המערה 16 מטבעות, יחד עם שברים כמו שפת כד וקנקן אחסון שנמצאו בחלק העמוק ביותר של המערה, מה שמצביע על פעולות ביזה ארכאולוגיות. נמצאו שני מטבעות איליה קפיטולינה, האחד מתאר את הקמת העיר עם אדריאנוס חורש את גבולותיה, בעוד שבשני מופיעה סבינה, אשתו של אדריאנוס. בנוסף, נמצאו מגוון מטבעות המשתרעים על שלטונם של קיסרים רומיים שונים, כמו מטבע נבטי (אנ') מהשנים 18–25 לספירה, דינר מתקופת קלאודיוס בשנת 54 לספירה ודינרים מטיטוס, טראיאנוס ואדריאנוס, בין היתר.[1]
ניתוח
עריכהמאמינים שפליטים יהודים הביאו את המטבעות הללו למערה, אולי לקראת סוף המרד. לפני גילוי זה נמצאו רק שני מטבעות בר כוכבא מצפון לירושלים.[5][1]
נוכחותם של מטבעות בר כוכבא ומטבעות איליה קפיטולינה באוסף יחיד סותרת את תיאורו של אוזביוס, מה שמרמז כי איליה קפיטולינה הוקמה לפני המרד. במקום זאת, הוא תומך בתיאורו של קסיוס דיו, מה שמצביע על כך שייסודה של העיר קדמה למרד ואולי שיחקה תפקיד בתחילתו.[2]
אשל וזיסו טוענים שתגליות מערת הגיא מצביעות על טביעת מטבעות באליה קפיטולינה לפני 135 לספירה. בעוד שנראה שהעיר נוסדה בשנת 130 לספירה, ייתכן שעיכובים מבצעיים דחו את פעילות ההטבעה עד למרד בר כוכבא. לפי שני החוקרים, המעבר של המורדים בנוסחאות המטבעות, מ'שנה ראשונה לחופש ישראל' ל'למען חופש ירושלים', מגיב ככל הנראה להכנסת מטבעות פגאניים מאליה קפיטולינה.[1]
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 Zissu, Boaz; Eshel, Hanan (1 בינואר 2016), "Religious Aspects of the Bar Kokhba Revolt: The Founding of Aelia Capitolina on the Ruins of Jerusalem", The Religious Aspects of War in the Ancient Near East, Greece, and Rome (באנגלית), Brill: 389–393, ISBN 978-90-04-32476-3, אורכב מ-המקור ב-15 במרץ 2023, נבדק ב-2 במאי 2024
{{citation}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 4 אשל, חנן; Eshel, Hanan (2007). ""Bethar was captured and the city was plowed": Jerusalem, Aelia Capitolina and the Bar Kokhba Revolt / "חרבה ביתר ונחרשה העיר": ירושלים, אליה קפיטולינה ומרד בר כוכבא". Eretz-Israel: Archaeological, Historical and Geographical Studies / ארץ-ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה. כח: 22. ISSN 0071-108X. JSTOR 23630879. ארכיון מ-2024-05-03. נבדק ב-2024-05-03.
- ^ Eshel, H. (2003). Documents of the First Jewish Revolt from the Judean desert. In The First Jewish Revolt (pp. 171-177). Routledge.
- ^ Palmer, 1881, p. 323
- ^ 1 2 Hofman, Miriam Ben Zeev (2019). "Eusebius and Hadrian's Founding of Aelia Capitolina in Jerusalem". Electrum. 26: 120. doi:10.4467/20800909el.19.007.11210. ISSN 1897-3426.
- ^ Eshel, H., & Zissu, B. (1999). An Archaeological Survey in El-Jai Cave in Nahal Michmash (Wadi Suweinit). In Y. Eshel (Ed.), Judea and Samaria Research Studies 8 (Vol. 8, pp. 81-96). R&D center, Ariel University.
- ^ Birch, W. F. (1882). "The Rock Rimmon". Palestine Exploration Quarterly (באנגלית). 14 (1): 50–55. doi:10.1179/peq.1882.14.1.50. ISSN 0031-0328.
That the refuge of the six hundred Benjamites was the great cavern called Mugharet el Jai, among the cliffs of the passage of Michmash, seems to me to be conclusively proved by the following chain of circumstantial evidence ...
- ^ Arnold, P.M. (1990), Gibeah: The Search for a Biblical City, Sheffeld. p. 162
- ^ Arnold, P.M. (1992), Rimmon, in: Freedman, D.N. (editor), The Anchor Bible Dictionary, vol. 5, New York, pp. 773–774
- ^ 1 2 McKinny, C. (2015). Dividing the Spoil: A Discussion of the Identifications of Beth-Aven, Emek-Keziz and Zemaraim in the Territory of Benjamin. the Highland’s Depth, 5, p. 16