מערות המפלט במדבר יהודה

מערות המפלט במדבר יהודה הן מערות טבעיות אשר אליהן נמלטו פליטים יהודים בעקבות דיכוי מרידות, ובעיקר בגלל דיכוי מרד בר כוכבא. מערות המפלט, בניגוד למערכות המסתור, הן מערות טבעיות הממוקמות במצוקים של נחלי מדבר יהודה. נכון להיום, התגלו למעלה משלושים מערות פליטים מתקופת סוף מרד בר כוכבא, חלקן ממוקמות במצוקים התלולים לאורך נחלי מדבר יהודה. מחקרים חדשים מלמדים כי תפוצתן של מערות המפלט נרחבת בהרבה ממה שהיה ידוע בשנות החמישים והשישים בעקבות הסקרים והחפירות שנעשו באותה עת בגזרת ים המלח. בעשרים וחמש השנה האחרונות נתגלו שרידים משלהי מרד בר-כוכבא הן במערות באזור יריחו, הן בחלקו המערבי העליון של מדבר יהודה, בקרבת יישובי ספר המדבר, והן במערב יהודה, באזור חברון, בית שמש ומודיעין. במערות הבר-כוכבאיות התגלו ממצאים שונים בני הזמן הנדון ובהם כלי חרס, כלי זכוכית, כלי אבן, אריגים, כלי נשק, מטבעות כסף וברונזה, וכן תעודות כתובות על גבי פפירוס.

מערות מורבעת במדבר יהודה

נחל חבר במדבר יהודה - למערות שבמצוקים נמלטו תושבי עין גדי

תפוצת מערות המפלט

בשנת 1998 פרסמו חנן אשל ודוד עמית, ספר שסיכם את תופעת מערות המפלט המוכרות עד אותה עת, ובו נדונו 27 מערות אליהן ברחו פליטים יהודים בקיץ של שנת 135 לספירה. הסקר המחודש של מערות במדבר יהודה החל בשנת 2001 הניב גילוי מערות מפלט בלתי מוכרות, ובהן ממצא משמעותי מתקופת המרד. שלושה מכלולים של מערות מפלט התגלו בין ואדי מורבעאת לעין גדי: מערות הרומח, מערת הדינר ומערות התאנים; שתי מערות מפלט נמצאו בתחום נווה המדבר של עין גדי: מערת הר-ישי ומערת צבר. וכן שלושה מכלולים של מערות מפלט בר-כוכבאיות בנחל ערוגות. במערב יהודה, התגלתה כנראה מערת מפלט באזור תרקומיא ליד חברון, שמתוארכת על ידי דוד עמית ועמוס פרומקין למרד בר כוכבא. וכן מערות מפלט באזור בית שמש, הידועה שבהן היא מערת התאומים, ומערות נוספות ליד הכפר עבוד במערב השומרון.

מקורות היסטוריים

לאחר נפילת ביתר וסיום המלחמה בסתיו 135, נמלטו פליטים יהודים – בעיקר מפקדי צבא, פקידים ובני משפחותיהם – למערות טבעיות מחוץ לכפרים ביהודה. הירונימוס (מת בשנת 420) מספר כי:

תושבי יהודה היו נתונים בחרדה כה גדולה עד כי הם, יחד עם נשותיהם, ילדיהם, הזהב והכסף שלהם, בהם נתנו מבטחם, נותרו במנהרות תת-קרקעיות ומערות עמוקות

בעניין זה מספר התלמוד הבבלי כדלקמן:

לא יצא האיש בסנדל המסומר (בשבת) ... סנדל המסומר, מאי טעמא? (מה טעמו של האיסור) אמר שמואל: שלפי (שלהי) הגזירה (המרד) היו, והיו נחבאין במערה ואמרו: 'הנכנס ייכנס והיוצא אל יצא!'. נהפך סנדלו של אחד מהן (בכניסה/ביציאה מהמערה) כסבורין הם אחד מהן יצא וראוהו אויבים (רומאים), ועכשיו באין עליהן (על הנחבאים). דחקו זה בזה והרגו זה את זה יותר ממה שהרגו בהם אויבים ...

מקור ציורי ודרמטי זה מעיד על גודש המתיחות שאחז בנמלטים, שמא ייחשפו על ידי הרומאים. ייאושם של אלה מקבל אולי תהודה באגדה באיכה רבה, שתרגום מעובד שלה מובא כאן: "יהודים אלה אשר היו מתחבאים [במערות] אכלו את בשרם של אחיהם המתים. מדי יום הסתכן אחד מהם והביא את הגופות אליהם, אותן אכלו. יום אחד אמרו, "ייצא אחד מאיתנו, ואם ימצא משהו – שיביאו ויהיה עלינו לאוכלו". כאשר יצא החוצה, מצא את גופתו של אביו המת, אותה קבר וסימן את הנקודה. הוא חזר ודיווח כי לא מצא דבר. מכיוון שכך, נשלח אדם שני לנסות ולמצוא אוכל. הוא חפר החוצה את הגופה שהוחבאה על ידי הראשון, והביאה אל המחנה. כאשר גילה כי אכל מגופתו של אביו בכה הבן: "אוי לו לאותו האיש, שאכל מבשר אביו".

תעודות בר כוכבא

איגרת "משמעון בן כוסבה לישע בן גלגלה", שמקורה במערות מורבעת, אליהן נמלטו ישוע המפקד ואנשיו.

תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

מגילות ים המלח נמצאו ב-11 מערות מוסתרות בסמוך לשרידי היישוב קומראן בשנים 8–1947. בעקבות הממצאים סביבות קומראן, הרחיבו הארכאולוגים את חיפושיהם באזור מדבר יהודה. ביצועו של מפעל סקר המערות בדרום מדבר יהודה בשנים 1960 ו-1961. את הסקר ביצעו ארבע משלחות בראשותם של פרופ' נחמן אביגד, פרופ' יוחנן אהרוני, פסח בר-אדון ופרופ' יגאל ידין. במהלכם התגלו ממצאים, תעודות וקטעי מגילות לרוב. במערות מורבעת התגלו מגילות שונות, בהן התגלו לראשונה מגילות הנושאות במפורש את שמו של "שמעון בן כוסבה". משלחות ארכאולוגיות ישראליות שהחלו לחקור את האזור בעקבות המשלחות הזרות, חפרו את המערה בנחל צאלים, שם נמצאו קטעי פפירוסים וקלף תפילין עתיק. בנחל משמר התגלה על ידם מטמון כלי נחושת מן התקופה הכלקוליתית. בנחל חבר נתגלו במערת האימה ממצאים ושלדים מתקופת מרד בר כוכבא, ובמערת האגרות נחשף הארכיון של בבתא בת שמעון, ויחד עמם תעודות של בר כוכבא וממצאים נוספים. ב-1986 וב-1993 נמצאו מספר תעודות במערות בכתף יריחו. שתי תעודות יוניות כתובות על גבי פפירוס נמצאו במערת מפלט ליד עין גדי. כן נמצאו ארבעה קטעים קטנים שנותרו ממגילה שהכילה את ספר ויקרא.

מערות המפלט

מערת המפלט טור צפא

מערת התאומים בשפלת יהודה, בה נמצא המטמון הגדול ביותר עד כה של מטבעות בר כוכבא

מערות מורבעת

ערך מורחב – מערות מורבעת

מערות מורבעת (בערבית "מערות הריבועים") הן שלוש מערות קרסטיות בעלות פתחים מרובעים, השוכנות ברום מצוקי נחל דרגה בצפון מדבר יהודה. בראשית שנות ה-50 נתגלו בהן ממצאים מתקופות שונות, ובעיקר מימי מרד בר כוכבא.

מערת האיגרות

ערך מורחב – מערת האיגרות

מערת האיגרות היא מערה במצוקו הצפוני של נחל חבר שבמדבר יהודה, שבה התגלו בשנת 1960 בידי יגאל ידין ממצאים חשובים מימי מרד בר כוכבא, ובהם שלדי משפחות מורדים, בגדים, כלים יקרים, ארכיונים אישיים של המורדים, וכן קובץ של אגרות בעברית ובארמית שכתב בר כוכבא לפרנסי עין גדי מטעמו - יהונתן בן בעיה ומסבלה בן שמעון.

מערת האימה

ערך מורחב – מערת האימה

מערת האימה היא מערה במצוקו הדרומי של נחל חבר, במערה נתגלו ממצאים מעטים, הואיל והיא נסרקה בידי הבדואים טרם הגעתה של משלחתו של יוחנן אהרוני למקום בשנת 1960. הכינוי "מערת האימה" ניתן לה לאחר שנתגלו בה שלדיהם של 40 גברים, נשים וילדים.

בהמשך נמצאו במערה גם מספר קרעי איגרות וכתבים, מספר מטבעות בר כוכבא, וכן עותק יווני של ספר תרי עשר. לצד השלדים שבמערה נמצאו גם שלושה חרסים עם שמותיהם של שלושה מהנפטרים במקום.

בראש המצוק שמעל למערה נתגלו חורבותיו של מחנה רומאי, דומה לזה שנמצא מעל מערת האיגרות בצד השני של הנחל. מחנה זה שימש למצור הרומאי על המסתתרים היהודים במערת האימה, שסופם שגוועו בה ברעב ובצמא.

לפי הסברה שהעלה פרופ' ידין, חלק מהאיגרות והשטרות מימי מרד בר כוכבא, אשר נמכרו בהמשך בידי הבדואים ומקורם לא היה ידוע, נחשפו במערה זו.

מערת טור-צפא

ערך מורחב – נחל תלם

מערת טור-צפא היא מערה טבעית, הגדולה ביותר מבין המערות במורדות המערביים של ההר בישראל. המערה נחקרה על ידי דוד עמית מרשות העתיקות ועמוס פרומקין מהאוניברסיטה העברית בירושלים. המערה שימשה כמערת מפלט בימי מרד בר כוכבא. במערה נמצאו למעלה מעשרים וחמישה מטבעות בערכים שונים, מזמן מרד בר-כוכבא (132–135): 20 מטבעות ברונזה ועליהם עץ תמר, מטבע אחד שעליו ציור כד ושישה דינרי כסף.

מערת התאומים

ערך מורחב – מערת התאומים

מערת התאומים היא מערה בשיפולי הרי יהודה, לא הרחק מן העיירה בית-שמש, אשר שימשה מערת מפלט של מורדים ממרד בר-כוכבא, שנסו אליה מאחד מן היישובים הסמוכים למערה. במערה נמצא מטמון המכיל 83 מטבעות כסף שנטבעו מחדש על ידי המינהל של בר-כוכבא וכן שני מטמונים נוספים – אחד בן עשר מטבעות רומיות והשני – 24 מטבעות זהב, כסף וברונזה. עוד נמצאו שני כלי-נשק שאחד מהם הוא רומח מייצור עצמי של המורדים. שני כלי-הנשק הוסתרו אך נראה כי אופן הסתרתם איפשר שימוש מיידי בהם בעת הצורך. השימוש במערת התאומים כמערת מפלט מלמד כי ניצול מערות טבעיות כמערות מפלט בימי המרד לא היה נחלת מדבר יהודה בלבד, אלא התקיים גם בהרי יהודה – מוקד מרד בר-כוכבא.

מערת הסלע

ערך מורחב – מערת הסלע

בדרום הר חברון ממזרח לתל זיף ולארסטובוליה ומצפון לכרמל, ישנה מערה באחד היובלים של נחל חבר המכונה "מערת סלע". מערת סלע היא מערה טבעית שנוצרה בתהליך בלייה המכונה - קרסט. אותם נמלטים הגיעו ככל הנראה מאזורים סמוכים בהר חברון, אולי מזיף אשר הייתה בתקופה זו בירת המחוז. מערת הסלע קיבלה את שמה בעקבות מטבע "סלע" שנמצא במערה.

מערת הגיא (אל ג'י)

ערך מורחב – מערת הגיא

מערת מפלט במצוק הדרומי של נחל מכמש. המערה שמשה כמערת מפלט לנמלטים מתקופות שונות. בשנת 1997 מצא הפרופסור חנן אשל במערה שלושה מטבעות מתקופת מרד בר כוכבא, אלו מוכיחים את שימושה כמערת מפלט גם בתקופה זו.

מערות נוספות

מערות נוספות הן: מערת נחל מכמש, מערת אל מיסיה, מערת הבריכה בנחל דוד, מערות נחל צאלים, מערת הרומח, מערת נחל ערוגות, מערות נחל קדרון, מערת הר ישי,, מערות נחל דוד, מערות נחל מכוך, מערת עבוד.

ראו גם

• מרד בר כוכבא
• בבתא
• מערכות המסתור של בר כוכבא

לקריאה נוספת

• חנן אשל ודוד עמית (עורכים), מערות המפלט מתקופת מרד בר-כוכבא, ארץ - מחקרים ופרסומים בגאוגרפיה, מפעל לקידום ידע ארץ-ישראל, אוניברסיטת תל אביב, החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, תשנ"ט, 1998 (241 עמ').
• חנן אשל ורועי פורת, "קטעים ממגילה מקראית מתקופת מרד בר-כוכבא, שנמצאו בנחל ערוגות", מחקרי יהודה ושומרון טו, 2006, עמ' 101–106
• חנן אשל ורועי פורת, "מערות מדבר יהודה במרד הראשון (מרד החורבן)", בהר ובשפלה ובערבה, 2008 (תשסט), עמ' 323–350
• חנן אשל ורועי פורת (עורכים), מערות המפלט מתקופת מרד בר-כוכבא - קובץ שני, החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, 2009:
  • רועי פורת, חנן אשל ועמוס פרומקין, "מערת חג המולד בנחל קדרון תחתון (ואדי א-נר)", עמ' 31–52
  • רועי פורת, חנן אשל, אורי דוידוביץ ועמוס פרומקין, "מערות המטבע שמדרום לנחל קדרון"(הקישור אינו פעיל), עמ' 53–67
  • רועי פורת, חנן אשל ועמוס פרומקין, "מערת הדינר – נקודת תצפית של לוחמי מרד בר-כוכבא על חוף ים-המלח", עמ' 71–79
  • רועי פורת, חנן אשל ועמוס פרומקין, "מערות הרומח – מערות מפלט מתקופת מרד בר-כוכבא מצפון לעין-גדי", עמ' 83–107
  • רועי פורת, חנן אשל ועמוס פרומקין, "השרידים הארכאולוגיים מתקופת מרד בר-כוכבא ממערת הסלוודורה", עמ' 137–143
  • רועי פורת, חנן אשל, אורי דוידוביץ ועמוס פרומקין, "השרידים הארכאולוגיים ממערות התאנים"(הקישור אינו פעיל), עמ' 153–165
  • רועי פורת, חנן אשל ועמוס פרומקין, "הממצאים ממערות צבר", עמ' 173–190
  • רועי פורת, חנן אשל ועמוס פרומקין, "מטמון מטבעות הכסף ממערת צבר", עמ' 191–194
  • רועי פורת, חנן אשל ועמוס פרומקין, "ממצאים מתקופת מרד בר-כוכבא ממערת הר-ישי", עמ' 197–214
  • רועי פורת, חנן אשל ועמוס פרומקין, "מערות מפלט מתקופת מרד בר-כוכבא במצוקי נחל ערוגות", עמ' 267–291
• דוד עמית, "חידושים בחקר מרד בר כוכבא", מחקרי יהודה ושומרון ב, 1992, עמ' 215–227, (באתר דעת)
• רועי פורת, ""מערות הרומח" - מכלול מערות מפלט בר-כוכבאיות בין ואדי מורבעאת לעין-גדי", מחקרי יהודה ושומרון יא (תשסב), 2002, עמ' 91–102
• דוד עמית, "מערת טור-צפא: מערת מפלט (?) מימי מרד בר-כוכבא במערב הר חברון", מחקרי יהודה ושומרון יב (תשסג), 2003, עמ' 157–161
• רועי פורת, "ממצאים מתקופת מרד בר-כוכבא משני מכלולי מערות בין ואדי מורבעאת לעין-גדי", מחקרי יהודה ושומרון יב (תשסג), 2003, עמ' 163–174
• רועי פורת, "ממצאים מתקופת מרד בר-כוכבא מארבע מערות בין ואדי מורבעאת לעין-גדי", מחקרי יהודה ושומרון יג (תשסד), 2004, עמ' 79–116
• רועי פורת, "מערות מפלט מתקופת מרד בר-כוכבא במצוקי נחל ערוגות", מחקרי יהודה ושומרון טו (תשסו), 2006, עמ' 107–132
• רועי פורת, "שרידים מימי המרידות ברומאים ממערות באזור נחל קדרון תחתון", מחקרי יהודה ושומרון טז (תשסז), 2007, עמ' 231–264
• רועי פורת, חנן אשל (פורסם לאחר מותו), אורי דוידוביץ, סורין ליסקר, אלי רז ועמוס פרומקין, "מערות המפלט מתקופת מרד בר כוכבא במרחב שבין עין גדי לחורבת קומראן לאור המחקר המחודש במדבר יהודה", מחקרי ים המלח והערבה 2, 2010, עמ' 1–20
• רועי פורת, "מערות המפלט מימי מרד בר כוכבא במדבר יהודה: גילויים חדשים", אריאל 186, 2009, עמ' 6–28
• גיא שטיבל, "שרידי כלי נשק מימי מרד בר-כוכבא ממערות מפלט בנחל דוד ובנחל ערוגות", מחקרי יהודה ושומרון טו (תשסו), 2009, עמ' 137–139
• גיא שטיבל, "כלי נשק מימי מרד בר-כוכבא מארבע מערות במדבר יהודה", מחקרי יהודה ושומרון יג (תשסד), 2004, עמ' 117–134

• Porat, Roi; Eshel, Hanan; Frumkin, Amos, Finds from the Bar Kokhba Revolt from Two Caves at En Gedi, PEQ, Volume 139, Number 1, March 2007, pp. 35-53(19)
• Y. Aharoni, The Caves of Nahal Hever, Atiqot 3,1961, pp. 148–162.
• Y. Aharoni, Expedition B, Israel Exploration Journal 11, pp. 11–24.
• Y. Aharoni, Expedition B — The Cave of Horror', Israel Exploration Journal 12, 1962, pp. 169–183.

תעודות מדבר יהודה

• עדה ירדני, אוסף תעודות ארמיות, עבריות ונבטיות ממדבר יהודה וחומר קרוב, ירושלים, 2000.
• עדה ירדני, תעודות 'נחל צאלים', באר שבע, 1995.

• P. Benoit, J. T. Milik and R. de Vaux, DJD II - Les grottes de Murabba'at, Oxford, 1961.
• H. M. Cotton and A. Yardeni, DJD XXVII - Aramaic, Hebrew, and Greek Documentary Texts from Nahal Hever and Other Sites, with an Appendix Containing Alleged Qumran Texts (The Seiyâl Collection II), Oxford, 1997
• J. Charlesworth et al, DJD XXXVIII - Miscellaneous Texts from the Judaean Desert, Oxford, Clarendon, 2000
• N. Lewis, Y. Yadin and J.C. Greenfield (eds.). The Documents from the Bar Kokhba Period in the Cave of Letters (Judean Desert Studies 2). Jerusalem: Israel Exploration Society / Hebrew University of Jerusalem / Shrine of the Book, 1989.
• Y. Yadin, J.C. Greenfield, a. Yardeni & B.A. Levine, The Documents from the Bar Kokhba Period in the Cave of Letters, Hebrew, Aramaic and Nabatean-Aramaic Papyri (Judean Desert Series 3) Jerusalem: Israel Exploration Society / Institute of Archaeology, Hebrew University / Shrine of the Book, 2002

קישורים חיצוניים

• חגי משגב, ‏בתי-הדין היהודיים לאור תעודות מדבר יהודה, קתדרה 82, דצמבר 1996, עמ' 24-17
• ניר חסון, חרבות מתקופת מרד בר כוכבא התגלו במערה במדבר יהודה, באתר הארץ, 6 בספטמבר 2023