מערת רבי שמעון בר יוחאי
מערת רבי שמעון בר יוחאי היא מערה המתוארת בספרות חז"ל כמקום מחבואם של רבי שמעון בר יוחאי ובנו רבי אלעזר במשך 13 שנה מפני הרומאים, בסמיכות לעיר לוד (על פי הזוהר). לפי מסורת עממית מהמאה ה-16 המערה מזוהה ב"בוקיעה" שבגליל (כיום: פקיעין). יש המזהים את המערה עם מערת "אל חביס" בבקעת הנזירים הסמוכה ללוד.
  | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| מיקום | בוקיעה / בקעת הנזירים |
| תאריך גילוי |
המאה ה-16 (בוקיעה) המאה ה-19/המאה ה-20 (בקעת הנזירים) |
רקע
עריכהרבי שמעון (המכונה גם בראשי תיבות, רשב"י) נמנה עם החוגים שהתנגדו בצורה עזה לשלטון הרומאים בארץ ישראל. הוא היה בין המטיפים כנגד השלמה עם השלטון הזר לאחר מרד בר כוכבא, בשל גזירות אדריאנוס ורציחתו של רבי עקיבא (שהיה גם רבו של בר כוכבא בעת המרד).
על פי המסופר בתלמוד הבבלי, בשעה שישבו יחד רבי יהודה, רבי יוסי, רבי שמעון בר יוחאי, ויהודה בן גרים, דנו במעשי הרומאים ובפיתוח הארץ על ידיהם, ואז:
פתח ר' יהודה ואמר כמה נאים מעשיהן של אומה זו תקנו שווקים תקנו גשרים תקנו מרחצאות, ר' יוסי שתק. נענה רשב"י ואמר כל מה שתיקנו לא תיקנו אלא לצורך עצמם - תיקנו שווקים להושיב בהן זונות, מרחצאות לעדן בהן עצמן, גשרים ליטול מהן מכס.
— מסכת שבת ל"ג ע"ב
יהודה בן גרים, שנכח במעמד, סיפר על דבריו וכך הם נודעו למלכות. בעקבות זאת נדון ר' שמעון למיתה על ידי השלטון הרומאי, ונאלץ לרדת למחתרת.
השהות במערה
עריכהעל פי המסורת היהודית, רשב"י ובנו אלעזר התחבאו 13 שנים במערה. כל אותן שנים היו שניהם לומדים תורה, כאשר כל גופם מכוסה חול עד צווארם, ורק בזמן התפילה יצאו מהחול והתלבשו.
לאחר 12 שנה, הגיע אליהו הנביא למערה והודיע לרשב"י כי קיסר רומא מת ובטלו גזרותיו. אז, יצאו רשב"י ואלעזר בנו ממקום מחבואם. אז פגשו באדם שחרש את שדהו ושרפו אותו על "שהניח חיי עולם ועסק בחיי שעה". כתוצאה מכך יצאה בת קול שדרשה מהם לחזור למערה 12 חודשים נוספים. לאחריהם יצאה בת קול נוספת שהתירה להם לצאת מן המערה, ורק אז יצאו ממנה.
מעשה ההסתתרות במערה נזכר בתלמוד בבלי[1] ובתלמוד הירושלמי[2] וכן במדרשים: פסיקתא דרב כהנא[3] בראשית רבה[4], קהלת רבה[5], אסתר רבה[6] ומדרש תהילים[7].
מקור
עריכהבפסיקתא דרב כהנא (מדרש קדום המתוארך לתקופת האמוראים), נכתב ששהו "בחדא מערת' דבקע", זאת על פי כתב יד אוקספורד. אמנם, על פי כתב יד כרמולי, המונח 'בקע' הוא תיאור בקיעת המערה ולא כינוי לשמה: "במערתא ואתבקע ונפיק להון חרובין למיכל", כתב יד זה מקובל על פי רוב החוקרים ככתב יד אמין יותר, גם בהקשר ספציפי זה. במדרש קהלת רבה (מדרש המתוארך לתקופת הגאונים), הגרסה היא: "במערתא דפקע".
ב"ספר הזוהר" (המתוארך ברובו למאה ה-13) מובא שרבי שמעון ובנו ברחו למערה באזור לוד.
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, אֲזַל לֵיהּ וַעֲרַק לְמַדְבְּרָא דְלוּד, וְאִתְגְּנֵיז בְּחַד מְעַרְתָּא, הוּא וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵיהּ
— זוהר חדש, פרשת כי תבוא, מדרש הנעלם
אמנם באזור לוד לא נמצא אזור מדברי, אך לכאורה הכוונה לאזור שומם באזור לוד (ראו בהמשך את הזיהוי בבקעת הנזירים).
המערה בבוקיעה (פקיעין)
עריכה
אמנם, אין מקור ברור בספרות חז"ל לכך שהמערה הייתה בבוקיעה, אך החל מהמאה ה-16 המערה מזוהה עם מערה ביישוב הנקראת בפי הדרוזים והנוצרים "מערת בני יעקב". הסיבה לזיהוי המערה בבוקיעה, היא ככל הנראה היות שעל פי גרסה אחת במדרש המערה הייתה ב"בקע". ישנם המזהים את בוקיעה עם העיירה "בקע" אותה מזכיר יוסף בן מתתיהו כגבולו המערבי של היישוב היהודי בגליל העליון בתקופת בית שני. וכן יש המזהים אותו עם תקוע הגלילית, בו התקיים בית מדרשו של רשב"י, שם לימד תורה למספר תלמידים, ביניהם רבי יהודה הנשיא.
התיעוד הראשון למערה בפקיעין הוא משנת 1522, מאת רבי משה באסולה שביקר במערה כ-1300 שנה אחרי יציאת רבי שמעון ורבי אלעזר מהמערה וכותב: "וכל קהל לבוקיע, הוא כפר שיש בו המערה שנטמן בה רשב"י ובנו י"ג שנה כנזכר פרק במה מדליקין, ועדיין המעיין שם, אפס האילן של חרובים איננו".
הכפר מכונה בשם "פקיעין" רק החל מהמאה ה-18, בה ביקר רבי חיים בן עטר ביוני, 1741.
המערה אינה מערת קבורה ולא חלק ממערכת מסתור תת-קרקעית, אלא מערה קארסטית טבעית קטנה, שנוצרה מהמסת אבן הגיר על ידי מי-גשם.[8] על פי ממצאים ארכאולוגים הכוללים אבנים מעוטרות בדגמים יהודיים, התקיים באזור יישוב יהודי בתקופת המשנה והתלמוד.
כיום רוב המערה חסומה עקב מפולות וניתן להיכנס רק לתחילתה. רבים נוהגים לפקוד את המערה בהילולת הרשב"י ל"ג בעומר, ללמוד בה זוהר ולהדליק נרות. יהודים וערבים כאחד נוהגים להניח נרות, מטבעות ופכי שמן, בפתח המערה.[9]
עץ החרוב
עריכהישנם שמזהים את העץ הנטוע בפתח המערה עם עץ החרוב העתיק מסיפורו של רבי שמעון בר יוחאי. הרב חיים בן דוב הורוויץ כתב על כך: ”וכתוב במדרש תלפיות כתב החכם ר’ יעקב פראגו, ששמע מר’ יונתן גאלאנטי, ששמע מפי קדוש מדבר, איש מפי איש עד רשב”י, שאילן החרובין בכל ערב שבת היה נהפך לתמרים ע”ש 'צדיק כתמר יפרח'”. הורביץ מוסיף ש"החרוב הוא קניין העדה היהודית, אך הוא קדוש גם בעיני תושבי הכפר הנוצרים והדרוזים".[10]
יצחק בן-צבי מתייחס במחקריו על ההתיישבות היהודית בפקיעין ל"עץ החרוב הנמצא בפתח מערתו של רבי שמעון בר יוחאי" כהוכחה לקיום יישוב יהודי במקום זה מאות בשנים.[דרוש מקור] הקשר בינו לעץ החרוב העתיק אף הביא לכך שהעץ נבחר להופיע על צדו האחורי של שטר 100 ש"ח, בו מופיע דיוקן הנשיא.[11] יש שפקפק בזיהוי זה.[12]
המערה בבקעת הנזירים
עריכה
החוקר זאב וילנאי (המאה ה-20) הציע לזהות את מערת "אל חביס" בבקעת הנזירים (מערה מהתקופה הרומית בארץ ישראל), עם "מערתא דבקע" - המערה שהסתתרו רבי שמעון ובנו, וכן עם המערה שהסתתר בה נחום איש גמזו[13]. הזיהוי נעשה על פי קרבת המערה ללוד העתיקה, בטענה כי בכל סביבתה של לוד, אין כל מערה והקרובה אליה ביותר היא המערה בבקעת הנזירים[14]. כמו כן וילנאי הציע אפשרות כי הבריכה העתיקה שנמצאת למרגלות המערה הנקראת "ביר-א-שאמי" מזכיר את אותה אגדה וייתכן כי פרושה 'באר שמעון'[15][16].
על פי מחקר שפרסם ישראל שפירא, נטען כי המהר"י דיסקין (בנו של המהרי"ל דיסקין, סוף המאה ה-19) זיהה את מערת "אל חביס" בבקעת הנזירים עם מערת הרשב"י[17]. כמו כן פרסם שפירא מסמך שמצא בארכיון המכון לחקר הציונות הדתית באוניברסיטת בר-אילן, מה-2 ביולי 1954 (כ"א תמוז תשי"ד), בו כותב מנכ"ל משרד הדתות דאז, ד"ר שמואל זנוויל כהנא לשר הדתות חיים משה שפירא ולסגנו זרח ורהפטיג על נושא "סקירה לבעיית המקומות הקדושים". כהנא בחר "מספר מצומצם" של אתרים "לטיפול ראשוני", מתוך רשימה של כ-500 מקומות קדושים שהציג הנשיא יצחק בן צבי, ביניהם: "תיקון המערה בדרך מלוד למודיעין הנזכרת בזוהר, התקציב המשוער 5000 לירות"[18]. בפברואר 2023, פנה שפירא להרב הראשי לישראל דוד לאו, והאחרון פרסם כי "ראוי היה הדבר שבדברי ההסבר המובאים בכניסה ל"מערת הנזירים" יזכירו גם את העובדה... שישנה דעה שבמקום זה הסתתר רשב"י"[19].
בל"ג בעומר 2024, בעקבות מלחמת חרבות ברזל ואיסור הכניסה למתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון, ערוץ הידברות ערך יום שידורים ממערת הנזירים, כולל הדלקה מרכזית עם הרב יצחק בצרי, הופעות חיות ופאנל אורחים לאורך כל היום[20][21].
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ל"ג, עמוד ב'.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת שביעית, פרק ט', הלכה א'.
- ^ פסיקתא דרב כהנא, יא, טז
- ^ בראשית רבה, עט, ו': "רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵיהּ הֲווֹ טְמִירִין בִּמְעָרְתָא י"ג שָׁנָה בְּיוֹמֵי דִּשְׁמָדָא, וְהָיוּ אוֹכְלִין חֲרוּבִין שֶׁל גָּרוֹדָא עַד שֶׁהֶעֱלָה גּוּפָן חֲלוּדָה. לְסוֹף שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה שְׁנִין נְפַק יְתֵיב עַל תְּרַע מְעָרְתָא, חֲמָא חַד צַיָּד קָאֵים וְצָיֵד צִיפֳּרִין, וְכַד הֲוָה שָׁמַע רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרַת קָלָא אָמְרָה מִן שְׁמַיָא דִּימוֹס דִּימוֹס, פַּסְגָּא. וְכַד הֲוָה שָׁמַע בְּרַת קָלָא אֲמָרַת סְפֶקוּלָא, הֲוַת מִתָּצְדָה וְנִלְכָּדָה. אָמַר, צִפּוֹר מִבַּלְעֲדֵי שְׁמַיָא לָא מִתָּצְדָא עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה נֶפֶשׁ דְּבַר נָשׁ, נְפַק וְאַשְׁכַּח מִלַּיָא מְשַׁדְּכָן, וְנִתְבַּטְּלָה הַגְּזֵרָה"
- ^ קהלת רבה, פרשה י', ח'
- ^ אסתר רבה, ג', ז'
- ^ מדרש תהילים, מזמור יז, יא
- ^ ספר "מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל", חלק א', ערך פקיעין
- ^ המערה, אתר פקיעין
- ^ "חבת ירושלים" ה'תר"ד (1844)
- ^ אמנון גופר, הגליל: טיול בעקבות נשיא ושטר של מאה שקל, באתר ynet, 21 בדצמבר 2009
- ^ הרב יחיאל יהודה משה דנציגר מאלכסנדר, קובץ 'ישמח ישראל' ט"ז (אייר תשע"ז) עמוד ע. "המעיין יראה שזהו דבר ברור כשמש שהאילן הנמצא שם אינו של הרשב"י, אלא זו דברי הבאי דמיון והשערה בלבד... צירפו את הדברים בדמיון רחב, ואמרו שזהו העץ החרובים של רשב"י"
- ^ "ובהיותו קרוב לעיר (גמזו) ראה המון חיילים אשר קיבלו פקודה לתופסו. וימהר להסתתר במערה אחת שהייתה שם. אז ציווה ה' לעכביש אחד לארוג את קוריו, כמעין מסך, על פתח המערה. ויהי בקרוב החיילים אל המערה ההיא ויראו את מסך קורי העכביש - וישובו משם, באומרם: לא ייתכן לחשוב כי נכנס הנה, כי אז היה המסך הזה קרוע..." (מסעו של ר' יצחק חילו לארץ ישראל. זאב וילנאי, אנציקלופדיה לידיעת-הארץ "אריאל")
- ^ וילנאי, ז', תשכ"ד, מודיעין, הוצאת קק"ל תשכ"ד, עמודים 16-17.
- ^ ישראל שפירא, "מערת רשב"י" - נחשפת, באתר כיכר השבת
- ^ שמואל זילכה, מערת בר יוחאי- בגמזו, באתר מושב גמזו
- ^ ישראל שפירא, "מערת רשב"י" - נחשפת, באתר כיכר השבת
- ^ היוזמה העתיקה לשיפוץ "מערת הנזירים" - שנגנזה באתר כיכר השבת
- ^ הרב הראשי הגר"ד לאו: ראוי להזכיר שאולי רשב"י הסתתר ב'מערת הנזירים' באתר כיכר השבת
- ^ משדר לילה - ל"ג בעומר בערוץ הידברות באתר יוטיוב
- ^ משדר לילה - ל"ג בעומר בערוץ הידברות באתר יוטיוב