גאוגרפיה עירונית ותכנון ערים ואזורים – מונחים

דף זה הוא מונחון בנושא גאוגרפיה עירונית ותכנון ערים ואזורים. רשימת המונחים ערוכה בסדר אלפביתי ומקשרת חלק מן המונחים לערכים מורחבים אודות הנושא הנדון.

תוכן עניינים: א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת

א

אגד ערים – גוש של מספר ערים אשר צמחו והתחברו זו אל זו ומהוות שטח עירוני אחד גדול ורציף.
אזור תעשייה – הוא אזור, לרוב ביישובים עירוניים ולעיתים גם ביישובים קטנים, המיועד למפעלי תעשייה, בתי מלאכה, מוסכים וכדומה, ועסקים המשרתים מפעלים אלה, כגון מסעדות.
אחוזי בנייה – אחוז המבטא את שטח הקומות הכולל בבניין ביחס לשטח הקרקע שעליה הוא עומד. אחוזי הבנייה של בית פרטי במגרש יכולים להיות עשרות אחוזים בודדים ואילו אחוזי הבנייה של גורד שחקים עשויים להיות מאות ועד אלפי אחוזים.
ארקדה – מעבר המקורה ברצף של קשתות או קמרונות הנתמכים על ידי עמודים. ראו גם קולונדה.

ב

בלוק עירוני – ראו מבנן.
ביטול כבישים עירוניים – הסבה של כבישים עירוניים או כבישים מהירים בתחום עירוני כלשהו לצרכים אחרים עבור הולכי רגל.
ביטול מרחב פרטי – הסבה של שטח בבעלות פרטית עבור המרחב הציבורי.
בליה עירונית – תהליך שבו רקמות אורבניות עוברות פחת, ומתנוונות לאורך זמן רציף כלשהו.
בנייה טורית – צורת בינוי בה כל מבנה לאורך רחוב נבנה על כל רוחב המגרש וצמוד לשני המבנים הסמוכים אליו. בנייה טורית היא סוג בנייה נפוץ מאוד במקומות רבים בעולם, והיא יוצרת לרוב קו בניין ברור מאוד ובניינים בעלי חזית אחת קדמית וחזית אחת אחורית.
בנייה רוויה – צורת בינוי הממצה את שטח הקרקע באופן מרבי וממקסמת את אחוזי הבנייה, ומכאן – קרקע רוויה. לפי חוק המקרקעין: בנייני מגורים משותפים בני שתי קומות ומעלה שבהם 4 יחידות דיור לפחות ויחידה אחת לפחות בקומה.

ג

גאוגרפיה אסטרטגית הוא ענף של גאוגרפיה אנושית המתעסק אל בקרה או אל גישה לאזורים מרחביים המשפיעים על ביטחונם ושגשוגם של מדינות ועל אזורים מרחביים הנוגעים לשינוי גאוגרפי-אסטרטגי לגבי אופי הצרכים או הפיתוח האנושיים.
גאוגרפיה ישובית הוא ענף של גאוגרפיה אנושית החוקר את צורת היישוב האנושית. באופן מסורתי היא שייכת לתת-תחום של "גאוגרפיה תרבותית" ומחולקת לגאוגרפיה של יישובים עירוניים (ערים ועיירות) וישובים כפריים.
גאוגרפיה תחבורתית הוא ענף של גאוגרפיה אנושית החוקר את התנועה ואת הקשרים בין אנשים, סחורות ומידע על פני כדור הארץ ומשמש גם בעיקר בתחום של תכנון ערים ואזורים.
גוש -

1. בהקשר של חלוקת מקרקעין, קבוצה של כמה חלקות רישום.

2. גוש התיישבות – קבוצה, לאו דווקא פורמלית, של מספר יישובים באזור גאוגרפי מסוים (כגון גוש דן, גוש עציון וכו').

גטו – בהקשר ההיסטורי-יהודי, כינוי לצורת ההתיישבות היהודית בגולה ברבעים מסוגרים בתוך עצמם מבחינה תרבותית מהאוכלוסייה הלא-יהודית. מקור המונח בגטו ונציה ומאז הפך השם להיות רווח לכל רובעי היהודים באירופה. בהשאלה, משתמשים במונח זה לתיאור שכונות סגורות, צפופות מאוד ומוכות עוני בערים שונות בעולם גם ללא קשר לעם היהודי.
גן – שטח פרטי פתוח או שטח ציבורי פתוח (במקרה של גן ציבורי) שעוצב לשמש כמקום טבעי עם צמחייה רבה או שנותר כזה לאחר שצמחה סביבו העיר.
ג'נטריפיקציה – תהליך עירוני-חברתי מתוכנן או בלתי מתוכנן של חדירת אוכלוסייה מהמעמד הבינוני והגבוה לשכונות חלשות במרכזי ערים תוך שינוי מתמשך של אופי השכונה. פעמים רבות מלווה בתהליך של התחדשות פני הרחובות, שיפוץ בתים ותחלופה של העסקים באזור.

ד

דרך – ציר המוביל ממקום אחד לאחר. ראו גם כביש.
דרך דואר – מונח שהיה קיים בתקופת המאה ה-19 המתאר מסלול דרך בין יישובים או ערים שנועד עבור כרכרות דואר.
דקומנוס – רחוב ישר בערים הרומיות המתוכננות שעבר ממזרח למערב וניצב לקארדו. זה הראשי נקרא דקומנוס מקסימוס אך לרוב נקרא בקיצור רק דקומנוס.
דגם שתי וערב – דגם ערים בצורת רשת. נקרא גם דגם ישר-זווית
דגם מעגלי – דגם ערים לפי האדריכל בורג'ס. נקרא גם דגם קונצנטרי.
דגם מגזרי – דגם ערים לפי האדריכל הויט.
דגם רב־קוטבי – דגם ערים לפי האדריכלים האריס ואולמן.
דגם אורכי – סוג של עיר או מרכז עסקים ראשי המתפתח ליד כבישים ראשיים וכבישים מהירים בצורה אורכית. בדרך כלל דגם זה נעשה לבסוף סוג של רחובות שתי וערב.
דגם לא סדיר – הוא הסדר של שטח עירוני המאפיין את שלב "המעבר מן הכפר אל העיר" בעיקר במדינות עולם שלישי. דגם עירוני זה נובע מחוסר תכנון או מבנייה לא חוקית וללא סדר מסוים. דגם עירוני זה מתאים מאוד לערים עתיקות, בעיקר באפריקה, דרום אמריקה או אסיה וכמה מקומות מעטים באירופה.
דרך (שם רחוב) – היא "שם רחוב" המתאר או מנציח דרך היסטורית כלשהי או הבא לתאר את מוצא הרחוב בו הוא מתחיל או מסתיים. לעיתים מדובר על רחוב שהיה בעל צפיפות נמוכה שהייתה בו נסיעה רציפה ללא צמתים או עצירות כלשהן וברבות השנים נעשה בעל אופי עירוני יותר ונוספו לו עצירות כלשהן. לעיתים השם בא לתאר גם דרך או רחוב שהפך ברבות השנים אל "כביש מהיר".
דרך היסטורית – מסלול של דרך, קטע דרך או רשת דרכים המיועדים לפיתוח ושימור.
דרך חקלאית-עירונית – דרך משותפת אל רשות עירונית כלשהי עם ישוב חקלאי, לעיתים דרך ברשות עירונית בעלת אופי חקלאי.

ה

הולך רגל – אדם שתנועתו בעיר היא ברגל, לעומת תנועה בכלי תחבורה.
החייאת אזורים נטושים – השמשה, שיקום ושחזור של אזורים עירוניים או אזוריים נטושים.
היסטוריה עירונית ואזורית – הוא תחום המחקר, הלימוד, והעיון הבוחן את ההיסטוריה של ההתיישבות האנושית ואת אופיים ההיסטורי של ערים, עיירות, כפרים, ורחובות ואת תהליך העיור.
הליכתיות (Walkability) – מידת נוחות ובטיחות ההליכה בעיר או בשכונה, עבור הולכי רגל.
הסבה עירונית ואזורית – שינוי אזור או מתחם מסוים לטובת שימושי קרקע אחרים.
הסבת דרכים – שינוי צורה של רחוב או דרך עירונית, אזורית או ארצית כלשהי.
הפרדה מפלסית – גישה תכנונית השואפת להפריד בין הולכי הרגל וכלי הרכב במפלסים שונים ועל ידי גשרים ומנהרות.
הפרדת שימושים (אִיזוּר) (Zoning או: Single-Use Zoning) – גישה בתכנון עירוני הגורסת הפרדת פונקציות מסוגים שונים לאזורים אחרים והגדרת כל שטח וייעודו.
התחדשות עירונית – תהליך שעוברת רקמה עירונית בו מבנים ישנים מוחלפים בחדשים או משופצים ומורחבים.
המקום השלישי - מרחב ציבורי או פרטי בו אנשים נוהגים להתאסף, לקיים אינטראקציה זה עם זה, ובו יש בפועל חיי קהילה.

ו

ועדות התכנון והבנייה – גופים סטטוטוריים בישראל האחראים לנושא התכנון העירוני ברמות השונות.
- ועדה מחוזית לתכנון ובנייה – הוועדה הקובעת את ייעודי הקרקע בכל עיר ברמה הכללית ביותר.
- ועדה מקומית לתכנון ובנייה – ועדה ברמה העירונית או אזורית (במקרה של אוסף יישובים קטנים, נקראת "ועדה מקומית מרחבית") המאשרת את תוכניות בניין העיר השונות.

ז

זכויות בנייה – הזכויות המוגדרות על פי חוק, בצורה של תוכנית בניין עיר המווה מסמך סטטוטורי, לבנייה במגרש מוגדר מסוים. זכויות הבנייה כוללות את כל ההגדרות מבחינת שטח הבנייה, יעוד הבנייה, גובה הבנייה, קווי הבניין וכו'.

ח

חוות בודדים (או התיישבות בודדים) היא צורת התיישבות במדינת ישראל. בניגוד ליישוב מקובל, חוות בודדים מופעלת ומנוהלת על ידי איש בודד, משפחה אחת או מספר מועט של מתיישבים, המתפרשים על שטח גדול.
חוק התכנון והבנייה – החוק המגדיר את גופי התכנון במדינה וסמכויותיהם ואת תקנות התכנון והבנייה.
חזית מסחרית – בניין מגורים או משרדים אשר בחזיתו הראשית הפונה לרחוב מצויה קומת מסחר בקומת הקרקע המשרתת את הולכי הרגל.
חלקה – יחידת הרישום הקטנה ביותר בעיר. בכל גוש נמצאות מספר חלקות.
חניון – מגרש או בניין המתוכנן לאפשר לכלי רכב לעמוד בו.
חנה וסע – חניון שייעודו המרכזי הוא לאפשר ליוממים לעבור מכלי תחבורה פרטי לתחבורה ציבורית.
חדר (אדריכלות נוף) – חדר הוא פינה בגינה או פארק עירוני הסגורה במפלי מים או גבעות ומוקדשת לתיעוד או הנצחה של אישיות מסוימת או אירוע היסטורי.^[^{דרוש מקור]}
חקר עירוני – הוא מבחינת תחביב של קבוצות או של אדם יחיד של חקר מבנים מעשה ידי אדם

ט

טיילת – דרך המיועדת להולכי רגל ורוכבי אופניים שלאורכה נעים לצורך ספורט, בילוי והנאה ולאו דווקא כדי להגיע ממקום למקום. בטיילת מושקע לרוב פיתוח שטח המותאם לאופייה ולמיקומה. טיילות מוקמות לצד דרכים עם נוף מיוחד, כחוף ים, פארקים וכדומה.

י

יוממות – תופעה חברתית המתקיימת כאשר אנשים המתגוררים ביישוב מסוים נוסעים מדי יום למקום עבודתם הנמצא ביישוב אחר.
ישוב עונתי – צורת ישוב בימי קדם בה היו עובדי חקלאות עוזבים את ביתם אל מקום מגורים אחר עבור צורכי פרנסה

כ

כביש – ציר תחבורה המיועד לכלי רכב.
- כביש בין-עירוני או דרך בין-עירונית – ציר תחבורה המיועד לכלי רכב המקשר בין ערים ויישובים שונים שאינם נושקים זה לזה. נסיעה בדרך בין-עירונית מוגבלת למהירות גבוהה יותר מאשר בעיר אך נמוכה מזו שבכביש מהיר.
- כביש מהיר או אוטוסטראדה – ציר תחבורה המיועד לכלי רכב ומאפשר נסיעה מהירה יותר. כביש מהיר מתאפיין בעיקולים מתונים יותר, נתיבים רחבים יותר ומרווחים גדולים יותר בין צמתים ומחלפים.
- כביש עירוני או דרך עירונית- ציר תחבורה המיועד לכלי רכב המוגבל למהירות נסיעה איטית. מהירות הנסיעה האיטית נועדה להגן על הולכי הרגל שעלולים להידרס וכן נובעת מאופי הנסיעה בדרכים צרות ובמרווחים קצרים בין צומת לצומת.
כיכר – חלל עירוני ציבורי אליו מגיעים לרוב מספר רחובות המשמש את הציבור לצרכים שונים ומשתנים.
כיכר לאומית – כיכר ראשית וחשובה הנמצאת בעיר בירה המרכזת את הטקסים הלאומיים, תהלוכות חשובות, מצעדים צבאיים, או טקסים לאומיים בהשתתפות ראשי המדינה. כיכר לאומית מכילה לעיתים קרובות גם אנדרטאות, עמודי תאורה מעוצבים, תרני דגלים, ומזרקות להדגיש את כבוד העם והמדינה.
כלכלה עירונית – המערכת הכלכלית של עיר או של אזור עירוני הכוללת את היבטי התעסוקה, היוממות, המסחר ויעילות התחבורה הקשורים זה בזה ומשפיעים בסופו של דבר על איכות החיים ועל הרכבה הדמוגרפי של אוכלוסיית העיר.
כפר – דפוס התיישבות המאופיין בהיותו באזור חקלאי או באזור ספר. בדרך כלל יישוב זה קטן מעיירה או עיר. תושבי הכפר לרוב עובדים בו ובסביבתו. ייתכן יישוב קטן באזור כפרי אשר מתפקד כפרבר ולא ככפר שכן תושביו מסתמכים על העיר הגדולה הקרובה לצורך פרנסה ושירותים שונים.

ל

לימודים עירוניים ואזוריים זהו תחום לימודי ומחקרי המבוסס על חקר ההתפתחות העירונית של ערים או של היישוביים החקלאיים.

מ

מבוא (רחוב) – רחוב המשמש בתור כניסה עבור ישוב, שכונה או מבנה מסוים. לעיתים רחוב זה נקרא אף באותו השם: "מבוא"
מבוי (באנגלית: "Dead end", בצרפתית: "cul-de-sac". פירוש: רחוב ללא מוצא) הוא סמטה או רחוב קטן הסגור משלוש רוחותיו, כלומר רחוב ללא מוצא המשמש אך ורק את דייריו. צורת רחוב זו הייתה נפוצה בעבר, וקיימת בהיקפים קטנים גם בבנייה חדשה.
מבנן – שטח בנוי הנמצא בין כמה רחובות אשר במרכזו לא קיימים כבישים (למעט חנייה) ובו בנויים מספר מבנים.
מבנה מעבר – מבנה ציבורי המשמש גם בתור נקודת מעבר בין רחובות או מרחבים ציבוריים.
מבנה אזורי – סדר של שימושי קרקע באזורים כפריים, חקלאיים או אזוריים.
מבנה עירוני – סדר של שימושי קרקע באזורים עירוניים. מבנה עירוני יכול להתייחס גם למבנה המרחבי העירוני, למערכת התחבורה, וגם דגמי ערים שעניינם הוא הסדר של המרחב הציבורי והפרטי בערים ומידת הנגישות בהם. דגמי ערים חשובים כיום הם: "דגם שתי וערב", "דגם מעגלי", "דגם מגזרי", "דגם רב־קוטבי".
מגה-עיר – עיר-ענק, בדרך כלל מטרופולין, שמספר תושביה עולה על עשרה מיליון (10,000,000).
מגלופוליס – אגד ערים גדול במיוחד, הכולל לרוב יותר ממטרופולין אחת, אשר יחד יוצר רצף עירוני אחד עצום בממדיו.
מדעי האזור – הוא תחום של מדעי החברה העוסק בגישות אנליטיות לבעיות בעלי אופי עירוני, כפרי, או אזורי. מדעי האזור כוללים נושאים הקשורים לגאוגרפיה, תחבורה, הגירה, תכנון ערים ואזורים, אקולוגיה, ניהול משאבים, סטטיסטיקה, וכל נושא אחר הקשור במחקר לניתוח המרחב של האדם.
מדרכה – מסלול ברחוב המיועד להולכי רגל ומבדיל בינם לבין כלי הרכב הנוסעים בכביש.
מדרכה עילית – דרך עילית בדמות גשר או מבנה גשר המשמשת מעבר הולכי רגל בין בניין לבניין ללא הצורך לעבור במפלס הקרקע.
מדרחוב – רחוב אליו חסומה הגישה של כלי רכב (למעט רכב חירום ולעיתים רכבת קלה) וכל שטחו משמש את הולכי הרגל.
מונורייל – סוג של רכבת עירונית הנעה על גבי קורה בודדת הנשענת על עמודים תומכים.
מורפולוגיה עירונית ואזורית – הוא המחקר של צורת ההתיישבות האנושית ותהליך היווצרותם והשתנותם.
מושב – כינוי לצורת התיישבות כפרית ישראלית אשר כלכלתה מבוססת בעיקרה על חקלאות.
מחלף – מערכת של גשרים בהצטלבות בין שני כבישים (או יותר) אשר מאפשרת לכלי רכב לפנות מכביש אחד לאחר ללא הצורך ברמזור.
מטרופולין – "עיר אם", עיר גדולה ומרכזית אשר ערים קטנות יותר ויישובים קרובים נסמכים עליה בפונקציות רבות ובתעסוקה.
מיתון תנועה – גישה ואמצעי תכנוני הכולל מגוון שיטות שמטרתן האטה מכוונת של תנועת כלי רכב במטרה לתת עדיפות להולכי הרגל ולמזער את כמות תאונות הדרכים. שיטות למיתון תנועה כוללות בין השאר פסי האטה, מעגלי תנועה, כבישים צרים, שימוש מינימלי בפניות חופשיות ימינה בצמתים, ריבוי מעברי חציה מרומזרים ועוד.
מעבר חצייה – מעבר בטיחותי המיועד להולכי הרגל לחציית כביש.
מעגל (שם רחוב) – הוא "שם רחוב או כיכר" המצוי בעיקר במדינות אנגלו-סקסיות בצורת עיגול שיש בתוכו "מעגל תנועה".
מעגל תנועה – בלשון העממית "כיכר", מעין צומת עגול הנועד לוויסות תנועה במפגש נתיבים מצטלבים.
מפרק עירוני (node) – נקודה מרכזית בעיר המנקזת אליה מספר צירים מרכזיים ומהווה מחבר בשלד העירוני המסייע להתמצאות בעיר וקריאתה. לרוב, מפרקים עירוניים הם כיכרות ובהם נקודות ציון עירוניות ופונקציות ציבוריות ו/או מסחריות משמעותיות.
מפת נולי – צורת מיפוי המסייעת באבחון צפיפות עירונית ויחס בין שטח פרטי וציבורי בעיר.
מרכז אזרחי – מרכז עירוני הנועד בעיקרו עבור מבני תרבות ומבני ציבור.
מרכז מסחרי – אזור בו מרוכזות חנויות ופונקציות מסחריות רבות אשר נהנות מתפקוד סינרגטי של המסחר.
מרכז עסקים נושאי – אזור עסקים בעיר המתמקד בתחום מקצועי מסוים.
מרכז עסקים ראשי (מע"ר) – אזור בעיר בו מרוכזות חברות רבות ומתנהלת עיקר הפעילות העסקית של העיר או המטרופולין.
מרכז עסקים ראשי משני (מע"ר משנה) – בערים גדולות או מטרופולין יתפתחו גם מרכז עסקים ראשי משני לצידו של מרכז העסקים הראשי.
מרפסת עירונית – נקודת תצפית עירונית הממוקמת בדרך כלל בערים הרריות.
מרקם עירוני (Urban fabric) – אופי הבינוי והתכנון העירוני ברקמה עירונית בתוך השלד העירוני. מרקם עירוני הוא למעשה הטקסטורה הנוצרת בשטח העירוני מבנייה בעלת מאפיינים דומים על בסיס מערכת רחובות סדורה ומבננים.
משוואר – הוא סוג של כיכר עירונית או "רחבה ציבורית" הנמצא בדרך כלל נמצא בתוך ארמון או בתור כיכר ציבורית בפתח ארמון מלכותי שהוקם בתקופת הח'ליפות, במגרב (צפון-מערב אפריקה) או באזור אנדלוסיה (דרום חצי האי האיברי, כיום ספרד ופורטוגל).
משק עזר – הוא משק קטן המיועד ליחידת דיור אחת ולעיבוד חקלאי מצומצם, הכולל בדרך כלל גן-ירק, לול לעופות ועצי פרי. במושבים יש משקי עזר ששימשו בעלי מקצועות חופשיים שעבדו כשכירים במושב וגרו בו, כגון רופא, אחות, איש-תחזוקה ועוד, ואפשרו לעובד להגדיל את ההכנסה מעבודתו כשכיר בשעות הפנאי על ידי גידול ירקות פירות או בעלי חיים. השטח של משק העזר הוא בדרך כלל בין 2 ל-5 דונם וכולל את יחידת המגורים. משק עזר הוא יחידה הדומה לנחלה במושב, אך לרוב קטנה ממנה: השטח מיועד ליחידת דיור אחת ולעיבוד חקלאי.

נ

נגישות בנייה היא נגישות בניינים, מעברים להולכי רגל וכבישים עבור אנשים עם מגוון רחב ככל האפשר של לקויות. ראו:
נחלה – קרקע חקלאית ביישוב הכוללת בתוכה מגורים ומשק חקלאי, אשר ניתנה או הוחכרה למתיישב לטובת עבודה חקלאית, על פי חוק.
ניהול שימושי קרקע – תהליך שבו הוחלט על פי מתכנן או צוות תכנון תהליך קבלת ההחלטות לגבי הקמת אזור חדש או הסבה של אזור קיים.
ניצול חלל עירוני ואזורי – תהליך הסדרה של שטח לא מנוצל בתחום עירוני או אזורי
נפה – משתנה בהגדרה בין מדינה למדינה. גוף שלטון מקומי האחראי על אזור מסוים הכולל בתוכו מספר יישובים או ערים. נמצא לרוב בין רמת העירייה לרמת המחוז.
נפח עירוני וכפרי – השטח בו נמדד האורך, הרוחב, גובה מבנים, ולעיתים גם הטופוגרפיה במרחב העירוני או הכפרי.
נקודת ציון לאומית – נקודת ציון בעלת חשיבות לאומית עקב שיוך היסטורי כלשהו או עקב שיוך לשימור בעל ערך הקשור אל הטבע. לעיתים נקודה זו מופיעה גם באזור עירוני כלשהו.
נקודת ציון עירונית – מבנה או מונומנט לעיתים בולט במיוחד המזוהה עם העיר. נקודות ציון הן בדרך כלל בניינים מיוחדים או כאלה המשמשים גם בתור: "מקום מפגש" או "מקום מעבר" כלשהו בין רחובות או גם "בניינים גבוהים במיוחד", או אפילו: "נקודות נוף אות תצפית כלשהי", מזרקות, פסלים, עמודי הנצחה, "שלט" המציין מרחק בין נקודה זו לבין מקומות אחרים, שכולם בעלי משמעות. נקודות הציון מקלות על ההתמצאות בעיר ומשמעותיות ביצירת היררכיה עירונית וזהות מקומית. "אבן דרך אפס" במקום בו היא מתחילה גם נחשבת בתור נקודת ציון שכזו.
נתיב תחבורה ציבורית – נתיב תנועה בכביש המיוחד, לפחות בשעות העומס, לתחבורה ציבורית בלבד.

ס

סגרגציה גאוגרפית – הפרדה גאוגרפית בין אוכלוסיות או סוגי שטח. הפרדה זו נובעת בדרך כלל מהעדפות אישיות, אך לעיתים גם כתוצאה ממדיניות ממשלתית או של ארגונים ומוסדות רשמיים.
סדר כפרי – תהליך הסידור בו מצוי המבנה של היישוב החקלאי.
סדר עירוני – תהליך הסידור בו מצוי המבנה של היישוב העירוני.
סדר תכנוני – תהליכי סידור עבור אזורים נרחבים הכוללים לעיתים גם יישובים עירוניים ואזוריים יחדיו.
סמטה – היא מעבר צר בין בניינים, המצוי בעיקר באזורים עירוניים, ומשמש הולכי רגל (אף כי יש מקרים של סמטאות שמשמשות נסיעת כלי רכב). מקור המילה בארמית: סמטא.

ע

עורף כלכלי או : הינטרלנד – הוא מונח המשמש בגאוגרפיה ובכלכלה לתיאור תחום ההשפעה ויחסי הגומלין של "מרכז כלכלי" – בעיקר עיר או נמל – עם השטח הגאוגרפי שסביבו, המוגדר כפריפריה.
עיבוי עירוני (urban infill) – תהליך של התחדשות עירונית שבה ממשיכות להיבנות רקמות עירוניות גם במצב של רוויון, להבדיל מצמיחה של עיר על שטחים פתוחים בשוליה. תהליך עיבוי עירוני בא לידי ביטוי בבנייה צפופה יותר וגבוהה יותר בתוך המרקמים העירוניים הקיימים. יחידות דיור מורחבות על חשבון גגות או שטחים פתוחים, שטחים לא מנוצלים נבנים אף הם, וצפיפות האוכלוסייה עולה.
עיירת פיתוח – בישראל, יישוב שהוקם ביוזמת המדינה על מנת להאיץ את התפתחותו של אזור ספר המרוחק מירושלים וגוש דן.
עיור – תהליך של מעבר אוכלוסייה מאזורים כפריים לערים והתפתחות מואצת שלהן.
עיצוב עירוני – התוויית המראה של הנוף העירוני המתוכנן על ידי הגדרת קווים מנחים, הבאים לידי ביטוי בתכנון חזיתות המבנים האדריכליים ובאדריכלות נוף אשר יוצרים את האופי של החלל העירוני.
עיר – דפוס התיישבות אנושי המאופיין בצפיפות גבוהה ובריכוז גבוה ביחס לצורות התיישבות אחרות.
עיר אוניברסיטאית - היא עיר או עיירה המאופיינת על ידי מוסד להשכלה גבוהה בולט השוכן בתחומה. המוסד המאפיין את העיר ברוב המקרים יהיה אוניברסיטה גדולה, אך לעיתים מדובר באוסף מוסדות קטנים יותר, המתמחים בשבע האמנויות החופשיות ופועלים כמקשה אחת, או לחלופין במכון טכנולוגי.
עיר בירה – עיר חשובה במדינה, לרוב העיר הגדולה אך לאו דווקא, אשר בה מרוכזים רוב מוסדות השלטון של המדינה או המחוז ובה גם גרים רוב אנשי הממשל והפוליטיקה. ברוב מדינות העולם עיר הבירה היא גם העיר הגדולה והמרכז הכלכלי והתרבותי של המדינה.
עיר גנים – גישה בתכנון עירוני שמקורה בשלהי המאה ה-19, המנסה לשלב שטחים ירוקים רחבים בתוך המרקמים העירוניים או ביניהם.
עיר לוויין – עיר קטנה בסביבת מטרופולין המשמשת לה כ"לוויין" ומסתמכת עליה מבחינה מנהלית, כלכלית וחברתית.
עיר מתמחה – עיר בעלת דגש על נושא התמחות מסוים.
עיר נמל – עיר שבה נמל גדול בעל תפקיד מרכזי בכלכלה העירונית. עיר נמל משרתת ערים רבות סביבה ומשמשת מוקד ממנו מגיעות רוב הסחורות ומוקד תחבורתי היסטורי.
עיר עולם – עיר עולם או "עיר גלובלית" היא עיר מתמחה בעלת השפעה ישירה ומוחשית על ענייני העולם דרך אמצעים חברתיים-כלכליים, תרבותיים, או פוליטיים.
עיר עתיקה – כינוי מודרני לרובע עתיק של עיר, אשר היווה את גרעין העיר בתקופה היסטורית ומרקמו ההיסטורי נשמר עד היום.
עיר קיט – היא עיר או אזור עירוני בו התיירות והנופש מהווים מרכיב מרכזי בכלכלה ובתרבות המקומית.
עיר רכבת – ערי רכבות הן ערים שבהם עוברות מסילות רכבת רבות או משמשות בתור "צומת מרכזית" של מסילות רכבת.
עיר שוק או זכויות שוק – היא עיר בתחום המסחרי שעיקרו הוא שוק או יריד לצורכי מסחר.
עיר שינה – עיר בעלת אופי פרברי המשמשת באופן מובהק למגורים, ואין בה תעשייה או משרדים בהיקף משמעותי. מרבית העובדים המתגוררים בעיר השינה הם יוממים הנוסעים לערים השכנות כדי לעבוד בהן.
עיר תעופה – היא צורה חדשה (או שלב התפתחות חדש) של יישוב עירוני שנסמך על נמל תעופה גדול כעוגן כלכלי ותעסוקתי מרכזי. רוב הפעילות הכלכלית של האירוטרופוליס קשור בתשתיות תחבורה, תיירות, תנועת סחורות, שירותי עזר לתעופה ולנוסעים. את המונח טבעו גרג לינדסי וג'ון קסרדה בספרם "אירוטרופוליס – הדרך שבה נחייה בקרוב".
עיר תעשייה או עיר תעשייתית – זוהי עיר מתמחה בה מרוכזים הכלכלה והפיתוח העירוני סביב הייצור התעשייתי הממוקמים בה ומאופיינים בכמות גדולה של מפעלים, בתי חרושת, ואזורי תעשייה גדולים.
עירוב שימושים (Mixed-Use Development) – גישה תכנונית המשלבת פונקציות שונות במגרש או מתחם אחד, הכוללות לרוב גם מגורים. עירוב שימושים יכול להיות במבנה רב תכליתי הכולל מסחר, משרדים ומגורים או במבנה ציבור הכולל פונקציות ציבוריות עם מסחריות וכדומה. מנוגדת במידה מסוימת ל"אזור".
עִירו֗נִיוּת – או אוּרְבָּנִיזְם (Urbanism) הוא תחום המחקר, הלימוד, העיון, ו-העיצוב, העוסק בצורת ההתיישבות האנושית בעיקר ב-"ערים" אך גם בצורות ישוב אחרות.
עִירו֗נִיוּת חדשה או עִירו֗נִיוּת מתחדשת (New Urbanism) – היא תנועה לתכנון עירוני שמטרתה לבצע שינויים בהיבטים רבים בעיר לכיוון מקיים, קהילתי, אנושי ונוח להולכי רגל, כחלופה למגמות הפרבור ולתכנון עירוני מוטה רכב פרטי. זוהי תפיסה דומה לזו של אקולוגיה עירונית.
עירוניות טקטית – הוא מונח בתכנון עירוני השייך לענף של "עיצוב עירוני" וגם נלמד, נחקר ומתבצע בתחום של: "עירוניות חדשה – New Urbanism" הבא לתאר את "שיתוף הציבור" בתהליך העיצוב העירוני ותכנון העיר עבור הצרכים של הולכי הרגל.

עִירו֗נִיוּת ישנה (Old Urbanism) – מושג די חדש בעולם שהחל להתפשט לאחרונה במקביל אל "תנועת העירוניות החדשה", מטרתו לחזור אל סגנון החיים בערים הישנים והעתיקות, גם בדפוסי החיים גם בדרך התכנון והמחשבה.

פ

פיאצה – הוא הכינוי לכיכר עירונית באיטליה ומלטה המשמשת עבור "הולכי רגל בלבד" וסגורה עבור כלי רכב. לעיתים קרובות משמשת הפיאצה גם עבור חניון עבור כלי רכב.
פלאזה – הוא המונח הספרדי לכיכר עירונית או רחבה (לעיתים עם "במה") המשמשת עבור: "התכנסויות, טקסים, או אירועים שונים".
פלאטיה – הוא המונח בתרבות היוונית לכיכר עירונית המציינת "נקודת ציון עירונית" או "רחבה עבור מפגשים וחגיגות" ביישובים הכפריים.
פארק – ראו גן
פוניקולר – רכבת הנמשכת באמצעות כבלים לאורך מתלול. הפוניקולר הוא אמצעי התחבורה הציבורית היעיל ביותר בערים הבנויות על שיפועי הרים תלולים, כדוגמת הכרמלית בחיפה.
פינוי בינוי – שיטת הפקעה של קרקעות פרטיות בשכונות בעלות שווי מקרקעין נמוך, כאלה המאוכלסות לרוב בתושבים משכבה סוציו-אקונומית נמוכה, לטובת הריסה ובנייה מחדש. במסגרת תוכנית פינוי בינוי, התושבים המפונים מבתיהם לטובת ההתחדשות העירונית מקבלים דירות חדשות בבינוי החדש אשר שוויין הכספי גדול יותר. קיימת מחלוקת גדולה סביב שיטת הפינוי בינוי, שכן על אף שהרווח הכלכלי הנקי הוא של כולם, הקהילה המקורית של השכונה נפגעת ולעיתים גם נעלמת.
פסיכולוגיה עירונית – תחום מחקרי העוסק על היחסים בין הדמויות באזורים עירוניים לבין התכנון העירוני.
פרבר – אזור מגורים גדול הממוקם בשולי העיר או המטרופולין, אשר רוב הגרים בו עובדים במרכז העיר. פרברים מאופיינים בצפיפות מגורים נמוכה מאוד והם לרוב מקושרים לסביבתם בכבישים בין-עירוניים. ראו גם עיר שינה.
פרבור – תהליך של צמיחת עיר או אזור מטרופוליני על פני שטחים פתוחים גדולים מאוד ההופכים לפרבריה.
פרוספקט (רחוב) – הוא מונח רוסי עבור "רחוב רחב וארוך ורב מסלולים" הכולל לעיתים גם אזור מיוחד עבור רכבת קלה או אוטובוס חשמלי בעיקר באזורים עירוניים המשמשים בתור דרך עורקית.

צ

צומת – מפגש של שני כבישים או יותר באותו המפלס (להבדיל ממחלף), שבו יכולה התחבורה הגלגלית לשנות את נתיבה באמצעות רמזור המכוון אותה או על פי כללי מתן זכות קדימה בצמתים עמוסים פחות.
ציר – מונח כללי לדרך, עירונית או בין-עירונית, כגון רחוב, כביש או מסלולים קוויים מסוגים שונים, מהם מתפצלים רחובות משניים.
צפיפות אוכלוסין – יחס האוכלוסייה לשטח עבור מרחב גאוגרפי. היחס נמדד לרוב בתושבים לקמ"ר או לדונם או במ"ר לתושב.
צפיפות דיור – יחס האוכלוסייה לשטח דיור, גם בבניינים רבי-קומות. כלומר, שטח הדיור הממוצע של כל תושב. בבנייה רוויה וגבוהה בעיר יכולה להיות צפיפות אוכלוסין גבוהה מאוד אך צפיפות דיור דלה.

ק

קארדו – רחוב ישר בערים הרומיות המתוכננות שעבר מצפון לדרום וניצב לדקומנוס. זה הראשי נקרא קארדו מקסימוס אך לרוב נקרא בקיצור רק קארדו.
קו בניין – קו בתוכנית הבינוי שלמבנים ברחוב בו הוא מוגדר אסור לחצות אותו. הקו הוא המשכי בדרך כלל בכל החלקות בצד אחד של הרחוב, ובצידו השני יכול להיות מוגדר קו אחר. כדי לנצל את זכויות הבנייה, נבנים בדרך כלל כל הבניינים עד לקו זה ויוצרים דופן מישורית לחלל הרחוב.
- קו בניין סגור – קו בניין עם גדר או חומת הפרדה כלשהי.
- קו בניין פתוח – קו בניין ללא שום הפרדה כלשהי בין המבנה לבין הרחוב.
קו רקיע – מושג המתייחס לצללית של העיר ולמראה הכללי של הבניינים המזדקרים מעל קו האופק.
קולונדה – (וכן אכסדרה, סטיו או ארקדה כאשר היא מקושתת) שדרת עמודים בחזית של מבנה שמהווה מעבר מקורה לאורך הרחוב. לאורך מעבר זה יכולים הולכי הרגל ללכת בלי להיחשף לשמש או לגשם ולכן קולונדות מסחריות, כאלה שלאורכן חנויות רבות, מצליחות פעמים רבות. קיימים רחובות רבים בארץ ובעולם (דוגמת רחוב אבן גבירול בתל אביב) שבהם קולונדה מסחרית לכל אורך הרחוב.
קיבוץ – צורת התיישבות ייחודית למדינת ישראל, שערכיה הם חיים שיתופיים בקהילה, חינוך משותף בקהילה ובעלות משותפת על אמצעי הייצור והצריכה. קיבוצים הם יישובים בעלי אופי כפרי אשר התפתחו בעיקר סביב עבודה חקלאית.
קיבוץ עירוני – סוג של קיבוץ הפועל לא כיישוב עצמאי אלא כהתארגנות שממוקמת בתוך עיר.
קילומטר אפס – (נקרא גם: אבן דרך אפס) הוא נקודת ייחוס למדידת מרחק בין ערים. מרחקים הנמדדים אל עיר מסוימת וממנה מחושבים על פי נקודה זו, שנמצאת בדרך כלל במרכז העיר (בניין העירייה או המועצה של אותה עיר, ובהיעדרו – בניין הדואר המרכזי) או באתר היסטורי חשוב. בדרכים המובילות אל עיר מסוימת, השלטים ואבני הדרך מציינים את המרחק אל אותה נקודת ייחוס. קילומטר אפס נהוג גם להגדיר עבור דרכים שאינן מובילות אל עיר מסוימת, כדי לציין נקודת ייחוס, שממנה נמדד המרחק הרשום על גבי אבני הדרך. במדינות מסוימות מוגדר אף קילומטר אפס (או אבן דרך אפס) כנקודת ייחוס למדינה כולה, ובדרך כלל הכוונה לקילומטר אפס של עיר הבירה. במדינות בהן לא משתמשים בשיטה המטרית, המונח המקובל הוא אבן מיל אפס, כגון בארצות הברית: Zero Milestone. נקודה זו יכולה גם להופיע ב"צומת מרכזי", "מחלף" או "כיכר מרכזית" הממוקמים בעיר הבירה שממנה יוצאים כמה רחובות מרכזיים הממשיכים בתור "דרכים מרכזיות" אל ערים אחרות. נקודה זו משמשת לעיתים גם בתור נקודת ציון עירונית.

ר

רחוב – חלל ציבורי אשר סביבו נמצאים בניינים ואתרים שונים. הרחוב הוא היחידה הבסיסית ביותר המרכיב את המרקם והשלד העירוני. רחוב טיפוסי כולל מדרכות בשני צידיו וביניהן כביש המיועד לכלי רכב ממונעים. חתך הרחוב ועיצובו הם נושאים מרכזיים בתכנון העירוני, אשר משפיעים על אופי הרחוב ועל תפקידו במערכת העירונית השלמה.
רחוב אזורי – רחוב בתחום ישוב אזורי.
רחוב ללא כתובות – רחוב בתוואי עירוני או כפרי שבו המבנים אינם פונים אל הרחוב.
רחוב בעל תוואי משתנה – רחוב שצורתו משתנה אל צורה אחרת.
רחוב דואר – מסלול רחוב שהיה קיים בתקופת המאה ה-19 עבור כלי רכב להובלת דברי דואר.
רחוב היסטורי – רחוב, קטע רחוב, או מסלול רחוב, המיועד לשימור היסטורי.
רחוב מופעים – מרחב עירוני או כפרי עבור מופעי רחוב, כינוסי רחוב, טקסים רשמיים, תהלוכות, או אירועים משפחתיים.
רחוב מוזיאון – רחוב המשמש בתור מיצגי הסברים, תערוכות, ולעיתים אף ביתני תערוכות או מוזיאונים.
רחוב סגור – צורת רחוב העובר בתוך "מתחם סגור" או "שכונה סגורה".
רחוב חצי סגור – צורת רחוב שחציו במתחם סגור וחציו במרחב ציבורי פתוח או המשולב בין שניהם.
רחוב פתוח – ורת רחוב רגילה במרחב הציבורי
רחוב קניות – רחוב בעל דגש על אופי מסחרי קבוע ולעיתים גם עם אופי מסחרי זמני הנוסף אליו כגון: "ירידים" או שווקים".
רחוב שעשועים – רחוב בעל דגש על מתקני שעשועים, ולעיתים גם מתקני ספורט או משחקים.
רובע – חלק בעיר המוגדר בעזרת גבולות ברורים ובעל מאפיינים ייחודיים, לרוב דמוגרפיים. לרבעים בערים שונות קיימת לעיתים גוף אדמיניסטרטיבי עצמאי הפועל תחת הרשות המקומית.
ריאה ירוקה – הוא כינוי לשטח פתוח בתחומי שטחים עירוניים בנויים, כדוגמת פארקים וגינות ציבוריות. בריאות הירוקות מייצרים העצים והצמחים חמצן נקי בתהליך הפוטוסינתזה. העצים והצמחים נחשבים ריאות ירוקות כי הם גם מסננים רעלים בתהליך הפוטוסינתזה.
ריביירה – אזור עירוני לאורך רצועת חוף ארוכה המשמש כמוקד תיירות ובו בתי מלון, מעגנות לסירות, אתרי בילוי נוספים ומבנה עירוני התומך בפונקציה התיירותית של המקום. מקור המונח בריביירה הצרפתית והאיטלקית והוא משמש גם במקומות רבים נוספים.
רכבת פרברית – רכבת בין-עירונית שכשמה, מקשרת בין הפרברים במטרופולין ומיועדת בעיקר ליוממים. רכבת פרברית היא מהירה יותר מרכבות קלות ותחתיות, ותחנותיה רחוקות יותר זו מזו.
רכבת קלה – סוג של רכבת הכולל את החשמלית ורכבות הבנויות מכמה קרונות הפועלות במפלס הרחוב. רכבות קלות קטנות ואיטיות יותר מרכבת תחתית והן חייבות להשתלב ברקמות העירוניות בהן הן עוברות. שימושה של הרכבת הקלה מבחינת עלות-תועלת ותפקידה בתפקוד העיר נמצאים בטווח שבין אוטובוסים לרכבת תחתית. בשל כך, תחנותיה נמצאות במרחקים קצרים יותר משל זו התחתית, כמו גם מהירות וקיבולת קטנות יותר אך יתרונה בקלות ההקמה היחסית ובהימנעות מבניית מערכת מנהרות ומבנים תת-קרקעיים או עיליים, אשר גוררים לעיתים רבות תופעות חברתיות בלתי רצויות.
רכבת תחתית – רכבת שמסילתה סלולה במנהרות תת-קרקעיות מתחת לפני העיר. רכבת תחתית היא אמצעי תחבורה ציבורית נפוץ בערים גדולות רבות בעולם, ויתרונה הגדול הוא האפשרות ליצור מערכת הסעה המונית יעילה במיוחד בלי לפגוע ברקמות העירוניות שמעליה או ברציפות העירונית לאורך קווי הרכבת.
רציפות עירונית – רצף של בינוי אינטנסיבי לאורך הרקמות העירוניות בו נמצאים בתי מגורים ומסחר בקצב מסוים וללא הפסקות משמעותיות. רציפות עירונית מאפשרת בדרך כלל תנועה נעימה ואיכותית של הולכי רגל ורוכבי אופניים. גורמים אשר פוגעים ברציפות העירונית, כמו למשל מתחמים סגורים, כבישים רחבים ואפילו גנים גדולים מדי, מקטינים באופן משמעותי את תנועת הולכי הרגל באזור וקובעים גבולות ברורים בין שכונותיה ורובעיה של העיר.
רקמה עירונית (Urban tissue) – בהשאלה מתחום הביולוגיה, אזור עירוני אשר רכיביו העירוניים יוצרים מערכת מובנית ואחידה, בעלת מאפיינים דומים וברורים.

ש

שאררט – תהליך קבלת החלטות בנוגע לתכנון עירוני בשיתוף עם הציבור
שביל אופניים – שביל מסומן המיועד לנסיעה בטוחה ונוחה יותר של רוכבי אופניים בתחומי העיר. השבילים מסומנים לאורך מדרכות רחבות, שדרות ושטחים ציבוריים פתוחים והם מעודדים נסיעה באופניים.
שדרה – טיפוס רחוב רחב מן הרגיל, המאופיין בשורות עצים לאורכו ולעיתים קרובות גם גינות הנמצאות לאורך הרחוב לטובת הולכי הרגל. שדרות רחבות מספיק עשויות לכלול גם שבילי אופניים, קיוסקים ומבנים קטנים לאורכן.
שדרה לאומית – טיפוס של שדרה הנמצאת בעיר הבירה וסביבה מרוכזים מבני הממשל של המדינה, מוזיאונים לאומיים, חברות לאומיות, מוסדות תרבות חשובים, ומרכזי בילוי ומסחר ממשלתיים. לעיתים משמשת השדרה גם בתור פסטיבלים או אירועים חשובים במדינה ולעיתים גם להפגנות כנגד הממשל.
שוק – מקום, לרוב במרכז עיר או יישוב, בו מתקיים מסחר ברמה הפשוטה ביותר של דוכנים המוכרים מוצרים שונים לצרכנים או נמכרים בין סוחרים בשוק סיטונאי. שווקים מתפתחים בדרך כלל באופן טבעי בעיר במקום אליו קל לתושבים להגיע ברגל ובו קיימת גם גישה נוחה לסוחרים המביאים את הסחורות.
שטחים פתוחים – הגדרת שימוש קרקע המתייחסת לשטח שאינו בנוי ואינו "מופר" כלומר פרוץ על ידי עבודות עפר.
- שטח פרטי פתוח (שפ"פ) – שטח פתוח בבעלות פרטית אשר מחויב להישאר נגיש לציבור הרחב.
- שטח ציבורי פתוח (שצ"פ) – שטח פתוח בבעלות ציבורית, לא בנוי, אשר מוגדר בחוק כשטח לרשות הציבור ולרווחתו. שטח ציבורי פתוח יכול להיות גנים ציבוריים, כיכרות וכדומה.
- שטח בנייני ציבור (שב"צ) – שטח ציבורי, אשר מוגדר כשטח לבנייני ציבור לפי תוכנית בניין עיר.
שטח חקלאי-עירוני – שטח חקלאי המצוי ברשות עירונית או בשיתוף בין רשות עירונית ובין ישוב חקלאי.
שימושי קרקע – בגאוגרפיה עירונית נוהגים לחלק את שטחי העיר לסוגי שטחים. סוגו של שטח מסוים נקבע על-פי השימוש שמבצע בו האדם.
שיכון – מבנה מגורים או מערכת מבני מגורים, הממומנים לרוב על ידי המדינה ומיועדים לאוכלוסייה דלת אמצעים. שיכונים ומעונות עובדים החלו להיבנות בעולם החל מתחילת המאה ה-20 והם לרוב נותנים פתרון זול, אך לא תמיד איכותי, לאותן אוכלוסיות. בארץ הם הוקמו בין השאר על ידיד ההסתדרות באמצעות חברת שיכון עובדים.
שינוי יעוד – שינוי הגדרת הקרקע המוגדרת בתוכנית בניין עיר תוך אישור תוכנית חדשה. בשינוי יעוד ניתן, לדוגמה, להפוך מגרש המיועד למסחר בלבד למבנה מגורים.
שכונה – אזור בעיר, בגודל הנע בין רחוב לרובע, המשמש קהילה מסוימת למגורים. שכונה מתאפיינת במערך מגורים המשמש את הקהילה יחד עם מבני ציבור שכונתיים (כגון בית ספר, קופת חולים, גני ילדים ועוד), מסחר שכונתי וחללים ציבוריים פתוחים המשמשים בעיקר אותה. שכונות הנמצאת במרקמים עירוניים בדרך כלל נושקות לשכונות אחרות ומכילות בתוכן פונקציות המשמשות גם את הקהילה העירונית הגדולה יותר.
שלד עירוני (Urban structure) – מערכת הצירים הראשיים של העיר ואזוריה אשר על בסיסם מאורגנים מרקמי העיר השונים. השלד העירוני מבוסס לרוב על נתוני הטופוגרפיה והגאוגרפיה הפיזית של האזור וכן על דרכים היסטוריות אשר חיברו בין הערים העתיקות.

ת

תווך – אזור-מחבר בין שתי ישויות, השונה משתיהן במהותו. התווך מכיל בתוכו גבול המשולב במעבר הדרגתי. מתקיים בין חלקים שונים של אזורי מסחר ומגורים, שטחים פתוחים ואזורי בילוי, ועוד. זהו מצב נפוץ במפגש בין שתי ישויות בטבע.
תחבורה ציבורית – מערכת של כלי תחבורה שונים המתוכננים להסיע את הציבור לאורך מסלולים ידועים מראש, ובקיבולת נוסעים גדולה הרבה יותר לעומת תחבורה פרטית.
תוכנית מתאר או תוכנית בניין עיר (תב"ע) – מונח כללי לתוצר של תכנון עירוני בקנה מידה מסוים. חוק התכנון והבנייה בישראל מגדיר כמה סוגי תוכניות:
תכנון אזורי וחקלאי – זהו ענף בתחום של "תכנון ערים ואזורים" העוסק במיקום יעיל של פעילויות ב-שימושי קרקע אזוריים שהם בעיקר: "לא עירוניים" כגון: תשתיות וגידול של יישובים קטנים או חקלאיים על שטח גדול יותר מאשר עיר או "עיירה בודדת" ואף על מתחמים גדולים הנמצאים בסמוך אל ערים או המשותפים עימם.
תכנון ערים ואזורים לפי עקרונות הפנג שווי – העיצוב העירוני של הרחוב והמבנים בו על פי עקרונות תורת פנג שווי הסינית.
תכנון ערים סימטרי – תכנון ערים לפיו 2 אזורים מהווים העתק בצורה סימטרית.
תכנון ערים ואזורים אסטרטגי – הוא מושג בתחום של תכנון ערים ואזורים הפועל בעיקר בנושאים הקשורים אל שימושי קרקע בערים.
תכנון רגיש למים או תר"מ – תכנון עירוני ואזורי שמתחשב בשיקולי מים, כגון: החדרת מי נגר עירוניים לקרקע בקרבת היווצרותם, התאמת התוכנית למאפיינים ההידרולוגיים של האזור וכו'
תכנון שימושי קרקע – הוא תהליך הסדרת השימוש בקרקע במאמץ לקדם תוצאות חברתיות וסביבתיות רצויות יותר וכן שימוש יעיל יותר של משאבים.
תכנון מסורתי בסגנון מודרני – תכנון עירוני ואזורי אך בעל דגש על מראה מודרני.

ראו גם

קישורים חיצוניים

מנהל תכנון, משרד הפנים
קטגוריית מונחים רחבה בנושא עירוניות בוויקיפדיה באנגלית.
מונחון בנושא מקרקעין באתר מינהל מקרקעי ישראל