מקאסאר
מקאסאר (באינדונזית: ⓘⒾ) היא בירת מחוז דרום סולאווסי באינדונזיה. עיר הנמל משתרעת על פני כ-200 קמ"ר בדרום-מערב האי סולאווסי, על שפת מצר מקאסאר. בין 1971 ל-1999 שינה משטר סוהארטו את שם העיר לאוג'ונג פנדאנג (Ujung Pandang)[2], על שמה של מצודה שהייתה קיימת בעיר, ולעיתים עדיין נעשה שימוש בשם זה. על פי מפקד האוכלוסין משנת 2020 התגוררו בעיר כ-1.42 מיליון תושבים, ובכך היא העיר הגדולה ביותר על האי סולאווסי והעשירית באינדונזיה כולה. במטרופולין שלה, המכונה מאמינאסאטה, התגוררו באותה עת כ-2.88 מיליון תושבים.
| |||
 | |||
| פוטומונטז' של מקאסאר | |||
| מדינה |
 אינדונזיה | ||
|---|---|---|---|
| מחוז | דרום סולאווסי | ||
| ראש העיר | דני פומנטו | ||
| תאריך ייסוד |
9 בנובמבר 1607  | ||
| שטח | 199.3 קמ"ר | ||
| גובה | 15 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 1,423,877[1] (2020) | ||
| ‑ במטרופולין | 2,882,340 (2020) | ||
| ‑ צפיפות | 7,146 נפש לקמ"ר (2020) | ||
| קואורדינטות | 5°08′00″S 119°25′00″E / 5.13333333333333°S 119.416666666667°E | ||
| אזור זמן | UTC +8 | ||
| http://makassarkota.go.id | |||
 | |||
  | |||
נמל מקאסאר הוא מעגנו של חלק מ"ארמדה II" של חיל הים האינדונזי.
היסטוריה
עריכהכבר במאה ה-13 הייתה ממלכה קטנה במקום, שהייתה מורכבת מבני השבטים מקאסאר ובוגיס. בני מקאסאר היו יורדי ים ושודדי ים שאיימו על האזור באמצעות שליטתם על מצר מקאסאר. האירופאים הראשונים שביקרו במקום היו פורטוגזים שביקרו במקום כבר ב-1545. בעשור הראשון של המאה ה-17 התאסלמו תושבי מקאסאר והמסחר במקום פרח. בניגוד למקומות אחרים, המלך של מקאסאר התעקש שהעיר תהיה פתוחה למסחר חופשי לכל המעוניין, ובכך הביא להתפתחות העיר ולהפיכתה למרכז סחר מוקדם של מזרח אינדונזיה. בנוסף, במקאסאר הונהגה סובלנות דתית, וגם כאשר האסלאם נהייה הדת הדומיננטית באזור הורשו הנוצרים לנהל מסחר חופשי בעיר. בשנות ה-20 של המאה ה-17 כ-500 סוחרים פורטוגזים נהגו לפקוד בקביעות את מקאסאר, וסחרו בה במשי, מוצרי טקסטיל ויהלומים. יחסי קרבה קרובים נוצרו בין הפורטוגזים לשליטי מקאסאר, שלמדו פורטוגזית וספקו לסוחרים הפורטוגזים ביטחון וסיוע. היחסים ביניהם התהדקו גם בגלל האינטרס המשותף שלהם להדוף את ההולנדים שניסו להשתלט על האזור[3].
לאחר שנת 1641 התפתחה מקאסאר מאוד בגלל נפילת מלאקה לידי ההולנדים והעברת המסחר שעבר במלאקה למקאסאר, ובשנות ה-50 של המאה ה-17 ייסדו הדומיניקנים כנסייה במקאסאר. בשנת 1660 התקיים במקאסאר רובע פורטוגזי בו התגוררו כ-2,000 תושבים פורטוגזים. בשנת 1666 תקפו ההולנדים את מקאסאר, ובשנת 1667 כבשו ההולנדים, בשיתוף עם הנסיך של מדינת בונה, את מקאסאר. ההסכם מ-18 בנובמבר 1667 לא מנע את המשך הלחימה, עד שנפלה כל העיר בידי ההולנדים בשנת 1669. לזכר המלחמה כתב אנצ'יק אמין את "שירת מלחמת [4]מנגקאסאר", שיר באורך 2136 שורות, ביסודו במאלאית אבל יש בו גם מלים משפת אצ'ה ומשפת מינאנגקאבאו.
בשנת 1830 הגלו ההולנדים את הנסיך דיפונגורו, לאחר כניעתו, אל מקאסאר. בשנת 1855 מת דיפונגורו, ונקבר במקאסאר. שמו הונצח בכתיב DIPANEGARA בשתי אוניברסיטאות, ובשני מבנים באחת מהן, וגם בתחנת אוטובוס.[5]
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של מקאסאר- מקאסאר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ Indonesia: South Sulawesi Province (Regencies and Cities) - Population Statistics, Charts and Map, www.citypopulation.de
- ^ באינדונזית: "קצה המבט".
- ^ portuguese/ Marco Ramerini, Makassar and the Portuguese
- ^ השורש kasar ענינו: גס, ורק כך מופיעה המלה במלון kbbi, הכתיב, הוא חריג באשר לשפה בימינו, המציתת לכללי דקדוק, שכיום משמיטים אות k כאשר נוספת הקדומת meng, כאן במשמעות: "להיות גס". הכתיב הקדום מיצג את מקור שם העיר מאקאסאר. כיום הכתיב mengkasar מופיע ב google translate ביחס לכתיב במאלאית ולעומתה הכתיב mengasar ביחס לכתיב באינדונזית. הסבה לשנוי שם העיר לכתיב "מאקאסאר", היא שמאלאית תקנית ואינדונסית תקנית מקורן הרחק מערבה מהעיר מאקאסאר, ואפשר שהשם "מאקאסאר" בכתיב הזה, מקורו בשבוש אירופי, או בבוגינית שהיא שפת הבוגיס או בנסיכות גווה העתיקה.
- ^ https://www.google.com/maps/search/%22JALAN+DIPANEGARA%22+MAKASSAR/@-5.136146,119.4958563,16z/data=!3m1!4b1?entry=ttu
| דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 ג'קרטה  סורבאיה | |||||||||
| 1 | ג'קרטה | ג'קרטה | 10,562,088 | 11 | דרום טאנגראנג | בנטן | 1,354,350 |  בקאסי  באנדונג | |
| 2 | סורבאיה | מזרח ג'אווה | 2,874,314 | 12 | בטאם | איי ריאו | 1,196,396 | ||
| 3 | בקאסי | מערב ג'אווה | 2,543,676 | 13 | בנדר למפונג | למפונג | 1,166,066 | ||
| 4 | באנדונג | מערב ג'אווה | 2,444,160 | 14 | בוגור | מערב ג'אווה | 1,043,070 | ||
| 5 | מדן | צפון סומטרה | 2,435,252 | 15 | פקאנבארו | ריאו | 983,356 | ||
| 6 | דפוק | מערב ג'אווה | 2,056,335 | 16 | פדאנג | מערב סומטרה | 909,040 | ||
| 7 | טאנגראנג | בנטן | 1,895,486 | 17 | מאלאנג | מזרח ג'אווה | 843,810 | ||
| 8 | פלמבאנג | דרום סומטרה | 1,668,848 | 18 | סמרינדה | מזרח קאלימנטן | 827,994 | ||
| 9 | סמראנג | מרכז ג'אווה | 1,653,524 | 19 | דנפסאר | באלי | 725,314 | ||
| 10 | מקאסאר | דרום סולאווסי | 1,423,877 | 20 | טסיקמליה | מערב ג'אווה | 716,155 | ||