פדאנג

עיר באינדונזיה

פדאנגאינדונזית: Padang) היא בירת מחוז מערב סומטרה שבאינדונזיה. על פי מפקד האוכלוסין משנת 2020 התגוררו בעיר 909,040 תושבים, מה שהופך אותה לעיר החמישית בגודלה על האי סומטרה (אחרי מדן, פלמבאנג, בנדר למפונג ופקאנבארו). במטרופולין שלה, מתגוררים כ-1.43 מיליון תושבים. פדאנג ידועה בתרבות מינאנגקבאו, המטבח העשיר וחופי השקיעה שלה.

פדאנג
Padang
סמל פדאנג
סמל פדאנג
סמל פדאנג
דגל פדאנג
דגל פדאנג
דגל פדאנג
מבט על העיר
מבט על העיר
מדינה אינדונזיהאינדונזיה אינדונזיה
מחוז מערב סומטרה
ראש העיר הנדרי ספטה
רשות מחוקקת Padang City Council עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך ייסוד 7 באוגוסט 1669[1]
שטח 693.7 קמ"ר
גובה 3 מטרים
 ‑ הנקודה הגבוהה 1,853 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 909,040[2] (2020)
 ‑ במטרופולין 1,433,890 (2020)
 ‑ צפיפות 1,310 נפש לקמ"ר (2020)
קואורדינטות 0°57′0″S 100°21′11″E / 0.95000°S 100.35306°E / -0.95000; 100.35306
אזור זמן UTC +7
אתר העיר פדאנג
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטורית, העיר היוותה מרכז מסחר מאז העידן הקדם-קולוניאלי, ונסחרה בפלפל וזהב. ההולנדים יצרו קשר עם העיר באמצע המאה ה-17, ובסופו של דבר הקימו מבצר והשתלטו על העיר מידי סולטאן מינאנגקבו. מלבד כמה הפרעות לשלטון הבריטי, פדאנג נותרה חלק מאיי הודו המזרחית של הולנד כאחת הערים הגדולות שלה עד לעצמאות אינדונזיה. בשנת 1906 הפכו פדאנג ופלמבאנג למקומות המאוכלסים הראשונים בסומטרה שהשיגו מעמד של עיר (קהילה).

היסטוריה

עריכה

פדאנג הייתה מרכז סחר מאז המאה ה-16, לאחר שנשלטה על ידי ממלכת פגארויונג וסולטנות אצ'ה. במהלך המאות המאה ה-16 וה-17 גידלו פלפל וסחרו עם הודו, פורטוגל, בריטניה והולנד. בשנת 1663 העיר נקלעה לסמכותם של ההולנדים ונבנה עמדת מסחר בשנת 1680. העיר נכנסה לפעמיים תחת האימפריה הבריטית, ראשית בין השנים 1781 ל-1784 במהלך מלחמת הולנד–אנגליה הרביעית, ושוב בין השנים 1795 עד 1819 במהלך תקופת המלחמות הנפוליאוניות. בשנת 1819 הועברה העיר חזרה להולנד. עד לסביבות 1780 מוצר הסחר החשוב ביותר היה זהב שמקורו במכרות זהב באזור. כשמוצו את המכרות, המוקד פנה למוצרים אחרים כמו קפה, מלחים וטקסטיל.

בשנת 1797 הוצפה פדאנג על ידי צונאמי בעל עומק זרימה משוער של 5–10 מטר, בעקבות רעידת אדמה, שהוערכה בכ-8.5–8.7 בסולם ריכטר, שהתרחשה מחוץ לחוף. הרעידה גרמה לנזק ניכר ולמותם של שני אנשים, ואילו הצונאמי הביא לכיבוי של כמה בתים ולכמה מקרי מוות בכפר אייר מאניס. סירות שעוגנות בנהר אראו נסחפו לחוף, כולל ספינת מפרש במשקל 200 טון שעגנה כקילומטר במעלה הזרם. בשנת 1833 שטף צונאמי נוסף את פדאנג עם עומק זרימה משוער של 3–4 מטר כתוצאה מרעידת אדמה, המוערכת בכ־8.6–8.9 ריכטר, שהתרחשה מול בנגקולו. הרעידות גרמו לנזק ניכר בעיר.

אוכלוסיית פדאנג מנתה 28,754 בשנת 1920, והייתה העיר השנייה בגודלה בסומטרה אחרי פלמבאנג.[3] בזמן העצמאות בשנות הארבעים היו בעיר כ-50,000 תושבים. הקפה היה עדיין חשוב, אך הקופרה הייתה גם פריט מרכזי שיוצרו על ידי חקלאים בעורף. גידול האוכלוסייה מאז נבע בחלקו כתוצאה מגידול באזור העיר, אך במידה רבה הוא תוצאה של ההגירה לערים הגדולות שנראו בכל כך הרבה מדינות מתפתחות. משנת 1950 התפתח שדה הפחם אומבילין והנמל בפדאנג שימש כנמל מוצא. כמה משקיפים ראו זאת כמשקפים את הקולוניזציה הכלכלית והפוליטית של אינדונזיה. ב־30 בספטמבר 2009, רעידת אדמה בעוצמה 7.9 בסולם ריכטר פגעה כ-50 קילומטרים מחופי פדאנג. היו יותר מ-1,100 הרוגים, 313 מהם בפדאנג עצמה.[4][5][6]

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא פדאנג בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Pemerintah Kota Padang
  2. ^ Indonesia: West Sumatra Province (Regencies and Cities) - Population Statistics, Charts and Map, www.citypopulation.de
  3. ^ A.J. Gooszen; A Demographic History of the Indonesian Archipelago, 1880–1942; KITLV Press, 1999
  4. ^ Telly Nathalia (30 בספטמבר 2009). "Indonesian quake toll at 100–200: disaster agency". Reuters. נבדק ב-28 בספטמבר 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ "Indonesia quake deaths pass 700". BBC. 1 באוקטובר 2009. נבדק ב-28 בספטמבר 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ B Kunto Wibisono (14 אוקטובר 2009). "Number of fatalities in W Sumatra quake now 1,115". ANTARA News. אורכב מ-המקור ב-15 אוקטובר 2009. נבדק ב-28 ספטמבר 2011.