מרית (כלי עבודה)

מָרִית, מוכרת גם כשְפַּכְטֶלגרמנית: Spachtel), היא כלי עבודה המשמש בעיקר בעבודות בנייה, בין השאר לטיוח.

מרית (שפכטל)
תקרת גבס לאחר שטויחה בחלקה בעזרת שפכטל

המרית עשויה מידית אחיזה מעוגלת, ולוח מתכת או פלסטיק דק וגמיש המתרחב מן הידית ומסתיים בשטח חתך ישר. השימוש העיקרי במרית הוא בתחום הבנייה והשיפוץ והיא משמשת למריחה ומילוי של חומרי טיח מסוגים שונים. הבנאי משתמש בה לטיוח קירות ותקרות, סתימת חורים (בעזרת חומר הקרוי מֶרֶק) ויישור של אלמנטים שונים, בפנים הבניין ומחוצה לו.

מקור השם

עריכה

מקור המילה "שפכטל" הוא בגרמנית והיא שימושית בעברית, בדומה למילים גרמניות רבות שחדרו ללכסיקון הבנייה הישראלי, בשל העובדה כי רבים מאנשי הבנייה בתקופת היישוב, אז החלה תנופת הבנייה בישראל, היו ממוצא מרכז-אירופאי ובייחוד מהעלייה מגרמניה. לגרמנית הגיעה המילה מן המילה הלטינית spathe, שפירושה "חרב רחבה".

שימוש לניקוי

עריכה

המרית משמשת גם לניקוי משטחים מחומרי בניין שנדבקו אליהם. המרית מגיעה במגוון צורות וגדלים המתאימים לשימושים השונים. ידיות האחיזה עשויה לרוב מעץ או מפלסטיק.

צורת שימוש במילוי מרק

עריכה

צורת השימוש השכיחה למילוי במרק היא באמצעות שתי מריות המוחזקות בשתי הידיים. מרית אחת מוחזקת אפקית ומשמשת להערמת מנת מרק והמרית השנייה משמשת לאיסוף חלק מהמרק שבמרית הראשונה ומריחתו על גבי המשטח. השימוש בשתי מריות מאפשר העברת המרק בתנועה אופיינית ממרית למרית ובכך לערבוב מתמשך שלו ובכך לשמור המרקם הנימוח שלו ומניעת התקשות ויצירת גושים.

אטימולוגיה

עריכה

המילה "שפכטל" מתייחסת לכלי העבודה אולם היא הפכה נפוצה מאוד גם בהתייחסות לחומר עצמו הנמרח בעזרת הכלי. נהוג לקרוא לסוג הטיח הנמרח, לרוב טיח גבס לקירות פנים, "שפכטל". מילה זו השתרשה בעגת הבנייה עד כדי כך שהיא לעיתים מודפסת על אריזת המוצר של חומר הטיוח עצמו.

בתחומים נוספים

עריכה

מרית משמשת גם למגוון בעלי מקצוע אחרים כגון אמנים, המשתמשים בו למריחת צבע וערבוב חומרים שונים. טבחים משתמשים במרית לניקוי משטחי העבודה, לגריפה והוצאת תכולה מקערות ותבניות, להיפוך מזונות בשעת טיגון או להחלקה של קרמים - למשל בציפוי עוגה. מרית במטבח היא חלק מכלי 'ששת'.

מרית היא גם כלי עבודה בשימוש רופאי שיניים לשם מילוי חורים בשן וערבוב, איסוף והוצאה של חומרי הסתימה או תרופות, בתהליך דומה לעבודת הטיח, וטכנאי שיניים בתהליך בניית שיניים תותבות. הכימאי משתמש במרית להעברה וערבוב של אבקות לשם שקילה למשל. בשני תחומים אלה מקובל יותר השם ספטולה (spatula) וצורתה המקובלת היא לוח צר וארוך מעוגל בקצוות ולרוב דו צדדי (ידית אחיזה במרכז ושני לוחות בקצוות) המתאימה לעבודה עדינה עם כמויות קטנות.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא מרית בוויקישיתוף