משפחת קמונדו
משפחת קמונדו הייתה משפחה יהודית ספרדית-עות'מאנית ידועה שהתפרסמה בשל הונה המופלג ופעילותה הפילנתרופית הענפה. אחרוני בני המשפחה נרצחו בשואה.
היסטוריה
עריכהמוצא המשפחה הוא יהודי-ספרדי-פורטוגזי. בשנת 1492 בעקבות גירוש ספרד התיישבה המשפחה בוונציה, ולאחר מכן במאה ה-17 היגרה לאיסטנבול, האימפריה העות'מאנית.
אברהם שלמה דה קמונדו (1785–1873) (אנ') נחשב לאבי עסקי המשפחה. הוא ירש מאחיו הון מצומצם והקים בעזרתו רשת בנקאות גדולה בשם "בנק קמונדו" (Banque Camondo) אשר הייתה המממנת והמלווה העיקרית של האימפריה העות'מאנית במחצית המאה ה-19 וכן של הפרויקטים הגדולים שלה בתקופה זאת: רפורמות התנזימאת הגדולות (1839–1876) ומלחמת קרים (1853–1856). כתוצאה מכך הוא היה בעל השפעה גדולה על הסולטאנים העות'מאנים אבדילמג'יט הראשון ואבדילאזיז, וניתן לו היתר מיוחד לרכוש אדמה בשטחי האימפריה למרות היותו נתין זר (המשפחה קיבלה נתינות אוסטרית בעת שהותה באיטליה). באמצעות היתר זה רכשה המשפחה נדל"ן רב באזור איסטנבול, אך גם הייתה אחראית להקמת בית הספר היהודי המודרני הראשון בשטחי האימפריה העות'מאנית בשנת 1854, בית הספר "אסקולה" באיסטנבול. מלבד בית ספר זה, הקימו אברהם שלמה ונכדו אברהם בכור דה קמונדו (1829–1889), עוד מספר רב של מוסדות חינוך יהודיים. ברודוס בנו בשנת 1865 את בית כנסת "קהל מדרש".
בשנת 1867 עברו בני המשפחה לפריז והעבירו לשם את מרכז פעילות בנק קמונדו. בשנת 1870 הוכתר אברהם שלמה דה קמונדו בתואר רוזן על ידי ויטוריו אמנואלה השני, מלך איטליה. עם פטירתו בפריז בשנת 1873 הוערך הונו ב-125 מיליון פרנק במונחים של התקופה. בהתאם לצוואתו הובאה גופתו לקבורה בבית הקברות היהודי של איסטנבול.
בן משפחה אחר הוא הרוזן יצחק דה קמונדו (1851, איסטנבול - 1911, פריז) (אנ') אשר מלבד ניהול עסקי הבנקאות המשפחתיים היה אספן אמנות מפורסם, במיוחד של אמנים מהזרם האימפרסיוניסטי והפוסט-אימפריוניסטי, וכן היה מלחין אופרה ומוזיקאי חובב. מעט לפני פטירתו תרם את אוסף האמנות הגדול שלו למוזיאון הלובר. בן דודו היה הרוזן מואיז דה קמונדו (1860-Moïse de Camondo; 1935) (אנ') שחי בצרפת והיה פטרון של אמנות. בצוואתו תרם את ביתו, אותו בנה בשקדנות על בסיס מסורות האמנות של המאה ה-18, והורה להפוך אותו למוזיאון על שם בנו נסים דה קמונדו, טייס קרב שנפל במלחמת העולם הראשונה. מוזיאון נסים דה קמונדו פעיל עד היום בפריז.
בתו היחידה של מואיז היא באטריס דה קמונדו, שהייתה אשת חברה ידועה בצרפת. הייתה נשואה למלחין היהודי צרפתי לאון ריינאך. נולדו להם בת ובן. הם נחשבים לאחרוני משפחת דה קמונדו. בשנת 1943 נשלחו בני המשפחה למחנה הריכוז דראנסי בפריז וממנו הועברו למחנה ההשמדה אושוויץ, שם נספו.
לקריאה נוספת
עריכה- פייר אסולין, האחרון לבית קמונדו, תרגום מצרפתית: עדינה קפלן, הוצאת שוקן, 2004.
- Nora Şeni. Les Camondo ou l’éclipse d’une fortune (Arles: Actes Sud, 1997).
- Rodrigue, Aron. Abraham de Camondo of Istanbul: The Transformation of Jewish Philanthropy,' in From East and West: Jews in a Changing Europe, 1750–1870, ed. France Malino and David Sorkin (Oxford: Blackwell, 1991), pp. 46–56.
קישורים חיצוניים
עריכה
- Aksel Erbahar. "Camondo (Kamondo) Family." Encyclopedia of Jews in the Islamic World. Executive Editor Norman A. Stillman. Brill Online, 2014.
- איזידור זינגר, מ. פרנקו, "משפחת קמונדו", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- רון ניולד, סיפורה של משפחת קמונדו, באתר הארץ, 30 במרץ 2010
- אושי דרמן, בית קמונדו: סיפורה של משפחת האצולה היהודית שנספתה באושוויץ, בבלוג אנו – מוזיאון העם היהודי, אפריל 2021
- לאה מזור, משפחת קמונדו היהודית: ממרומי הגדולה לרצח באושוויץ: על ספרו של אדמונד דה ואל - מכתבים לקמונדו, בתוך: ד״ר לאה מזור, על מקרא הוראה וחינוך, נובמבר 2024