נזיד
נָזִיד הוא מאכל העשוי ממרכיב מוצק מרכזי המבושל ברוטב או בציר. הנזיד יכול להיות מבוסס על בשר, מאכלי ים, קטניות או ירקות (בעיקר תפוחי אדמה או שעועית).
 | |
| מאכלים | |
|---|---|
| סוג |
מזון, מנה  |
| מרכיבים עיקריים |
ירק |
  | |
הנזיד סמיך יותר ממרק, ודליל יותר מקסרול (מעין פשטידת ירקות לחה). הנזיד מהווה לרוב מנה עיקרית, ולא מנה ראשונה או תוספת למנה עיקרית. בניגוד למרק, הנזיד יכול להיות מבושל הן על גבי הכיריים והן בתוך תנור אפייה (בעוד שהקסרול מוכן תמיד בתנור אפייה, והמרק תמיד מבושל על גבי הכיריים).
מנות נזיד שונות מאפיינות את רוב המטבחים. עקרונות ההכנה כמעט זהים, וההבדל נעוץ בחומרי הגלם:[1]
אזכורים
עריכהבסיפור מכירת הבכורה שבספר בראשית מוזכר נזיד עדשים שהכין יעקב. הרודוטוס מספר על הסקיתים שהכינו נזיד המכיל מים ובשר. נזיד זה בושל בתוך עור בעל חיים שנתלה מעל האש.
הנזיד מוזכר בספרי בישול החל מהתקופה הרומית, וכן בספרו של אפיקיוס מהמאה ה-4. בספרו של גיום טירל "לה ויאנדיר" מהמאה ה-14 מוזכרים סוגים שונים של נזידים, ובהם גם כמה סוגי ראגו.
נזידים שונים
עריכה- חורשט - נזיד או מרק בעל עשרות גרסאות מהמטבח הפרסי.
- בויאבז - נזיד או מרק דגים מפרובאנס.
- ביף בורגיניון - נזיד בשר בקר מבושל ביין אדום מהמטבח הצרפתי.
- גולאש - נזיד בשר מהמטבח ההונגרי, שמקורו במאכל של השבטים המדיארים מהמאה ה-8 (הפפריקה נוספה רק במאה ה-18).
- חמין - נזיד מהמטבח היהודי המוכן לשבת.
- צ'ילי קון קרנה - נזיד בשר ושעועית מהמטבח המקסיקני.
- צלי ברנזוויק - נזיד שמקורו בווירג'יניה וצפון ודרום קרוליינה.
- קאסולה - נזיד בשר ושעועית מהמטבח הצרפתי.
- ראגו - נזיד ירקות מתובל מהמטבח האיטלקי.
- פויקהקוס - נזיד מהמטבח הדרום אפריקאי.
- ביגוס - נזיד מתובל של כרוב, כרוב כבוש ובשר מהמטבח הפולני.
- פייז'ואדה - נזיד שעועית מהמטבח הברזילאי ומהמטבח הפורטוגזי.
- נזיד בשר אירי - נזיד בשר מהמטבח האירי.
- חאשי - נזיד מהמטבח הארמני ומהמטבח הגאורגי.
- טאג'ין - נזיד מהמטבח המרוקאי.
- לוקרו - נזיד ממטבחי אמריקה הלטינית, מבוסס על דלעת, שעועית ותירס.
- נווארן - נזיר מהמטבח הצרפתי.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- רותי קינן, נזיד עדשים שמסחרר ראשים, באתר ynet, 5 במרץ 2007
- נזיד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ מייקל פולן, קיצור תולדות הבישול, הוצאת מודן 2017, תרגום: ניצן לפידות, עמ' 141