נתן העזתי
אברהם נתן בן אלישע חיים הלוי אשכנזי, המכונה נתן העזתי (ה'ת"ד, 1643, ירושלים – י"א בשבט ה'ת"ם, 12 בינואר 1680, סקופיה), היה מקובל תושב עזה, נביאהּ של התנועה השבתאית ואחת מהדמויות המרכזיות בה.
 | |
| ציור של נתן העזתי משנת 1667 באיזמיר מתוך ספרו של תומאס קנן (Thomas Coenen) באמסטרדאם 1669 | |
| לידה |
1644 ירושלים, האימפריה העות'מאנית  |
|---|---|
| פטירה |
12 בינואר 1680 (בגיל 36 בערך) סופיה, האימפריה העות'מאנית |
| תקופת הפעילות |
? – 12 בינואר 1680 |
  | |
ביוגרפיה
עריכהאברהם נתן אשכנזי נולד בירושלים, אביו היה הרב אלישע חיים אשכנזי ששימש כשד"ר הקהילה הירושלמית למרוקו. למד בישיבת בית יעקב של רבי יעקב חגיז. בהיותו כבן עשרים, נישא לבתו של שמואל ליסבונה, יהודי עשיר יליד דמשק שהתגורר בעזה, ועבר גם הוא להתגורר בעזה. לאחר נישואיו ניהל חיי פרישות, היה נחשב לבעל ידע תורני. עסק רבות במיסטיקה ובקבלה ולדבריו פקדו אותו חזיונות נבואיים רבים. הוא החל מתפרסם כעושה נפלאות וכ"מתקן נשמות", ושמו החל יוצא בארץ ישראל ובמצרים.
בשנת 1665 הגיעו השמועות על אודותיו למצרים, בה שהה שבתי צבי בחצרו של הצ'יליבי (çelebi) (ראש יהודי מצרים) רפאל יוסף, שר האוצר המצרי. רפאל יוסף שלח שליחים על מנת לתהות על קנקנו של עושה הנפלאות, ומשקיבל מהם חוות דעת נלהבות, מיהר שבתי צבי עצמו לבקר אצל העזתי על מנת למצוא תיקון לנפשו המעונה. לפגישה זו, שהתקיימה בחודש אייר ה'תכ"ה (1665), הייתה השפעה מכרעת על שניהם, כאשר העזתי שכנע את שבתי צבי באמיתות משיחיותו. העזתי סיפר לשבתי צבי כי בחודש אדר (חודשיים קודם לכן) חווה התגלות נבואית ברורה, שבה נראתה לו דמותו של שבתי צבי עצמו ונאמר לו כי איש זה הוא "משיח ישראל". חוויה נבואית זו תוארה מאוחר יותר בידי נתן באיגרותיו בפרוטרוט, ותומצתה בידו במשפט: ”כה אמר ה' הנה מושיעכם בא שבתי צבי שמו, יריע אף יצריח על אויביו יתגבר”.[1]
בעוד ששבתי צבי שב לירושלים, שממנה המשיך במסעו לאיזמיר עיר הולדתו, הכריז העזתי על שבתי צבי כמשיח, ובהשפעת איגרותיו, שנשלחו לכל תפוצות ישראל, נגרפו ההמונים בהתלהבות משיחית. העזתי ריכז סביבו תנועת תשובה המונית, שכללה מעשי סיגוף ותשובה רבים. בהוראותיו הישירות נדפסו סדרי "תיקון" רבים שכללו תפילות ותחינות למאמיני שבתי צבי. רבים ביצעו מעשי תשובה קיצוניים, ואף מכרו את רכושם כהכנה לעלייתם לארץ ישראל, ורק מעטים הרהיבו עוז להטיל ספק בדבריו.
נתן נשאר בעזה כל ימי פריחת השבתאות וכל ימי שבתו של צבי במאסרו הראשון, אך ב-1666 נאסר שבתי צבי בפקודת הסולטאן העות'מאני ונאלץ לבחור בין מוות להמרת דתו. שבתי צבי בחר בהתאסלמות, ועם ההמרה יצא נתן את עזה בדרכו לטורקיה כשהוא דבק באמונתו שלהמרת הדת היו טעמים מיסטיים. במהלך חורף תכ"ז הגיע העזתי לבורסה ולאיזמיר, שאליה נכנס למרות ניסיונותיהם של רבני העיר למנוע אותו מכך, וריכז סביבו את מאמיני שבתי צבי. לאחר תקופה קצרה ניסה העזתי להיכנס לאדריאנופול, על מנת להיפגש עם משיחו, אך מנהיגי העיר מנעו ממנו את הכניסה והוא נדד ברחבי אסיה הקטנה והבלקן וריכז סביבו את מאמיני שבתי צבי סביב הטיעון כי להמרת הדת היו טעמים קבליים נסתרים וכי שבתי צבי יופיע שנית ויגאל את עם ישראל. שבתי צבי סבל מפסיכוזה מאנית-דפרסיבית והתנדנד בין מצבי "הארה" (מאניה) לבין מצבי "הסתר פנים" (דיכאון). נתן העזתי עצמו סבל מהפרעת אישיות היפומאנית (לא פסיכוטית). הוא התנגד בתוקף לדרישתו של שבתי צבי להתאסלם, והורה לתלמידיו להתרחק ככל האפשר מ"אמיר"ה" (כינויו של ש"צ בקרב מאמיניו, ראשי תיבות של "אדוננו מלכנו ירום הודו" ופרפרזה על הכינוי "אמיר המאמינים" של הסולטאן) בשעות ה"הארה" (הפירוש המיסטי שניתן להתקפי המאניה) שלו, בנימוק כי בשעות ההארה "כל הנמצאים לפניו הוא רוצה להכניסם בדת ישמעאל".
העזתי אף נדד לאיטליה והגיע לוונציה, לליוורנו, לרומא, לאנקונה ולכל הקהילות החשובות. בכל מקום ריכז סביבו בסתר את מאמיני שבתי צבי, למד עמהם קבלה, וחיזק את רוחם. כלפי חוץ לא ניהל העזתי שום תעמולה, ואף הכחיש את אמונתו.
במהלך שנת ה'תכ"ט (1669) שב העזתי לטורקיה, ונפגש עם שבתי צבי באדריאנופול. לאחר מכן השתקע בעיר קסטוריה (כיום בצפון יוון), והוסיף לנדוד ברחבי תראקיה והבלקן ולחזק את מאמיניו.
לאחר מותו של שבתי צבי ביום הכיפורים ה'תל"ז (1676) שקע העזתי בדיכאון עמוק וסירב להשיב לפניותיהם של מאמיניו התוהים. הוא נטש את קסטוריה והתיישב בסופיה שבבולגריה. כעבור שנתיים של שתיקה החל להפיץ את הרעיון כי שבתי צבי כלל לא מת אלא "התעלם באורות העליונים" וישוב ויתגלה במהרה, רעיון זה פותח בידי תלמידיו שמואל פרימו (סופרו של שבתי צבי), ישראל חזן ושמואל גנדור.
נתן העזתי נפטר ונקבר בסקופיה (כיום בירת מקדוניה) בי"א בשבט ה'ת"ם (12 בינואר 1680), וקברו היה מוקד לעולי רגל שבתאים. אחדים מכתביו הרבים נשמרו בכתבי יד, בהם "ספר הבריאה" ו"דרוש התנינים". בשנת 2019 התפרסמה מהדורה מדעית ל"ספר הבריאה" בידי חוקר השבתאות ליאור הולצר, בהוצאת הספרים "הולצר ספרים". המהדורה מבוססת על עשרות כתבי יד שהשתמרו בארכיונים ברחבי העולם, וכוללת פרק מבוא וניתוח לספר. את המהדורה התחיל פרופ' חיים וירשובסקי, אולם נפטר במהלך העבודה.[2]
חוקרים וחכמים רבים מייחסים לנתן העזתי את הספר המוסרי-קבלי האנונימי "חמדת ימים".[3]
מסופר בספר רוחות מספרות[4] שבשנת 1911 רוחו של נתן העזתי באה אל רבי יהודה פתיה לבקש תיקון, ורבי יהודה פתיה תיקן את נשמתו מן חטאיה הרבים, והביא לה מנוחת עולמים.
לקריאה נוספת
עריכה- אגרת נתן העזתי: על שבתי צבי והמרתו / הוציא לאור גרשם שלום, [ירושלים: חמו"ל, תשכ"ח?]
- בעקבות משיח: אוסף מקורות מראשית התפתחות האמונה השבתאית / מלוקטים מתוך כתביו של ר’ אברהם בנימין נתן בן אלישע חיים אשכנזי המכונה נתן העזתי; יוצאים לאור מתוך כתבי היד על ידי גרשם שלום, ירושלים: ספרי תרשיש, תש"ד.
- בעקבות משיח: אוסף מקורות מראשית התפתחות האמונה השבתאית מלוקטים מתוך כתביו של ר' אברהם בנימין נתן בן אלישע חיים אשכנזי המכונה נתן העזתי, יוצאים לאור מתוך כתבי-היד על ידי גרשם שלום, ועתה הובא לדפוס מחדש עם תיקונים והשלמות על ידי יונתן מאיר, ספרי בלימה | עלו לשלום, ירושלים וברלין תשפ"ב
- אברהם אלקיים, סוד האמונה בכתבי נתן העזתי (חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה; בהדרכתו של פרופ' יהודה ליבס), האוניברסיטה העברית, כסלו תשנ"ד (תקציר, באנגלית).
- ספר הבריאה לנתן העזתי / מהדורה ביקורתית וניתוח: ליאור הולצר (עם "הסכמה" של פרופ' דניאל שפרבר), הולצר - ספרים, 2019.
קישורים חיצוניים
עריכה
- "נתן בנימן הָעַזָּתִי", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ז, עמודים 127–129, באתר היברובוקס
- "נתן העזתי", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- אושי דרמן, היום שבו עזה הדהדה רוחניות ודבר נבואה ברחבי העולם היהודי, באתר הארץ, 21 בנובמבר 2019
- אלי אשד, הנביא מעזה
- אורי קציר, המשיח יצא מעזה: על נתן העזתי
- יהודה יפרח, שגעון של גאולה, פורסם במגזין סגולה
- ציצת נובל צבי, שחיבר הרב יעקב ששפורטש באתר אוצר החכמה
נתן (1643-1680), העזתי, דף שער בספרייה הלאומית
