סוון-יראן אריקסון

סוון-יראן אריקסון (בשוודית: ‏Sven-Göran Eriksson^ⓘ‏^Ⓘ‏, הגייה בשפת המקור: סְווֵן-יֶרַאן; 5 בפברואר 1948 – 26 באוגוסט 2024) היה כדורגלן ומאמן כדורגל שוודי. זכור בעיקר בזכות תקופתו כמאמן נבחרת אנגליה, אותה אימן בשני מונדיאלים ובאליפות אירופה אחת. אריקסון היה המאמן הראשון שזכה בדאבל המקומי בשלוש מדינות שונות (שוודיה, פורטוגל ואיטליה).

סוון-יראן אריקסון
Sven-Göran Eriksson

מידע אישי
לידה	5 בפברואר 1948 טורסבי, שוודיה
פטירה	26 באוגוסט 2024 (בגיל 76) סונה, שוודיה
גובה	1.78 מטר
עמדה	מגן ימני
מועדונים מקצועיים כשחקן
שנים מועדונים
1966–1971 1971–1973 1973–1975 טורסבי סיפהאלה קרלסקוגה
קבוצות כמאמן
1977–1978 1979–1982 1982–1984 1984–1987 1987–1989 1989–1992 1992 - 1997 1997–2001 2001–2006 2007–2008 2008–2009 2010 2010–2011 2012 2013 2013–2014 2015–2016 2018–2019 דגרפורס גטבורג בנפיקה ליסבון רומא פיורנטינה בנפיקה ליסבון סמפדוריה לאציו נבחרת אנגליה מנצ'סטר סיטי נבחרת מקסיקו נבחרת חוף השנהב לסטר סיטי טרו (בנגקוק) (מנהל טכני) אל נאסר (מנהל טכני) גואנגג'ואו סיטי שנגחאי פורט הפיליפינים

קריירה

קריירת המשחק של אריקסון לא הייתה מרשימה. אריקסון, שהיה מגן ימני, שיחק בעיקר בליגות נמוכות, ולא הצליח להעפיל לליגה הבכירה בארצו. ב-1975 פרש ממשחק, בגיל 27 בלבד, בעקבות פציעה בברך.

בהתחלה מילא אריקסון את תפקיד עוזר המאמן בקבוצת דגרפורס, מהליגה השלישית בשוודיה. לאחר שהמאמן הראשי עזב, מונה אריקסון במקומו והוליך את הקבוצה למקום הראשון ולעלייה לליגה השנייה. ההישג לא נעלם מעיני הקבוצות הבכירות במדינה, ואריקסון הוחתם (יחד עם עוזרו) כמאמן קבוצת הפאר השוודית גטבורג, בגיל 31 בלבד. בעונתו הראשונה זכתה הקבוצה בגביע השוודי, ושנתיים לאחר מכן זכתה ב"טרבל": הגביע השוודי, אליפות הליגה השוודית וגביע אופ"א.

לאחר ההצלחה האדירה עם גטבורג היה אריקסון מבוקש על ידי קבוצות רבות באירופה, כשבסופו של דבר חתם כמאמן בנפיקה ליסבון הפורטוגזית. אריקסון כמעט ושחזר בעונת 1982/1983 את ה"טרבל" בו זכה עם גטבורג, כשהצליח לזכות באליפות הליגה הפורטוגזית ובגביע הפורטוגזי, אך בגמר גביע אופ"א הפסיד לקבוצת אנדרלכט הבלגית. לאחר אליפות נוספת עם בנפיקה, עזב אריקסון את פורטוגל, ועבר לאמן את רומא.

בשלוש עונותיו ברומא לא הצליח אריקסון לזכות בתארים, למעט זכייה אחת בגביע האיטלקי ב-1986. לאחר רומא אימן אריקסון למשך שתי עונות בפיורנטינה, אך לא הצליח להוביל אותה לתארים. לאחר פיורנטינה חזר לבנפיקה ליסבון ב-1989, ואיתה הגיע לגמר גביע אירופה לאלופות 1990, שבו הפסידה למילאן. לאחר עוד זכייה באליפות פורטוגל ב-1991 חזר לאיטליה, הפעם כמאמן סמפדוריה.

את סמפדוריה אימן אריקסון 5 עונות, במהלכן רשם זכייה אחת בגביע האיטלקי ב-1994. לאחר סמפדוריה עבר לאמן את קבוצת לאציו. בלאציו זכה אריקסון בשני גביעים, תואר גביע המחזיקות (האחרון ששוחק) ואליפות בשנת 2000, האליפות השנייה בלבד בתולדות המועדון. בעקבות ההצלחות, רבים מאוהדי לאציו מחשיבים את אריקסון כמאמן הטוב ביותר בתולדות הקבוצה.

לאחר התפטרותו של קווין קיגן מתפקיד מאמן נבחרת אנגליה באוקטובר 2000, הוחלט למנות את אריקסון לתפקיד. אריקסון היה המאמן הזר הראשון בתולדות הנבחרת האנגלית. המבחן האמיתי הראשון שלו כמאמן היה ב-1 בספטמבר 2001, נגד יריבתה הגדולה של אנגליה, נבחרת גרמניה, במינכן. אנגליה הביסה את הגרמנים 5–1, במשחק שמהווה ציון דרך בהיסטוריה של הנבחרת האנגלית. אנגליה הצליחה להעפיל למונדיאל 2002, לאחר שער שוויון דרמטי של דייוויד בקהאם במשחק המכריע מול נבחרת יוון.

בטורניר עצמו הצליחה אנגליה לנצח בשלב הבתים עוד יריבה גדולה, נבחרת ארגנטינה, בתוצאה 1–0 (שוב משער של דייוויד בקהאם), אך הודחה ברבע הגמר על ידי נבחרת ברזיל, שזכתה בטורניר. בשנת 2001 נבחר אריקסון כמאמן השנה של ה-BBC.

בפתיחת משחקי יורו 2004 הפסידה אנגליה לנבחרת צרפת מצמד שערים של זינדין זידאן בתוספת הזמן. למרות ההפסד, העפילה אנגליה לרבע הגמר, לאחר ניצחונות על שווייץ וקרואטיה. ברבע הגמר הודחה אנגליה על ידי הנבחרת המארחת, פורטוגל, לאחר דו-קרב בעיטות עונשין.

במהלך מוקדמות מונדיאל 2006 ספג אריקסון ביקורת על יכולתה של נבחרת אנגליה, לאחר הפסד מביש לצפון אירלנד וניצחון דחוק על אוסטריה. התאחדות הכדורגל האנגלית הודיעה כי חוזהו של אריקסון לא יוארך. אריקסון הודיע על סיום תפקידו לאחר המונדיאל, ועוזרו סטיב מקלארן החליף אותו בתפקיד.

בטורניר המונדיאל הודחה אנגליה בשלב רבע הגמר, שוב לנבחרת פורטוגל לאחר דו-קרב בעיטות עונשין. המשחק עצמו הסתיים ב-0–0, לאחר שדייוויד בקהאם נפצע ו-ויין רוני הורחק. בשלושת הטורנירים בהם אימן אריקסון את נבחרת אנגליה (מונדיאל 2002, יורו 2004 ומונדיאל 2006) הודחה אנגליה בשלב רבע הגמר על ידי קבוצתו של המאמן לואיס פליפה סקולארי (ברזיל ב-2002, פורטוגל ב-2004 ו-2006).

במהלך התקופה שבה אימן את נבחרת אנגליה פורסם בעיתונות הבריטית אודות רומן שניהל אריקסון עם מגישת טלוויזיה שוודית, כמו גם על רומן עם מזכירתו בהתאחדות האנגלית.

ביולי 2007 חתם אריקסון לשלוש שנים כמאמן מנצ'סטר סיטי. הוא היה למאמן הראשון בתולדות הקבוצה שמוצאו אינו מהאי הבריטי. למרות פתיחה טובה של הליגה, סיימה מנצ'סטר במקום התשיעי בלבד, והוענק לה המקום בגביע אופ"א רק כיוון שזכתה בפרס "המשחק ההוגן" (הקבוצה ההגונה ביותר באירופה). ביוני 2008, לאחר עונה אחת בלבד כמאמן מנצ'סטר סיטי, עזב לטובת משרת המאמן בנבחרת מקסיקו. כעבור 10 חודשים בלבד, באפריל 2009, הוא פוטר לאחר הפסד 1–3 לנבחרת הונדורס במסגרת מוקדמות מונדיאל 2010. במרץ 2010 מונה למאמן נבחרת חוף השנהב, והוא אימן אותה במונדיאל 2010.

תארים כמאמן

גטבורג

• אליפות שוודיה: 1982
• הגביע השוודי (2): 1978/1979, 1981/1982
• גביע אופ"א: 1981/1982

בנפיקה ליסבון

• אליפות פורטוגל (3): 1982/1983, 1983/1984, 1990,/1991
• הגביע הפורטוגזי 1982/1983
• הסופרקאפ הפורטוגזי 1989

רומא

• הגביע האיטלקי 1985/1986

סמפדוריה

• הגביע האיטלקי: 1993/1994

לאציו

• אליפות הסרייה א': 1999/2000
• הגביע האיטלקי: 1997/1998, 1999/2000
• הסופרקאפ האיטלקי: 1998 2000
• גביע אירופה למחזיקות גביע 1998/1999
• הסופרקאפ האירופי 1998/1999

אישיים

• מאמן העונה בסרייה א': 1999/2000
• מאמן החודש בפרמייר ליג: אוגוסט 2007

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סוון-יראן אריקסון בוויקישיתוף

• סוון-יראן אריקסון, באתר Soccerway
• סוון-יראן אריקסון, באתר WorldFootball.net
• סוון-יראן אריקסון, באתר National Football Teams
• סוון-יראן אריקסון, באתר FootballDatabase.eu
• פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
• סוון-יראן אריקסון, באתר ההתאחדות האנגלית
• עוזי דן, הוא היה יותר ממאמן גדול. את ההשפעה שלו על הכדורגל מרגישים גם היום, באתר הארץ, 27 באוגוסט 2024