סוזן ופרן
סוזן ופרן (Susan and Fran) הן צמד זמרות, סוזאן דבור כוגן (Susan Devor Cogan) ופרן ליברמן אבני (Fran Liberman-Avni), שפעל בישראל בשנים 1971–1975.
מוקד פעילות | ישראל |
---|---|
תקופת הפעילות | מ-1971 |
סוגה | זמר עברי, פולק |
כלי נגינה | גיטרה |
חברים | |
סוזאן (כוגן) דבור פרן אבני | |
שירתן התאפיינה בהרמוניה קולית ובנגינת גיטרות בסגנון הפולק האמריקני, שפרח באותן שנים בצפון אמריקה.
הן שרו משירי משוררים עבריים ושירי עם בריטיים מתורגמים. משיריהן המפורסמים: "ציפור שנייה" ("ראיתי ציפור רבת יופי"), "דרך ישנה", "לילות לילך", "לא דיברנו עוד על אהבה".
פעילות מוזיקלית
עריכהסוזן ופרן עלו לישראל ממונטריאול קנדה, כל אחת בנפרד.
פרן ליברמן, לימים פרן ליברמן אבני, עלתה לישראל ב-1966, הופיעה עם לוליק ואמנים נוספים, עבדה עם נעמי שמר, ואף הקליטה עבור קול ישראל. היא הייתה חברה ב"צמד העלמות" עם ג'ודי סילבר, והן הקליטו את "שיר עד – על שלושה דברים" (מילים: לאה גולדברג, לחן: שייקה פייקוב) ואת "תפילת הדייג" (מילים: נתן יהונתן, לחן: נחום היימן).
סוזן דבור, לימים סוזן דבור קוגן, עלתה לישראל מקנדה עם הוריה ב-1967, והייתה סטודנטית לאמנות בבצלאל.
הן הכירו ב-1971 ביוזמת האמרגן פרדי כהן. הן החלו להופיע כצמד, בעיקר במועדון "המערה" ביפו, ויצרו וביצעו שירים מקוריים בסגנון פולק.
הן זכו להכרה בעקבות ערב שירי משוררים הראשון בגל"צ שנערך ב-1972. באותו הערב הן ביצעו לראשונה את "ציפור שנייה" (מילים: נתן זך, לחן: מישה סגל). ב"ערב שירי משוררים" השני בשנת 1973, ביצעו את השיר "לילות לילך" (מילים: חיים לנסקי, לחן: סוזן דבור)[1].
ב-1972 הופיעו בהופעות משותפות עם מתי כספי, שלמה גרוניך ושלומית אהרון.
באותה שנה השתתפו בסרט הקולנוע הטרמפיסט, ושרו בו גרסה אנגלית לשירן "העץ הירוק".
אלבומן הראשון "אמש" (1973) כלל בן השאר את השירים "לא דיברנו עוד על אהבה" (מילים: אהוד מנור, לחן: מתי כספי) ו"סוסי הפרשים" (מילים: אמיר גלבוע, לחן: מתי כספי ושלמה גרוניך), "העץ הירוק", "כשיבוא ילדי" (מילים: שמרית אור, לחן: סוזן דבור), "דרך ישנה" (מילים: דודו ברק, לחן: שייקה פייקוב), "אבן טובה". באלבום הן שרו את השיר "מישהו" באנגלית וגרסה העברית לשירה של ג'וני מיטשל Chelsea Morning ("בוקר בצ'לסי").
הן התארחו בתוכנית הרדיו "צריך לשמור על כושר" ששודרה במסגרת הסדרה "דו רה ומי עוד?" בקול ישראל בשירי עם בריטיים מתורגמים.
בשנת 1973 הן חברו לצמד הדודאים. כרביעייה, הם הוציאו אלבום בשם "קשת בענן" ויצאו יחד לסיבוב הופעות ברחבי הארץ[2]. באלבום הזה הם ביצעו בין השאר את "ולא יישאו עוד חרב" (מילים: יעקב שבתאי, לחן: יוהאן סבסטיאן באך- כוראל מתוך "מתאוס פסיון").
באותה השנה הן השתתפו בתוכנית הטלוויזיה המוזיקלית של דן אלמגור “הצועני השורק”. הן ביצעו גרסה עברית לשיר Puff, the Magic Dragon, בשם "פאף דרקון הקסם" בתרגומו של דן אלמגור.
באמצע שנות ה-70 נפרדו דרכיהן של השתיים והן חזרו לקנדה.
ב-1985 הן שבו לסיבוב הופעות בארץ, ושירי סיבוב ההופעות מאותה שנה מופיעים באלבום "שושנים", שבו השיר “אדמה” שבוצע גם ע”י עפרה חזה. הן חזרו לישראל שוב לסיבוב הופעות ב-2003, אחריו הוציאו אלבום כפול נוסף, בעברית ובאנגלית, בשם “בחמלת הלבנה”.
בקנדה, המשיכה כל אחת מהן בפעילות עצמאית והן מופיעות ביחד ברחבי צפון אמריקה. סוזאן כוגן (דבור) הוציאה את אלבומה Gipsey Hill באנגלית ובעקבותיו גם ערכה סיבוב הופעות ברחבי קנדה.
דיסקוגרפיה
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- סוזן ופרן, באתר MusicBrainz (באנגלית)
אתרים רשמיים
עריכה- אתר רשמי ישן של פרן הכולל דף עדכונים על הצמד
- אתר רשמי חדש של פרן
- Susan Devor Kogan on Facebook
- Susan Devor Kogan
מידע כללי
עריכה- כאן ג', "סוזן ופרן", 70 Years of Israeli Pop Music, "הכל זהב", 26 בינואר 2018.
- "סוזן ופרן" באתר נוסטלגיה אונליין
כתבות וביקורות
עריכה- סוזן ופראן מגיעות להופעות בארץ, באתר ynet, 15 במאי 2003
- שרגא הר-גיל, סוזן ופרן כותבות ושרות, מעריב, 8 בדצמבר 1971
- יוסי חרסונסקי, הנאיוויות נשמרת, מעריב, 12 ביוני 1986