שייקה פייקוב
ישעיהו (שייקה) פייקוב (נולד ב-5 ביולי 1937, כ"ו בתמוז ה'תרצ"ז) הוא מוזיקאי, מלחין, פזמונאי, מעבד מוזיקלי, מנצח ומשורר ישראלי. כתב והלחין שירי ארץ ישראל, שירי מסורת וחג, שירי ילדים, שירי פסטיבלים ותחרויות זמר, מוזיקה לסרטים ועוד.
לידה |
5 ביולי 1937 (בן 87) כ"ו בתמוז ה'תרצ"ז תל אביב, פלשתינה (א"י) |
---|---|
מוקד פעילות | ישראל |
תקופת הפעילות | 1951–2014 (כ־63 שנים) |
עיסוק | מוזיקאי, מלחין, מעבד מוזיקלי, מנצח, פזמונאי ומשורר |
סוגה | זמר עברי |
שפה מועדפת | עברית |
כלי נגינה | פסנתר, חליל, קלרינט, מנדולינה, אקורדיון |
פרסים והוקרה |
ביוגרפיה
עריכהפייקוב נולד בתל אביב לצ'רנה שעלתה לישראל מפולין ולסנדר (אלכסנדר) פייקוב אשר הפסיק את לימודי החזנות כשהצטרף לתנועת "החלוץ" ועלה מאוקראינה בשנת 1931.
בילדותו המוקדמת התגוררה המשפחה במקווה ישראל. בהיותו בן שש וחצי נפטרה אמו ובשנת 1945 עבר עם אביו לקיבוץ אשדות יעקב. אביו נישא בשנית ומנישואין אלו נולדו שני אחיו.
פייקוב סיים ב-1951 את בית הספר היסודי באשדות יעקב, וב-1955 השלים את לימודיו בתיכון בית ירח, בעמק הירדן. באשדות יעקב למד לנגן במנדולינה וצורף לתזמורת המנדולינות של הקיבוץ, ובהמשך למד לנגן באקורדיון וניגן באירועים, בחגים ובמועדים. בגיל 14 הלחין את שני שיריו הראשונים "הורה עמק הירדן"[1] ו"שיר הלוחם" למילותיו של בן כיתתו מנחם פונדק. השירים פורסמו בחוברת "במעלה" בשנת 1951.
בשנת 1955 התגייס פייקוב לצה"ל, לנח"ל ולאחר טירונות במחנה 80 וקורס מ"כים בבית דראס החל לשרת כמ"כ במחנה 80. בזכות היכרות קודמת עם חלק מחברי צוות הווי נח"ל הוא צורף על ידי ארי הרצברג לצוות, תפקידו היה ללוות בנגינה וללמד את צוותי ההווי שירים חדשים שהולחנו, בין היתר, על ידי מרדכי זעירא ומשה וילנסקי ולהפיצם בבסיסי צה"ל. בהמשך התמנה למפקד הצוותים.
לאחר סיום שירותו הצבאי עבד כמכונאי במוסך באשדות יעקב ומאוחר יותר עבר לקיבוץ משמר השרון.
שירת במילואים בתור צפן בחפ"ק של חטיבת שריון צפונית והשתתף כלוחם במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים.
פעילות מוזיקלית
עריכהפייקוב ניגן בשבתות ובחגים והפיק אירועי תרבות בקיבוץ ובהתיישבות העובדת. במהלך תקופה זו כתב מוזיקה לריקודים לכוריאוגראפית לאה ברגשטיין אשר עבדה עם להקות המחול הקיבוציות. למד קומפוזיציה אצל המלחין אבל ארליך אשר השפיע עליו רבות.
בוגר לימודי מוזיקה במכללת אורנים ובעל תעודת מורה מוסמך למוזיקה מטעם משרד החינוך. עסק בהוראת מוזיקה ונגינה במגוון כלים בבתי ספר ובמוסדות חינוך. בנוסף למד ועבד עם לאה ברגשטיין, המלחין והמעבד גיל אלדמע, והמרצים למוזיקה צבי קרן ודוד עורי. במהלך השנים ניצח על מקהלות א-קפלה, כתב ולימד יצירות קלאסיות ומודרניות[דרוש מקור]. שירו הראשון, שהוקלט והושמע ברדיו ב-1958, היה "נורית", שהולחן למילותיו של מנחם פונדק ובוצע בידי עליזה קשי.
שיריו
עריכהשירי פסטיבלים
עריכהפייקוב הרבה לכתוב לפסטיבלים שונים בשנות ה-70 וה-80:
- פייקוב הוא שיאן הזכיות במקום הראשון ככותב לצד יורם טהרלב (שתי זכיות לכל אחד).
- בנוסף הוא שיאן הזכיות במקום הראשון כמלחין לצד יאיר מילר (שלוש זכיות לכל אחד).
בין היתר כתב והלחין את:
- אן דן דינו (יפה ירקוני, 1971, מקום ראשון)
- לארצי יש יום הולדת (אלי גורנשטיין, 1977, מקום שלישי)
- עוד יהיה טוב בארץ ישראל (דודו זכאי, 1979)
- אמא (רונן בהונקר, שולה חן, 1981, מקום ראשון)[2].
בין היתר הלחין למילים של דודו ברק את:
- למה ככה (אבי טולדנו ועירית ענבי, 1970, מקום ראשון)[3]
- חג יובל אבי טולדנו, 1972, מקום שלישי)
- חגיגת אביב (שוקולד מנטה מסטיק, 1974, מקום שלישי)
- בואו ונשיר אחים (ששי קשת, 1971, מקום ראשון)
- שישו ושמחו ששי קשת (1971, מקום ראשון)
- אותך (אילנה אביטל, 1977, מקום שלישי)[4].
- דרך המלך (גילי וגלית, 1989, מקום 12 באירוויזיון).
- שירו (יורם טהרלב, שרה'לה שרון ולהקת שירו, 1993, מקום 24 בארוויזיון)
- ירושלם (רונן בהונקר, 1992, מקום שלישי בקדם ארוויזיון).
פסטיבל שירי ירושלים
עריכהפסטיבלים בינלאומיים
עריכהפייקוב השתתף במספר פסטיבלים בחו"ל:
- לפסטיבל בצ'ילה בו השתתף מספר פעמים[5], הוא הלחין ב-1976 את שיר הבוקר (אלישבע, נאוה ברוכין). וב-1991 את שיר Morning Love שהושמע בפי שלומית אהרון[6].
- שירים שלו השתתפו בהצלחה בפסטיבלים ביפן ובדרום קוריאה בתחילת שנות ה-80, עם הילד רונן בהונקר (Mother, מכל שירי אהבתי).
בנוסף לשירים שנכתבו לפסטיבלים, חוברו על ידיו שירי ילדים ושירי מסורת (ולירושלים עירך, ונזכה ונחייה) רבים נוספים.
שיתופי פעולה בולטים
עריכהכותבים
עריכהפייקוב הלחין שירים רבים שכתב הפזמונאי דודו ברק ביניהם:
- אחיי גיבורי התהילה (אילנית)
- "אנשים יש בעולם" (נירה גל וטובה קצב)
- ארץ ישראל יפה (להקת פיקוד דרום)
- בפרוט נבל ועוגב (אילנית)
- דרך ישנה (סוזן ופרן)
- חגיגת אביב (שוקולד מנטה מסטיק)
- חג יובל (אבי טולדנו)
- קרוב ורחוק (ששי קשת ונירה גל)
פייקוב הלחין שירים רבים שכתבה המשוררת אלישבע ביניהם:
- נפשי כלתה לחרוזים (אלכסנדרה)
- שיר בוקר (נאוה ברוכין)
- כנטות היום (דורית ראובני)
כותבים נוספים
עריכה- רחל (אני ואתה)
- פניה ברגשטיין (ילקוטי)
- לאה גולדברג (חמסין של ניסן)
- יורם טהרלב (בואי נשוב אל הטנגו)
- יהודה עמיחי (לאורך השדרה שאין בה איש)
- אברהם שלונסקי (עד הלום)
מבצעים
עריכהפייקוב הלחין לאילנית שירים רבים, ביניהם:
- אחיי גיבורי התהילה (דודו ברק)
- ארץ (שייקה פייקוב)
- בפרוט נבל ועוגב (דודו ברק)
- חמסין של ניסן (לאה גולדברג)
- לאורך השדרה שאין בה איש (יהודה עמיחי)
- עד הלום (אברהם שלונסקי)
- עיר אחרת (חיים קינן)
- תבורכי (שייקה פייקוב)
פייקוב חיבר והלחין לדודו זכאי שירים רבים, ביניהם:
- חייכי לי בשירים
- לחוף ירדן
- נפגשנו שוב
- עוד יהיה טוב בארץ ישראל
- שירי לי
פייקוב הלחין כמה מלהיטיו הגדולים של ששי קשת בשנות ה-70 ביניהם:
- בואו ונשיר אחים (שייקה פייקוב)
- ותבוא עליכם הברכה (שייקה פייקוב)
- קרוב ורחוק (דודו ברק)
- שישו ושמחו (מסורתי)
מבצעים נוספים
עריכה- יפה ירקוני אן דן דינו
- אלכסנדרה תקוות ימי
- אילנה אביטל אותך
- מלי ברונשטיין תפילה לירושלים
- עפרה חזה כמו ציפור
- אלי גורנשטיין לארצי יש יום הולדת
- אילן ואילנית שיר שבת
- שלישיית המעפיל בין אדם לאדם
שירי מלחמות והנצחה
עריכהפייקוב שירת במילואים בתור צפן בחפ"ק של חטיבת שריון צפונית והשתתף כלוחם במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים. חלק מחוויותיו מאותן מלחמות ומחוויותיהם של אחרים קיבלו ביטוי בשירים שהלחין, בהם:
- אחיי גיבורי התהילה (אילנית)
- בפרוט נבל ועוגב (אילנית)
- נפגשנו שוב (דודו זכאי)
- על כן שירי עצובים אופירה גלוסקא
- אולי אולי מחר (להקת פיקוד דרום)
- הארץ עוד תשקוט (שושנה דמארי)
- פרח נדיר (אדם) כתב לזכרו של ארז תמיר, בנה של אשתו השלישית[7][8].
בנוסף, הוא הלחין מספר שירים ללהקת גייסות השריון במסגרת תוכנית י"ב - דיסקוטנק בהם:: אל האור וחתום באש השריון[9] וללהקת פיקוד דרום (ארץ ישראל יפה).
סרטים ותוכניות טלוויזיה
עריכה- לסרט ""נורית" הלחיןו את "קרוב ורחוק" ו "שיר לכנרת" למילותיו של דודו ברק, בביצוע ששי קשת ונירה גל וכן את ל"אנשים יש בעולם" למילותיו של ברק בביצוע של נירה גל וטובה קצב.
- הלחין את פסקול הסרט "קוראים לי שמיל", שיצא לאקרנים ב-1973.[10].
- הלחין את פסקול הסרט "רחוב 60" מ-1976[11], כולל השיר "להיות איתך" בביצוע עדנה גורן וששי קשת.
- בסרט "נערת הפרברים" מ-1979 היה פייקוב אחראי על העיבודים, התזמור והניצוח וכתב והלחין את "כמו ציפור" ו"אמרו היכן הם ידידי", אותם ביצעה עפרה חזה.
- בתחילת שנות ה-1980 נבחר לכתוב את המוזיקה עבור סדרת הטלוויזיה "המלאכיות של צ'רלי" בלוס אנג'לס, אך נאלץ לדחות את ההצעה מסיבות משפחתיות.
פרסים והוקרה
עריכהספרי שיריו
עריכה- ותבוא עליכם הברכה, תל אביב: אור תו, 1970.
- משיריו של שייקה פייקוב, תל אביב: אור תו, 1974.
- ארץ: משירי ארץ ישראל היפה; הקדמה מאת אליהו הכהן, תל אביב: ישרא-תו, 1982.
אלבומים משיריו
עריכה- 1974 – ארץ ישראל יפה[17]
- 1975 – אן דן די נו
- 1975 – שיקה פייקוב / משירי ארץ ישראל היפה (חלק א)
- 1975 – שירת הנוער (משירי תנועת הנוער) – עיבודים כליים וקוליים, עריכה והפקה לזמרים דודו זכאי, אופירה גלוסקה, גלי עטרי ועוזי יאירי
- 1977 - שייקה פייקוב / שר שייקה פייקוב עם ידידיו האומנים
- 1978 - שייקה פייקוב / משירי ארץ ישראל היפה (חלק ב׳)
- 1978 – לאהוב אותך – (מילים, לחנים ועיבוד) לאילנה אביטל
- 1979 – שירי ארץ ישראל יפה[18]
- 1984 – מכל שירי אהבתי – (מילים ולחנים) לרונן בהונקר
- 1999 - ארץ שנאהב אלבום
- 1989 – ימים יפים - (מילים, לחנים ועיבודים) לגילי נתנאל
- 1991 – חייכי לי בשירים: שיריו היפים של שייקה פייקוב
- 1994 – שם נפגשות האהבות – להיטי שנות השישים בגרסה עברית (מילים עבריות לכל השירים) לאילן טל ולאהרון סייקס
- 1997 – משיח - (לחנים לשירים חסידיים) לאיתן מסורי
- 1999 – פנטזיה - (טקסטים עבריים) לסמיר שוקרי
- 1999 – בשירי ארץ ישראל חלק א׳ - (מילים, לחנים ועיבודים) לצביה בר
- 1999 – ארץ שנאהב (אלבום כפול)
- 2001 – חגי ישראל: משירי שייקה פייקוב
- 2005 – אן-דן-די-נו: מיטב שירי הילדים של שייקה פייקוב
חיים אישיים
עריכהפייקוב היה נשוי שלוש פעמים ולו שתי בנות ונכדים.
פעילותו נפסקה במהלך שנת 2014 עקב מגבלה רפואית.
מתגורר בקיבוץ משמר השרון.
קישורים חיצוניים
עריכה- שייקה פייקוב, באתר שירונט
- שייקה פייקוב, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- שייקה פייקוב, דף שער בספרייה הלאומית
- שייקה פייקוב, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
- ערוץ Youtube של שייקה פייקוב
- שייקה פייקוב באתר "שירה עובדת"
- יוסי חרסונסקי, קולות קלים | ארץ-ישראל היפה של פייקוב, מעריב, 23 באוקטובר 1974
- סמדר שיר, קול על הכל | ישראל היפה של שייקה, מעריב, טורים 5–6, 8 בפברואר 1979
- מיכל זהבי, ארץ ישראל יפה של שייקה פייקוב, דבר, 23 בינואר 1980
- איילת פישביין, בעקבות האוצר האבוד (הגרסה של שייקה פייקוב), באתר הארץ, 4 בינואר 2006
- נועם גיל-אור, "ציפורי שיר" עם שייקה פייקוב, רשת ג', 12 באוגוסט 2013, בארכיון האינטרנט
- תיעוד יוצרים של מפעל הפיס עם יואב קוטנר – שייקה פייקוב, סרטון באתר יוטיוב, דצמבר 2016
- יעקב בר-און, "שכחו שאני חי": שייקה פייקוב מבכה את הזנחת האמנים הוותיקים, באתר מעריב אונליין, 30 במאי 2017
- שייקה פייקוב באסופת "מלחיני משוררים ישראלים" בעריכת דודו אלהרר, האתר של נילי דגן
- מידע על שייקה פייקוב בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ תקוות ימי - דודיפדיה.
- ^ סיפורו של שיר - אמא.
- ^ למה ככה - סיפורו של שיר
- ^ סיפורו של שיר - אותך.
- ^ הוא השתתף מספר פעמים בפסטיבל בינלאומי לשירים בצ'ילה (בעיר ויניה דל מאר)
- 1976 - שיר הבוקר (בעברית) עם הזמרת נאוה ברוכין
- 1978 - לאהוב/Amor עם אילנה אביטל
- 1989 - Ave Maria עם גילי נתנאל
- 1911 - Morning love עם שלומית אהרון (זכו בפרס הגוויוטה היוקרתי), Mama עם אילנה אביטל
- ^ Shlomit Aharon, Morning Love, Festival de Viña 1991, Competencia Internacional, נבדק ב-2023-07-08
- ^ פרח נדיר - אדם, נבדק ב-2023-07-08
- ^ מילים לשיר פרח נדיר - אדם, באתר שירונט
- ^ [1]
- ^ קוראים לי שמיל, באתר "ספר הקולנוע הישראלי"
- ^ רחוב 60, באתר "ספר הקולנוע הישראלי"
- ^ פרסי אמ"י הוענקו לרבקה מיכאלי, שייקה פייקוב וחיים טופול, באתר ynet, 17 בינואר 2017
- ^ תוכנית הכנס.
- ^ כנס "מי אני? שיר ישראלי!" הארבעה-עשר - תוכניית הכנס, יוני 2017, באתר אוניברסיטת בר-אילן
- ^ שגיא בן נון, "שומר על פשטות": הרגע שבו חוה אלברשטיין ריגשה את אהוד בנאי, רשמים מטקס פרסי אקו"ם, באתר וואלה, 31 במאי 2018
- ^ עיריית חולון, פסטיבל ימי זמר 2023 בתיאטרון חולון, באתר עיריית חולון - חדשות ועדכונים, 12-9 באפריל, חול המועד פסח
- ^ יוסי חרסונסקי, קולות קלים | ארץ-ישראל היפה של פייקוב, מעריב, 23 באוקטובר 1974.
- ^ ביקורת: יואב קוטנר, תקליטים | מוסיקה קלה: שייקה פייקוב – שירי א"י יפה" (ליטראטון), מעריב, טורים 1–2, 9 באוגוסט 1979.