סופרן
מקור המונח ושימושים נוספים
עריכה
המילה האיטלקית "Soprano" נגזרת מן המילה הלטינית "Superanus" שפירושה "עליון". המנעד המקובל של קול סופרן ברפרטואר מקהלתי משתרע מדו האמצעי, היינו דו "ראשון", ועד לדו שתי אוקטבות מעליו, כלומר, דו באוקטבה השישית. בהרמוניה מקהלתית מסורתית בארבעה קולות זהו הגבוה מבין ארבעת הקולות, ונמצא מעל קו האלט.
אף כי לרוב המונח "סופרן" מתייחס לזמרות, ישנם זמרי סופרן זכרים המתחלקים לכמה קבוצות: ילדים או נערים שקולם טרם התחלף ומנעדם מנעד של סופרן (ידועים באנגלית כ-"Boy sopranos" או "Trebles"), גברים שעברו את גיל ההתבגרות השרים בקול סופרן מכונים לרוב סופרניסטים או קונטרה-טנורים. אלה שרים במנעד הסופרן בטכניקת הפלסטו (הידועה גם כ"קול ראש" ובעולם החזנות בשם "קאפ שטימע"). מאמצע המאה ה-16 ועד לסוף המאה ה-18 נהגו לסרס נערים טרם התבגרותם המינית על מנת למנוע את התחלפות קולם. רבים מאלה היו לזמרי סופרן.
מחוץ להקשר הווקאלי הרווח של המילה, משתמשים במונח "סופרן" אף לתיאור תפקיד מוזיקלי כלשהו ביצירה, אשר לו הקו המוזיקלי הגבוה ביותר במאזן סך הקולות או לתיאור תפקידו של כלי נגינה במסגרת משפחת כלים כלשהי. כך לדוגמה נוכל לשמוע על "סקסופון סופרן" - הסקסופון המנגן במנעד סופרן מבין משפחת הסקסופונים, או למשל נוכל לומר כי בהרכב של כינור, קלרינט, קרן יער וצ'לו, הכינור הוא זה המנגן את "תפקיד הסופרן".
סיווג קולות הסופרן
עריכהבתחום האופרות לרוב נכתבים התפקידים הנשיים הראשיים לקולות סופרן. בתחום זה נהוג לקטלג תפקידי סופרן וזמרות סופרן על פי אופיים (צבע הקול, אופיו של התפקיד והדרישות הטכניות שהוא מציב בפני הזמרת):
- סופרן לירי-מלא - מאופיין בקול גדול אך רך ושירתי. דוגמה לתפקיד מייצג: דמותה של מימי באופרה "לה בוהם", מאת ג'אקומו פוצ'יני.
- סופרן לירי-קולורטורה (מכונה אף Leggero, Lirico-leggero, d'Agilità) - מאופיין בקול מעט פחות חזק, אך בעל גמישות וזריזות. מנעדו בצלילים הגבוהים עולה על שאר סוגי הסופרן וזה אף אחד מסימני ההיכר הבולטים ביותר שלו. דוגמה לתפקיד מייצג: דמותה של אולימפיה באופרה "סיפורי הופמן" מאת ז'אק אופנבך, וכן של צרבינטה באריאדנה בנקסוס מאת ריכרד שטראוס.
- סופרן דרמטי-קולורטורה - סופרן בעל הגמישות והמנעד של סופרן הקולורטורה הלירי אך בעל אופי וצבע קול דרמטיים. דוגמאות לתפקידים מייצגים: דמויותיהן של מלכת הלילה ב"חליל הקסם", של דונה אנה ב"דון ג'ובאני" ושל קונסטנצה באופרה "החטיפה מן ההרמון", מאת וולפגנג אמדאוס מוצרט, מרגריטה ב"פאוסט", של גונו וויולטה ב"לה טרוויאטה", מאת ורדי.
- סופרן ספינטו (מכונה אף Lirico-spinto) - סופרן בעל איכויות קוליות של זה הלירי אך בעל אופי המסוגל אף לביטוי דרמטי. דוגמה לתפקיד מייצג: דמותה של מנון באופרה "מנון לסקו", מאת ג'אקומו פוצ'יני.
- סופרן דרמטי - סופרן בעל עצמה, נוקב ומלא ברק. בעל צליל עשיר בחלק התחתון של מנעדו. דוגמה לתפקיד מייצג: דמותה של אביגיל באופרה "נבוקו", מאת ג'וזפה ורדי, וכן של דונה אלווירה ב"דון ג'ובאני", מאת מוצרט ושל אנטוניה ב"סיפורי הופמן", מאת אופנבך.
- סופרן סוּבְּרֶט - סופרן קליל ועדין שעיקר שימושו בחלק האמצעי של המנעד. לרוב נכתב עבור תפקידי נשים צעירות. דוגמאות לתפקידים מייצגים: תפקידי סוזאנה וברברינה באופרה "נישואי פיגארו", מאת מוצרט ותפקיד צרלינה באופרה "דון ג'ובאני", אף היא מאת מוצרט.
- סופרן וגנריאני (או במינוחו הגרמני: "Hochdramatischer sopran") - קול דרמטי וגדול מאוד, אשר נועד להישמע אף מעל תזמורות גדולות והמסוגל לעמוד בתפקידים ארוכים, כהה וכבד באופיו. מיועד בעיקר לתפקידים באופרות גרמניות משל ריכרד וגנר וריכרד שטראוס, אך לא בלבד. דוגמאות לתפקידים מייצגים: דמותה של איזולדה באופרה "טריסטן ואיזולדה", מאת וגנר, דמותה של אלקטרה באופרה הנושאת שם זה מאת ריכרד שטראוס, דמותה של טורנדוט באופרה הנושאת שם זה מאת פוצ'יני.
קישורים חיצוניים
עריכה
- סופרן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)