זליגמן בר
זליגמן (יצחק בן אריה יוסף) בר (18 בספטמבר 1825 – 30 במרץ 1897) היה חוקר מסורה וד"ר לבלשנות יהודי גרמני, ממשיך דרכו של וולף היידנהיים בהפעלת בית הדפוס של רדלהיים, נודע בעיקר בזכות הוצאת סידור "עבודת ישראל" (רעדעלהיים תרכ"ח) ובו תיקוני נוסח ופירושי התפילות והפיוטים, אשר עד היום מהווים מקור לפירוש התפילה ולנוסחה.
לידה |
18 בספטמבר 1825 מוסבאך, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
---|---|
פטירה |
31 במרץ 1897 (בגיל 71) ביבריך, הקיסרות הגרמנית |
מדינה | גרמניה |
קורות חיים
עריכהזליגמן בר נולד במוסבאך (כיום בויסבאדן) בשנת תקפ"ו (1825), ולמד אצל ר' שמואל איגשטטר[1]. מפעל חייו לפני הפעלת בית הדפוס ברדלהיים היה בביבריך(גר'), ולאחר שבשנת ה'תקצ"ב נפטר וולף היידנהיים, ולא היה מי שיהדיר את הספרים ויסדרם לדפוס במשך זמן מה, עבר לרדלהיים. נפטר בביבריץ' כבן 72 בשנת תרנ"ז.
בית הדפוס בזמנו
עריכהבית הדפוס רדלהיים נוהל מהקמתו על ידי וולף היידנהיים, ולאחר פטירתו נקנה על ידי מ.(מנחם) לעהרבערגער. בזמנו של זליגמן בר בית הדפוס המשיך להוציא את הסידורים הישנים של רוו"ה, שהם בעיקר שפת אמת ושפה ברורה (שיצאו לאור פעם ראשונה בשנת תקס"ו), וכן את כל הספרים שבית הדפוס הוציא קודם זמנו של זליגמן בר. לאחר שמנחם נפטר בית הדפוס היה בבעלות י. לעהרבערגער בנו.
מפעל חייו
עריכהזליגמן בר ההדיר והוציא לאור בין השאר את הספרים "לקט הצבי" (תפילות ומנהגים אשר ינהגו בהם החסידים הפרושים), "תורת אמת" (על טעמי אמ"ת זכה להסכמה מאת רש"ר הירש) ו"תוצאות חיים" (תפילות חולים ומתים) וכן השקיע רבות בסידור הקינות, וכך התפרסם.[2]זליגמן בר עבד בשיתוף פעולה עם הרבה מלומדים ותלמידי חכמים בתחום הההדרה ביניהם יום טוב ליפמן צונץ הרב אהרן פולד[3], הרב שמואל באנדי[4], הרב אליקים כרמולי, ואפילו שד"ל, ששלחו לו פירושים, ונתנו לו כתבי יד וסידורים נדירים.
חמישה חומשי תורה
עריכהזליגמן בר עמל שנים רבות בשביל לזקק ולדעת בדיוק מה היא הנוסחה המדויקת ביותר של התורה. באשר לערך עבודתו זו כתב הרב מרדכי ברויאר[5]:
”חכם זה הוציא מהדורת מקרא "על פי המסורה", על-פי מיטב הכלים המדעיים שברשותו; וגדולי המדע של זמנו תמכו בו וסמכו עליו. אך היום כבר נתפרסם ונודע ברבים, שמהדורה זו היא מלאה טעויות ושיבושים, והיא מחוסרת כל ערך. ואחת הטעויות הגדולות של בר הייתה ההסתמכות היתרה על נוסחות הרד"ק... בניגוד לעדות כתבי-היד שהגיעו אלינו מידי חכמי המסורה של טבריה. וכן לא ייעשה.” יש לציין כי סדר הקריאות וההפטרות הנמצא במהדורה הלא חדשה של הסידור רינת ישראל מצולם מתוך סדר עבודת ישראל של זליגמן בר.[6]
עבודת ישראל
עריכהעבודת ישראל או בשמו המלא "סדר עבודת ישראל כולל התפילות והברכות לכל השנה", יצא לשוק בשנת תרכ"ח. עבודת ישראל הוא גולת הכותרת של יצירת זליגמן בר. נוסח הסידור מוגה היטב, ומדויק יותר מכל הסידורים שהוציאו לפניו מתקני התפילות[7]. בנוסף, לסידור נלווה "ביאור יכין לשון", המסביר מה המקור לקטע התפילה, לאמירתו, על איזה לשונות קדומים התפילה מתבססת (חשיפת ההרמזים שבתפילה), ומה הנוסח המקביל אצל הראשונים והגאונים השונים- מה שהופך את הסידור להיות מעין "מהדורה מדעית ביקורתית". הביאור מראה את בקיאותו הרבה של זליגמן בשפות: עברית, ארמית, גרמנית ויוונית; המסורה, התלמודים, המדרשים[8], סידורי הגאונים והראשונים, נוסחי ומנהגי העדות השונות, ספרי הלכה, היסטוריה[9] ופילוסופיה[10], ובהקדמה לסידור מובאת ביבליוגרפיה רחבה. הדינים שנכתבו בסידור עברו עיון על ידי תלמיד חכם[11] ומבוססים על מנהגי יהדות גרמניה[12], ונכתבו בלשון הקודש וגרמנית יהודית (יידיש מערבית) באותיות "צאנה וראנה"[13]. בסידור עבודת ישראל זליגמן הרשה לעצמו להחיל את כל השינויים והתיקונים בשונה משאר ספרי התפילות שהוציא, שם נמנע מלשנות הרבה, כנראה כדי שיתקבלו ללא התנגדות. הסידור זכה להסכמתו הנלהבת של מי שזליגמן החזיק ממנו ל"גדול הדור[14]"- הרב שלמה זאב קליין מקולמאר. הוא הוציא פעמיים את סידור עבודת ישראל, פעם אחת כנוסח אשכנז ופעם אחת כנוסח פולין[15]. בין שתי ההוצאות אין הבדל, רק שמעמוד 589 הוא כתב את הסליחות והפיוטים בנוסח שונה והוא מציין את זה כל שמונה עמודים בתחתית העמוד[16], ישנם הבדלים גם בעמודים 369–381 בסדר ההושענות. כל העותקים של המהדורה הראשונה אזלו מהר, הודות לפופולריות הרבה שזכו לה. מהדורות אחרות יצאו לאחר מכן על ידי בית הוצאת הספרים מ. להערבערגער ושות' (רדלהיים) בשני הנוסחים. בשנת תרצ"ז הוציאה הוצאת שוקן את הסידור בנוסח פולין ובשנת תשי"ז הסידור יצא גם בנוסח אשכנז. בשתי ההוצאות האחרונות הסידור יצא בשני גדלים שונים וכן עם ספר תהלים מוגה ע"פ זליגמן בצירוף הוראות לנגינת טעמי אמ"ת, ולוח של פרקים המיועדים לשבתות השנה ולמועדים מצוינים בסוף הסידור. בשנת תשע"ב יצא הסידור בשני הנוסחים בכרך אחד ובכרך השני נדפס הביאור יכין לשון בפני עצמו על ידי הוצאת מכון ירושלים. בסידורו הלך בדרך כלל כמו הנוסח המובא בסידורים שפת אמת ושפה ברורה שהוציא היידנהיים וכן בסידור ויעתר יצחק לר' יצחק סטנוב.
בגלל איכותם הגבוהה של הביאור והנוסח ב"סדר עבודת ישראל", מהדירים שונים של סידורים ומחזורים הכניסו צילומי דפים מעבודת ישראל לסידוריהם, ביניהם דניאל גולדשמידט[17], שלמה טל[18] וסידור "אוצר התפילות[19]".
שיטתו
עריכהזליגמן בר דגל בכך שהנוסחה הקדומה ביותר היא הנכונה והמדויקת ביותר, ולכן הוא מביא הרבה מקורות בדרך כלל. לעומת זאת, כנראה כדי לא לגרוף תגובות שליליות הוא לא הרבה לשנות את הנוסחה שקבע רוו"ה לפניו בסידורים "שפה ברורה" ו"שפת אמת". אם דקדוק השפה סתר את הנוסח העתיק, ואפילו העתיק ביותר - הוא הלך כדעת יצחק סטנוב (ואולי עשה זאת כהמשך לדרכו של הרוו"ה) כמו במקרה של ברכת "שלא עשני גוי" הוא כותב:”במנחות דף מ"ג ע"ב (והביאו הרי"ף והרא"ש בפרק ט' דברכות) הנוסחא שעשני ישראל, אמנם בתוספתא דברכות פרק ז' ר' יהודה אומר: ג' ברכות צריך אדם לברך בכל יום: שלא עשני גוי וכו' וכן גרסת רב עמרם והרמב"ם והאבודרהם והטור וכן בכל סידורים ישנים וראה מ"א לאורח חיים ס' ט"ו. אבל בעל "ויעתר יצחק" הרחיק תיבת "גוי" והעמיד במקומה "נכרי" ויפה תיקן כי אע"פ שהרגילו חז"ל לקרוא גוי לאיש אחר שאינו מישראל, וכמו שכתב הרד"ק בשרשים ערך גוי, מכל מקום (בכל זאת) בכל המקרא תבת גוי הוראתה כמו עם וגם לא יתכן להשתמש בה בדבור על איש אחד כאשר כבר העיר הראב"ע בפירושו לשמות כ"א ח'.אבל נכרי היא המילה הנכונה אם הכוונה על איש זר שאינו מישראל, ואנחנו חובתינו לסדר תפלותינו בלשון ברורה.” כאן אפשר לראות את השקפתו.
כמו כן, ניתן לראות שבתפילות שבת בקטע "וינוחו בה" הוא אינו משנה את הנוסח שטבעו "מתקני התפילות" אך מציין למטה את הנוסח הישן והכנראה נכון לדעתו; כך גם בנוסח ספירת העומר הוא מתחמק מלכתוב את הנוסח של הספירה עצמה מכיוון שסבר אחרת מהנהוג. מכאן רואים שמצד אחד חשש לשנות את הנוסח הקיים ומצד שני חשב שראוי לומר את הנוסח העתיק.
תגובותיו על המשיגים עליו
עריכהזליגמן בר דגל שמותר לו לשנות את המנהג לטובת הנוסח שלדעתו הוא הנכון וכך הוא כותב בהקדמתו לסידור:” ועתה אתה הקורא אם תמצא כה וכה בסדור זה תיבה או ניקוד כנגד הרגל קריאתך אל נא תבהל את פיך לקרוא עלי תועה תועה, אבל הביטה וראה בשולי העמוד... ותנוח דעתך. אמנם המקנאים הרגילים לערער על כל חדש שיראו בליי שום עליו עין בוחנת אם יטענו עלי במאמר "אל תשנו ממנהג אבותיכם", ואם יאמרו "מי הוא זה שיעיז פניו לשלוח יד בלשון התפלה לתקן ולחדש ולעשות את עצמו כדיין מכריע", ואם יאמרו... אשיבם דבר כי לא באתי לחדש מאומה רק לבאר ולתקן די והותר נשאר לי לבאר ולתקן. תדע כי היידנהיים בכל מה שזיקק את התפילה הוא בעצמו לא הונחה דעתו בסידורו והיה בחפצו להוציא עוד סידור חדש מתוקן בכל וכל ואף קרא את שמו הלכה ברורה...” ועוד כתב:”הן! החוקרים המבינים הנאמנים כי יבקרו את סידורי[20] אשמח במשפטם משפט אמת, בידעי כי גם אם ימצאו ששכחתי דבר או נואלתי בדבר... אבל האנשים הקנתרנים המתחסדים בחלקלקות פיהם ורק און בקרבם הרואים כל נגעים חוץ מנגעי עצמם... אין לי חפץ באהבתם וגם שנאתם כאין נגדי..."”
שינויים שעשה
עריכהבקרב קהילות גרמניה עד ימינו משתמשים בעיקר בסידור "שפת אמת" (ע"פ הוראת החת"ס[21]), מכיוון שהוא נחשב כסידור המדויק ביותר מבין כל סידורי אשכנז. סידור "שפת אמת" מביא פעמים רבות את נוסח פפד"ם. בשער הסידור כתוב: "מאת וואלף ב"ר שמשון ז"ל איש היידנהיים" אך דבר זה אינו מדויק. לאחר שיצא הסידור לאור בשנת תקס"ו יצא הסידור לאור בעוד כ-200 מהדורות עד היום, מהם ברדלהיים ומהם בערים אחרות כגון אופנבאך, זולצבאך(גר'), מיינץ וכו'. לאחר פטירת היידנהיים, כשזליגמן בר התחיל לההדיר ספרים בבית הדפוס הוא "שיפץ" את "שפת אמת" והסיר ממנו מספר שיבושים. המהדורות הנפוצות כיום של "שפת אמת", שהם מ-1956 ושל הוצאת בימ"ס גולדשמיט בזל(גר') מ-1989, הם לאחר השינויים.
סידור | גרסה | נימוק | גרסה | נימוק |
---|---|---|---|---|
"שפת אמת" הישן | "ברכו" שוא נח תחת הרי"ש | שכח כללי הדקדוק (עיין עבודת ישראל עמ' 76) | כי עם אדני החסד | כ"כ בכתב יד ומסר עליו קל"ד[22] |
"שפת אמת" החדש | "ברכו" חטף פתח תחת הרי"ש | כללי הדקדוק (עיין עבודת ישראל עמ' 66) | כי עם ה' החסד | כך המסורת והנוסח הרגיל, וכדי להשלים לקל"ד במזמור פ"ו ד' הדפיס שם אדנות |
סידור | גרסה | עמוד[24] | נימוק | גרסה | עמוד | נימוק | גרסה | עמוד | נימוק |
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
שפת אמת | ושים חלקינו עמהם לעולם, ולא ניבוש. מעולם שמך | 44 39 | נוסח פולין (מ"פ) | ובשביעי רצית בו | 115 | המסורת | "בתשובה" אות בי"ת לא דגושה | 42 | המסורת |
עבודת ישראל | ושים חלקינו עמהם, ולעולם לא ניבוש. מעולם הוא שמך | 94 84 | נוסח אשכנז (מ"א) | והשביעי רצית בו | 219 | גרסת יצחק סטנוב, כללי הדקדוק | "בתשובה" אות בי"ת דגושה | 90 | סידור משנת רפ"ז, כללי הדקדוק |
לקריאה נוספת
עריכה- אילת קמינצקי, "סדר עבודת ישראל": שיטתו הדקדוקית של ר' יצחק זליגמן בער בההדרת הסידור, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור בפילוסופיה, אוניברסיטת תל אביב, תשע"ח
קישורים חיצוניים
עריכה- ספריו של זליגמן בר, בסריקה מלאה בוויקישיתוף
- "זליגמן בר", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- פיוטים לשבתות עם תרגומו לגרמנית, כמנהג אשכנז המערבי, וכמנהג פולין
- יצחק בן אריה יוסף בר (1825-1897), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ נפטר המבורג תרכ"ה, תלמיד ר' לייב עלינגר. תוצאות חיים רדלהיים תרמ"ב עמ' 69.
- ^ מתוך ההסכמה של הרב שלמה זאב קליין
- ^ היה תלמיד חכם וראש ישיבה בפרנקפורט. מוזכר מספר פעמים בשו"ת חתם סופר.
- ^ תלמיד חכם ממיינץ, מוזכר פעמים רבות בסידור עבודת ישראל.
- ^ מקראות שיש להם הכרע
- ^ מתוך סוף ההקדמה לסידור
- ^ "מתקני התפילות" היא אסכולה של דקדקנים שניסתה לתקן את נוסח אשכנז ופולין הקדום מהשיבושים שנפלו בו. הידועים שבהם: ר' שבתי סופר, ר' אליהו ובנו ר' עזריאל מווילנה, ר' זלמן הענא מהנאו, ר' יעקב עמדין (היעב"ץ), יצחק סטאנוב, ר' וולף היידנהיים ועוד. חלקם תקנו מסברא וחלקם תקנו ע"פ מקורות קדומים. עבודתם גרמה לאיחוד נוסח גרמניה עם נוסח פולין הישן למה שנקרא כיום נוסח אשכנז.
- ^ " וגם שקדתי על התלמוד והמדרשים וספרי הגאונים ודרשתי בפוסקים ראשונים ואחרונים וכל מה שנכתב עד היום על תהלוכי התפילות והיה בכוחי להשיגו לא הסיבותי את עיני ממנו." מתוך ההקדמה.
- ^ כגון בפיוט לשבת חנוכה נוסח אשכנז המערבי.
- ^ כגון בפיוט לשבת נחמו נוסח אשכנז המערבי מזכיר את פילון האלכסנדרוני.
- ^ בעמוד 3 של ההקדמה כתוב: אמר המסדר. אחרי כי נשלמה הדפסת סידורי עבודת ישראל ואביא אותו לפני הרב המופלא מוהר"ר שמואל באנדי הי"ו במגנצא, ובקשתי מכבוד מעלתו לשום נא את עין פקיחותו על הדינים אשר הבאתים בסידורי ולבקר בהם בטרם טרם אשלחם ואחלקם לרבים...
- ^ כגון בהלכות תקיעת שופר, תפילת הדרך, קדיש יתום ועוד מקומות בולטים רבים.
- ^ בהוצאות המאוחרות שיצאו במדינת ישראל נמחקו הרבה מההלכות ביידיש והרבה מן ההקדמה כולל שני פיוטים לשבת אשר נדפסו בהוצאה המקורית.
- ^ "ובפרט סעדוני שני חכמים גדולים האחד מוהר"ר יום טוב ליפמן צונץ... והשני גדול הדור מוהר"ר שלמה קליין נר"ו..." עמ' 2 בהקדמה.
- ^ אין הכוונה לנוסח יהדות פולין בדווקא אלא לנוסח רוב הקהילות בצפון גרמניה כדוגמת ברלין והמבורג, מכונה במחקר "מנהג אשכנז המזרחי" ובמקורות מנהג פולין/פיהם/מעהרין.
- ^ בגלל שינויי הנוסחים ביהדות גרמניה, ברוב המחזורים והסידורים שבדפוס רדלהיים הנוסח צוין כל מספר עמודים בתחתית העמוד בראשי תיבות מ"א או מ"פ (מנהג אשכנז, מנהג פולין).
- ^ שיר הייחוד במחזורים ליום כיפור ולראש השנה מצולמים מעבודת ישראל.
- ^ נוסח הקריאות בתורה בסידור רינת ישראל.
- ^ וילנא תרפ"ח בדפוס ראם. שיר הכבוד מצולם מעבודת ישראל.
- ^ ובאמת גם סדר עבודת ישראל אינו נקי מטעויות כמו בתחנון לשחרית שכתב "חון אום לשמך מקוה" אות וא"ו של "מקוה" בסגול וכתב שאום לשון זכר. וודאי טעות היא זו כי מה זה "אום אני חומה" (חומה לשון נקבה לכו"ע)
- ^ ראה בהקדמה לסידור עליות אליהו, שמסורת מהחתם סופר ביד צאצאיו שסידור שפת אמת הוא הכי מדויק. כמו כן, ר' מרדכי בנט בתשובה (מובאת בהקדמה ללוח ארש) ג"כ מייעץ לא לנטות ימין ושמאל ממה שקבע רוו"ה.
- ^ לפי המסורה, שם אדנות מופיע לבדו בספר תהילים קל"ד פעמים
- ^ ל"שפת אמת" ללא שינויו של זליגמן בר ראה כאן
- ^ יש לציין כי בשונה מ"עבודת ישראל" "שפת אמת" מעומד בצורה שונה בכל מהדורה. כאן הכוונה למהדורת 1956.