עודד תאומי
עודד תאומי (20 ביוני 1937 – 1 במרץ 2019) היה שחקן תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה ישראלי, מגדולי השחקנים של התיאטרון הישראלי. שימש כמרצה בחוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב.
 | |
| עודד תאומי, 2000 | |
| לידה |
20 ביוני 1937 תל אביב, פלשתינה (א"י)   |
|---|---|
| פטירה |
1 במרץ 2019 (בגיל 81) תל אביב-יפו, ישראל  |
| מקום קבורה |
בית העלמין ירקון |
| מדינה |
ישראל |
| תקופת הפעילות | 1944–2019 (כ־75 שנים) |
| עיסוק | שחקן |
| פרסים והוקרה | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ביוגרפיה
עריכה
תאומי נולד בתל אביב וסיים את לימודיו התיכוניים בגימנסיה הרצליה. הוא דור שני לבמת התיאטרון: אביו, מאיר תאומי, היה שחקן תיאטרון "האוהל" שנרצח באירוע הידוע כרצח בגן הוואי ב-10 באוגוסט 1947, ודודו, יעקב טימן, היה שחקן תיאטרון "המטאטא". טימן אף דאג לשבץ את עודד אחיינו בתפקידי ילד בהצגות התיאטרון.
עודד תאומי שירת בצה"ל בלהקת פיקוד המרכז, ובשנת 1958 הצטרף לתיאטרון הקאמרי וגילם מאז עשרות תפקידים, רובם ב"קאמרי" אך גם בתיאטרון הבימה, בתיאטרון האוהל ובתיאטרון בית ליסין. במחזות השקספיריים הוא גילם את ז'אק ב"כטוב בעיניכם", את יאגו ב"אותלו", את ריצ'רד ב"ריצ'רד השלישי" ואת קוריולנוס. במחזות ידועים אחרים הוא היה ג'ון ב"אוליאנה", טריגורין ב"השחף", ד"ר אסטרוב ב"הדוד וניה", סליירי ב"אמדאוס", ד"ר סטוקמן ב"אויב העם", נילס בוהר ב"קופנהגן", וילי ברנדט ב"דמוקרטיה", פרופ' היגינס במחזמר "גבירתי הנאווה", סולנס ב"אלוף הבונים" ועוד[1]. במחזאות העברית הוא גילם את ישראל קסטנר בהצגה "קסטנר", וכן שיחק ב"כנרת כנרת", "ערפל" ו"צור וירושלים".
בראשית שנות ה-70 השתתף גם בשני מופעים לילדים: במופע עם נעמי שמר שנקרא "נעמי שמר שרה לילדים ועודד תאומי עושה להם הצגות", שבו ביצע לראשונה את השיר "אלף בית", ולאחר מכן במופע עם חוה אלברשטיין בשם "חוה ועודד בארץ הקסמים". שני המופעים הועלו על גבי תקליטים.
במהלך שנות ה-70 העלה תאומי שלוש הצגות יחיד פרי עטו שעסקו בספיריטואליזם - "מעל ומעבר", "אותות ומופתים" ו"על החיים ועל המוות"[2].
תאומי שיחק במספר סרטי קולנוע ישראליים, בהם: "חולות לוהטים", "הם היו עשרה", "חבורה שכזאת", "תעלת בלאומילך", "מרגו שלי", "המניע לרצח", "מבצע יונתן", "החוב" ו"סוף שבוע בגליל". הוא הנחה את סדרת הטלוויזיה לילדים "הספינה המזמרת" בשנת 1973, שיחק בסדרת הטלוויזיה "כתב פלילי". גילם בפרק "מסדר הזיהוי" מתוך הסדרה "סיפורים לשעת לילה מאוחרת" אדם שנקלע במקרה למסדר זיהוי משטרתי ומואשם ברצח. השתתף בדרמות הטלוויזיה האמריקאיות "סיפורו של דוד" (1976), ו"אישה ושמה גולדה" (1982). בשנת 1996 שיחק תאומי את תפקיד המנצח וילהלם פורטוונגלר שנחשד בקשרים עם המפלגה הנאצית בהצגה שעלתה בתיאטרון הקאמרי. הופיע בתפקידים קטנים בסרטים האמריקאיים "The Long Shadow" מ-1992, "קוד אומגה" (1999) ו"מינכן" (2005).
ב-2007 כיכב במחזה "מותו של סוכן" מאת ארתור מילר שעלה בקאמרי וזכה לביקורות נלהבות[3]. לכבוד יום הולדתו ה-70 נערכה הצגה חגיגית של המחזה בה הוקרן גם סרט קצר המתעד את פעילותו של תאומי על במת התיאטרון הישראלי[4].
בשנת 2015 שיחק בתפקיד ראשי לצד גילה אלמגור ומרים זוהר בסרט "ציפורי חול" בבימויו של אמיר וולף[5]. על תפקידו בסרט היה מועמד לפרס אופיר לשחקן הראשי הטוב ביותר לשנת 2015[6].
בשנת 2017 ערך תיאטרון הקאמרי מופע מחווה בעקבות הידרדרות במצבו הבריאותי של תאומי.
חיים אישיים
עריכהבשנת 2007 התגלה בגופו סרטן שלפוחית השתן[7], ממנו החלים[8]. רעייתו, חוה, נפטרה מלוקמיה ב-2012. תאומי נפטר מדום לב בשנתו ב-1 במרץ 2019, בגיל 81[9][10]. הותיר אחריו שתי בנות ונכדים. בתו אמירה תאומי היא מנכ"לית להקת המחול הקיבוצית, ובתו עינת תאומי היא פסיכולוגית קלינית בכירה בכללית.
פרסים והוקרה
עריכה- בדצמבר 2008 קיבל את פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה על מפעל חיים[11].
- בשנת 2010 זכה בפרס התיאטרון הישראלי על מפעל חיים[12].
- בשנת 2017 זכה בפרס אריק איינשטיין לאמנים ותיקים[13]
הצגות בהשתתפותו (רשימה חלקית)
עריכה- מלאך האבן (1958)
- הערב אימפרוביזיה (1958)
- הסירוב (1959)
- הלילה השנים עשר (1959)
- מרי סטיוארט (1961)
- סיפור גן-החיות (1961)
- כנרת כנרת (1961)
- קפטן קריוז (1962)
- הזמנה לארמון (1962)
- צ'יפס עם כל דבר (1964)
- המהפכה והתרנגולת (1964)
- בקט או כבודו של אלוהים (1967)
- ביוגרפיה (1971)
- הפקודה (1971)
- השיבה (1972) - משחק ובימוי
- כטוב בעיניכם (1973)
- השחף 1974
- ביקור הגברת הזקנה (1974)
- חיי קליגולה (1975)
- קוריולנוס (1975)
- דון קרלוס (1976)
- מנהל הבית (1976)
- אילוף הסוררת (1977)
- הדוד וניה (1978)
- כטוב בעיניכם (1978)
- רביזור (1978)
- מותו של סוכן (1979)
- כל ילד טוב ראוי לקצת חסד (1979)
- בגידה (1979)
- הסוחר מוונציה (1980)
- אותלו (1980)
- טוב (1982)
- אמדיאוס (1982)
- שקרים (1984)
- הסערה (1984)
- קסטנר (1985)
- חבלי משיח (1987)
- לשבור את הצופן (1988)[14]
- הדיבוק (1988)
- אדם (1989)
- רחם פונדקי (1990)
- אלוהים יודע (1991)
- תמונות מחיי נישואים (1991)
- ריצ'רד השלישי (1992)
- מכתבי אהבה (1992)
- שיינדלה (1993)
- ביקור הגברת הזקנה (1994)
- אוליאנה (1995)
- המנצח (1996)
- המורדים (1998)
- אויב העם (1999)
- קופנהגן (2001)
- המלביש (2003)[15]
- דמוקרטיה (2004)
- מי שחלם (2005)
- ציפור שחורה (2006)
- בדנהיים 1939 (2006)
- מותו של סוכן (2007)
- החגיגה (2008)
- אוי, אלוהים! (2008)
- אלוף הבונים (2010)
- קומדיה של טעויות (2011)
- ערי מדבר אחרות (2012)
- פרוסט/ניקסון (2013)[16]
פילמוגרפיה
עריכהבקולנוע
- חולות לוהטים (1960)
- הם היו עשרה (1960)
- בעל החלומות (1962)
- חבורה שכזאת (1962)
- דליה והמלחים (1964)
- שבת המלכה (1965)
- המניע לרצח (1966)
- תעלת בלאומילך (1969)
- מרגו שלי (1969)
- The Passover Plot (1976)
- מבצע יונתן (1977)
- אישה ושמה גולדה (1982)
- The Long Shadow (1992)
- סופר בוי (1998)
- קוד האומגה (1999)
- מינכן (2005)
- החוב (2007)
- סוף שבוע בגליל (2008)
- מקבל ההחלטות (2010)
- ציפורי חול (2016)
בטלוויזיה
- קשר משפחתי (1988-1991)
- סיפורים לשעת לילה מאוחרת (1991)
- כתב פלילי (2005)
- תמרות עשן (2011)[17]
קישורים חיצוניים
עריכה
- עודד תאומי, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
עודד תאומי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- עודד תאומי, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
עודד תאומי, באתר MusicBrainz (באנגלית)- עודד תאומי, דף שער בספרייה הלאומית
- עודד תאומי, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
- עודד תאומי, בארכיון הבימה
- עודד תאומי, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
- נועה רובין-סטרלינג, עודד תאומי: "אני עדיין בלהט העשייה", באתר nrg, 10 במרץ 2011
- ציפי שוחט, "עודד תאומי, לאחר הזכייה בפרס התיאטרון, יש תפקיד שאתה חולם עליו?", באתר הארץ, 11 במרץ 2011
- ערן בר-און, עודד תאומי: 'אנחנו במצב פחות טוב מלפני 1948', באתר ynet, 13 באוקטובר 2011
בן שני, "אנשים בלילה" עם עודד תאומי, באתר iCast, 20 בנובמבר 2013
יואב בירנברג, סוף המשחק, באתר "ידיעות אחרונות", 2 במרץ 2019
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
עריכה- ^ יובל בן עמי, עכבר העיר, "אלוף הבונים": הכריזמה של עודד תאומי לא מספיקה, באתר הארץ, 21 במרץ 2011
- ^ תיאטרון הבימה, תכניית ההצגה "ערי מדבר אחרות", הבימה, 10 בינואר 2013
- ^ ביקורות:
מיכאל הנדלזלץ, עצוב, עצוב, עצוב - הבימוי של מיכה לבינסון וליהוק מצוין עד אחרון השחקנים, בראשות עודד תאומי הנפלא, הופכים את "מותו של סוכן" בקאמרי לחוויה עצומה , באתר הארץ, 8 בינואר 2007
ירמי עמיר, מותה של אהבה - "מותו של סוכן" בתיאטרון הקאמרי " הדרמה הגדולה של ארתור מילר נולדה מחדש, באתר גלובס, 7 במאי 2007 - ^ ציפי שוחט, עודד תאומי חוגג 70, באתר הארץ, 20 ביוני 2007
- ^ אורי קליין, "ציפורי חול": קומדיה על שואה שלא הולכת עד הסוף, באתר הארץ, 14 במרץ 2016
אורון שמיר, עכבר העיר, "ציפורי חול": שורף מצחוק בנקודות הכואבות, באתר הארץ, 10 במרץ 2016 - ^ מור דרעי, עכבר העיר, "באבא ג'ון" הוא הזוכה הגדול של האופיר, באתר הארץ, 22 בספטמבר 2015
- ^ ענת מידן, "הסרטן קטן עלי", "ידיעות אחרונות", 1 בפברואר 2008.
- ^ אבישי מתיה, עודד תאומי שבור ממות רעייתו ומודאג ממצב התיאטרון. ראיון, באתר מעריב אונליין, 26 ביוני 2013
- ^ יאיר אשכנזי, שחקן הקולנוע והתיאטרון עודד תאומי מת בגיל 81, באתר הארץ, 1 במרץ 2019
- ^ לירון זייד, השחקן עודד תאומי הלך לעולמו, באתר מאקו, 1 במרץ 2019
- ^ מרב יודילוביץ', פרס מפעל חיים לעודד תאומי, באתר ynet, 26 בנובמבר 2008
רוני דורי, נעה דר ועודד תאומי בין זוכי פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה, באתר הארץ, 26 בנובמבר 2008 - ^ טל פרי, פרס מפעל החיים במסגרת פרסי התיאטרון יוענק לעודד תאומי, באתר גלובס, 9 במרץ 2011
- ^ מיה אשרי, אלון אולארצ'יק, עודד תאומי ורוני סומק בין זוכי הפרס לאמנים ותיקים, באתר הארץ, 11 בדצמבר 2017
- ^ רחלה זנדבק, חידה אנגלית - 'לשבור את הצופן' - התיאטרון הקאמרי: תל־אביב, כותרת ראשית, 16 בספטמבר 1988
- ^ "המלביש" מאת רונלד הארווד בתיאטרון הקאמרי. תרגום ובימוי: מיכה לבינסון, באתר הארץ, 6 באפריל 2003
- ^ מיכאל הנדלזלץ, "פרוסט/ניקסון": פוליטיקה, טלוויזיה, תיאטרון, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2013
- ^ גילי איזיקוביץ, עודד תאומי ואורי הוכמן לוהקו לעונה השנייה של "תמרות עשן", באתר הארץ, 5 בדצמבר 2010
| הקודם: 2009 - יהושע סובול |
פרס התיאטרון הישראלי - פרס מפעל חיים 2010 - עודד תאומי |
הבא: 2011 - יוסי גרבר |