עלי לאריג'אני

עלי ארדשיר אאמלי לאריג'אניפרסית: علی اردشیر آملی لاریجانی; נולד ב-1 בינואר 1958 בנג'ף שבעיראק) הוא פוליטיקאי איראני, יו"ר המג'לס (הפרלמנט) האיראני (2008–2020). בעבר מונה על ידי נשיא איראן מחמוד אחמדינז'אד למזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, תפקיד שכיהן בו מ-15 באוגוסט 2005 עד 20 באוקטובר 2007, בהחליפו את חסן רוחאני.

עלי לאריג'אני
علی اردشیر لاریجانی
לידה 3 ביוני 1958 (בן 66)
נג'ף, עיראק עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה איראן עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מפלגה Islamic Society of Engineers עריכת הנתון בוויקינתונים
larijani.ir
מנהיג רשות השידור האיראנית
13 בפברואר 1994 – 23 במאי 2004
(10 שנים)
Mohammad Hashemi Rafsanjani
Ezzatollah Zarghami
חבר במג'לס
28 במאי 2008 – 28 במאי 2020
(12 שנים)

לא ניתן להדר קלט EasyTimeline:

EasyTimeline 1.90


Timeline generation failed: 3 errors found
- Command ImageSize missing or invalid

- Command PlotArea missing or invalid

- Command TimeAxis missing or invalid

יו"ר הפרלמנט של הרפובליקה האסלאמית של איראן ה־5
5 ביוני 200828 במאי 2020
(12 שנים)
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
עלי לאריג'אני, 2009

לאריג'אני היה אחד משני נציגיו של המנהיג העליון עלי ח'אמנאי במועצה, יחד עם חסן רוחאני. בתפקידו כמזכיר המועצה כיהן כנושא ונותן הראשי בנושאי הביטחון הלאומי, כולל בנושא תוכנית הגרעין האיראנית.

עלי לאריג'אני נולד ב-1 בינואר 1958 בנג'ף שבעיראק. אביו, אייתוללה מירזא האשמי אמולי, שימש כאייתוללה בעיר נג'ף לאחר שהוגלו על ידי השאה מוחמד רזא שאה פהלווי. ב-1979, לאחר המהפכה האסלאמית, חזרה המשפחה לאיראן.

בהשכלתו, ד"ר לאריג'אני הוא בוגר תואר ראשון במדעי המחשב ובמתמטיקה מאוניברסיטת שריף לטכנולוגיה, ובעל תואר שני ודוקטורט בפילוסופיה מערבית מאוניברסיטת טהראן.

קריירה פוליטית

עריכה

בשנים 1981 - 1989 כיהן כסגן שר העבודה והעניינים החברתיים בממשלתו של מיר-חוסיין מוסאווי. לאחר התפטרותו של מוחמד ח'תאמי ממשרת שר התרבות וההדרכה האסלאמית, מונה לאריג'אני לשר בפועל, והמינוי אושרר על ידי הפרלמנט ב-1 באוקטובר 1992.

ב-21 ביולי 1994 התמנה לראש רשות השידור האיראנית, וכיהן בתפקיד זה עשר שנים, עד 21 ביולי 2004.

באוגוסט 2004 הפך ליועצו לענייני ביטחון של המנהיג העליון עלי ח'אמנאי.

לאריג'אני היה מועמד לנשיאות בבחירות 2006, וסיים את המירוץ במקום השישי, לאחר שקיבל 5.94 אחוז מהקולות.

הוא נבחר כמועמדה של המועצה לתיאום כוחות המהפכה, גוף שהורכב ממפלגות שמרניות וארגונים בעלי השפעה, אך בסופו של דבר התברר כי זכה לפופולריות הנמוכה ביותר מבין שלושת המועמדים השמרנים - האחרים היו מחמוד אחמדינז'אד (שזכה בבחירות בסיבוב השני) ומוחמד באקר קאליבאף.

בשנת 2005 נתמנה למזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, גוף העוסק בין היתר במדיניות הגרעין של איראן.

בבחירות למג'לס במרץ 2008 זכה לאריג'אני במושב מטעם קֹם. במאי 2008 נבחר ליו"ר המג'לס השמיני, וב-2012 ו-2016 נבחר גם לראשות המג'לס התשיעי והעשירי בהתאמה. בבחירות פברואר 2020 לא התמודד.

ב-12 באוקטובר 2022, במהלך ההפגנות באיראן נגד חובת עטיית החג'אב, היה לאריג'אני הבכיר הפוליטי הראשון באיראן שהעביר ביקורת על הדיכוי הקשה של המשטר האיראני (שבמהלכו מתו מאות אנשים) וטען שעל המשטר להיות סבלני יותר כלפי הצעירים שרוצים חופש מדת. הוא הוסיף כי "ממשלה אסלאמית פירושה שאנשים מנהלים את חייהם בעצמם. אם צעירים לא מיישמים אחד מעקרונות השריעה מתוך השקפת עולם חברתית – זה לא פסול ב-100%".[1]

ב-14 בנובמבר 2024 לאחר שנפגש עם בשאר אל-אסד כאשר הוא עדיין שהה בדמשק ישראל ביצעה גל תקיפות, בגל ישראל גם תקפה באזור שכונת הוילות באל מאזה ליד שגרירות איראן שם לפי דיווחים עלי שהה, לאחר התקיפות עלי דווח כ"מנותק קשר".[2][3] לאחר מספר שעות דווח שבזמן התקיפה עלי היה בפגישה נוספת שלפי הדיווחים לא הייתה אמורה לקרות באותו זמן.

חיים האישיים

עריכה

עלי לאריג'אני הוא בנו של אייתוללה האשם אמולי. הוא אחיהם של סאדק לאריג'אני, יו"ר המועצה האיראנית לאבטחת אינטרס המשטר, של מוחמד ג'וואד לאריג'אני, של באקר לאריג'אני, נשיא אוניברסיטת טהראן למדעי הרפואה, ושל פאזל לאריג'אני, נספח התרבות של איראן באוטווה. הוא חתנו של אייתוללה מורתזא מוטהרי (לאחר שנשא לאישה את בתו פַרידֶה). יש לו שתי בנות ושני בנים.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא עלי לאריג'אני בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ עוד יום של אש באיראן: הפגנות ב-19 ערים, "עצורים נשלחו למוסדות פסיכיאטריים", באתר ynet, 12 באוקטובר 2022
  2. ^ ארי, ליאור בן (2024-11-14). "אסד נפגש עם יועצו הקרוב של חמינאי: "דנו בתוקפנות של ישראל בלבנון ובפלסטין"". Ynet. נבדק ב-2024-11-14.
  3. ^ ארי, ליאור בן (2024-11-14). "סוריה מאשימה: ישראל תקפה בדמשק, בזמן ביקורו של יועצו הבכיר של חמינאי". Ynet. נבדק ב-2024-11-14.