עקילס הגר

עקילס הגר היה גר צדק שהתגייר לפני מרד בר כוכבא, בתקופת התנאים. הוא מחבר תרגום עקילס של התנ"ך ליוונית, שחובר על דעת רבי יהושע ורבי אליעזר, והיה גם תלמידו של רבי עקיבא.

עקילס הגר

לידה	המאה ה־1 ביתיניה ופונטוס, רומא העתיקה
פטירה	המאה ה־2
תקופת הפעילות	? – המאה ה־2
השתייכות	דור שלישי לתנאים
רבותיו	רבי עקיבא
בני דורו	רבי יהושע, רבי אליעזר

בעיית הזיהוי ההיסטורי

קיימים לפחות שני מקומות בדברי חז"ל, שבהם מידע שהובא לגבי אונקלוס הוא העתק מדויק של דברים שנאמרו אודות עקילס, ולפחות שני מקומות בהם קיימים שני נוסחים, אחד עם "עקילס" ואחד עם "אונקלוס". עובדות אלה, כמו גם הדמיון בשמות, הביאו לחילוקי דעות בקהילה הרבנית והמחקרית, האם מדובר בדמות אחת בעלת שני כינויים, או בשתי דמויות שונות.

ערך זה מתמקד בעובדות מדברי חז"ל והספרות המחקרית שמובאות אודות עקילס, ולא באלה המובאות לגבי אונקלוס.

שמו

הדעה המקובלת היא שהשם "עקילס" הוא תעתיק עברי של השם היווני Ακυλας (תעתיק מודרני: "אַקִילַס", אך נהגה גם כ"אַקוּלַס").

אף על פי ששם זה היה נפוץ ביוון בתקופה העתיקה, משמעותו היוונית אינה ברורה, אך התעתיק הלטיני של השם הוא: Aquila (אקווילה או אקילה), ופירושו "עיט". העובדה שהשם נכתב כך בלטינית, ולא הועתק ללטינית לפי הגייתו היוונית (Akylas) בניגוד למה שהיה ניתן לצפות, מעלה את הסברה שהשם היווני אינו אלא תעתיק יווני של השם בלטינית (השפה הרומית), שהיה השם המקורי (העיט הרומי היה בעל משמעות גדולה לאימפריה הרומית, והורם על נס בכל הלגיונות הרומיים). לכן אפשרי שעקילס, שמשפחתו הייתה קשורה לגדולי האימפריה הרומית, נקרא בשם רומי זה, שהיה נפוץ באימפריה הרומית, ושקיימת עדות היסטורית ברורה שהתעתיק היווני שלו אכן היה Ακυλας.

לפי דעה אחרת השם "עקילס" שאוב מהשורש "ק.ל.ס", מפני שבתלמוד הירושלמי נאמר עליו בעקבות תרגומו לתנ"ך שרבותיו "קילסו אותו", ולפי אותה סברה, מקור השם היווני הוא במילה היוונית καλος ("קַאלוֹס") שפירושה "טוב".

האפשרות ששמו המקורי היה אכילס (כ' רפויה, Ἀχιλλεύς, גיבור במיתולוגיה היוונית), נשללת בדרך כלל בשל התעתיק היווני של השם.

קשה להבין מדוע שמו הועתק לעברית עם האות ע', בעוד שביוונית האות ע' אינה קיימת כלל. אפשרות אחת היא, שהיה זה כדי ליצור דמיון בין שמו לשמו של רבו, רבי עקיבא. שד"ל, בנסיונותיו לחקור האם אונקלוס הוא עקילס, מעלה סברה כי השם היווני המקורי לא היה Ακυλας (אקילס/אקולס) כי אם Αγκυλος (אנקילוס/אנקולוס), שם שגם היה מקובל ביוון, שפירושו: "מעוקל", ולכן לדעתו שם זה תורגם לעברית כעקילס מהשורש הלשוני העברי הדומה: "ע.ק.ל.".

אפשרות אחרת לכתיבת ע' במקום א' היא להורות על כך שאין להבליעה (כפי שנעשה בשמות המתחילים ב-א'), אלא יש לבטאה. אך ייתכן שהאות ע' פשוט שימשה לצורך שינוי מינימלי בשם מגוייר שאינו רוצה לשנות את שמו לאחר ההתגיירות, כמקובל ביהדות.

מקורות הביוגרפיה

פרטיו הביוגרפיים של עקילס מתועדים על ידי שני מקורות עיקריים. המקור הראשון הוא דברי חז"ל המפוזרים במדרשים ובתלמודים, והוא המקור שהחוקרים מייחסים לו חשיבות גבוהה ביותר. במדרש תנחומא מופיע עקילס בן אחותו של אנדרינוס היה תרגום עקילס הגר התורה לפני ר' אליעזר ור' יהושע וקלסוהו יפיפית מבני אדם ושואל המדרש מהלימוד 'מפורש זה תרגום' ומתרץ כי תרגום אחר היה ועזרא תרגמו כדאמרינן במגלה רבה ותרגום של ארץ ישראל שיש בו תוספת הגדות זה הוסיפו חזנין שלהן מחמתן ואמרו שמותר לאומרו בבית הכנסת מפני שפירוש הוא: ורואים מכאן שהוא חי בזמן שלטונו של אנדרינוס.

המקור השני הוא בדברי אפיפניוס מסלמיס, יהודי ארצישראלי מומר שחי במאה הרביעית, והפך לאחד מאבות הכנסייה הקנאים ביותר, שרדף כל זיקה ליהדות אצל הנוצרים באשמת "כפירה". אפיפניוס לחם נגד חסידי אוריגנס, אב-כנסייה קדום ומשכיל ממנו, ששיבח את תרגום עקילס ותיקן את "תרגום השבעים" לפיו. אפיפניוס מתייחס בספרו, "על מידות ומשקלות", לתרגומים היהודים של התנ"ך ליוונית שנעשו לאחר תרגום השבעים, ומביא שם גם קומץ פרטים ביוגרפיים על עקילס, אך דבריו בעניין זה אינם נחשבים למהימנים בעיני החוקרים, בעיקר בשל עדותו העצמית שלמד את כל מה שידע על מתנגדיו מ"סיפורים ששמע בנושא". לפיכך מתייחסים מלומדים משכילים לדברי אפיפניוס בכלל, ובעניין עקילס בפרט, בזלזול, בנימוק שהן מבוססות אך ורק על "שמועות מעורפלות". ככל הנראה השמועות הללו הן שביבי פרטים שהכיר אפיפניוס כתוצאה מהרקע היהודי שלו.

מוצאו

חז"ל אינם מזכירים את עיר מוצאו של עקילס. הפרט היחיד בנושא זה שמוזכר הוא שבתקופה לאחר התגיירותו, שלח עקילס תבואה מארץ ישראל לעבדיו ששכנו במקום בשם "פונשוס" (כך גרסת הדפוס הראשון של ספרא, ונציה ש"ה) או "פונטוס". (גרסאות נוספות: "פנדוס", "פונת'וס").

עד המאה ה-19 היו מקובלים בעניין זה דברי אפיפניוס, שעקילס היה יווני שחי בסינופ, עיר הבירה של פונטוס (פרובינציה יוונית בצפון טורקיה של ימינו), שם הדומה לשם שהובא בדברי חז"ל ("פונשוס"), אך במאה ה-19 החלו המשכילים לדחות את דברי אפיפניוס. ככל הנראה המקור לדברי אפיפניוס, אינו אלא השם שהובא בדברי חז"ל, והוא פירש אותו כראות עיניו. הסיבה העיקרית להטלת הספק היא, שלפי כל הדעות לעקילס היה קשר משפחתי קרוב עם הקיסר הרומי, דבר שמצביע על מוצא רומי של עקילס, ולא על מוצא יווני.

בסוף המאה ה-19 התקבלה יותר בקרב החוקרים סברה שהובאה במקומות רבים, ש"פונשוס" שחז"ל מדברים עליה היא "האי פונטוס", או "פונטה", אי רומי בים הטירני שנקרא בעבר Pontia ("פונטיה"), ולפי סברה זו סינופ שהביא אפיפניוס היא סינואסה (Sinuessa) שבאי. סברה זו הובאה בעקבות העובדה שהאי שימש, בין השאר, להגליית קרובי משפחה של קיסרים רומיים, ביניהם כאלה שגילו נטיות יהודיות או התגיירו, כגון פלאביה דומיטילה , אשתו של פלביוס קלמנס (קרובו של הקיסר אספסיאנוס, שהתקרב מאוד ליהדות, או אפילו התגייר), והסברה מנסה לזהות את עקילס עם אדם זה, אם כי נראה שזיהוי זה מוטעה בעליל.

אפשרות אחרת היא שמדובר בעיר אפסוס (Ephesus) בטורקיה של ימינו, בירת פרובינציית 'אסיה' העתיקה, והעיר השנייה בחשיבותה לרומי באימפריה הרומית בתקופת עקילס, עיר שבה חיו נכבדים רומיים רבים. המרחק הלשוני בין השם "אפסוס" ביוונית לשם "פונשוס" בעברית אינו רחוק. בייחוד בהתחשב בנטייה הארצישראלית בתקופת התלמוד הירושלמי שלא לבטא א' בתחילת שמות; בעובדה שהאות "ש" לא קיימת ביוונית והופכת תמיד ל-"ס", ובעובדה המתועדת פעמים רבות שלשמות לועזיים נוספה האות "נ" בלי כל סיבה נראית לעין (כמו "אנדריאנוס" במקום "אדריאנוס").^{[דרוש מקור]}

חייו

אפיפניוס טוען שעקילס בהיותו גוי היה עוסק בשיטות פגאניות, ולדעתו זה מה שמנע ממנו להתקרב לנצרות באותה העת. דברים אלה כנראה מבוססים חלקית על דברי חז"ל המובאים דווקא אודות אונקלוס, שהעלה באוב מספר דמויות, וביניהן ישו, שיעץ לו להתגייר, וסיפר לו שהוא נידון ב"צואה רותחת" על כך שלעג לדברי החכמים שבדורו.

משפחת עקילס הייתה אמידה ביותר, והיה לו עושר רב, עד שהתפאר במזונות המלכים שהיו באים על שולחנו, ובכמות העבדים שלו. עושרו נמשך אף לאחר התגיירותו.

לפי כל הדעות, עקילס היה קרוב משפחתו של הקיסר הרומי אדריאנוס. על פי דברי חז"ל הוא היה בן אחותו של הקיסר. ההיסטוריונים מאשרים כי לאדריאנוס הייתה אחות אחת, אך לפי דבריהם לא היה לה בן זכר. לכן ייתכן שחז"ל השתמשו במושג "בן אחותו" לצורך הגדרת קשר משפחתי רחב יותר. לפי אפיפניוס הקשר המשפחתי של עקילס עם אדריאנוס היה באמצעות נישואין בין משפחותיהם.

אפיפניוס כותב עוד, כי עקילס נשלח בשנת 129 לספירה בהוראת אדריאנוס הקיסר אל ירושלים, בתפקיד רשמי, לפקח על בניית העיר האלילית "איליה קפיטולינה" על חורבות ירושלים כקולוניה רומית, והקמת מקדש אלילי על חורבות בית המקדש. במהלך אותה השליחות, לפי אפיפניוס, התוודע עקילס מקרוב ליהדות, ולאחר מכן התגייר.

זיהוי אפשרי

העובדה שעקילס נשלח בעניין של בנייה, בצירוף האפשרות שמקורו היה בעיר אפסוס, ובצירוף שמו בלטינית (Aquila, אקווילה), מעלה סברה שעקילס הוא למעשה טיבריוס יוליוס אקווילה (Tiberius Julius Aquila), קונסול רומי משכיל, שהיה בנו של טיבריוס יוליוס קלסוס פולמנוס (Tiberius Julius Celsus Polemeanus), המושל הרומי של פרובינציית אסיה.

"אקווילה", כאמור הוא השם הלטיני של עקילס, והוא גם השם הפרטי של אותו קונסול רומי, שחי באפסוס, והתחיל שם בעבודות בנייה של ספרייה ענקית להנצחת אביו (ספריית קלסוס באפסוס, ששוחזרה לאחרונה בטורקיה). העבודה שהתחיל בשנת 115 הופסקה באמצעה (מסיבות בלתי ברורות), ונסתיימה רק בשנת 135, אך לא על ידיו, כי אם על ידי "יורשיו". תקופת הזמן החופפת לתקופת עקילס, העובדה ששניהם עסקו בענייני בנייה, השם הזהה, והעובדה שהשם הועתק ליוונית בכתובת על לוח בספרייה כ-"Ακυλας", בדיוק כמו עקילס, מעלים את הסברה שמדובר באותו אדם. כמו כן, אם עקילס היה קרוב משפחה של הקיסר אדריאנוס, סביר להניח שהיה לפחות במדרגת קונסול רומי.

אין מספיק פרטים ביוגרפיים ידועים לא על עקילס ולא על אקווילה כדי לאשש יותר או להפריך סברה זו.

סיפור התגיירותו

על התקרבותו ליהדות נשתמרו מספר עדויות בדברי חז"ל. ככל הנראה את צעדיו הראשונים עשה אצל רבי אליעזר ורבי יהושע, שני גדולי הדור באותה התקופה, ואף על פי שרבי אליעזר לא האיר לו פנים (היה נוזף בו על שאלותיו), רבי יהושע היה סבלני עמו, ובכך קירב אותו יותר ליהדות וחיזק את אמונתו:

אמרו אלולי אריכות פנים שהאריך ר' יהושע עם עקילס, היה חוזר לסורו.

— בראשית רבה פרשה ע ד

הרבה שאלות שאל עקילס את רבותיו, לפני התגיירותו, לגבי מה שמובטח לגר, לגבי אהבת הקב"ה לגר, ולגבי מעלת המתגייר. לכל השאלות ששאל, השיב רבי יהושע בחמימות ובמילים וציטוטים שימשכו את עקילס להתגייר.

לאחר שהחליט סופית להתגייר, ניסה לשתף בהחלטתו את אדריאנוס, חרף התנגדותו:

פעם אחת אמר לו עקילס לאדריינוס המלך: "רוצה אני להתגייר ולהיעשות ישראל".

אמר לו: "לאומה זו אתה מבקש [להצטרף]?! כמה בזיתי אותה! כמה הרגתי אותה (אדריאנוס כנראה מתכוון לתקופה שלחם כקצין נגד היהודים במרד התפוצות, לפני התמנותו לקיסר)! לירודה שבאומות אתה מבקש להתערב?! מה ראית בהם שאתה רוצה להתגייר?!"

אמר לו: "הקטן שבהם יודע היאך ברא הקב"ה את העולם, מה נברא ביום ראשון, ומה נברא ביום שני, כמה יש משנברא העולם, ועל מה העולם עומד (כאן מובהר שעקילס רצה להשיג את סודות התורה), ותורתן אמת".

אמר לו: "לך ולמד תורתן, ואל תמול"! (אדריאנוס אסר לבצע ברית מילה באימפריה הרומית)

אמר לו עקילס: "אפילו חכם שבמלכותך, וזקן בן מאה שנה, אינו יכול ללמוד תורתן אם אינו מל, שכן כתוב: 'מגיד דבריו ליעקב, חוקיו ומשפטיו לישראל, לא עשה כן לכל גוי' (תהלים קמז)".

— מדרש שמות רבה פרשה ל יב

דרישתו של אדריאנוס מעקילס שלא יבצע ברית מילה לא נפלה על אוזניים ערלות, ועקילס ביקש לוודא שהמילה אכן הכרחית כל כך, וחשובה כל כך, ונראה שניסה להתחמק ממנה:

עקילס הגר שאל את רבי אליעזר, אמר לו: "הואיל וחביבה היא מילה לפני הקדוש ברוך הוא, מפני מה לא ניתנה בעשרת הדיברות"?!

אמר לו: "קודם עשרת הדיברות ניתנה, דכתיב: 'ושמרתם את בריתי' (שמות יט, ה): זו ברית שבת וברית מילה".

— פסיקתא רבתי פיסקא כג

בסופו של דבר השתכנע עקילס שעליו למול את עצמו, אך כדי לא להרגיז את אדריאנוס, ביצע את התחבולה הבאה:

...אמר לו (עקילס לאדריאנוס): "אני מבקש לעשות סחורה (לסחור)".

-אמר לו: "שמא אתה חסר כסף וזהב? הרי אוצרותיי לפניך"!

-אמר לו: "אני מבקש לעשות סחורה, לצאת לחוץ, לידע דעת הבריות, ואני מבקש להימלך בך היאך לעשות".

-אמר לו: "כל פרקמטיא (סחורה) שאתה רואה שפלה ונתונה בארץ, לך עסוק בה, שסופה להתעלות, ואתה משתכר (מרויח)".

— מדרש תנחומא משפטים ה

לאחר השיחה הזו, הלך שוב עקילס לארץ ישראל, והפעם ביצע ברית מילה, והתחיל ללמוד תורה מפי גדולי הדור. לאחר תקופה חזר אל אדריאנוס:

אמר לו (אדריאנוס לעקילס): "למה פניך משתנות? סבור אני שהפסידה פרקמטיא שלך, או שמא היצר לך אדם".

אמר לו: "לאו, אתה קרוב לי - ואדם מיצר לי"?!

- אמר לו: "ולמה פניך משתנות"?

אמר לו: "שלמדתי תורה, ולא עוד, אלא שמלתי את עצמי"!

- אמר לו: "ומי אמר לך כך"?

אמר לו: "בך נמלכתי".

- אמר לו: "אימתי"?

אמר לו: "בשעה שאמרתי לך 'מבקש אני לעשות סחורה', ואמרת לי 'כל פרקמטיא שאתה רואה שפלה ונתונה בארץ לך ועסוק בה שסופה להתעלות'. חזרתי על כל האומות, ולא ראיתי שפלה נתונה בארץ כישראל, וסופה להתעלות... וביקשתי ללמוד תורה"

-אמר לו: "היה לך ללמוד תורה ולא לימול".

אמר לו: "נתת לאסטרטלירוס אנונה אלא אם כן נטל זינו שלו (נתת משכורת לחייל בלי שיחזיק נשק)? כך לעולם, אם אין אדם נימול - אינו יכול ללמוד תורה, שנאמר "מגיד דבריו ליעקב", למי שהוא מל ביעקב. "לא עשה כן לכל גוי", משום שהם ערלים.

— שם

אחת האינדיקציות לכך שעקילס התפייס עם אדריאנוס, יכולה להיות השיחה הבאה, שבה מתעניין הקיסר לדעת מעט מסודות היהדות:

אדריינוס שאל לעקילס הגר: "קושטין אתון אמרין דהין עלמא קיים על רוחא" (האם אמת שלפי היהדות העולם הזה עומד על רוח)?

אמר ליה: "אין" (כן).

- אמר ליה: "מן הן את מודע לי" (כיצד תוכיח)?

אמר ליה: "אייתי לי הוגנין" (תביא לי גמלים קטנים), אייתי ליה הוגנין, אטעונונון טעוניהון, אקימון וארבעון, נסתון וחנקון (הביא, הטעינו עליהם מטען, ופקדו עליהם לקום ולשבת, עד שהתקצרה נשימתם ולא יכלו עוד).

אמר ליה: "הא לך, אקימון" (בבקשה, הקם אותם).

- אמר ליה: "מן דחנקתון" (הרי הם כמעט לא נושמים)

אמר ליה: "כלום חסרתנון, לא רוחא היא דנפקת מינהון" (ומה חסר להם? רק בשל התקצרות נשימתם חסרה מהם קצת רוח). "ומה אם הגמל לא סבל את משאו, אלא הרוח שבו, מלך מלכי המלכים, הקב"ה, אין רוחו סובל את העולם כולו"?! ושתק אדריאנוס (קיבל את הדברים בעל כורחו).

— ירושלמי פרק ב הלכה א (מתורגם לפי פירוש קרבן העדה), ובשינויים במדרש תנחומא, פרשת בראשית, ה

אפיפניוס כותב ששיא הפריחה של עקילס היה בשנה ה-12 לקיסרות אדריאנוס, כלומר שנת 129.

תרגום המקרא ליוונית

בתקופת עקילס כבר היה קיים תרגום השבעים של התנ"ך ליוונית מספר מאות שנים, אלא שבעקבות אי דיוקים רבים, תרגום חופשי מדי, וטעויות שנפלו בו ובהעתקותיו, בתקופת המשנה ובמיוחד בזמן עליית הנצרות חששו חז"ל משימוש של הנצרות בתרגום השבעים כדי לשתול אמונות מינות בתוך המדרשים, ולכן נוצר הצורך בתרגום מחודש שיהיה מדויק יותר של התנ"ך ושיעשה בפיקוח גדולי התנאים.

לפי אפיפניוס, עקילס היה מתורגמן ליוונית, עוד לפני שהתגייר. בעזרת רבותיו, הוא חיבר תרגום חדש לחלוטין של התנ"ך, מילולי ביותר, אפילו על חשבון תוצאה "צורמת" ביוונית. התרגום זכה להכרה ולשבחים מאת גדולי התנאים, והפך לתרגום הראשי בידי היהודים בארצות ההלניסטיות, בעוד שהנוצרים דחו אותו והמשיכו להשתמש בתרגום השבעים.

למרות ההערכה הרבה של התנאים לתרגום זה, אין לו כמעט זכר בספרות הרבנית, בעיקר משום שמאז הכיבוש המוסלמי במזרח התיכון, תפס את מקום התרגום היווני - התרגום הארמי, וכן התפסיר של רס"ג לערבית.

בתרגומו, מתרחק עקילס מהגשמה, ומקפיד לתרגם כל מילה עברית, אפילו אם אין לה מקבילה ביוונית, כגון המילה "אֶת".

מתרגום זה נותרו שרידים בודדים, בעיקר משרידי ההקספלה של אוריגנס (שבמקור כללה את כל התרגום), אך גם מציטוטים מפוזרים בדברי חז"ל, ומקטעים קצרים שנתגלו בסוף המאה ה-19 בגניזה הקהירית ובמילאנו.

דוגמה מתוך שרידי התרגום: את המילים "תוהו ובוהו" מתרגם עקילס " κενωμα και ουθεν", מושגים ידועים ביוונית שמשמעותם: "רִיק (ואקום) ואַיִן".

בתלמוד הירושלמי מסכת יומא (פרק ג הלכה ח) נאמר שעקילס תרגם את מילת 'נברשתא' שבספר דניאל (פרק ה פסוק ה) ל'למפרס', כלומר עקילס תרגם מארמית שבדניאל ליוונית.

ככל הנראה השפיע תרגום עקילס גם על חלק מהתרגומים הארמיים לתנ"ך, אך שאלת מידת ההשפעה, ושאלת התרגומים המושפעים, שנויה במחלוקת.

ראו גם

• תרגום השבעים
• הקספלה
• אונקלוס ותרגום אונקלוס
• תרגומי התנ"ך

לקריאה נוספת

• A. E. Silverstone, Aquila and Onkelos, Manchester University 1931
• Swete, An Introduction to the Old Testament in Greek
• Jewish Encyclopedia, Aquila

• אנציקלופדיה אוצר ישראל, הערך: "עקילס"
• רבי עזריה מן האדומים (דה רוסי), "מאור עיניים", אמרי בינה, מאמר ד, פרק מה

קישורים חיצוניים

• הרב אהרן הימן, "אונקלוס הגר", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט
• עקילס הגר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• מידע על עקילס הגר בקטלוג הספרייה הלאומית