ערמון
עַרְמוֹן (שם מדעי: Castanea sativa) הוא מין עץ נשיר בעל פרי אכיל שמוצאו מדרום אירופה וטורקיה. מקור המילה "קסטנייטה" - כלי ההקשה, הוא במילה הספרדית "Castanaeta" או "Castañuelas" שנגזרות מהמילים בספרדית castaño (עץ ערמונים) או castaña (פרי הערמון). הקסטנייטות דומות בצורה וצבע לפרי הערמון.
 ערמון
| |
|---|---|
_1.jpg)
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | אלונאים |
| משפחה: | אלוניים |
| סוג: | Castanea |
| מין: | ערמון |
| שם מדעי | |
 Castanea sativaמילר, 1768 | |
| תחום תפוצה | |
| |
מאפיינים
עריכההערמון האכיל הוא עץ גדול מידות, היכול להגיע לגובה של 20–25 מטרים וגזעו יכול להגיע לקוטר של שני מטרים. עליו ארוכים ומחורצים, אורכם 16–28 סנטימטרים ורוחבם 5–9 סנטימטרים. הפרחים חד-מיניים, ומצויים על אותו עץ, רק בנפרד. הפרחים של שני המינים נמצאים במישורים שונים, הפרחים הזכריים בחלק העליון של העץ והנקביים בחלק התחתון. לפרחים יש ניחוח אופייני אשר מושך חרקים מאבקים. הפריחה מופיעה בחודש יוני עד תחילת יולי. העץ זקוק לאקלים נוח עם לחות מספקת אך לא מופרזת.
השם "ערמון" אמנם נזכר במקרא (ספר בראשית, פרק ל', פסוק ל"ז, על פי רש"י שם), אך ככל הנראה הכוונה שם היא לעץ הדולב, שכן ערמון הוא שם נרדף לעץ דולב. אם כי הרלב"ג בביאורו על המקרא שם, כותב כי "ערמון הוא עץ עושה ערמונים", כפי הלשון בזמנינו. יהודה פליקס חוקר הבוטניקה והזואולוגיה במקרא ובתלמוד מביא בספרו "עולם הצומח המקראי", את הדעות השונות לגבי זיהוי העץ.[2]
פרי הערמון הוא אגוז המוגן על ידי קליפה קשיחה בעלת צבע חום נאה-מבריק, הנפתחת בהדרגה לפי הבשלת הפרי. השלמת ההבשלה מתרחשת באמצע חודש אוקטובר. הפרי נמכר כְּפְּרִי טרי וכְּפְּרִי קלוי בשווקים באירופה.
דרך הכנה מפורסמת היא קליית הערמונים באש. את הקלייה מבצעים בצורה שונה בהתאם למסורות המקומיות השונות. במרוקו חורצים שני חריצים, בתוניסיה אחד ארוך, באירופה ארבעה חריצים ואילו ברוסיה אך ורק חריץ אחד. מהפרי מייצרים ממרח המשמש בתעשיית הממתקים. בצרפת ובאיטליה מטגנים את הפירות. בקורסיקה מכינים מהפרי הטחון פולנטה, מין ממליגה מקומית ובהונגריה מכינים קינוח הנקרא פירה ערמונים גסטנייה פורה (בהונגרית Gesztenyepüré)[3] בצרפת מכינים עוגת ערמונים.
העץ המופק מהאילן נאה וחזק ומשמש בתעשיית הרהיטים, לייצור חביות ולבניית גדרות. קליפת הערמון היא מקור חשוב לטאנין.
פרי הערמון שימש את בריטניה בזמן מלחמת העולם הראשונה להפקת אצטון (וממנו הופק אבק שרפה) בעצתו של חיים ויצמן. ילדים מכל רחבי בריטניה יצאו ליערות ואספו את פרי הערמון על מנת לעזור במאמץ המלחמתי.[4]
לפני אכילת ערמון שנקטף מעץ, יש לוודא שאין מדובר במין דומה לו, אך רעיל במקצת, ערמונית הסוסים.
קישורים חיצוניים
עריכה
- ערמון, באתר ITIS (באנגלית)
- ערמון, באתר NCBI (באנגלית)
- ערמון, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- ערמון, באתר Tropicos (באנגלית)
- ערמון, באתר GBIF (באנגלית)
- ערמון, באתר The Plant List (באנגלית)
- ערמון, באתר IPNI (באנגלית)
- מידע על ערמונים באתר גאמנון.
- שגיא קופר, המלכה תבקש, באתר ynet, 11 בדצמבר 2003
- עופר ורדי, ערמון המלך - מחית ערמונים בעיטור קצפת, באתר ynet, 29 בנובמבר 2006
- גיל ברזילי, בול בזמן: כל היתרונות המדהימים של ערמונים, באתר וואלה, 22 בנובמבר 2023
- הנס ברטלה, ספגטי ערמונים בכוס שוקולד, באתר "על השולחן"
,_Piazza_di_Spagna_--_2013_--_11.jpg)